עם זאת הרב אומר שיש לנסות לא להשתתף בטקס ע"י בקשה מהמפקדים.
http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=41216
רק שצה"ל לא יעשה מהפסק הזה היתר גורף לשירת נשים...

מאוד תמוה לי.
למרות שהרב אבינר מקל בדברים מסוימים, לשמוע אישה שרה מול הפנים זו עבירה(לפחות דרבנן),
לא?

אם הבנתי נכון הוא מסתמך על גמרא במסכת פסחים שאומרת שאדם שעובר בשוק ויש בו ריח טוב מקטורת של עבודה זרה מותר לו להמשיך ללכת שם כיוון שזו הנאה שבאה לאדם בעל כורחו.

הגמרא שם אומרת שהנאה הבאה לאדם בעל כרחו מותרת אם אין לו דרך אחרת וגם אין בכוונתו להנות. כמה חיילים יכולים להצהיר בביטחון מלא שאין בכוונתם להנות, ושאכן לא יהנו מהשירה (ואני מניח שגם מהחשיפה וחוסר הצניעות). הגמ' במסכת בבא בתרא משלימה את זו שבמסכת פסחים ודורשת ועוצם עיניו מראות ברע זה מי שאינו עובר ע"ג הנשים העומדות על הכביסה (כלומר שמכבסות בנהר ובשעת הכיבוס נחשפות מעט) מקשה הגמ' אם יש דרך אחרת הדבר אסור ומתרצת שאפילו כשאין דרך אחרת יש להמנע מכך. בנידון דידן שכל המטרה והמהות הינו חוסר צניעות אחד גדול איננו מבין כיצד אפשר להתיר זאת.

(פסחים כה: בבא בתרא נז: )

כל זאת לגופם של דברים ומבלי להכנס לשאלה אם באמת זה נקרא "ליכא דרכא אחרינא" (כלומר שאין דרך אחרת).
ומבלי להכנס לדיון לגבי מטרתה של הפקודה. (באם מטרתה לגרום לחיילים הדתיים ל'השתלב' כלומר לשנות את דרכם הדתית חובה לסרב לה ).

יש לי פתרון נפלא - שיקחו אטמי אזניים בכיס. כך לא יביישו את הטקס, ולא יאזינו לשירה...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני חושב שהפתרון הזה הועלה, או ששמעתי אותו ממישהו אחר.
בכל מקרה הוא באמת רעיון טוב מכול הבחינות.

גם הפתרון שהכלים בצבא לא יהיו כשרים וחיילים דתיים "יאטמו" אותם בנייר כסף כדי לאכול.
וגם הפתרון שבמגורי החיילים בצבא לא ישמרו שבת, וחיילים דתיים שירצו לישון "יאטמו" את עיניהם עם מסכות שינה אם מפריע להם האור.

יש המון פתרונות כאלה שבאמת טובים "מכל הבחינות", אבל יש אחד יותר טוב והוא שחיילים שומרי מצוות יפסיקו לשרת בצבא וזהו...

שייתנו לחיילים לצאת החוצה וזהו.

או שמראש לא יעשו את זה.

להרשות לחיילים לצאת זו בעיה עבור הצבא, כי בתפישת הצבא, כל פעולה שעושים יחד שני אנשים ומעלה ואיננה לפי פקודות הצבא (ואפילו איננה בהכרח בניגוד לפקודות, אבל לא נעשית מתוקף הפקודות) היא מרד פוטנציאלי.

זה כבר בעייה של צה"ל החיילים, מצידם, לא דורשים שלא יביאו נשים לשיר, מבחינתם שיביאו והם יצאו החוצה.

אם לצה"ל יש בעייה אם יציאה החוצה של חיילים אז שלא יזמין זמרת בכלל.

משירת גברים אז האם לא צריך לאסור על השירה בכלל?

אם נתעלם לרגע מפרשנויות שונות בנושא זה ונתמקד במעשה עצמו שהוא שירת חיילות וחיילים בצה"ל.
זה דבר יפה, לא מתגרה ולא פרובוקטיבי. ההנאה שאמורה להיות היא מהמוסיקה היפה, מהמילים ומהאווירה החברתית. וגם מחינניות הזמרים והזמרות- אז מה? מדוע להתייחס לכך כאל משהו רע, פסול, עבירה, למה להכניס רגשת אשם במקום נחמד, חיובי וחברתי?

ואנחנו, כיהודים מאמינים, משתדלים ללכת לפיה גם כאשר זה לא נראה לנו ולא מתחשק לנו.

כל הכבוד להלכה. אבל זו ניתנת לפרשנויות. עובדה שהרב אבינרי הקל. ידוע שישנם בית הילל ובית שמאי. מדוע לא להשתדל תמיד להקל כבית הילל. לחיילים הדתיים שלפני 20, 30 ו-40 שנה ב-צה"ל, לא היתה בעיה כזו כלל. הם ישבו עם כולם ושרו. ...כל החיילים והחיילות החילוניים כיבדו אותם. אין צורך "ללכת אחורה" ולהחמיר במצוות.

א. אין פה שום קשר לבית שמאי ובית הילל, זה משהו אחר.
ב. אכן, ההלכה הזו ניתנת לפרשנויות, יש כאלו שאומרים שאסור לשמוע כל דיבור קירבה של נשים (כגון אמירת שלום, עד כמה שיודע לי ההלכה לא נפסקה כך) ויש כאלו שמסייגים את זה לשירה בלבד ויש כאלו שעוד יותר מקילים ומסיגים את האיסור ל"שירה פרובוקטיבית" בלבד - אין מי שלחלוטין מבטל את האיסור ואם הבחורים הנ"ל רוצים להחמיר בנושא זה - תבא עליהם הברכה.
ג. לפני הרבה שנים היה נהוג בצפת שאישה תצא מביתה אך ורק כאשר כל גופה "מעוטף בסדין", בטוחה שאת רוצה לחזור אחורה?
זוהי היהדות ואותה אנו משתדלים לקיים.

"איש באמונתו יחיה", העיקר שאמונת האחד לא תגביל או תזיק לחייו של השני. "חייה, ותן לחיות"!
אגב, גם כפי שכתבתי קודם, אני תמיד רוצה ללכת קדימה ולא אחורה.

בעינינו ההלכה היא דבר ה' ודבר ה' הוא ניצחי ולא משתנה, הוא תמיד נמצא "קדימה".