אני מצרף כמה תמונות מסיור שהשתתפתי בו – בחסות הקרן למורשת הכותל המערבי – שכלל הצגת תוכניות לעתיד המיידי הקשורות בפיתוח תשתית תיירותית ודתית של רחבת הכותל ומנהרות הכותל. לאור העובדה שהסיור נערך בערב המאוחר, כמו גם בגידת סוללות המצלמה, לא צילמתי אתרים נוספים מעניינים. בכל מקרה מסתבר שאיה"ש ותוכניות אלה יצאו לפועל לפחות עד לשלבים מתקדמים, מכלול רחבת הכותל כולו יהפוך סוף סוף מאוסף מקטעי אתרים המנוהל באופן לא מסודר (כולל מן הבחינה הדתית יהודית), לאתר מוסדר ומסודר. למיטב הבנתי המקומות המצולמים אינם ניתנים לביקור כרגע, למרות שאולי שווה לבדוק ל"מקורבים לתחום" האם יצאו סיורים לימודיים כאלה...



הקארדו הרומי (לא הביזאנטי!) של "אליה קפיטולינה" שנחבא מעין המבקר (כיום) מאחורי גדר אטומה, בצפון מערב רחבת הכותל. ניתן לראות את המקום מהסמטא שבראש הצוק מעליו, ממערב לו, ליד ישיבת חב"ד. אתר מרשים ביותר כבר במצבו הנוכחי. המשך הקארדו לכוון דרום אינו חשוף, ונמצא תחת אזור שערי הביקורת של הרחבה ליורדים מן הרובע היהודי דרך המדרגות. הלאה לכוון דרום חשוף הקארדו ליד שער האשפות, ושוב גלוי למיטב הבנתי ליד בריכת השילוח. אין במקום שרידים הרודיאניים, ככל הנראה משום שנמצאו במפלס גבוה יותר, על מדרון "גבעת העיר העליונה", כך שעבודות הפיתוח של המהנדסים הרומאיים (שכמיטב המסורת התכנונית הרומית לא נתנו לטופוגרפיה הטבעית להפריע להם) הסירו אותם, כולל את המדרון עליו ישבו. זהו אחד הדברים שמדהימים מחדש כל פעם כשבוחנים אתרים שנבנו ע"י מהנדסים רומיים, ע"ג חורבות עיר קודמת: בניגוד לצלבנים או הבנאים המוסלמים, הרומאים עושים שימוש מועט בתשתית קודמת, ופשוט בונים מחדש לפי השיטה שלהם. זו אחת הסיבות ששרידים של ערים רומיות תמיד מרשימים מאוד מבחינת התשתית האזרחית, ולא רק בתחום המקדשים.



החפירה מיועדת להתקדם גם מזרחה, אל מתחת לרחבת הכותל שתוסר בשלבים. סביר להניח ששם יחשפו גם קטעים מהרחובות ההרודיאניים, אולם כרגע אפשרי רק לדמיין מה נמצא מעבר לקיר העפר.



בנקודה צפונית הוסרו חלקים מהקארדו הרומי ותחתיהם נחשפו ישירות שרידים מתקופת הברזל המאוחרת – ימי ממלכת יהודה "ההיסטורית". קבוצת חותמות שנמצאה כאן כבר פורסמה, וככל הנראה מדובר על מרתפים של מבנה ציבורי משלהי ממלכת יהודה שהיו קבורים עמוק תחת שכבות הלניסטיות והרודיאניות שהוסרו ע"י הבנאים הרומיים.

.

מכלול מרשים של אולמות מהתקופה הממלוכית, פחות או יותר תחת בית הכנסת המשוקם "אוהל יצחק", באזור ה"מחכמה" (תחנת משטרת הכותל). המקום נמצא ממש בתהלכי חפירה, ניקוי וחשיפה אבל מרשים מאוד כבר עכשיו (מזכיר במשהו את "אולמות האבירים של עכו" טרם החשיפה הסופית החל מ 1990). מאות שנים אולמות אלה היו מלאיי עפר ושימשו בורות ספיגה, בורות מים או מרתפים, ולכן הם רעועים מאוד וחשיפתם יקרה ואיטית. בעתיד אולמות אלה ישולבו במכלול מנהרות הכותל, ובין השאר ישמשו להעשרת האתר מבחינת מבט העל הכרונולוגי. כרגע צחנת הביוב בהם די נוראית (לא נראה כיף להיות ארכאולוג שם). מה שכן הסיור באתר "ראשוני" תת קרקעי תמיד הרבה יותר מהנה מאשר הסיור באותו אתר אחרי תום עבודות הפיתוח. מאחר ואולמות אלה ממוקמים בנקודה קרובה מאוד למיקום המשוער של "קודש הקודשים" אני מניח שמתישהו גם ברמיצוות נראה שם...

.

באפילה ישנם מקומות מרשימים שקשה לראות ובטח לצלם במצלמת חובבים. אתר מאוד מעניין שנמצא בשלבי חפירה וחשיפה אלה 2 אולמות "אחים" של "האולם החשמונאי" הוותיק והידוע (האולם עם העמוד במרכזו) שנמצאים מדרום לו. השלמת חשיפת מכלול האולמות הללו שופכת אור ע ל"חידת" תפקודו של האולם שנחשב היה מצד אחד ל"מושקע" מכדי לא להיות מבנה ציבור חשוב, ומן הצד השני קטן מכדי להיות כזה. היו סברות כי מדובר על חלק מ"לשכת הגזית", ועכשיו השערות אלה אולי יצופו מחדש. הדבר היחיד ממכלול זה שהספקתי לצלם זו חפירה עמוקה תחת רצפת האולם, החודרת דרך שורת שכבות, למרות שהתמונות מרשימות פחות ממראה עיניים.

בית הכנסת "אוהל יצחק" המשוקם (פוצץ בידי הירדנים ב 1948) בהחלט "שווה ביקור", כולל הפיקנטריה סביב נסיבות שיקומו ומכירתו מידי "כולל שומרי החומות" (בחוזה המכירה צויין במפורש שהמכירה תקפה "רק עד בוא המשיח"...). בסמוך לו מצוי מבנה חמאם נטוש, אבל מרשים. חובבי ארכאולוגיות התחמושת היו מוצאים עניין רב באולמות שתחת בית הכנסת, משום ששם נמצאו מצבורים גדולים של נשק ותחמושת מתקופות שונות, עד ל 1967, כולל פצצת דווידקה שעבודת מחקר גילתה כי הייתה "פצצת גולם" שנורתה כדי לבדוק טיווח המרגמה, מר ציון (הסיפור אומר שמצאו את הרגם והוא שפתר את החידה מדוע נורתה פצצה לא נפיצה...). ככל הנראה טרם נסיגתם השליכו חיילים ירדניים תחמושת את בורות הספיגה כדי להשמידם, ואלה היו אוסף יפה של עבודה לחבלנים.

עוד כמה מילים לגבי הפיתוח העתידי:



רחבת הכותל (הקיימת) כולה תיחפר בידי ארכאולוגיים, ותבנה מחדש כרצפה עילית (לשימוש המתפללים) ע"ג אזור החפירות (למבקרים). במערב הרחבה יבנה מוזאון ארכאולוגי, כמו גם מעברים תת קרקעיים מוסדרים דרכם ינותבו המבקרים לרחבות השונות, כולל הבידוק הבטחוני. איפושהו זהו "סידור" שמזכיר את זה של ימי בית שני (שערי חולדה), ולא במקרה.

לשמחת יהודים, לא יהודים ובכלל כל מי שלא מצוי בתסבוכת של קוד ההתנהגות הדתי בכותל, יבוצעו עבודות שילוט ותשתית שיאפשרו ביקור נאות של מבקרים ברחבה, ללא החיכוכים שנגרמים לעיתים עקב העובדה שאין הסדרה ברורה של ביקורי "תיירים" ברחבה. מי שמבקר ברחבת הכותל, כמו גם בהר הבית, לאורך השנים מכיר את התסכול מכך שלעולם לא ברור לך מה מותר ומה לא, איפה כן ואיפה לא, ובטח לא אם אתה גם לא יהודי, גם אשה וגם מאוד סקרן. למרות התיוג הפוליטי שמודבק תדירות למצחן של עמותות כמו "שימור מורשת הכותל" בסופו של יום מדובר על תוכנית מבורכת שמיועדת "להוציא את המקסימום" שאפשר במסגרת תסבוכות הסטאטוס קוו והפוליטיקה.

.

ועם זאת, מי כמוך יודע שהצילום בחפירה ארכאולוגית פעילה ופרסום הצילומים מותר באישור החופר בלבד. כמו כן - ראוי היה לציין מי הארכאולוג החופר.

מרתק! תודה.
ומשהו שתמיד לא הבנתי: אם יש לך באיזה מקום ארבע שכבות נגיד, שכה ממלוכית, ביזנטית הלניסטית וישראלית איך אתה מגיע לשכבות התחתונות בלי להרוס את העליונות?

"תפקידו של הארכאולוג הוא להרוס את האתר ולבנות אותו מחדש בתוך ספר דו"ח תוצאות החפירה". במצב אידאלי (אין בעיות של זמן, תקציב או מגבלות פוליטיות/חוקיות/תכנוניות) החפירה "תעצר" בגלל 2 סיבות:

1. רצון לשמר שרידים חשובים לצורך הצגתם למבקר (במקרים חריגים ניתן מאוחר יותר לשחזר שרידים אלה, אחרי הסרתם לצורך העמקת החפירה).
2. שימור קטעים לא חפורים לצורך המשך חפירה בידי דור העתיד, לאחר שהטכנולוגיה והמתודולוגיה ישתנו/ישתכללו ויאפשרו חקירה והשוואה ביקורתית של תוצאות החפירה הקודמת. זו הסיבה שבמקרים רבים רואים שמחצית מבנה מסויים נחפרה, ומחצית שלה לא נחפרה.

מאחר ורבות מן החפירות הן "חפירות הצלה" (חפירת אתר שיושמד עקב עבודות פיתוח) מקובל לחפור אתר לצורך מיקסום ביכולת ללמדו (בהתאם לזמן+תקציב העומדים לרשות החופרים) ואין משמעות לעקרון שמובא בסעיפים 1 ו-2. החפירות באזור הכותל אינן חפירות הצלה (וגם לא חפירות אקדמיות) אלא חפירות לצרכי פיתוח האתר עצמו. במקרה כזה יש חשיבות מאוד גדולה לרצון להציג ממצא בהקשר לאתר עצמו, ולכן סביר מאוד להניח שיסודות מבנים עוסמאניים או צלבניים יוסרו, אחרי תיעודם וחקירתם. למרות שבפועל הם מושמדים, אתה תוכל להכיר אותם בפרסומי סיכום החפירות.

כמובן שניתן עם סעיף 1 לשחק ככל שרוצים, בהתאם ל"אג'נדה" של החופר, או סתם בגלל עניין של אופנה. לדוגמא שכבות עוסמאניות, בישראל ו elsewhere נחשבות "פחות מעניינות" ולכן יוסרו. כמובן שאם לא נסיר שכבה עוסמאנית, לא נגיע לשום מקום ממילא, כך שיש כמה צדדים לשיקול הזה. כללית ניתן להגדיר מצב תת מודע שבו ישנן תקופות "סקסיות" יותר או פחות. "כולם", בכל מקום בעולם, ירצו לשמר שכבות רומאיות, או אפילו שרידים מימי מסעי הצלב. אלה לא רק שרידים מרשימים לרוב, אלא גם שרידים לעידן מאוד אקזוטי תודעתית. השאלה שצריכה להשאל היא האם השכבות שהוסרו נחפרו בצורה מקיפה או לא. מנסיוני גם אם שכבות "תקופה ערבית קדומה" כמעט תמיד מוסרות, הן נחפרו/רות בצורה טובה וממצה.

.

אני זוכר שקראתי בספר של קרואניקר שהייתה פעם תוכנית לחשוף את כל גובהו של הכותל לציבור,

(שהוא כמעט כפול מגודלו הנוכחי, ויותר מרשים מכיוון שהחצי הקבור כולל רק את האבנים ההרודיוניות

המקוריות על גודלן העצום וסיתות הקצוות האופייני.).

ולפי הבנתי התוכנית החדשה תשאיר את החצי הקבור במפלס תת קרקעי,(רק נקי ונגיש לקהל)

האם לא עדיפה התוכנית \רעיון הישן ? של חשיפת כל המונומנט ברחבה פתוחה ?

(לפחות עבור הרצועה שממש למרגלות הכותל) אלא שנו בספק מאוד גדול אם מה שימצא תחת הרחבה תהיה רחבה עתיקה מקבילה, ושמורה מספיק כדי להוות מצע לרחבת התמפללים המודרנית. סביר להניח שימצאו שרידים לרחוב ההורידאני, אבל בעיקר שטחי חורבות ומפולת שאותה צריך או להסיר , או לכסות בתשתית של רצפה מודרנית, או לבנות מעליהן בגובה 3-4 מטרים "רחבה באוויר" כמו הרחוב בעכו שבין החמאם לכלא, שתלוי באוויר מעל הרחוב הצלבני. בכל מקרה שאלת "מה יהיה על תחתית הכותל החשופה" היא שאלה טובה, ובעיקר מאחר ומדובר על קטע של הכותל "המקודש". מי יודע, אולי הלכתית אפילו "יסתדר" שיהיו 2 מפלסים לרחבה, מה שאומר שאדם יוכל להתפלל בערך מול המפלס הנוכחי ("באוויר") וגם מול החלק התחתון שיחשף.
בעיני שאלת מליון הדולאר היא בכלל קודם כל "מה יגידו איקס, ווי וזד" על התוכנית הזאת... לאור חגיגת הצביעות שרצה כאשר הוחל לחפור את סוללת העפר המכונה "מעלה המוגרבים" (חפירה שלבסוק הופסקה בגלל לחץ של "מה יגידו"), אני קצת ספקן בקשר לחפירה ממש ליד הכותל. גם ככה כמעט על כל חפירה באזור העיר העתיקה בעשורים האחרונים נוהגים להגיד "ככל הנראה זו האחרונה שתבוצע בידי יהודים".

.