05-11-2010, 00:48
|
|
|
חבר מתאריך: 07.01.07
הודעות: 3,397
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אודי גילת שמתחילה ב "כשסופר כותב משהו עד כמה אישי הוא צריך להכנס."
העלת פה נושא לדיון בעל הרבה רבדים...
בנימה אישית, אני מרבה להשתמש בסיפורים אישיים, לא בהכרח בעלי השפעה אישית, כמו התרחשיות במשפחה, או סיפור של חברים וכו'... אלא גם אנשים, אנשים שאאני מלביש להם דמויות, למשל מישהו שראיתי ברכבת, והאופי שלו סיקרן אותי, לפעמים אני משלב אותו לכתיבה שלי \ סיפור שלי, או אפילו מלביש עליו דמות שלמה...
אומנם אני מגלה שהרבה מזכרונות הילדות שלי, יכולים לשמש לי בהטנייה ספרותית קלה, לפסקאות ספרותיות מרהיבות נטועות במטאפורות, ומשמעות שהיה קשה לי להמציא מאפס.
ובנימה יותר כללית, אני חושב שסופרים באשר יהיהו, הם תמיד כמעט שוזרים את הסיפורים שלהם מחוטי העבר - העתיד - או ההווה שהם מיחלים לו !
כי הדמיון בא מההשראה, וההשראה באה מדברים שבסבבתינו, ומה שבסביבה הוא האנשים שאנחנו מכירים, סיפוריהם, ואין סופר אילמנטים, אמונם מה שנשאר לתהות לגבו הוא, איך סופר טוב יודע לשלב חומר בינאלי, לסיפור מקורי - אמין ומדהים !
|