מקור רוטר וא-נהאר:
http://rotter.net/forum/scoops1/33111.shtml

איך מזהים "תקיפה מדומה" וכיצד מבדילים אותה מגיחת צילום או משהו דומה?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

די קל.
תקיפה מדומה- אם יש בכלל מושג כזה - ביצוע יעף תקיפה, הקפות של מתחם מסויים, צלילה לעברו.. (לא תראה מטוס צילום צולל לעברך...)
גילת צילום - לרוב יהיה ישר ואופקי, בגובה קבוע...

גם לא הגיוני שיוציאו הרבה גיחות צילום ביום אחד.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG גם לא הגיוני שיוציאו הרבה גיחות צילום ביום אחד.

למעשה, אחרי הנסיגה מלבנון בהתחלה בוצעו גיחות צילום בתפזורת. החיזבאללה ניסה כהרגלו ליצור משוואה - ביצע ירי נ"מ (שהיה למעשה שטוח מסלול ונועד יותר להעביר מסר מאשר לפגוע במטוסים) אבל לאחר שהנער חביב דדון נהרג בשלומי מירי כזה, הותקפו סוללות הנ"מ של חיזבאללה והושמדו. ירי הנ"מ נפסק, ואז החיזבאללה הודיע ש"יש לו תשובה תואמת" - מזלט"י הצילום הזעירים.

בין לבין, כדי לצמצם את המטרד של תגובות חיזבאללה, התחילה ישראל לרכז את גיחות הצילום שלה ל"פעימות" - גיחות מרוכזות ביום אחד במקום התפזורת שהייתה קודם.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אתה ראית פעם חמישה מטוסי צילום חולפים ביחד?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

למעשה, אפילו אם מטוס צילום אחד היה נעמד ישר מולי לא הייתי מזהה אותו ככזה.

אני לא טוען ש"לא בוצעו תקיפות דמה" - ההסבר המצויין שלך נותן מושג גם איך מבדילים תקיפה כזו מסוגי טיסה אחרים, רק רציתי להוסיף ולהדגיש ש"דחיסה" של פעילות צילום אווירי בפרק זמן קצר היא משהו שכבר יש לו תקדימים. (ופורסם במקורות גלויים, אם צריך אני יכול לחפש את הרפרנס המדוייק).

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

מטוסים יעודיים שעברו "הסבה" למטוסים צילום, אכן שונים מהמקור בשינויים מנוריים, וגם אם המטוס על הקרקע, נדרשת ממוחייות מסויימת כדי לזהות שמדובר במטוס צילום ולא מטוס רגיל, מה גם שיש מטוסים "רגילים" שע"י הוספה/הסרה של מכלולים מסויימים הופכים את המטוס למטוס צילום,

אבל פרופיל הטיסה, מצביע על כך שמדובר בגיחת צילום,
למרות שיש פרופילי טיסה די דומים לגיחת צילום,

מבלי להכנס לתו"ל של חיל האוויר: אין מצב שצילום יתבצע במתאר דומה לתקיפה, נכון? כי עד כמה שהבנתי עד כה, צילום מתבצע עם ה"צד" או ה"בטן" של המטוס, בעוד שתקיפה מתבצעת עם ה"אף". הבנתי נכון?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

יש מתארי תקיפה שבהן טסים ישר ואופקי... זה תלוי בחימוש. בכל מקרה אם תרצה להבדיל בין מטוס שטס באימון לבין מטוס שמצלם - לא סביר שתראה הבדל. אם המטוס יתחיל לצלול עליך, משמע שהוא לא מצלם.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG ...... בכל מקרה אם תרצה להבדיל בין מטוס שטס באימון לבין מטוס שמצלם - לא סביר שתראה הבדל. אם המטוס יתחיל לצלול עליך, משמע שהוא לא מצלם.

זה כמו הבדיחה הידועה. איך אתה יודע ששני האורות המתקרבים אליך במהירות של שני אופנועים או משאית? תשובה: אם הצלחת לעבור בינהם... זה אופנועים, ואם לא הצלחת לעבור אז........... אז השאלה הזאת כבר לא תטריד אותך יותר.

גיחות צילום בכלל נערכות בגבהים שבהם ספק אם תראה את המטוס עצמו (אולי שובלי התעבות).
ולגבי חמישה מטוסי צילום יחדיו -
א. אין ממש טעם בלשלוח יותר ממטוס אחד לכיסוי אותו שטח.
ב. לא יודע מה סד"כ הפודים בצה"ל, ולא רוצה לדעת. אבל חמישה זה המון.

יש גם גיחות צילום המתבצעות בגוסה נמוך.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG יש מתארי תקיפה שבהן טסים ישר ואופקי... זה תלוי בחימוש.

אני מניח שהכוונה לחימוש Stand Off למיניו, מה שמעלה את השאלה הבאה.
האם חימוש JDAM דורש איזשהו תמרון או שניתן פשוט לשחררו בטיסה אופקית?
אני משער שפצצות גולשות, Spice למשל, מחייבות שחרור עדין יותר.

גם פצצות טיפשות ניתן לשחרר מטיסה אופקית בתזמון של מחשב החימוש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Echo7 גם פצצות טיפשות ניתן לשחרר מטיסה אופקית בתזמון של מחשב החימוש.

לשחרר אפשר תמיד..אבל לא נראה לי שהן יפגעו במטרה...

!Ya Gotta Believe

בגלל זה לרוב משתמשים בחימוש פזיר או ש"כ כבד כדי לפצות על אובדן הדיוק.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה בגלל זה לרוב משתמשים בחימוש פזיר או ש"כ כבד כדי לפצות על אובדן הדיוק.

א. לא נכון.
ב. לא נכון.

!Ya Gotta Believe

קצת מוזר לי שאתה כל כך נחרץ כאן,כי אני די בטוח שאתה יודע שיש מתארים מסויימים שבהם כן עושים (יותר נכון עשו) זאת.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה קצת מוזר לי שאתה כל כך נחרץ כאן,כי אני די בטוח שאתה יודע שיש מתארים מסויימים שבהם כן עושים (יותר נכון עשו) זאת.

מוזר לך שאתה כותב דברים לא מדויקים ואני מתקן? כן, גם לי זה עדיין מוזר שיש לי כוח לעשות זאת..
זה שעשו זאת איזה פעם לא הופך את מה שכתבת למדויק...לא רק שזה לא מדויק, זה לא מדויק 3 פעמים..
א. כי מה שכתבת כפיתרון לבעית שחרור הפצצות בטיסה ישרה הוא לא פיתרון טוב לבעיה.
ב. כי לא משתמשים בזה "לרוב" אלא כמעט אף פעם.
ג. כי יש פתרונות פשוטים בהרבה שכן משתמשים בהם...

!Ya Gotta Believe

לא רוצה להתווכח איתך אבל לבוא ולכתוב "לא נכון" זה לא ממש תיקון.
לא הייתי צריך להכניס עצמי לפינה הזו,וברשותך אפרוש מהדיון הזה. (וזה לא מפני שאין לי תשובות לסוגיות שהבאת).

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה לא רוצה להתווכח איתך אבל לבוא ולכתוב "לא נכון" זה לא ממש תיקון. לא הייתי צריך להכניס עצמי לפינה הזו,וברשותך אפרוש מהדיון הזה. (וזה לא מפני שאין לי תשובות לסוגיות שהבאת).

הכנסת את עצמך לפינה כשכתבת על נושא שאתה לא מבין בו, ואת זה אני כותב באמת עם כל הכבוד לך ולתרומתך לפורום.,לא בציניות. לכן גם התאכזבתי מתגובתך המאוד לא מדויקת.
אל תכתוב שיש לך הסברים וזה לא המקום, תחסוך ממני..במקרה הצר שבנידון יש לי את המקביל ל 2 דוקטורטים..עזוב אין כאן משהו שאתה או מישהו כאן יכול להסביר לי..
מצטער.
תומך בהחלטתך לא להמשיך את הדיון הזה, אני בטוח שהתכוונת לטוב אבל שוב, כמו כולם כאן אתה ממהר לכתוב על דברים שאתה לא מומחה בהם.
בכבוד,
אמיל

!Ya Gotta Believe

לא התייחסתי למה עושים ומתי (ואין לי מחלוקת שאתה יודע יותר ממני בנושא), רק תיקנתי שזה אפשרי. אני מתייחס למצב CCRP, שאכן מאפשר להטיל חימוש טיפש בטיסה ישרה ואופקית, בין היתר.
בכל מקרה, להבנתי, למישהו לאורך הדרך כן היה בזה מספיק צורך כדי שתת המצב הזה יכלל באוויוניקה של המטוס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Echo7 לא התייחסתי למה עושים ומתי (ואין לי מחלוקת שאתה יודע יותר ממני בנושא), רק תיקנתי שזה אפשרי. אני מתייחס למצב CCRP, שאכן מאפשר להטיל חימוש טיפש בטיסה ישרה ואופקית, בין היתר. בכל מקרה, להבנתי, למישהו לאורך הדרך כן היה בזה מספיק צורך כדי שתת המצב הזה יכלל באוויוניקה של המטוס.

שוב..אפשר היה לשחרר את הפצצות בטיסה ישרה גם במלחמת העולם השניה... אבל זה לא ממש פוגע במטרה

!Ya Gotta Believe

אתה משווה בין CCRP ובין retard-fire על פי טביעת העין של המטילן או הטייס במלחה"ע 2?

נכון, זה לא חמ"מ אבל בחייך...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue אתה משווה בין CCRP ובין retard-fire על פי טביעת העין של המטילן או הטייס במלחה"ע 2? נכון, זה לא חמ"מ אבל בחייך...

יש כאן שאלה?..
כן אני משווה..שניהם לא שווים הרבה.

!Ya Gotta Believe

גם במלחמת העולם השנייה היו להם מחשבי הפצצה דוגמת כוונת נורדן האמריקאית. אמנם אלו מחשבים מכניים ולא אלקטרוניים אבל זה עדיין הרבה יותר "מדעי" מאשר לזרוק פצצות לפי טביעת עין.

ובכלל לגבי דיוק- קצין ירוק אמר לי פעם שטייס לא ידווח אלפא רק אם בטעות הוא שיחרר את הפצצות בשטחנו...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ ובכלל לגבי דיוק- קצין ירוק אמר לי פעם שטייס לא ידווח אלפא רק אם בטעות הוא שיחרר את הפצצות בשטחנו...

טוב, זה מאוד הגיוני..הרי אין מצלמת כוונת בכל מטוס ב30שנה האחרונות (לפחות)..כך שכל טייס מדווח אלפא, חוזר לטייסת, מראה את הסרט...כולם רואים שהוא לא פגע במטרה אבל דיווח אלפא, ואחרי זה כולם יוצאים שמחים וטובי לב לבלות באיזו מסעדה.
ככה זה בחיל האויר, קצין ירוק אמר לי את זה פעם.
נשאר כאן מישהו הגיוני בפורום או שזהו, סגרנו את הבאסטה?

!Ya Gotta Believe

לא צריך מסעדות כשיש את ביטון במטבח!!

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זו הייתה הלצה, שיחד עם בדיחות נוספות של אותו קצין (די מוצלח) עזרה לי להעביר השתלמות הערכת כשירות אויב משעממת למדי.
הנחתי ששלוש הנקודות בקצה המשפט יעידו על בדיחות הדעת שבה נכתבה אבל כנראה שכדי למנוע ריב ומדון בפורום אני צריך להודיע מפורשות ומראש לציבור שמתוכננת להישמע בדיחה ושבמקרה של משפט רציני יישמעו צפירות עולות ויורדות מייד אחריה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ זו הייתה הלצה, שיחד עם בדיחות נוספות של אותו קצין (די מוצלח) עזרה לי להעביר השתלמות הערכת כשירות אויב משעממת למדי. הנחתי ששלוש הנקודות בקצה המשפט יעידו על בדיחות הדעת שבה נכתבה אבל כנראה שכדי למנוע ריב ומדון בפורום אני צריך להודיע מפורשות ומראש לציבור שמתוכננת להישמע בדיחה ושבמקרה של משפט רציני יישמעו צפירות עולות ויורדות מייד אחריה.

נו, אתה יודע..אין כאן אינטונציה בהודעות בפורום..ורבים מן הדברים שנכתבים כאן ברצינות תהומית ע"י כותביהן הינו בדיחות ברמת הידע והדיוק המקצועי..אז כן, כדאי כנראה לציין כשמדובר בהלצה..

!Ya Gotta Believe

איך באמת זה היה עובד פעם?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי בן החושך איך באמת זה היה עובד פעם?

אם המטוס היה מפציץ כבד אז הוא היה זורק הרבה פצצות על המטרה (לרוב מטרות אסטרטגיות/גדולות).
אם מדובר על מפציצים קלים שרוצים לפגוע במטרות קטנות אז היו משחררים את הפצצות בצלילה ובגובה נמוך וכך מקטינים את מרחקי החטאה (פיזיקה פשוטה).
זהו.

!Ya Gotta Believe

זה לא כזה שיטות משנות ה60?

----
עריכה לפעמים כשמגיבים בלי לקרוא את האשכול, אתה עלול לצאת לא קשור...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost זה לא כזה שיטות משנות ה60?

60...50...40...30...

!Ya Gotta Believe

לא, זה בעיקר עד שלהי שנות הארבעים.

אמיל זה לא הכי מדוייק - כאמור האמריקאים פתחו את כוונת הנורדן, והבריטים השתמשו בסמני פצצות ועוד.
נראה לי (לא בטוח) שבקוריאה התקיפות כבר היו מדוייקות יותר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG לא, זה בעיקר עד שלהי שנות הארבעים. אמיל זה לא הכי מדוייק - כאמור האמריקאים פתחו את כוונת הנורדן, והבריטים השתמשו בסמני פצצות ועוד. נראה לי (לא בטוח) שבקוריאה התקיפות כבר היו מדוייקות יותר.

מה לא מדויק במה שכתבתי? תקרא שוב ותגיד לי מה לא מדויק.

!Ya Gotta Believe

הנקודה היא שעם התפתחות שיטות הכיוון - בתקיפות רגילות וגם באל ראות של מפציצים כבדים - ההסתמכות לא היתה רק על תקיפת שטח רחב מאוד אלא גם על אמצעים ושיטות לוודא שזה יהיה מרוכז בתיחום מסויים, קטן יותר ממה שהיה לפני כן.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הטלה של גוש ברזל, זאת הטלה של גוש ברזל... גם אם אתה מחשב לו את המסלול הבליסטי לפני...

כן, אבל בהתחלה זאת היתה הטלה גסה בהרבה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG הנקודה היא שעם התפתחות שיטות הכיוון - בתקיפות רגילות וגם באל ראות של מפציצים כבדים - ההסתמכות לא היתה רק על תקיפת שטח רחב מאוד אלא גם על אמצעים ושיטות לוודא שזה יהיה מרוכז בתיחום מסויים, קטן יותר ממה שהיה לפני כן.

שום נקודה ושום בטיח..איפה לא דייקתי!!???

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG הנקודה היא שעם התפתחות שיטות הכיוון - בתקיפות רגילות וגם באל ראות של מפציצים כבדים - ההסתמכות לא היתה רק על תקיפת שטח רחב מאוד אלא גם על אמצעים ושיטות לוודא שזה יהיה מרוכז בתיחום מסויים, קטן יותר ממה שהיה לפני כן.

הנקודה היא שאל תכתוב לי שאני לא מדייק בלי שאתה יודע על מה מדובר בכלל...
כל יום שעובר הטכנולוגיה מדויקת יותר..ועדיין, כל מה שכתבתי מדויק ונכון ואילו אתה כתבת רק שהדברים השתפרו...הם עד כדי כך לא השתפרו שעד היום הטכנולוגיה של זריקת פצצות ש"כ בישרה ואופקית ממטוס קרב אינה מדויקת כלל...לא כל שכן במלחמת קוריאה..
אז שוב, מבקש רק ממי שיודע על מה הוא מדבר לכתוב..תודה.

!Ya Gotta Believe

אמיל, הכל עניין של קנה מידה.
אתה מסתכל על זה ביחס למה שיש היום בעולם הנש"מ. אבל תשווה בין השיטות לתקיפה (שלא מגובה נמוך) בתחילת מלחמת העולם השניה, לבין מה שהיה בסיומה.
חוצמזה אם זכרוני אינו מטעני, איציק בן ישראל קיבל פרס לבטחון ישראל עם פיתוח שיטה לתקיפת קלע מדוייקת יותר, וקלע היא השיטה הגרועה ביותר, תקן אותי אם אני טועה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG אמיל, הכל עניין של קנה מידה. אתה מסתכל על זה ביחס למה שיש היום בעולם הנש"מ. אבל תשווה בין השיטות לתקיפה (שלא מגובה נמוך) בתחילת מלחמת העולם השניה, לבין מה שהיה בסיומה. חוצמזה אם זכרוני אינו מטעני, איציק בן ישראל קיבל פרס לבטחון ישראל עם פיתוח שיטה לתקיפת קלע מדוייקת יותר, וקלע היא השיטה הגרועה ביותר, תקן אותי אם אני טועה.

שוב..אני משווה בין מה שהיה במלחמת העולם השניה לבין מה שיש היום..לא רק למה שהיה בסיומה..
והאמת היא שאין הרבה הבדל..כתבתי זאת כבר כמה פעמים, אז מה לא ברור??
לא אז ולא היום אי אפשר לפגוע בטנק או בבית כשזורקים פצצות ש"כ בגובה בטיסה ישרה ואופקית..
אז כן, אני שמח שכולכם מתלהבים מלצטט שמות מפוצצים שקראתם בויקיפדיה או ספר על סוג כוונת כזו או אחרת..אבל את ההשלכות אתם לא מבינים ומבזבזים את הזמן כאן..
הנה ההשכלות בקצרה: לא ממש היו כאלה...לפחות לא הנושא שעליו היה דיון כאן: זריקת פצצות ממטוסי קרב בטיסה ישרה ואופקית מהגובה. לא עבד אז, לא עובד היום.
יש שאלות נוספות שלא חוזרות על עצמן?

!Ya Gotta Believe

מה זה ש"כ?

שימוש כללי. פצצה טיפשה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost מה זה ש"כ?

שימוש כללי..פצצות ברזל "טיפשות"

!Ya Gotta Believe

אם לא היה בעולם אוויר היה אפשר לפגוע ככה בדברים
מצד שני מטוסים לא היו טסים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost אם לא היה בעולם אוויר היה אפשר לפגוע ככה בדברים מצד שני מטוסים לא היו טסים...

בדיוק..
מהבעיות הקטנות בבליסטיקה: צריך להיות גם מנבא עתידות ולנחש מה תהיה הרוח בין גובה הטיסה שלנו לקרקע בזמן העתידי של מעוף הפצצה...אז איך עושים זאת?
אופציה א': שימוש ב force (כפי שעשה בהצלחה לוק סקייוויקר במלחמת האימפריה הראשונה)
אופציה ב': זה בלתי אפשרי ולכן הפצצות לא פוגעות במטרה...

!Ya Gotta Believe

אני מנחש שגם לחץ אויר ולחות ישפיעו... על ההתנגדות של האויר וכאלה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost אני מנחש שגם לחץ אויר ולחות ישפיעו... על ההתנגדות של האויר וכאלה

עוד המון דברים כמובן..סתם נתתי דוגמא..

!Ya Gotta Believe

"...בכל מקרה אם תרצה להבדיל בין מטוס שטס באימון לבין מטוס שמצלם - לא סביר שתראה הבדל. אם המטוס יתחיל לצלול עליך, משמע שהוא לא מצלם..."]

לא אכנס כאן למצוי ולא לתו"ל של חיל האויר הישראלי, אבל הערתך לעיל אינה מדויקת מבחינת פרופיל הטיסה של מטוס "צלם".

אם נתייחס למשל לפוד הצילום מדגם TARS (המצוי בידי חיל האויר המצרי...והנישא תחת גחנו של ה- F-16 שברשותם) נצביע על שתי מצלמות המותקנות בו.

• מצלמה דיגיטאלית סורקת המכונה MAEO לצילום אלכסוני לגבהים בינוניים.
• מצלמת Framing דיגיטאלית לגבהים דומים מסוג CA-260/25

המעניין הוא שהמצלמה השנייה (למעשה מצלמת "סדן" שבה הוחלף התשליל ל- FPA ובו 25 Meg פיקסלים !!!) - ובכן מצלמה זו מותקנת בחרטום הפוד ופונה ומצלמת קדימה. אם כי בהטייה כלפי מטה בזוית של עד 23 מעלות כלפי האופק.

מיתאר הטיסה לשימוש במצלמה הקדמית כולל צלילה על המטרה ! (להלן איור שהכנתי). נכון - צריך אשכים רציניים כדי לבצע משימה שכזאת, אולם יש לזכור שלא כל מטרה הינה עוינת בכל רגע נתון, ולא כל מטרה אף מוגנת ונכונה לפתוח באש. היתרון כאן הינו איכות צילום גבוהה ויכולת לקבל רצף של מספר תמונות לכדי קבלת חוזי סטראוסקופי שך המטרה - יכולת שאינה מתקבלת ממצלמת ה- MAEO.

MAEO אגב הינו קיצור ל: Medium Altitude Electro Optical.

קיימים אגב בעולם מטוסים אחרים ומערכות IMINT אחרות בהן מותקנות מצלnות "אנכיות" בפודים או אף בחלקו התחתון של חרטום המטוס, המצלמות "אנכי" (NADIR) ובהתאם למשימה שנקבעת "צוללים" לכוון מטרה ומצלמים תוך צלילה או תוך התיישרות ליעף בגובה נמוך מעליה.

כך שקביעתך אותה הבאתי כציטוט אינה מדויקת (חוזר ומבקש שלא לעסוק במתארי צילום של חיל האויר שלנו כאן !!!)

ולאיור שהבטחתי.... - בשלב A הטייס מתהפך על גבו, מזהה את המטרה אותה הוא מתכוון לצלם, ומיישר אף לכוון שלה. אופציות B ו -C, תלויות בסוג עדשת הטלסקופ שהותקנה במצלמה (6" או 12"). במתאר B המטוס צולל לכוון המטרה אותה הוא רוצה לצלם ואילו במצב C הוא מצלם אמנם קדימה אולם ממרחק ואז מתמרן החוצה.



לגבי פוד ה- TARS אותו הבאתי כדוגמא, להלן תמונת המערכת המותרת לפרסום. שני החיצים שהוספתי מצביעים על שתי המצלמות אותן תארתי לעיל:

מעניין!
למדתי.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ברמה העקרונית נחמיה צודק, ובוודאי שבקונטקסט של פתיחת האשכול...הגם אם יש מצלמה איזוטרית כזו או אחרת שבה צוללים למטרה..וזה אינו סודי או שייך לתו"ל של חיל כזה או אחר..
כמעט כל סוגי הצילום למטרות מודיעין בעולם נעשות בטיסות ישרות ולא בצלילות...אפשר לקרוא על כך במיליון מקורות.
אם הייתי צריך להעריך באחוזים זה מול זה, היית מעריך 99% בישרה ואופקית ו1% במתארים אחרים.
וזה סטטיסטיקה (הערכה בלבד) של כלל גיחות הצילום בעולם המערבי ב 30 שנה האחרונות...
אני לא חושב שהתגובה שלך, חביבה ומענינית ככל שתהיה, רלוונטית לנושא האשכול הספציפי הזה בקונטקסט שבו הוא נפתח.

!Ya Gotta Believe

"היתרון כאן הינו איכות צילום גבוהה ויכולת לקבל רצף של מספר תמונות לכדי קבלת חוזי סטראוסקופי של המטרה - יכולת שאינה מתקבלת ממצלמת ה- MAEO"
רק החלק הראשון בציטוט הינו נכון. החלק השני - פחות. בכל מצלמה ניתן לקבל חוזי סטראוסקופי (אפילו מהמצלמה ה"רגילה" שלך), גם ממצלמה המצלמת אלכסונית, כגון ה- MAEO. כל שצריך הוא לצלם את אותו מקום משתי נקודות שונות. נראה שדווקא בצילום עם יעף הצלילה, כפי שהדגמת, יש בעיה בהתאמת התמונות (כל עוד צולמו במהלך צלילה) מכיוון שקיים הפרש גובה (= הפרש מרחק למטרה) בין שתי התמונות שמהן צריך ליצור את החוזי הסטראוסקופי (ולא נראה לי שהעניין מסתכם בהשוואת קנה המידה בין התמונות).

ברמה העקרונית אתה צודק - כדי לקבל חוזי סטראוסקופי יש לצלם משתי זויות קרובות זו לזו ובמרחק זהה למטרה. יחד עם זאת אבהיר כמה נקודות בנוגע לפוד הספציפי הזה. קרי ה- TARS.

לגבי מצלמת ה- MAEO שבו, זוהי מצלמת יום בסיסית המבוססת על מטריצת סרגל של פיקסלים (לא משטח רבוע) הבונה תמונה בסריקה. הסריקה מתבצעת אך ורק בשל תנועת המטוס קדימה. הווה אומר בשיטת ה- Broom או "מטאטא". עצמית המצלמה (נבחרת מראש מאחד מ- 3 אורכי מוקד, לפני הטיסה, לפי מיתווה הטיסה ויעד הצילום המבוקש), מופנית בזווית קבועה כלפי האופק הצידי ובזוית של 90 מעלות מכוון הטיסה קדימה, כלומר המצלמה מסתכלת ימינה או כלפי מטה או שמאלה. כוון העוצמית קבוע במשך כל זמן הטיסה והיא אינה נעה כלל. על כן תמונה סטראוסקופית אינה מתקבלת מיעף צילום בו נעשה שימוש במצלמת ה- MAEO של ה- TARS.

נכון, אשפר לחזור למטרה ולצלם יעף נוסף אבל גם אז יש לטוס באותה המהירות באותו הגובה וכו'. בדרך כלל לא עושים זאת מסיבות רבות חלקן טכניות וחלקן מבצעיות הקשורות במשימה עצמה.

כך שהקביעה כי "ניתן לקבל סטראו מכל מצלמה...." , אמנם אינה שגיאה של ממש אולם בקונפיגורצית המצלמה הסורקת MAEO שב- TARS, האפשרות הזאת אינה קיימת !.

בנוגע למצלמת ה- CA-260/25A המותקנת בחרטום הפוד ופונה קדימה, זו קולטת חוזי על גבי משטח של 5K על 5K פיקסלים, במהירות של עד 2.3 פרימים לשנייה. וכאן אתה צודק מבחינת הקושי בקבלת סטראו בשל השוני במרחק למטרה בזמן הצלילה. אלא מאי - החוזי הדיגיטאלי המתקבל בתחנות הקרקע עובר Stiching לפי הצורך ופריימים נבחרים שם (המטוס מצלם כל העת במהלך הצלילה וביציאה ממנה) וקני המידה שלהם מושווים (תהליך פשוט מאד ומהיר מאד הדומה למקובל בתמונות אותן אנו "מותחים" או "מכווצים" ב- MS Power Point) באזור המטרה בה מעוניינים, ומתקבלת תוצאה סטראוסקופית לא רעה כלל.

שימוש כזה הינו מוגבל, אולם הוא קיים, וטייסים המטיסים את המערכת מתאמנים בו.

המערכות הללו תיפקדו יפה ע"י האמריקאים בזירה העיראקית והכוויתית בזמנו, עד שהוחלפו ע"י הבריטים שעושים שם שימוש בדור המשודרג של ה- DB-110 המניב תוצאות טובות בהרבה - יום ולילה.

אגב גם מצלמה אלכסונית הפונה הצידה, ותהה זאת מצלמת FRAMING או מצלמה סורקת (אפילו אלה הסורקות בשיטה מתקדמת יותר מה- MAEO), מתרחקת או מתקרבת למטרה, וגם כאן לא נשמר הטווח הקבוע.... אלא שלדבר משמעות קטנה יותר בדרך כלל בשל הטווחים בהם מצלמים צילום אלכסוני למשל.

זהו.... על קצה המזלג.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל לגבי מצלמת ה- MAEO שבו, זוהי מצלמת יום בסיסית המבוססת על מטריצת סרגל של פיקסלים (לא משטח רבוע) הבונה תמונה בסריקה. הסריקה מתבצעת אך ורק בשל תנועת המטוס קדימה. הווה אומר בשיטת ה- Broom או "מטאטא". עצמית המצלמה (נבחרת מראש מאחד מ- 3 אורכי מוקד, לפני הטיסה, לפי מיתווה הטיסה ויעד הצילום המבוקש), מופנית בזווית קבועה כלפי האופק הצידי ובזוית של 90 מעלות מכוון הטיסה קדימה, כלומר המצלמה מסתכלת ימינה או כלפי מטה או שמאלה. כוון העוצמית קבוע במשך כל זמן הטיסה והיא אינה נעה כלל. על כן תמונה סטראוסקופית אינה מתקבלת מיעף צילום בו נעשה שימוש במצלמת ה- MAEO של ה- TARS. נכון, אשפר לחזור למטרה ולצלם יעף נוסף אבל גם אז יש לטוס באותה המהירות באותו הגובה וכו'. בדרך כלל לא עושים זאת מסיבות רבות חלקן טכניות וחלקן מבצעיות הקשורות במשימה עצמה. כך שהקביעה כי "ניתן לקבל סטראו מכל מצלמה...." , אמנם אינה שגיאה של ממש אולם בקונפיגורצית המצלמה הסורקת MAEO שב- TARS, האפשרות הזאת אינה קיימת !.

אין סיבה לא לקבל חפיפה משתי סריקות על אותו איזור מצולם (נכון שהחפיפה אינה נשמרת במידה שווה לכל "פס" הצילום. ככל שאיזור הצילום מרוחק מהמטוס החפיפה גדולה יותר) ואני די בטוח שגם בתכנון לוקחים בחשבון מהיכן רוצים את החפיפה (גם אם לא מעוניינים בחוזי סטריאוסקופי). ואם יש חפיפה - יש אפשרות לצפיה סטראוסקופית (גם אם לא משתמשים בה).
לא משנה שיטת איסוף הנתונים של המצלמה. כל עוד ניתן ליצור שתי תמונות של אותו איזור שצולמו תוך כדי התקדמות המטוס.
ייתכן שבמקרה של ה MAEO מתקבל ישר תוצר שהינו "הדפסה" של פס צילומי אחד מתמשך, אזי אכן לא ניתן (בגלל סוג התוצר הספציפי) לקבל חוזי סטראוסקופי. האם אכן בכך מדובר?

כפי שהדבר קורה בחלק גדול מהאשכולות כאן בפורום, הדיון מתפצל לנושאים, מעניינים לכשעצמם, אולם כאלה שאינם נושאי מקור האשכול. כך קרה גם כאן ועל כך התנצלותי. אם מי מהמנהלים רואה לנכון ליש לו הכלים להעביר את השיח הזה בנוגע למצלמות ואופן פעולת ה- TARS לאשכול נפרד - מבחינתי לפחות, תבוא עליו הברכה.

ובכן כתבת: " ... לא משנה שיטת איסוף הנתונים של המצלמה. כל עוד ניתן ליצור שתי תמונות של אותו איזור שצולמו תוך כדי התקדמות המטוס..."

ותגובתי - שיטת איסוף החוזי ע"י מצלמת ה- MAEO במערכת ה- TARS דוקא חשובה לענינינו. לא ניתן ליצור שתי תמונות של אותו האזור תוך התקדמות המטוס, אלא אך ורק אם נחזור ליעף נוסף...

ראה את האיור שהכנתי להלן. האיור הזה יסביר כיצד עובדת המצלמה הזאת בשיטת ה- Push Broom. חשוב להזכיר שוב כי העוצמית אינה נעה מכאנית במצלמה הזאת, והיא מופנית בזוית קבועה מראש (נקבעת לפני המראה) ובעוצמית קבועה מראש גם כן. זוהי שיטה ישנה מעט אולם היא מניבה תוצאות מצוינות (כאמור ב"מונו") לגבהים בינוניים או נמוכים.

אם כך, בהחלט ענית על הסיפא של דברי: "ייתכן שבמקרה של ה MAEO מתקבל ישר תוצר שהינו "הדפסה" של פס צילומי אחד מתמשך, אזי אכן לא ניתן (בגלל סוג התוצר הספציפי) לקבל חוזי סטראוסקופי. האם אכן בכך מדובר?".
תודה.

בכך בדיוק מדובר - מתקבל "שביל" אחד שרוחבו תלוי ב- עוצמית שנבחרה לקראת יעף הצילום, זוית אליו מופנית העוצמית ( כלפי האופק הצידי), גובה הטיסה ובפני השטח אליו מופנית המצלמה (משטח ישר, לעומת רכסי הרים וכו').

זה עיקרון פעולת ה- MAEO במערכת ה- TARS.

אגב - אותה המצלמה נמצאת בתחתית החרטום של ה- F-18D של ה- USN, שם היא אינה מותקנת בפוד כלשהו אלא ב"אף המטוס". המערכת הזאת נקראת ATARS (והיא כוללת גם מצלמה סורקת ל-IR). גם מערכת זאת אינה בייצור כבר מספר שנים, למרות שהיא בשימוש. תמונה טובה תמצא בלינק הבא:
http://commons.wikimedia.org/wiki/F...S_in_nose_2.jpg

חלון ה- MAEO כאן הינו החלון הקדמי, ואילו החלון האחורי משמש למצלמת ה- IR הסורקת.

ראה גם:
http://www.google.com/imgres?imgurl...%26tbs%3Disch:1

להלן תמונת המערכת הלקוחה מברושור היצרן בזמנו. הוספתי את החיצים כדי להצביע על מיקומן של שתי המצלמות. חשוב לציין כי מערכת ה- TARS אינה מיוצרת יותר אולם היא עדיין בשימוש במספר מדינות.

החץ השמאלי מצביע על החלון הצר בעדו "מסתכלת מצלמת ה- MAEO. שים לב כמה שהחלון צר.... (כאמור אין צורך בחלון רחב יותר שכן העוצמית אינה זזה בזמן הצילום).

החץ הימני מצביע על מיקום המצלמההשנייה (Framing) שתארנו קודם והמופנית קדימה. כאן בתמונה נראה מיכסה החלון הקידמי סגור ("העישון") - תפקעדו להגן על האופטיקה הקידמית. בזמן צילום קדמי, פותח הטייס את המיכסה הזה, ע"י מתג הנותן פקודה למנוע חשמלי קטן המסיר את המיכסה.

אם זה אכן נכון - זה גרוע מאד. כבר הגענו למכירת נ"מ לסוריה ופרובוקציות בגבול עם צבא לבנון. לא עוזר...