17-10-2010, 02:02
|
|
|
חבר מתאריך: 07.04.08
הודעות: 6,949
|
|
תגובה
מציע לשרשר לאשכול הקודם בו הבאת מאמר שמתאר את משיכת RFP ה- GCV.
בהחלט מסכים ניסיתי למצוא את האשכול, אבל אולי בגלל השעה המאוחרת או בעיות במערכת מה שקיבלתי היא הודעה מס'-504 שהזמן עבר, לאחר כמה נסיונות הפסקתי.
בכל מיקרה, לא מדובר על "בראדלי שלא עומד במטעני צד" אלא על "בראדלי ממוגן נגד מטענים, שאיבד חלק מהמהירות והניידות שלו".
זה מצב שיהיה נכון לאחר השיפורים שהבראדלי יעבור שיבוצעו ע"י BAE בסכום אאל"ט של 1 ביליון דולר.
שאלת ה- GCV היא מורכבת מאוד: בתחום הניידות, מוזכרת הערכה שהסטרייקר מסוגל לבצע את העבודה בכל שטח, חוץ מבשטח קיצוני במיוחד- אך מי יוכל להעריך את התועלת המבצעית שביכולת תנועה דרך שטח כזה? הרי אם צבא ארה"ב יוותר לגמרי על כלים זחליים ויתבסס על רק"מ גלגלי בלבד, האויב יוכל לוותר על הגנת נתיבים מסויימים שעבירים רק לבראדלי/אברמס.
אין כוונה לוותר לגמרי על רכבים זחליליים, והם בהחלט יפעלו באותם איזורים שבהם רכבים אופניים לא יוכלו לעבור עקב תנאי שטח.
בתחום המיגון, האם אחרי הנסיגה מאפגניסטאן ומעיראק IED באמת יישארו גורם מכריע בתכנון רק"מ? ייתכן ולעימותים עתידיים נגד קוריאה הצפונית, אירן, סין וכו' יבילות אסטרטגית או כוח אש יהיו חשובים יותר.
ה-IED ישאר תמיד איום וצריך יהיה להתחשב בו. אפשר לחלק את האיום לשלשה חלקים:
1. פיצוץ של מטען מאולתר בצידי הדרכים. 2. מטען גחון. 3. מטען EFP
יבילות אסטרטגית בהחלט חשובה אבל לא על חשבון מיגון, אולי האמריקאים צריכים יותר מטוסי גאלקסי ליבילות אויר. אשר לעוצמת האש, לסטרייקר ישנו בן זוג שנקרא MGS שנושא תותח של 105 מ"מ, רכב זה בהחלט ישפר את עוצמת האש של החי"ר גם בלחימה אסימטרית וגם כנגד כוחות צבא רגילים.
נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 17-10-2010 בשעה 06:01.
|