יושב בלילה וזועק את שמך במחשבותי

הוא מעדעד כרעש עמום שדוקר בריגשותי

הלילה הזה חשוך ולבן מידי

מתי יפסק? הוא ערוך עלי.

שקט וחשוך לעיתים חד מידי

שיגמר מתי כבר די?

שמך עונה לי אז לוחש לו אני אולי כבר די

מתגנב לו פתאום בלי להסביר

יושב הוא שם עם מבט שטני

אומר הוא לי בקול חרישי

אולי היום אותי תגיד?

ואז אני גם אוכל להשיב

תעזוב אותי אומר לו אני

תצעה מנפשי מרוחי מחקי

אותך כבר אסור להזכיר

אז תלך למקומות אחרים

הלילה יושב בספסל ברחוב ונהנה בחיקו

כי כך ערוך הוא וחשוב פתאום

מתבלבל הוא היום ומחליף תפקידו

חשוך וקצר נהיה לו פתאום

השם שוב שיחק משחקו

כך עומדות השעות במקום

מה הוא רוצה כבר נגמר לו היום

מתי יעזוב וינוח מתפקידו

שיעזוב הוא אותי אגיד לו לא.

אך חוזר הוא שנית ואומר את שמו