מצאתי בעזבונו של סבי המנוח מכתבים ושנות טובות משנת 1935 ו-1936 שאחותו שלחה לו מעיירת הולדתם (אז פולין, כיום בשטחי בלארוס). המכתבים מוענו למקום מגוריו דאז, ב"hashuk street, tel aviv, palestine". האמת היא שלא זכרתי בכלל שיש רחוב השוק בתל אביב. ומסתבר שיש רחוב כזה, בסביבות פלורנטין. שאלותיי הן:
1. האם שמו של הרחוב לא השתנה מאז שנות ה-30? כלומר, רחוב השוק של ימינו הוא רחוב השוק שבו התגורר סבי כשהיה עולה צעיר?
2. מעטפות המכתבים נחתכו מהצד, והודבקה עליהם מדבקה באנגלית של הצנזור הבריטי. האם הנוהג היה שגור? כל המכתבים הנכנסים לפלשתינה המנדטורית נפתחו ונקראו על ידי צנזורים? אחותו של סבי כתבה לו באידיש. האם הבריטים העסיקו יהודים דוברי אידיש למטרה זאת? איזה מודיעין הם חשבו שהם ישיגו ממכתבים תמימים של קרובי משפחה ששואלים איך הבחור מסתדר בארץ?
אשמח אם מישהו יודע!

אגב, מצאתי בין הניירות שלו גם צילומים מרהיבים מפתיחת נמל תל אביב, שסבי עבד בהקמתו, ומאוחר יותר הוסב לעבוד כקברניט (אם אפשר לקרוא לזה כך) של ספינת גרר, מהסוג שכונה אז לאנץ' או לונץ'. הופתעתי לראות שבצילומי טקס הפתיחה החבר'ה האלה עמדו דום על הסיפון כשהם לובשים מדים לבנים, ממש כדוגמת מדי החג של חיל הים כיום.
כל המעמד נושא אופי צבאי מובהק, ועבורי זה חידוש ואפשר לשאול פה שאלה נוספת: האם בדומה לשירות האוויר שהיווה תשתית תעופתית שעל בסיסה צמח חיל האוויר - גם העבודה בנמלים היתה תשתית לחיל הים העתידי. אסרוק ואעלה את הצילומים בהזדמנות הקרובה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart ...כקברניט (אם אפשר לקרוא לזה כך) של ספינת גרר, מהסוג שכונה אז לאנץ' או לונץ'...

המונח המקובל ל-"קברניט" של כ"ש קטן הוא "סקיפר"...

" לאנץ' " הוא כ"ש-כלבו . הוא יכול גם לגרור , אך אינו "ספינת גרר" בהגדרתו...
(למעשה כל כ"ש-עזר בנמל שאינו מופיע תחת הגדרה ברורה , מוגדר כ-לאנץ'...)

A friend in need - is a friend indeed

למיטב ידיעתי יש לא מעט אלמנטים ש"הושאלו" מידי הצי הבריטי לחיל הים וחלקם נהוגים עד ימינו...
השריקה בשעת הנפת הדגל בעת מסדר הבוקר, אם זכרוני אינו מטעה אותי אפילו קביעת הזמן לצורך הנפת הדגל (08:00) בוצעה בשעתו ע"פ שידורי הבי בי סי דרך אחד ממכשירי הקשר (קולינס שמו), שהיה מותקן בחדר האלחוט!
ואני מניח שיש עוד לא מעט סממנים שכאלו....

משעשע הוא שממש ביומיים האחרונים נמל תל אביב עלה במוחי מס' פעמים לשם צורך מסויים....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

http://sites.google.com/a/tlv100.ne...changed_streets

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart מדבקה באנגלית של הצנזור הבריטי ... האם הבריטים העסיקו יהודים דוברי אידיש למטרה זאת?

באותה תקופה, כמעט רובם של היהודים מהסוג שהסכים לעבוד עבור הבריטים, היו דוברי וקוראי אידיש.

הארכיון של סבי מתגלה אט אט כאוצר בלום לענייני הנמל בפרט, ותל אביב של שנות ה-30 וה-40 בכלל. ייקח לי קצת זמן לסרוק, אך הנה טעימה אחת.
יולי 1940. באירופה כבר משתוללת מלחמה קרוב לשנה. אך רחוק משם, בפינה המזרחית של הים התיכון, לחופי עיר צעירה ותוססת, משתוללת מלחמה לא פחות עקובה מדם. המלחמה על תנאי ההעסקה של עובדי הנמל התל אביבי. וכך זה נראה...

אני גאה לציין שסבי עליו השלום נמנה על חברי האופוזיציה הבורוכובית, תהיה אשר שתהיה, ושמו מתנוסס בגאווה ברשימת המועמדים לוועד. כל הכבוד, סבא!

האם חודין א., אחד מהחתומים על המכתב, הוא אברהם חודין ז"ל, שלימד תנ"ך בבי"ס "החשמונאים" בר"ג בשנות השישים של המאה ה-20?

1. רחוב השוק היה קיים עד לפני כמה שנים. מאמין שהוא עדיין שם. אבל השוק שהיה בו נעלם.
2. הצנזורה - השלטונות פתחו מכתבים בשיגרה, בעיקר מכתבים של אנשים שנחשדו בנטיות פוליטיות יותר מדי שמאליות. צנזורה אזרחית הייתה פרקטיקה מקובלת גם בראשית המדינה העברית. המכתבים נפתחו באופן סדיר כדי להפיק מהם מודיעין בתחומים שונים, לא רק פוליטיקה. ממכתב שבא מפולין אפשר היה להפיק מודיעין על המצב הפוליטי חברתי בפולין, הכלכלה ועוד. אצל הבריטים עסקו בכך עובדים אזרחיים. לאחר הקמת המדינה הצנזורה הצבאית היא שנתנה את השירות הזה לשלטונות. היום זה ממש לא נתפס, אבל זו הייתה פרקטיקה רגילה באותם הימים.
3. הבריטים העסיקו בשכר מתרגמים בשפות שונות לצורך הצנזורה, כולל מתרגמים מאידיש. בעניין זה יש אנקדוטה משעשעת. בתקופת המלחמה גייסו הבריטים נזירה פינית מירושלים שתתרגם עבורם מכתבים שנשלחו מן הארץ בשפה הפינית. לאחר מספר חודשי עבודה התברר כי הנזירה צינזרה רק את מכתביה שלה. חוץ ממנה לא היה בארץ אף שולח מכתבים בשפה הפינית.
4. מקווה מאוד שתעלה לאתר כמה שיותר חומרים. כהיסטוריון, הייתי מאוד מעוניין לעיין בארכיון. אולי תחשוב להעביר אותו לארכיון מסודר.

יגאלמד: אין לי מושג מיהו אותו א' חודין. השם היחיד שאני זוכר מהרשימה הוא מולכו - לסבי היה חבר בשם זה (שתמיד קראו לו בשם המשפחה). סבא שלי נפטר לפני קרוב ל-11 שנים, וכבר אין את מי לשאול.

ציבי: עילת הצינזור שציינת נראית לי סבירה לחלוטין. סבי היה קומוניסט נלהב וחבר מפלגה במשך שנים רבות.

בינתיים מצאתי מסמך אחר, שמציג את הבחירות הסוערות באור אירוני למדי. תקופה קצרה לאחר מכן הושבתה כל תנועת הספינות האזרחית בים התיכון בגלל המלחמה והעובדים נשארו במצב לימבו - לא ממש מפוטרים, אך נטולי תעסוקה. לכן הנהלת הנמל כתבה להם מעין מכתבי המלצה, שמנוסחים באנגלית ביורוקרטית מקסימה ובהם מוסבר שהם אינם עובדים "בעקבות ההתפתחויות המדיניות באיזור", או משהו כזה. אשתדל לסרוק גם את המכתב הזה בהמשך היום.
תודה על הסיוע, כמובן.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

מאוד מעניין, בבקשה תסרוק כמה שיותר.