האמר"ל - (ColorPath CCNVD (Color Capable Night Vision Device, מבית TENEBRAEX, אולי לא בא בזול(6000$), אבל הוא המע"כ הראשון מסוגו שנותן יותר מהירוק\שחור המוכר. אופצית הצבע מוגבלת עד לילות עם 25% תאורת ירח, כשבפחות מכך ניתן להשתמש במכשיר כרגיל.
הצבע מתאפשר ע"י שימוש במערכת מכאנית של פילטרים נעים שמווסתים את עוצמת האור מעצמים בעלי צבעים שונים. המערכת אינה ממחושבת, כך שאין כל השפעה להבדלי משקל וטמפ'.
נציין שהטכנולוגיה אינה מיועדת רק ללוחמים, אלא כפי שהחברה מציינת - "באמר"ל רגיל צבע הדם והמים זהה" ולכן סביר שחובשים ורופאים גם ימצאו בו שימוש.

החברה מיעדת את המכשיר לצבא ולפנטגון האמריקאי.

בנוסף, החברה (בוסטון, מסצ'וסטס) עוסקת במגוון פיתוחים נוספים לצבא ולאזרחות בתחום אמצעי הראיה כבר משנת 1992, ביניהם כיסוי העדשה - ה"כוורת" למניעת סינוור והיחשפות מהשמש שנמצאת בשימוש גם בצה"ל .


http://www.primidi.com/2007/03/26.html
http://www.boston.com/business/tech...r_in_the_night/
http://www.tenebraex.com/ (אתר החברה)
http://camouflage.com/colornightvision.php (האמר"ל)

++++++
Intel® Core™ i7-4790K 4.0GHz, Gigabyte GA-Z97X-UD5H-BK
Gigabyte GTX 460SE 1GB, G.Skill RipjawsX 16GB 1600MHz
Samsung 840 Pro 256GB, Dell 2408WFP
Seasonic G650, Fractal Design Define R5

האמת שיצא לי לקרוא על הפיתוח כבר לפני מספר ימים ואנחנו אולי גם נכתוב עליו משהו בהמשך.

מה שהפריע לי היה העובדה שהמערכת איננה ממוחשבת. אני למשל הייתי חושב בכיוון של פיתוח ספקטרומטר המסוגל לזהות אורכי גל ולהתאים להם באופן מלאכותי צבעים (אגב אם אנו מתחברים טיפה לדיון הקודם - ישנם מספר אורכי גל המתפרשים כאותו צבע על ידי העין - סתם עובדה מעניינת). באופן כללי מדובר במכשיר די גדול ומגושם ולא נראה שנוח להסתובב איתו זמן ארוך.

בכלל בעתיד הייתי שמח לעשות סקירה מקיפה על אמצעי ראיית לילה עתידיים - כל האמצעים שאני רואה בשוק הם עדיין מאד מגושמים (למרות שכמובן פחות מאלו שהיו בשימוש לפני עשור ויותר). אני יודע (מיד שנייה) על כמה פיתוחים שהיו ביחידות מיוחדות כבר לפני קרוב ל-15 שנה ועד היום לא מתקרבים אליהם במוצרי מדף - באופן אידאלי אמצעי ראיית הלילה צריך להיות דמוי משקפי שמש - קל מאד, בעל משך חיי סוללה ארוכים, כולל מחשב מובנה המספק נתונים בזמן אמת בדומה לתע"ל ובעל יכולת IR מתקדמת והוספת צבעים מלאכותית.

כמובן שזה מכשיר חלומות אבל אם העלות איננה שיקול אני לא בטוח שבטכנולוגיה הנוכחית לא ניתן ליצור מכשיר כזה (יש כמה טכנולוגיות שאני יכול לחשוב עליהן שקיימות גם בשוק האזרחי ויכולות לאפשר מוצר כזה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בוודאי שניתן לקבל כבר היום את שהזכרת.

הנקודה החשובה ביותר הינה הנקודה אותה הנחת בצד - העלות.

עלות גבוהה - אין שוק - אין שוק - מגבילים תקציבים לפיתוח - אין תקציבי פיתוח - משחקים בפיתוחי מעבדה - וחוזר חלילה.

בעתיד ? יהיה..... ב- 5 השנים הבאות - Niet .......

הטכנולוגיה הזאת קיימת שנים לא מעטות. לפחות 10 עד 15 שנים.
אין המדובר בראייה צבעונית לילית אלא ב"צביעת התמונה" Colorization. זוהי טכניקה שבה מייחסים גוונים שונים של צבע לרמות תאורה מסוימות.

ה"חידוש" כאן הוא שהחברה האלה אינם מבצעים את ה"צביעה" הזאת באופן ממוחשב אלא ע"י פילטרים אופטו מכניים. בכך הם אינם משיגים ייתרון במשקל...!!!

הבעייה בכל ה"פיקאסו" הזה הינה שמאלצים הנחות מסוימות לזהות הצבע האמיתי ברמות תאורה שונות. הווה אומר - אם קבלתי רמת תאורה גוון אפור-ירקרק בעוצמה מסוימת. "אצבע" אותו באדום. בכחול או בירוק וכו". למערכת אין הבנה עצמית של מהות האוביקט כך שלמשל מי אגם יכולים להופיע (וזאת מחליט המשתמש !!!!) - אדומים, ירוקים צהובים וכו".

הסיפור עם הדם הוא טריק שווקי. המביט במכשיר יזהה מבעוד מועד כי מדובר בדם, יחילט שדם הינו אדום, יסובב את הפילטר המתאים ויקבל את הגוון האדום.... הבעייה הינה שבזווית שונה כשהתאורה המתקבלת ממשטח רטוב אחר זהה גם שם יתקבל אדום.... - וזה לא יהיה בהכרח דם....

וכך הלאה והלאה....

מזכיר לי במשהו את עם ישראל בתחילת שנות ה - 70 כשבארץ נפוצו טלויזיות בשחור לבן, אבל העם עשה "קומבינה" ורכש פילטרים שהודבקו על המסך ולהם היו 3 גווני צבע - חום צהבהב בתחתית, ירקרק במרכז וכחלחל בצד העליון - ללמדך קרקע - אחו ושדות - שמים..... הבעייה היתה שדניאל פאר באולפן החדשות קיבל שמיים במצח, דשא בחזה, ואדמת חול בבטנו............

חברים - יש שפופרת מא"כ (במקרה שלנו שפופרת 25 מ"מ). היא אינה מעבירה צבע אלא מקרינה רמות אור בגווני ירוק עד לבן בלבד על מסך הפוספור שלה.

השאר זה בבא-סאלי.... משחקי "נדמה לי".

מ...

ומה אתה אומר על מצב הטכנולוגיה בכלל - כמה לדעתך אנו רחוקים מהמערכת אותו אני ציינתי?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא רחוקים כלל בטכנולוגיה. אם כי גם כאן What you see is not what you get.... תרתי משמע....
רחוקים במזעור ובעלויות.

מ... בוא נדבר על המזעור - עלויות כמו שאתה אומר קשורות גם לביקוש וכל עוד מדובר במוצר לכוחות מיוחדים וכדו' לא יהיו ביקושים.

בוא ניקח כבסיס מוצר הדומה לזה של חברת לומוס הישראלית (אתה וודאי מכיר - ובקרוב גם כתבה נרחבת אצלנו). הם מסוגלים ללהקרין תמונה על משקף רגיל במשקל נמוך מאד. בוא נגיד שאת רוב האלקטרוניקה לא נשים בשלב הראשון על המשקף אלא במחשב מוקשח חיצוני שינשא על ידי החייל בתיק או באפוד (כשאין בעיית עלות ניתן לפתח כיום מחשב ייעודי חזק מאד בגודל קטן שיריץ בדיוק את האפליקציות הנדרשות ואפילו לא ידרוש קירור אקטיבי). בשלב זה עדיין נדרש חיבור חוטי למקור כוח ולכן ניתן להעביר גם את הנתונים מהמחשב באופן חוטי (אם כי אין מניעה לעשות חוט דק יחסית, חזק ואולי אפילו גמיש שיעבור מאחורי הצוואר של החייל בקצה המשקף).

עכשיו לאופטיקה - דווקא פה אני צופה בעיה ואני פחות מבין - איפה עומדות יכולות המזעור של אמצעי IR לא מקוררים?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא הייתי זמין ביומיים האחרונים למענה. הנה תגובתי.

אני מכיר את המקרן הקטן של חברת LUMUS.
יש מספר מקרנים כאלה או דומים להם בשוק, בעיקר לצורכי תצוגות משחקים....אולם גם לשימושים צבאיים.

ראה - מערכת צבאית איננה מערכת סטרילית לבית או למעבדה. כדי לייצר מערכת צבאית העומדת בתנאי סביבה, העומדת באילוצים ארגונומיים ומבצעיים של לוחם בשדה קרב, דרושה "הקשחה" רצינית של המערכת. הקשחה כזאת מייקרת מאד את הצג !!! ולא די בכך אלא שהיא לרוב מעלה את המשקל, מגדילה את המידות וצורכת סוללות העומדות בדרישות ותקנים חמורים יותר (כמו טמפרטורות, לחות, עמידות ברטיבות וזמינות...).

אתה מזכיר חוט דק, ומחשבון קטן, והכל באמת נשמע פשוט לביצוע.
אפשרי ? בוודאי. קל לביצוע נכון? לא כל כך.....

וכל זה עדיין ללא המצלמה שהיא לב המערכת.

מצלמות IR בלתי מקוררות - קיימות היום ממספר סוגים ולאפליקצויות רבות. אגב אשכול הזה התחיל במערכת מבוססת מגבר אור כוכבי (מא"כ) - אבל נניח לזה כרגע.

מצלמות בלתי מקוררות הינן בעלות ביצועים פחותים בהרבה ממצלמות IR מקוררות. כיום ניתן לרכוש מצלמות כאלה במטריצות פיקסלים של 340 על 256 (פחות או יותר) כאשר כל פיקסל הינו במידות של בערך 25 עד 40 מיקרון (מיקרון = 10 בחזקת מינוס 6 של מטר..). מצלמות טובות יותר (לא בארץ בינתיים) מיוצרות במימדים של 640 פיקסלים על 512 לערך. ונעשים ניסויים במטריצות גדולות יותר גם כן.
האם ניתן יהיה למזער את המטריצות הללו ? - כן. אולם אין זה פשוט ודרושים תקציבי ענק לפיתוח וטכנולוגיות חדשות לייצור. ייתכן ונראה פיתוחים על בסיס נאנו טכנולוגי - אבל עוד רבה הדרך.

מאחורי הגלאי (הווה אומר המטריצה שהזכרתי) חייבת להמצא אלקטרוניקה ששולטת עליו ובונה את התמונה. וכל זה אמור להיות ארוז ומוקשח דיו.

מדובר בנפח במשקל ובעמידה בתנאי סביבה.

בנוסף יש לדאוג לרתמות וחיבורים קשיחים מספיק, נקודות בדיקה ועוד.

אגב במערכות IR בלתי מקוררות קיים גם Shutter מכני (תריס) המסרבל את המבנה ומוסיף אלקרוניקה וחלקים נעים.

אם שאלתך הינה "עתידנית" במובן של תהייה האם ניתן יהיה למזער...? - התשובה הינה - קרוב לוודאי שכן. אם השאלה הינה - מתי...? קשה לענות על כך אולם אני מניח שכ 10 שנים או 15 שנים והרבה כסף. ואז השאלה הבאה הינה "מיזעור" לאיזו רמה.....?

אני צופה שהמפתח למיזעורים יבוא דווקא מה נאנו טכנולוגיות ולא ממיזעוריםפ מכניים פשוטים...

המזעורים הללו מקבלים תנופה בדרך כלל מצרכים אזרחיים ולא צבאיים. זאת בשל הכמויות הגדולות הנדרשות שם (למשל בטלפוניה סלולרית). השווקים הצבאיים הינם מוגבלים בהיבט הזה.

דומני שהתבלבלת.
אתה מדבר על צביעה לאחר ההגבר- קבלת אפקט מלאכותי של צבע במקום רמות אפור.
הם שמים מסנן לפני המגבר.
היות וזה לשימוש ספציפי, אפשר לשאול- כמה מורכב לחובש לסחוב מסנן כזה משופצר, ולהרכיבו על המא"כ בעת הצורך? הוא עושה זאת? כניראה שמיותר. מ.ש.ל

אני לא חושב שהתבלבלתי. אני דיברתי על אמצעי אחר לגמרי המבוסס על ספקטומטר (כמה זה המשמש לבחינת האור המגיע מכוכבים למשל). מכשיר כזה מספק את אורך הגל המגיע מאובייקט והמחשב יוכל להתאים לאורך גל זה את הצבע הרוולנטי אותו המוח מתאים לאורך הגל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

.. ולכן עניתי למיקיטל.. עכשיו תסביר לי איך תארוז מצלמה, ספקטרומטר ומעבד בגודל של מא"כ. אל תשכח צג וידאו..
מה לעשות, כאיש מא"כים ומערכות תרמיות נישאות אף פעם לא התלהבתי ממערכות מולטי/ היפר ספקטרלי למיניהן..

אם כך אתה ללא ספק האיש לענות על שאלת מזעור האמצעים האופטיים - אחזור על השאלה - מה הגודל הקטן ביותר של אמצעי תרמי לא מקורר - האם יש היום משהו בוגל של סמ"ר אחד שיכול להציג תמונה טובה (או שאני בכלל לא בכיוון)?

בגדול שוחחתי עם חבר פיזיקאי שטוען שיש מצב שישנן בעיות עקרוניות עם שימוש בספקטרומטר למטרה שציינתי בעיקר בגודל האמור (כמה ס"מ). בקשר למזעור שאר האמצעים (לא האופטיים) - אין שום בעיה - את כל האלקטרוניקה אתה יכול לשים על הגב של החייל ולחברה למשקפיים בכבל - אמצעי הקרנה - כבר ציינתי תשתמש בטכנולוגיה דומה לזו של לומוס - היא אפילו זולה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הינן מסורבלות בגודל ובאופן הפעלה.

יש להן תפקידים שונים (מודיעין לפיענוח) מאשר למכשירי תצפית נישאים. הן גם יקרות מאד.

עידו - אתה שואל "אם אפשר....."?

אפשר - אבל וללא סארקזם - אפשר גם להגיע למאדים... בעתיד ? - נגיע. כרגע קצת קשה....

ביחוד לחזור משם בחיים....

מעבר לכתוב בפירסומים שלהם אינני יודע כיצד הם מבצעים את המתואר. אולם את עקרון הטכניקות הללו אני מכיר.

מדובר שם על שני פילטרים בלבד.
מדובר על הפעלה ידנית של פילטרים
לא ראיתי שמוזכר אם הפילטרים הללו ממוקמים לפני או אחרי השפופרת.

בכל מקרה - שפופרת מא"כ אינה מעבירה צבעים וזאת אתה בוודאי יודע. היא מעבירה גווני אפור בלבד ומקרינה אותם בגווני ירוק (בזמנו היו גם מסכי שפופרות באדום...)

אינני רוצה להכנס כאן לדיון פרטי בינינו על טכניקות כאלה כי "נאבד" הרבה חברים וקוראי האשכול...

אינני חושב שאני טועה בהנחותי לגבי מבנה ופעולת המכשיר. אם יש לך תרשים סכמתי Block Diagram שאתה מניח כי הוא מבטא את אופן הפעולה של המכשיר הזה אשמח לעיין בו ולהביע דעתי מחדש.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.newscientist.com/data/images/ns/cms/dn6981/dn6981-1_833.jpg]


אתם מבקשים גם תמונה צבעונית שתהיה גם "אמיתית" (כמו בקישור שצירפתי) ? האם זה הכרחי ?
הרי עין של אדם יודעת לזהות גוונים של אור לבן הרבה יותר טוב מגוונים של אפור (דומני מדובר על מלינוים מול עשרות אלפים - הבדל של שני סדרי גודל לפחות). זה אומר שתמונה צבעונית גם אם היא לא אמיתית עדיפה על תמונה אפורה - כלומר גם אם נראה באמר"ל טנק כחול בתוך צמחיה צהובה - זה עדיף על טנק "אפור בהיר" בתוך צמחיה "אפורה כהה".

הערתך התקבלה.

עדיין הייתי שמח לשמוע מקרן אור מיקיטל ואחרים על מגבלות המזעור הנוכחיות של אמצעים תרמיים לא מקוררים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה הם גווני אור לבן... לעומת גווני אור אפור.....????

כאן אתה מביא דוגמא ל"צביעת" תמונה די פשוטה אבל גם לא אמינה למקור הצבע.

נכון - קל להבחין יותר באוביקט צבעוני. איש לא זילזל ביתרון הזה.

מה שמחוייב הסבר הינו העובדה שמה שאתה מקבל איננו הצבעים המקוריים דוקא אלא "אילוץ צבעים".

מדוע "הלכנו רחוק מדי..." כדברייך ?

ציטוט:

מה הם גווני אור לבן... לעומת גווני אור אפור.....????

גווני של אור לבן = מרכיבי אור לבן

ציטוט:

כאן אתה מביא דוגמא ל"צביעת" תמונה די פשוטה אבל גם לא אמינה למקור הצבע.

אכן היא לא אמינה ולכן כתבתי אמיתית במרחאות.

ציטוט:

מה שמחוייב הסבר הינו העובדה שמה שאתה מקבל איננו הצבעים המקוריים דוקא אלא "אילוץ צבעים".

על זה אין וויכוח כוונתי היתה שגם אילוץ צבעים "גרוע", "לא אמיתי" עדיף על כלום.

ציטוט:

מדוע "הלכנו רחוק מדי..." כדברייך ?

כי דומני ששיחה הלכה לכיוון שאם הצביעה של תמונה היא לא אמיתית אז למה בכלל להתעסק בזה. עידו הבין למה התכוונתי...

אכן הבנתי - וכאמור אני גם מסכים עם הערתך. אני רק ממשיך לשאול מדוע אף אחד לא עונה לי על שאלת מגבלות המזעור - האם יש כאן נושא רגיש מידי?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו,

דומני שעניתי לך למרות שהתשובה איננה חד ערכית ומוחלטת.

התשובה לשאלה הזאת הינה בעייתית. לא - לא מבחינת סווג בטחוני כל שהוא, אלא מבחינת מתן תשובה לשאלה כוללנית מדי.

אם נביט לעבר, אל עבר שנות השפופרות האלקטרוניות ו"נריץ" סרט הממחיש את התקדמות הטכנולוגיות עד ימינו הרי שברור שנגיע למסקנה שמבחינה אקסטפולאטיבית אנו הולכים וממזערים מערכות אלקטרוניות. מכאן נוכל גם להסיק שמה שקיים היום יהיה יעיל יותר. טוב יותר וקטן יותר בעתיד.

השאלה שדומני ששאלת הינה האם קיים איזהשהוא גבול פיזי או מגבלה טכנית למיזעור IR. ?

גם אם התשובה המדעית הינה חיובית הרי שמטבע ההתפתחות המדעית תקום ותתפתח טכנולוגיה חליפית בבחינת "עוקף מגבלה".... שתציג פתרונות חדשניים ויעילים בסדרי גודל רצויים יותר.

כך עברנו משפופרת לטרנזיסטור ומשם למעגל המשולב וכו"....
כך עברנו מ- IR אקטיבי - למגברי אור כוכבים - ל IR מקורר ל- IR בלתי מקורר - ועתה לטכנוולוגיות SWIR והדרך עוד רבה...

כפי שכתבתי - להערכתי "נקודת המפנה" הבאה תהייה "עוקף טכנולוגי" בתחום ה- Nano. אבל דומני שעד שניתן יהי לצייד חייל במכשיר IR הבנוי בטכנולוגיה כזו גם אני עצמי עלול להיות ללא חום גוף כלל...

אולי - אם תפרק את שאלתך לשאלות משנה, אוכל להתייחס לכל מרכיב בנפרד, אבל גם לשאלות המשנה לא תמיד יש תשובות חד משמעיות למגבלות מזעור רצוי. התחל מהסוללה.....

דומני שכל דיון מצריך עצירה ובחינת הנושא כפי שהוצג בראשיתו.

ובכן - המסר העקרוני שניסיתי להעביר הינו למעשה הבהרה שנושא האשכול, יכול להטעות הדיוטות. אין לנו כאן ראיית לילה צבעונית, אלא צבועה. התוצאה החזותית הינה מעניינת ושימושית אולם מי שלא שם לב יפתח "אגדה" טכנולוגית לא מדויקת כלל, ו"עמך" יאמר כי קיימים אמצעים כאלה מבוססי מא"כ... כי כתוב...
מילת המפתח באנגלית הינה Colorization ואינני מכיר מילה עברית טובה לכך. הכוונה הינה כי אנו, באמצעים אופטיים או ממוחשבים, מרניבים ומשייכים צבעים לתמונה מונוכרומטית. זה לכשעצמו מצריך הערכות שלנו למהות צבע כזה או אחר באוביקט זה או אחר.

זהו ה- Bottom Line.

אני הולך הרבה מעבר לנושא הדיון המקורי. עניין הצבע הוא רק אספקט אחד. אני בעצם מנסה לשאול מה עומד בעדנו בדרך לפיתוח מערכת ראיית הלילה האוטלימטיבית (מלבד הנושא הכלכלי). מערכת שתהיה קלה מאד (דמויית משקפי שמש), בעלת יכולת IR ואולי תחומים נוספים, כוללת אינפורמציה ממוחשבת (GPS ועוד) ואולי גם הוספת צבע - אמיתי או לא (כאמור פרט די שולי - אותי יותר מעניין החלק של מערכת קלה וקטנה מאד דמויית משקפי שמש).


לי השאלה שהצגתי נראית מאד נקודתית - אבל אולי אנסח אותה מחדש - האם טכנולוגיית הIR הלא מקורר הנוכחית יכולה לאפשר מצלמה איכותית (בלי סוללה - אם המצלמה מחוברת כבל הסוללה יכולה לשבת על הגב ולהיות גדולה יחסית וכבדה) בגודל של כס"מ או פחות ובמשקל של מספר גרמים. אגב אופציה מעניינת היא לא לשים את המצלמה על המשקפיים אלא למשל על הראש או הכתף - כמו בתמונת היום האחרונה שלנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו שלום,

אני מעתיק את שאלתך כדי לנסות ולהתייחס ביתר קלות לנקודות שהעלית -

ש': אני הולך הרבה מעבר לנושא הדיון המקורי. עניין הצבע הוא רק אספקט אחד. אני בעצם מנסה לשאול מה עומד בעדנו בדרך לפיתוח מערכת ראיית הלילה האוטלימטיבית (מלבד הנושא הכלכלי). מערכת שתהיה קלה מאד (דמויית משקפי שמש), בעלת יכולת IR ואולי תחומים נוספים, כוללת אינפורמציה ממוחשבת (GPS ועוד) ואולי גם הוספת צבע - אמיתי או לא (כאמור פרט די שולי - אותי יותר מעניין החלק של מערכת קלה וקטנה מאד דמויית משקפי שמש).
ת: ובכן - אני חושש שאנו זולגים לנושא שאיננו קשור קשר ישיר לפורום צבא ובטחון, אבל מכיון ש"כל העם צבא" וכל נושא טכנולוגי מסוג זה יכול להתאים לעניין צבא ובטחון - ננסה לתקוע יתד כאן...
בעתיד הקרוב, קרי 10-15 שנים קדימה, אינני רואה שום ייתכנות ראלית למזעור מערכת כזאת לממדים אותם אתה מזכיר - הווה אומר משקפיים קלי משקל. ייתכנות כזאת קיימת אמנם אבל שוב - מזעור לממדים כאלה מצריך קפיצת מדרגה טכנולוגית לכוון ה- Nano ואינני רואה שהטכנולוגיה הזאת תתקדם דווקא לצרכים מהסוג שהזכרת.
כפי שכתבתי כבר בהערות קודמות, השוק המניע לכך הינו השוק האזרחי ולא הצבאי !!! - ומכיוון שאינני רואה צורך רציני ואמיתי בקני מידה רחבים במערכות זעירות כאלה בשוק האזרחי, לא נראה לי שמובילי הפיתוח בנושא יהיו צרכים צבאיים דווקא.
מבחינת הטכנולוגיה עצמה - הרי שאין כאן show stoppers של ממש. מטריצות IR ומטריצות CMOSיום כמו גם CCD קטנות ישנן, שיטות הקרנת חוזי על עדשות משקפיים קיימות, מעבדי אות ואינפורמציה קיימים, ספקי כוח... נו טוב - בקשת שלא להתייחס אליהם... GPS גם הוא קיים וכבלים ניתן לרכוש כיום.
אבל - ואני חוזר ואומר - אין דרישה אמיתית בשוק האזרחי לכמויות מסחריות למזעור כה רב ויקר, בטח לא ל- IR ול - GPS. בעיקרון אפשר להכניס את כל המרכיבים הללו למסגרת משקפיים (סוללה כדאי להשאיר על הגב...), ואולי חלקים ממנה יוותרו לנשיאה מאחורי הראש על על הקדקד.. ולקבל מערכת ממוזערת להפליא אם כי כבדה במקצת עבור נשיאה כמשקפיים. בשביל מה בדיוק....? וזאת השאלה העקרית !!!! אם תשותבנו היא: בשביל "סיירת אבוקאדו" (כך ייצא לי.... ). הרי שזה איננו שוק כלכלי גדול וחשוב מספיק. כדי למזער עד כדי כך, חייבים להפריש תקציבים לא קטנים והייצור גם הוא יהיה יקר בתחילה. לו היתה דרישה המונית אזרחית לכך - היה נמצא מקור כסף לכך. מאכ"ים פותחו במשך שנים רבות ובתקציבי ענק של אז לשימוש צבאי (אמריקאי) כדי לעבור נקודת מפנה בראייה לילית. זו היתה קפיצת מדרגה שנדרשה במלחמה הקרה.
מזעור הינו תהליך ואין בו נקודות מפנה קריטיות חדות שייתנו ייתרון חד וחלק לא בשוק האזרחי ולא בצבאי. מזעור קריטי יהיה בשימוש בטכנולוגיות שונות לגמרי - דומני שחזרנו ל- NANO.....

אני כנראה לא משכנע אותך, מכיון שאני פונה שוב ושוב לנושא הכלכלי - אבל ידידי - בקשת להתעלם מהמרכיב העיקרי במשווה הזאת. לא פייר.....

ש: לי השאלה שהצגתי נראית מאד נקודתית - אבל אולי אנסח אותה מחדש - האם טכנולוגיית הIR הלא מקורר הנוכחית יכולה לאפשר מצלמה איכותית (בלי סוללה - אם המצלמה מחוברת כבל הסוללה יכולה לשבת על הגב ולהיות גדולה יחסית וכבדה) בגודל של כס"מ או פחות ובמשקל של מספר גרמים.
ת: קיימות היום בשוק מטריצות FPA) IR ) בגודל של כ- 2 ס"מ לערך ואף פחות מזה בלתי מקוררות. אולם חייבים לקבע אותן במסגרת מתכתית, להריץ מהן חווט ללוח מעבד אות קטן, לשלב תריס מכאני עם סלנואיד קטן. לקבוע עדשה רצויה מחומר עביר IR, להוסיף עוד עיבודי אות ושליטה על על ניגודיות ורמות רעש אות, וצג למסתכל ומפסקים, והקשחה לעמידה בתנאי סביבה, ועוד ועוד.... וחזרנו לגודל ולמשקל של מכשיר ראייה לילית דוגמת ה"שפנפן" החד-עיני... אז מה היה לנו שם...? שואל אחד הגששים... - וכמה עולה המכשיר הזה ? שואל הרוכש - ובשביל מי בדיוק ? שואל המשקיע - ומה המודל העיסקי ? ובלי מודל עיסקי אמיתי - חזרנו לבועת האינטרנט... חושך על פני תהום.

ש: אגב אופציה מעניינת היא לא לשים את המצלמה על המשקפיים אלא למשל על הראש או הכתף - כמו בתמונת היום האחרונה שלנו.
ת: במעבדה - זאת אופציה. לפירסומת וגאאות מהנדסים זאת אולי אופציה בשטח, ללקוחות-צרכנים, לשימוןש צבאי, לחייל הכורך גם רצועת רובה סביב צוואר וקסדה עם רתמות, ומיקרופון לקשר עם כוחות אחרים, ומדי פעם צריך הרי גם להשתתח על סלעים , בבוץ, בגשם או בשלג, לכוון ולירות רחמנא ליצלן.... נו ידידי - Ergonomy ....!!!
שמת לב כמה גיבורי מלחמה כאן בפורם התלוננו לאורך שנים (במרבית המקרים גם בעברית קלוקלת להחריד...) על משקל מאכ"ים ? אני שמתי. ועל חוסר נוחות בהפעלת מערכות ? - אני שמתי. ועל סוללות מתכלות מהר מדי? אני שמתי. ועוד לא דיברנו על טווחי ראייה, על לוחות שנתות לכיוון, על בעיות ארגונומיות של כוון גוף הנושא ביחס לאותות המתקבלים מ- GPS... ברדק של ממש....

את הכל לעיל ניתן יהיה לפתור. כשיהיה צורך ממשי. כשיהיו תקציבים של ממש. טכנולוגית אפשר למזער עוד. מעשית - לילה ארוך וחשוך לפנינו....

בוקר טוב,

ראשית תודה על התשובה. האמת שלמדתי ממנה לא פחות עליך מאשר על הנושא. אותי עניינה שאלת ההיתכנות הטכנולוגית - מה לעשות כמי שעוסק כל היום בטכנולוגיה אני מעוניין להכיר את גבולותיה בתחומים שונים. אתה כמי שמגיע כפי הנראה מהתחום ההנדסי חי כל היום את האילוצים של התחום שמגיעים מצד אחד מהתחום הטכנולוגי אך לא פחות חשוב מתחום הכדאיות הכלכלי שאותי בדיון הנוכחי אינו מעניין כלל (שוב אני לא שואל מה יפותח אלא מה ניתן לפתח כיום בהינתן סכום כסף לא מוגבל פחות או יותר - מכונת זמן למשל כנראה שלא נוכל לפתח כיום - או אולי בכלל - עבור שום סכום כסף לדוגמא).

לעצם העניין רשמת שורה ארוכה של דברים - אותי מעניין כנראה רק גודל החיישן - את כל שאר החלקים ניתן לשאת על הגב והם יכולים לדעתי להיות מחוברים לחיישן בכבל - מה שמשאיר אותנו עם אמצעי בגודל של כשני ס"מ לטענתך. האמת לא ממש הבנתי למה נגררנו לננו - אם יש לך חיישן טוב בגודל 2 ס"מ זה מספיק לחלוטין.

אגב הינה רעיון אחר - אותו אני מתכוון להעלות גם במאמר שלנו על לומוס (וגם בפני החברה) - בוא נעזוב רגע ראיית לילה - למה לא ליצור על בסיס הטכנולוגיה שלהם מערכת GPS אישית לחייל? במקום שהחייל יצטרך להסתובב עם מכשיר נוסף אותו צריך להוציא למה לא לשים לו את המכשיר על העיניים והוא יראה לחייל לאיזה כיוון ללכת. בעיקרון ניתן בקלות להקרין אינפורמציה נוספת כמו מיני מפה וציון כוחות ידידותיים ואחרים בסביבה. כל זה בעלות די זניחה של כמה מאות דולרים למכשיר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

"...האמת שלמדתי ממנה לא פחות עליך מאשר על הנושא..." - כתבת...
והוספת: "...אתה כמי שמגיע כפי הנראה מהתחום ההנדסי חי כל היום את האילוצים ..."

אינני יודע מה בדיוק למדת עלי.... וזה לכשעצמו מעניין אבל לא כאן המקום.
אי שם בצעירותי אכן הייתי מהנדס (במלעיל זה נשמע חמוד..). אבל בשנים הרבות שעברו מאז ישבתי עם לוחות לוגריטמיים, וסרגלי חישוב, ואח"כ מחשבונים ומחשבים, אני וצוותים תחתי (ומעלי) עוסקים במגוון טכנולוגיות חדשות וביישום אפליקציות מערכתיות ושימושים חדשניים כמו גם בתכנון לטווח קרוב ורחוק. עד כאן. "אני" הוא לא הנושא.

כדאי לפעמים להיות פראגמטי בנושא יישומים משום שכך דרכו של עולם. תלוי במה הצורך לעתידנות מסוג זה. לפעמים כדאי גם להתרחק מהזיות טכנולוגיות פרויקאטליות. אגדות של מהנדסים ומפתחים שמלכתחילה אין להן סיכוי רב. לא לפתרון בעיות מעשיות ולא לאפשרות ארגן תשתית כלכלית לייצור הרעיון בן הם שובים את עצמם. איך אמרנו פעם " - רבותי חבל על הזמן....".

רשמי הפטנטים בעולם מלאים בכאלה.
Popular Science ו- Popular Mechanics מלאים (ואני קורא אותם בעניין רב !) ברעיונות שחלקם מצוינים. רובם לא יובילו לכלום. מיעוטם יישימים.

מזעור מערכת IR בתוספת ל- GPS, ועיבוד תמונה, ו"משקולת" על גב חייל - אינם צורך כל כך קריטי כמו שניתן לחשוב. טוב שיהיה, רצוי שיהיה, זה חמוד כנושא לדיון אולם ערכו בשדה הקרב, לחייל הלוחם אינו עומד בקנה אחד עם התשתית הכלכלית הדרושה לביצוע.

המגבלות הן בתחום ה- Packaging ("אריזה" בלשוננו) ולוא דוקא בתחום היכולת הטכנולוגית גרידא.

אתה "זורק" לצלחת גם GPS ומבקש Situation Awarness לחייל הבודד. נו ידי - הכל אפשרי, אלא שאין זה מעשי כלל. ואסביר -

חייל הינו גוף נע ונד (בייחוד העצבניים שבינינו...) אנטנת GPS המותקנת על קסדתו למשל תקלוט את מקומו (ונניח אף ברזולוציה טובה של כמה אינט"שים (לצורך הדיון), נוכל להקרין על משקפי LUMUS או על אחרים הקיימים בשוק את מקומו על גבי מפה בקנה מידה גדול. אז מה...? מה התועלת ? זהו עודף אינפורמאציה קלאסי שאין הוא זקוק לו כלל.

נמשיך ונוסיף משדר כדי לשדר את מיקומו לחבריו הלוחמים וכך נעשה גם למערכות שנושאים החיילים בסביבתו. עכשיו כולם יראו היכן נמצאים כולם על מפה מוצגת בינית... GREAT !! מה השגנו ? מעט מאד בשדה הקרב. יש אפשרות הרבה יותר פשוטה לזיהוי עמיתים בשדה. אין צורך ב- GPS לשם כך.

עכשיו נוסיף משתנים אמיתיים נוספים כמו תזוזת ותנועת כל חייל, כוון הליכתו או ריצתו, לפעמים הלוך וחזור. לפעמים יכנס לבית או מחסה מתכתי ו"איבדנו" אותו שכן אין לו קליטת GPS ולפעמים גם לא שידור וקליטת RF . ייצרנו "עודף" טכנולוגי, בלתי אמין ובלתי נדרש !!! אין בו תועלת של ממש. וכל זה עוד לפני ש... נגמרו לו הסללות.... עליהן בקשת שלא נדון....

ניתן לקבל כיום מטריצות קטנות של IR בלתי מקורר. טווחי הזיהוי יהיו לא גדולים, הבילבול בזיהוי (התמונה איננה אינטואיטיבת) של חיילצי"ק "מורעל" יהי רב. מחיר המכשיר.... סליחה, ביקשת שלא לדבר על כך....

ראה את הקישור הבא למשל: www.dtic.mil/ndia/2002nightop/howard.pdf

וזה עדיין ללא אריזה, ללא עדשה וללא מחברים ותושבת....

עידו - אם יהיה צורך של ממש (והוא יבוא להערכתי מהתחום האזרחי או מתחום המזלט"ים .... ללא משקפי LUMUS ודומיהם, אפשר יהיה למזער עוד אם.... יהיו תקציבים לכך.

בינתיים, רב"ט בטיטו לא ממש צריך GPS ומשקפיים ותצוגות עיליות וכל מיני Gadgets קרביים.
ידידינו ה"מורעל" בטיטו יהיה גם זה שיקטר ויתלונן על... הסוללות, על המשקל....על הסירבול הטכנולוגי ועוד ועוד....

חושב שמיציתי את עצמי. חושב ששנינו נשארנו די בודדים כאן באפלה......???

מ... בוא נסכים שלא נסכים על עניין הצורך במערכת. שים לב שלא אמרתי שכל חייל צריך מערכת כזאת אבל בהחלט אפשר שכל מפקד בשטח צריך. קח בחשבון שלמעשה מערכת GPS עם תצוגת כוחות כבר קיימת היום בצה"ל אז בעצם מדובר רק על לעשות אותה הרבה יותר נוחה ומתקדמת.


אגב בקשר ל"למדתי עליך" אינו פה כוונות עמוקות ונסתרות - פשוט התכוונתי שאתה מגיע מהכיוון של הנדסה (גם מהצד הטכני וגם מהצד של ניהול תקציבי מו"פ).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו - אני יודע היטב מה השימוש של ה- GPS בצבא - ולא רק בצה"ל...!!. אני יודע גם היטב את ייתרונותיו וחסרונותיו.

שימוש מפקדים אמרת ? - אם כך חזרנו לעניין הכמותי-מסחרי, ובכך חזרנו (מהר מאד אגב - לעניין הכלכלי - מחירים, כנגזרת של כמויות (איך שלא נסובב את הטכנולוגיה והמזעורים - יש להם עלות כספית... שאסור להתעלם ממנה כלל ועיקר !!!!!!)

כמי שעוסק בנושאי תו"ל יום יום (וגם לילה...) אומר שב-תכל'ס המבצעי, בתו"ל למ"כ או לסמ"פ או למ"פ, תהיה בעייה אדירה ותועלת מזערית בהתעסקות ברמה הזאת.

ואחזור - יש כיום טכנולוגיות עדיפות על אלה בהן אנו דנים, לזיהוי והתמצאות אוטומאטים בשטח. גם להן חסרונות משלהן. אולם - הללו הרבה יותר זולים מהמישמש של IR משקפיים, מעבדי אות, אנטנטת שידור וקליטה (אגב - מוצפנים), מחברים, רתמות, וכן....מה לעשות.... בטריות שעובדות שעות רבות...... ("סוללות" בלשון הקודש).

הרעיון שהעלית הינו בבחינת תפסת מרובה - לא תפסת. אלא אם יהיה ממש זעיר וזול....

אתן לך דוגמא אותה הכנתי עבורך על בסיס תמונות שמופיעות ברשת.

גלאי IR בלתי מקוררים בשוק היום מורכבים מפיקסלים בגודל של 25 מיקרומטר כ"א.

מטריצת גלאי של 320 על 240 פיסלים של חברת DRS בארה"ב תראה כך:


שים לב אגב לגודל המתבקש כתוצאה מהאריזה המתחייבת של הגלאי...!!

מטריצות ברזולוציה גבוה יותר ובאותו ה- Pitch (כלומר אותן מידות פיקסל) קיימות כם כן והן כפולות בגודל ראה להלן:


עכשיו, ניקח את הגלאי הארוז הראשון 320 על 240 ונבנה ממנו מצלמה - כלומר נוסיף עדשה מיוחדת ל- IR, עיבוד אלקרוני, מייצב כוח, ואלקטרוניקת ברת מצלמה, והעסק הזה "יתגדל וישתבך...". ראה:




או - ורצית גם GPS, וגם צג, וגם שידור נתונים וקליטה.... ו..... מה לעשות.... בטריות......

ןכל זה חסין למים, אבק וכל מיני חררה....

אתה בקלות עולה למחירים של $20K או אף יותר ליחידה.

מתנה צנועה לראשו של מפקד זוטר בצבאנו הדיגיטאלי....

Nikagda.... אומרים הרוסקים.

מבנה מערכת תצפית תרמית:

• גלאי detector- מקבל מתח, מוציא קריאה אנלוגית לא מכוילת.

פיקסל הינו בגודל 50-30 מיקרון (מגבלות ביצועים), כך שמטריצה בגודל סביר תהיה בגודל של מ"מ בודדים. גלאי זה יש לארוז ברמת ואקום טובה עם חלון אופטי מתאים- סה"כ התקן בגודל כ- 1.5X1.5X0.5 ס"מ, שכמעט ולא ניתן למזער עוד. מוציא תקשורת סדרתית מהירה, באות חלש מאוד.

• מנוע- engine- כולל אלקטרוניקת עיבוד אות (כיול, הגבר, רמה וכו'). בגלאים מקוררים כולל גם מקרר ודיוואר. גם בגלאי לא מקורר עדיין נדרש TEC (מקרר תרמו-אלקטרי)- לשמירה על טמפ' קבועה. מקבל מתח ותקשורת, מוציא וידאו. צמוד לגלאי כדי למנוע רעשים. בגלאי לא מקורר מודול כזה יכול להיות בגודל מספר סמ"ק, בהחלט בר השוואה לשפופרת מא"כ. למשל
• מערכת- כוללת עדשה, צג, מעטפת, מתאם מכני, אספקת מתח, מפסקים.

בהשוואה למא"כ (השוותי חד- עיני למכשיר של רייתיאון http://thermal-eye.com/default.asp?nodeid=36 )

• משקל ונפח: גלאי תרמי מחייב עדשות מיוחדות, בקוטר גדול יחסית (נדרש לאסוף אור רב). גם הצג מורכב יותר ממה שנדרש במא"כ- עינית. בד"כ נדרשים כפתורי stby/ הגבר/רמה/ שליטה בצג ויציאת וידאו, המוסיפים לנפח ולמשקל. למשל- שח"ע שוקל 330 גרםלעומת 368.5 גרם של המערכת אליה קישרתי, כך שההבדל אינו גדול.
• זמן איתחול: נדרשות מספר שניות לייצוב טמפ' הגלאי ולקבלת תמונה.
• אנרגיה: צריכת הספק בערך פי 10 משפופרת מא"כ מביאה לזמן פעולה קצר עם סוללה פנימית (כשעתיים וחצי על 2 סוללות אצבע).
• רזולוציה/ שדה ראיה: במא"כ דור ג' קוטר כל סיב כ- 15 מיקרון (64 lp/mm), כך שניתן לקבל שדה ראיה רחב (כ- º40) בהפרדה סבירה. הפיקסל הגדול יותר של מערכת תרמית, והמחיר הרב של מטריצות גדולות, גוררים שדה ראיה צר (כ-º40).
• אי יכולת להבחין בתחום הנראה /IR קרוב: מקשה על קריאת מפות, שלטים, תצפית דרך זכוכית וכו'. אין לי מושג האם ניתן לעבוד בעין אחת חשופה והשניה עם אמצעי תרמי, כמו בשח"ע.

לסיכום, נראה שעם מטריצות גדולות יותר ניתן להגיע למכשיר בעל ביצועים דומים למא"כ מבחינת גודל, שדה ראיה והפרדה. הבעיה תהיה צריכת האנרגיה- שתחייב שימוש בו קבוע על קסדה, עם כבל למארז אנרגיה חיצוני.
איני רואה ייתכנות למערכת בסדר גודל של ס"מ בודדים- הגלאי עצמו, אריזתו ואלקטרוניקת העיבוד פשוט גדולים מדי, מסיבות פיזיקליות/ חשמליות ולא ניתן להפרידם.

לדעתי זו מערכת מצויינת לאו דווקא למפקדים- אלא לאיתור מטרות. שים סמן IR במקביל, כוון את המפקד (עם מא"כ מגדיל) למטרה כדי לאשר פתיחה באש, והעלית את טווח ההעסקה של כל הכוח.

השוואה מצויינת, תודה!

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

אנסה להתייחס באופן סביר למרות השעה המאוחרת.

ראשית אני רוצה לומר שהדיון הזה מאד פורה בעיני, ואני, כמי שאינו מהנדס לומד ממנו רבות על מגבלות הטכנולוגיה בתחום. נכון שסביר שהייתי לומד יותר משיחה של חצי שעה פנים אל פנים עם מהנדס במסגרת כתיבת כתבה, אבל כרקע זה בהחלט עוזר.

מהתשובות של שניכם (וקרן אור למה טקסט כל כך קטן ) אני למד כי יש אכן קושי טכנולוגי (אולי אפילו עקרוני) למזער את המערכות האופטיות (וחלק מהנלוות) לגודל שיהיה ריאלי למתאר שציינתי (קרי תוספת של גרמים בודדים למשקף "רגיל").

אותי במיוחד עניינה ההערה הבאה של קרן אור:
"איני רואה ייתכנות למערכת בסדר גודל של ס"מ בודדים- הגלאי עצמו, אריזתו ואלקטרוניקת העיבוד פשוט גדולים מדי, מסיבות פיזיקליות/ חשמליות ולא ניתן להפרידם". מדוע לא ניתן להפרידם?
את הסוללה אין שום בעיה לשים על הגב - קיימות היום סוללות LI-ION חזקות מאד שיאפשרו פעולה ממושכת (לי למשל סוללה למחשב נייד המספקת 7200mAh - ויש חזקות יותר בשוק במשקל של פחות מחצי קילוגרם - אפילו עם נפריז, גרסה מוקשחת לא תשקול הרבה מעל קילוגרם אחד ותספיק לשעות עבודה רבות מאד).

בקשר להפרדת שאר החלקים - אני מודה שאינני יודע ואשמח לפירוט אם אפשר (מה לא ניתן להפריד ומדוע).

אגב מיקיטל - למרות שנראה שקרן אור מסכים איתך בנוגע לאי-האפשרות ליצור כיום מערכת כמו זו שתיארתי הוא חולק עליך בסוגיית הצורך במערכת כזו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

גלאי מזווד+ TEC+ עדשה חייבים להיות ביחד (פיזיקה והגיון).
הגלאי מקבל אות שעון ומוציא באופן סדרתי את המתח/ זרם בכל פיקסל: מספר ביטים לכל פיקסל* ~100K פיקסלים, כאשר האות עצמו חלש מאוד. זהו אות שקשה להעביר למרחק ארוך ללא סיכוך מסיבי [= משקל- בדיוק מה שמנסים לחסוך]. כך שפשוט בהרבה להצמיד לנ"ל כרטיסים קטנים ולבצע את העיבוד לאות וידאו במקום.

סה"כ, מעבר לוויכוח הנחמד ברמת הגלאי/ מודול, נראה שכולנו מסכימים:
- יש מוצר מקביל (בערך) למא"כ- http://thermal-eye.com/default.asp?nodeid=36.
- כניראה לא ניתן להקטינו בהרבה
- אך ניתן לשפר את ביצועיו ולשלבו במערכת "חייל עתידי".
- האם זה כדאי כבר כיום?

זו כבר שאלה מבצעית- לא טכנולוגית ולא הנדסית. מובן כי זה טוב כתחליף למערכות תרמיות מקוררות (ברמת גדוד, או במל"ט- כפי שמיקיטל ציין).
ברמת החייל: ארה"ב השקיעה בעשורים האחרונים סכומים ניכרים במא"כים: פיתוח, רכש ואימונים. הם מתגאים We Own The Night. ברור כי הצטיידות לוחמים לא- סדירים בעולם במא"כים מתקדמים דוחפת את ארה"ב להצטיידות מסויימת באמצעים תרמיים לא מקוררים "אישיים" (כוונות ומשקפות). קשה לומר באיזו מידה: על נשק ארוך טווח/ לכל כוח בשטח/ לכל מפקד?

קרן-אור מנה מספר מגבלות למזעור. רובן נכונות אולם אנסה להאיר זוית שונה במעט.

אכן מעגלי הקריאה ROC של אותות הגלאי חייבים להיות צמודים לגלאים כמה שיותר כדי למנוע רעשים חשמליים שמתווספים לאותות החלשים. כיום ניתן לשלב במעגל אחד את הגלאי ואת מגברי האות ולמזער אותם על מרקע אחד בצמידות טובה.

עדיין יש להוסיף עדשה מיוחדת, יש להוסיף מעגלי שליטה על המצלמה ועל הפוקוס, יש לזווד את כל המערכת ולעשותה עמידה בתנאי סביבה כל זה מעלה את המשקל ואת הגודל של המערכת. וזאת לפני צירוף צג, וסוללה ו- GPS ועוד "פרונקלים" למיניהם.

אגב הסוללות שהזכרת עידו - אל נא תקיש אפליקציה של Laptop למכשיר שבו אנו דנים. גם לסוללה כזו דרושה "הקשחה" לעמידה ברטיבות, בגשם, בשלג, ברעידות, בנפילות וכו". יש וחייבים לעמוד בתקנים מסוימים במערכות צבאיות - וזאת לא קפריזה של אף אחד אלא צורך אמיתי.. צורך שמייקר מאד את המערכת. תרצה להתעלפ מכך - ת'פדל....

יש היום מאכ"ים מדור ג' שעושים את המלאכה וללא צג חיצוני, ללא עדשות IR מיוחדות, ובמחירים מתקבלים על הדעת. יש להם מגבלות. ל- IR יתרונות מסוימים אולם מחיר גבוה הרבה יותר.

קרן-אור, הטענה שמכיון שלאויב יש מאכ"ים הרי שיש הצדקה למערכות בולומטריות אינה ברורה לי. מערכות בלתי מקוררות כיום לא נותנות רזולוציה טובה יותר (עדיין לא) לזיהוי וגילוי בטווחים גדולים רצויים. מערכות טרמיות כאלה (8-12 מיקרון או 3-5 מיקרון) גם סובלות מחוסר רגישות לסמני לייזר פשוטים העובדים בתדרי 890 נאנומטר. למעשה הן אינן רואות שום סמן מבצעי בשימוש היום. בשעות הערביים - בוקר וערב הן סובלות מחוסר רגישות. יש להן תריס מכני, ואין להן צג אינטגרטיבי. יש להן ייתרונות גם כן.

אני מצוי היטב בתוכנית ה"חייל העתידי" של צבא ארה"ב. מתחילת שנות ה- 80, הם מתעסקים עם הנושא. בכל תצוגת AUSA באותן שנים בוושינגטון עמד חייל בכניסה מלא מצלמות, משדרים, אנטנטת וצעצועים למיניהם. היום כבר ברור שאלה רובן תוכניות פיתוח שרק פרורים מהן עשו את דרכם ליישום ביחידות. החייל הזה שעמד שם נראה לנו כאנטנת CNN ולא כלוחם.

אני בעד קידמה. אני בעד חידושים, אני בעד המצאות - אבל "בשכל". לא להשתולל עם רעיונות בדיוניים וחלומות רטובים של סלט מכשירים על משקפיים וסוללה על הגב..... אין בהם תועלת של ממש בשדה הקרב.

אני גם מניח שאחד הפיתוחים ההדרגתיים להם נהיה עדים בשנים הקרובות, הינו במיזעור רציני של ... המקררים הקראוג'נים לפלירים. אם יצליחו הנסיונות הללו, תהיה זאת קפיצת מדרגה משמעותית בתחום ה- InSb או ה- MCT או אז נתחיל לדבר על טווחים טובים ורזולוציות טובות בגלאי IR. כאן אני חוזר ואומר - טכנולוגיות ה- Nano יהיו אלה שיובילו למזעור. ולא לחייל ה- Dismounted אלא דווקא למז"לטים. שם יש צורך ממשי במיזעור והורדת משקל משמעותיים. שם גם מוכנים לשלם יותר לפתרונות מעין אלה. וחזרנו ל"דן-חסכן....."

ברשותכם אתייחס למשפט אחד של מיקיטל:

"עדיין יש להוסיף עדשה מיוחדת, יש להוסיף מעגלי שליטה על המצלמה ועל הפוקוס, יש לזווד את כל המערכת ולעשותה עמידה בתנאי סביבה כל זה מעלה את המשקל ואת הגודל של המערכת. וזאת לפני צירוף צג, וסוללה ו- GPS ועוד "פרונקלים" למיניהם."

כל אותם פרונקלים יכולים לבוא בקלות על הגב (ואו על העיניים כמשקפיים - צג). בעניין הסוללה אני מסכים שיש להקשיח ושאין זו גחמה אבל תסכים איתי שזה בהחלט אפשרי כיום ליצור סוללה מאד חזקה 10K mAh לפחות ועמידה במשקל שלא לא יותר מקילוגרם שתספיק לשעות רבות של שימוש של אמצעים שונים (לא דווקא האמצעי התרמי בו אנו עוסקים). ובאותו עניין אנו עומדים לערוך בקרוב ביקורת על תיק סולארי למחשבים ניידים. במקרה המדובר התיק הוא יותר גדג'ט אופנתי (ודי יקר) למנהל/ת שיש לו הכל אבל כפי שאני רואה זאת דווקא תוספת כמה תאים סולאריים גמישים על גב התרמיל של הלוחם (וכן אני מדבר על לוחם סיירת/יחידה מובחרת או מפקד) יכול לעזור להטעין סוללות מהסוג הזה (מדובר בגיבוי לא באמצעי הטענה ראשי אבל כשהלוחם נמצא בשמש במהלך רוב היום זה בהחלט יכול להועיל).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לאור נסיוני (עד לפני שנתיים) במערכות ראיית לילה צבאיות, גם אני חשבתי שאין לצפות לאמצעי תרמי (בכוונה איני רושם "מצלמה" כי אני דורש גם צג, בקרות ידניות ואספקת מתח פנימית) בגודל של מא"כ.
מסתבר שטעיתי- יש מערכות כאלו, עם ביצועים סבירים, וחסרונות מסוימים.
מרגע שהן קיימות- אין טעם להתווכח על גודל צג, בקרות, עדשות IR וכו'.
גם אין טעם להתווכח על שילוב במזל"טים, יחידות לוט"ר, צוותי רפואה חילוץ וכו' שימושים ייעודיים- זה מובן וקורה כיום.
אגב, מערכות מקוררות ייקטנו בעתיד- אך יש להן בעיות של רעש (מהמקרר), זמן קירור של מספר דקות, וצריכת הספק רבה שלא ייפתרו- שיימנעו שימוש נרחב בהן כאמצעי "אישי".

הוויכוח הוא על תפוצה רחבה ביחידות חי"ר.
בהקשר זה:
1. מערכת תרמית עדיפה לגילוי (אדם ייראה כפיקסל לבן גם בטווח בו מא"כ לא רואה דבר).הרזולוציה לא גבוהה אך אינה קריטית לגילוי- כידוע, קריטריון ג'ונסון לגילוי דורש רק פיקסל אחד על מטרה..
2. מערכת תרמית נחותה כאמצעי "תצפית" (כעזר להליכה/ נהיגה). בפרט, ייתכן כי מערכת תרמית תתקשה לבצע זע"ט בטווח בו מא"כ עושה זאת בקלות.
לכן- קרוב לוודאי שיידרש שילוב של מא"כים ומערכות תרמיות, בעלות לא גבוהה, שעדיין ייתן יתרון מול אויב המצוייד בעצמו במא"כ מתקדם.
למשל:
-מערכת תרמית מקוררת/ לא מקוררת על נשק צלפים, מתואמת לסמן חזק. משמשת לגילוי ולכיוון- תגלה אדם מטווח 400-500 מ' העולה על טווח גילוי במא"כ.
-עם גילוי מטרה, הצלף/ תצפיתן מסמן אותה ליתר הכוח. המפקד צופה במא"כ מגדיל, ומאשר פתיחה באש לכל הכוח לפי הסימון.
- הכוח יורה לעבר הסימון (אפשרי גם בטווח ארוך מטווח הגילוי במא"כים של כל הכוח- ושל האויב..).
סה"כ קיבלנו יכולת אש בטווח ארוך מטווח מא"כ, במחיר לא רב.

לאור נסיוני (עד לפני שנתיים) במערכות ראיית לילה צבאיות, גם אני חשבתי שאין לצפות לאמצעי תרמי (בכוונה איני רושם "מצלמה" כי אני דורש גם צג, בקרות ידניות ואספקת מתח פנימית) בגודל של מא"כ.
הערה: אמצעים טרמיים בלתי מקוררים בגודל משקפת מא"כ ידנית, נמצאים בשוק כבר 7 - 8 שנים. גם בארה"ב וגם בגרמניה ובאנגליה. הם יקרים, יש עליהם מגבלות ייצוא מהמדינות הנ"ל, אולם הם קיימים משכבר.

מסתבר שטעיתי- יש מערכות כאלו, עם ביצועים סבירים, וחסרונות מסוימים.
מרגע שהן קיימות- אין טעם להתווכח על גודל צג, בקרות, עדשות IR וכו'.
הערה: לא ברור לי למה התכוונת ב"אין טעם להתווכח". איש אינו מתווכח אלא יש כאן החלפת דעות ודיון עניני בנושא. הדיון איננו בנושא של "האם יש" אלא, ויתקן אותי עידו - בנושא מזעור ושימוש ברמות לחימה נמוכות ביותר בשילוב עם כל מיני סנסורים אחרים כמו GPS וכיו'ב.

גם אין טעם להתווכח על שילוב במזל"טים, יחידות לוט"ר, צוותי רפואה חילוץ וכו' שימושים ייעודיים- זה מובן וקורה כיום.
הערה: אין לכך עוררין. הנושא הינו מיזעור יתר כפי ש"הציע" עידו.

אגב, מערכות מקוררות ייקטנו בעתיד- אך יש להן בעיות של רעש (מהמקרר), זמן קירור של מספר דקות, וצריכת הספק רבה שלא ייפתרו- שיימנעו שימוש נרחב בהן כאמצעי "אישי".
הערה: אתה צודק. לפחות בחלקו.... רעש המקרר הינו בר פתרון. לא לגמרי אבל עד רמות מספקות לשדה קרב. כך גם הצריכה החשמלית. ושוב אחזור - אלה יבואו על פתרונם בקפיצת מדרגה בשימוש בטכנולוגיות Nano.
מזה זמן קיימות תוכניות של DARPA בכוון הזה בדיוק !!!

הוויכוח הוא על תפוצה רחבה ביחידות חי"ר.
בהקשר זה:
1. מערכת תרמית עדיפה לגילוי (אדם ייראה כפיקסל לבן גם בטווח בו מא"כ לא רואה דבר).הרזולוציה לא גבוהה אך אינה קריטית לגילוי- כידוע, קריטריון ג'ונסון לגילוי דורש רק פיקסל אחד על מטרה..
תגובה: בחרת נכון את המילה "גילוי". (הכוונה במושג "גילוי" הינה שהצופה מזהה משהוא לא מישהוא. פיקסל בודד אחד יכול להיות כלב, או מקור חם אחר, ולכשעצמו אינו נותן מספיק איפורמציה שימושית בשדה קרב. פיקסלים בודדים רבים יראו על מקורות חום הדומים לאלה של חייל או גוף חם אחר. מה שנדרש הוא ברמת תצפית גבוהה יותר - קרי זיהוי. פיקסל בודד איננו נותן זיהוי נדרש. הרבה פיקסלים בודדים בתמונה רק מסבכים את האינטרפרטציה בתמונה שלפנינו. אין זה מספיק לשום תו"ל רציני.

2. מערכת תרמית נחותה כאמצעי "תצפית" (כעזר להליכה/ נהיגה). בפרט, ייתכן כי מערכת תרמית תתקשה לבצע זע"ט בטווח בו מא"כ עושה זאת בקלות.
הערה: נכון.

לכן- קרוב לוודאי שיידרש שילוב של מא"כים ומערכות תרמיות, בעלות לא גבוהה, שעדיין ייתן יתרון מול אויב המצוייד בעצמו במא"כ מתקדם.
הערה: שילוב כזה אותו אנו מכנים Fusion אכן מתבצע במספר מערכות כבר היום ומשיג יתרונות על פני כל מערכת נפרדת כזאת. המחיר רבותי גבוה !!! יש כאן עיבודי תמונה לא פשוטים וצורך בתשומת לב לארגונומיה למשתמש. המחיר ...... הינו בעייתי ביותר. למתחילים - יש לרכוש שפופרת מגבר אור כוכבים ויש לרכוש מצלמת IR. וזאת רק להתחלת בניין ה"סלט" המערכתי...!!

למשל:
-מערכת תרמית מקוררת/ לא מקוררת על נשק צלפים, מתואמת לסמן חזק. משמשת לגילוי ולכיוון- תגלה אדם מטווח 400-500 מ' העולה על טווח גילוי במא"כ.
הערה: טווחי גילוי וזיהוי של מא"כ מבוסס שפופרת דור ג' טובה (לא כולן זהות) בעלת עוצמית של X4 על נק"ל או מקלעים- עולים על הטווח הזה גם כן.

-עם גילוי מטרה, הצלף/ תצפיתן מסמן אותה ליתר הכוח. המפקד צופה במא"כ מגדיל, ומאשר פתיחה באש לכל הכוח לפי הסימון.
הערה: הפשטת את התו"ל. אם לאויב מא"כ פשוט שניתן לקנות בכמויות באינטרנט, הוא יראה יפה מאד את הסמן גם כן..... המתאר שנתת הינו "סטרילי" מאד. צלף אחד מול מטרה בודדת. נסה לעשות זאת מול פזורה של חיילי אויב ממול שחלקם מביטים עליך גם הם במא"כים... כדאי שתתקופף ידיד (נאמר ברוח טובה !!) אבל מעבר לכך - אם הצלף אכן משתמש בIR בלתי מקורר הוא עצמו איננו רואה את הסמן של עצמו, אלא חייב לסמוך על Boresighting בין הסמן שלו לבין אמצעי התצפית. יותר מכך - פיקסל בודד למטרה בתו"ל כזה...? - Good Luck לקבלת אישור ירי...

- הכוח יורה לעבר הסימון (אפשרי גם בטווח ארוך מטווח הגילוי במא"כים של כל הכוח- ושל האויב..).
סה"כ קיבלנו יכולת אש בטווח ארוך מטווח מא"כ, במחיר לא רב.
הערה: לא ממש קיבלנו. אלא אם הצופה הראשי המסמן את המטרה משתמש במכשיר Flir מקורר, בייצוב טוב של המכשיר, בתאימות טובה של כוונות, בתאימות כוחות וכיוב'. יש כאלה כבר שנים לא מעטות בשימוש בצבאות בעולם.

ומה לכל אלה ולמזעור בתחתית הפרמידה הלוחמת ?

וחזרנו לנקודת המוצא שהעלה עידו... מיזעור לרמה האישית. עניין של זיווד ועניין של מחיר !!! שניהם קשורים זה בזה. מבחינה טכנולוגית אין מניעה לרוץ קדימה. מבחינה כלכלית - אין לכך הצדקה תול"ית כרגע אלא בשימוש במזלט"ים. ייתרון שולי של מ"פ זה או אחר, או מתאר לחימה "אקזוטי" מוגבל כזה או אחר - לא יביאו להקצאת משאבים לנושא.

חג שמח !!

א.מערכות תרמיות מקוררות: אשמח לראות חומר מעודכן על נאנו- מקרר קריוגני למערכות תרמיות- מצאתי רק פרסום בן שנתיים. מעניין מאוד- יאפשר מערכת מקוררת בסדר גודל נפח והספק של מערכת תרמית לא מקוררת (כלומר, של מא"כ).
ב. כמוך, איני אוהב את מערכות "לוחם חי"ר עתידי" שכוללות הכל- הדגמתי שילוב מערכת לא מקוררת כדוגמת TWS באופן שיביא תפוקה מבצעית. סה"כ זה תו"ל מקובל במערכות מקוררות.
- המערכת התרמית הלא- מקוררת נדרשת לטווח גילוי הגדול מטווח מא"כ. במפרטי היצרן זה המצב..
- תיאום כוונות נעשה באופן פשוט על מטרה שנראית גם בתרמי וגם במא"כ: פינה של בניין, קצה אנטנה וכו'. נעשה באופן שוטף בעת הרכבת סמן על מערכות מקוררות.
- זיהוי המטרה ייעשה ע"י מפקד עם מא"כ בעל הגדלה (ושדה ראיה צר) כמו N/CROS שאינם מעשיים לתצפית תו"כ תנועה. דרך אגב, טנקים עם מערכות תרמיות סורקות עושים זאת בדיוק כבר עשרים שנה: יורים על דמות מטושטשת של מספר פיקסלים.
- הצופה/ מסמן אכן נחשף- אך רק למספר שניות ("מגלה מטרות ב-2/3 גובה רכס משמאל.. מסמן בעוד 3 2 1..[סימון קצר] מכבה סימון").
- מטרות מרובות- יטופלו בזו אחר זו.. כל עוד הן בטווח היעיל של מה שתיארתי ומחוץ לטווח היעיל של הכוונות שלהם, יש יתרון לכוח האורב.

שוב- זה לא קשור למזעור מערכת תרמית לרמת החייל. רק לשיפור לעומת המצב כיום.

א.מערכות תרמיות מקוררות: אשמח לראות חומר מעודכן על נאנו- מקרר קריוגני למערכות תרמיות- מצאתי רק פרסום בן שנתיים. מעניין מאוד- יאפשר מערכת מקוררת בסדר גודל נפח והספק של מערכת תרמית לא מקוררת (כלומר, של מא"כ).
תגובה: ראה למטה.

ב. כמוך, איני אוהב את מערכות "לוחם חי"ר עתידי" שכוללות הכל- הדגמתי שילוב מערכת לא מקוררת כדוגמת TWS באופן שיביא תפוקה מבצעית. סה"כ זה תו"ל מקובל במערכות מקוררות.
תגובה: אינני חולק עלייך בנושא התו"ל במערכות מקוררות, ומגושמות יותר כמו ה- TWS. אבל מיזעור מערכת כוללת כזאת לרמה של משקפיים....???? - עוד רבה הדרך.

- המערכת התרמית הלא- מקוררת נדרשת לטווח גילוי הגדול מטווח מא"כ. במפרטי היצרן זה המצב..
תגובה: מפרטי ייצרן בברושורים אינן מדייקים ואינם מונים את התנאים בשטח. אני אף פעם אינני אומר "כי כתוב..." אלא בודק באילו תנאים נבדקו הנתונים.

- תיאום כוונות נעשה באופן פשוט על מטרה שנראית גם בתרמי וגם במא"כ: פינה של בניין, קצה אנטנה וכו'. נעשה באופן שוטף בעת הרכבת סמן על מערכות מקוררות.
תגובה: מכיר זה היטב. ככלל אי אפשר לעשות כוונים כאלה למערכות IR אלא אם הורדו ביצועיהם כמערכות IR
- זיהוי המטרה ייעשה ע"י מפקד עם מא"כ בעל הגדלה (ושדה ראיה צר) כמו N/CROS שאינם מעשיים לתצפית תו"כ תנועה. דרך אגב, טנקים עם מערכות תרמיות סורקות עושים זאת בדיוק כבר עשרים שנה: יורים על דמות מטושטשת של מספר פיקסלים.
תגובה: מי יורה על דמות מטושטשת עד כדי כך...? רק במידה וידוע בוודאות כי זה אויב ומהי המטרה.
- הצופה/ מסמן אכן נחשף- אך רק למספר שניות ("מגלה מטרות ב-2/3 גובה רכס משמאל.. מסמן בעוד 3 2 1..[סימון קצר] מכבה סימון").
תגובה: תאור סטרילי ביותר. אמנם אפשרי אבל מאד מסוכן מחד וקשה לתאום עם כוחות שלא ממש מביטים באזור מאידך.

- מטרות מרובות- יטופלו בזו אחר זו.. כל עוד הן בטווח היעיל של מה שתיארתי ומחוץ לטווח היעיל של הכוונות שלהם, יש יתרון לכוח האורב.
תגובה: זוהי הפשטה של המתאר והתו"ל. ובכל התהליך הזה בשביל מה נחוץ IR כלל ? אלא אם הסימון נעשה מכלי רחוק (אפילו טנק) והירי מבוצע מחוליות קדמיות המשתמשות במא"כים.

אבל ידיד - נכנסנו ל"שטח ההפקר" בדיון.

הרי אנו דנים במיזעור ולא בהגדלת מערכות לרמת דורגלים או ייצובים או טנקים מסמנים ממרחק. ברחנו מהנושא שעידו איתגר אותנו בו.

שוב- זה לא קשור למזעור מערכת תרמית לרמת החייל. רק לשיפור לעומת המצב כיום
מציע שתחפש בגוגל:
nano, cryogenic, cooler
תמצא שם כמה וכמה פרויקטים כאלה שקורים כיום. אגב שנתיים אינן הרבה זמן בפיתוח שכזה.

Title: A Micro Thermoelectric Cryogenic Cooler for MEMS

Graduate Students: Andrew J. Gross (EECS), Niloufar Ghafouri (EECS), Baoling Huang (ME), Gisuk Hwang (ME), Christopher C. Lawrence (PHYS)

Funding Source: DARPA

Post Doc: Hanseup S. Kim (EECS), Sang Woo Lee (EECS)

Other Investigators: Massoud Kaviany (ME), Ctirad Uher (PHYS), Clark T. Nguyen (EECS-Berkeley) Faculty Advisor: Khalil Najafi (EECS)

Work Began: 03/01/2006

Project Goals:



A micro thermoelectric cryogenic cooler can have a major impact on critical military, medical, and consumer applications including (1) substantial performance improvement of existing systems, such as infrared detectors for military applications, ultra-low-noise front-end devices in portable communication systems, and truly navigational grade performance inertial instruments, and (2) create new applications such as localized quenching of biological tissues, implantable microinstruments, and portable surgery tools for cryogenic treatments. Although thermoelectric cooling is robust and maintenance free, it has not been commonly used for macroscale cooling due to low efficiency. However, for micro/nano scale applications efficiency may not be the most important technical consideration; rather size and power become major issues. The micro thermoelectric cooler with non-moving parts would be the most reliable and robust system for a large section of MEMS or IC-based microsystems. The quality factor of MEMS resonators improves drastically as a function of temperature, just as the thermal noise in circuits reduces significantly with temperature. The ultimate goal of this project is developing a multistage micro thermoelectric cryogenic cooler capable of achieving a size less than 0.2cc, a heat lift of up to a maximum of 5mW, and temperature of 160K using less than 100mW power consumption.

http://www.wimserc.org/view_pd_briefs.php

Low Cost Thermal Imager Manufacturing (LCTI-M)

הפירסום
דיווח של בלוג DANGER ROOM

ציטוט:

This program addresses the development of low cost room temperature infrared (IR) cameras based upon cell phone CMOS camera technology model, where the imaging sensor, optics and electronics are fabricated at the wafer level

כלומר: הגלאי, העדשות ומעגלי העיבוד ישולבו כולם ברמת ה- WAFER (מה התרגום לעברית- פיסה?), בתהליכי ייצור מקובלים בתעשיית המיקרואלקטרוניקה, ותתקבל מצלמה בגודל קרוב לזה של גלאי תרמי כיום (מ"מ בודדיםX מ"מ בודדיםXמ"מ בודדים), אליה יצטרכו להוסיף מעטפת, בקרים, צג ומעגל הזנה.
מחיר היעד הוא 500$, והמערכת נדרשת לזיהוי ולא רק לגילוי/הכרה. משקל יעד- 25 גרם.

א. קשה לי לראות איך מצלמה ברמת wafer יכולה בכלל להתקרב לביצועים של מצלמות תרמיות נוכחיות, עם עדשה חיצונית גדולה מאוד ביחס לגלאי. שדה הראיה יהיה כניראה רחב מאוד, והרגישות נמוכה.
ב. עדיין, זה פותח אפשרויות חדשות לתצפית תרמית- החל באמצעי תצפית אישי זעיר וזול, דרך מערכות התראה, ראשי ביות ומטענים עם הנחיה מבוססת הדמאה תרמית.

נחכה 3 שנים ונראה אם אצטרך לאכול את הכובע מלפני כמעט 4 שנים, כשהסברתי למה אמצעי כזה לא ייתכן