37 שנים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נחשף כאן לראשונה פרוטוקול דיון סודי ביותר אצל ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ובו מצטיירת תמונה קשה על היממה הראשונה למלחמה. שר הביטחון, משה דיין, העריך כי המטרה של הערבים היא "לכבוש את ישראל, לגמור את היהודים", ואמר בייאוש ש"קו התעלה אבוד", ולכן יש לנטוש פצועים במוצבים .

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3963873,00.html

ומי שחושב שזה השתנה, שיכתוב בגוגל "לוחמי הקישון" ו"מדחאת יוסוף"

מקרה מדחת יוסף גרוע יותר, מהסיבה הפשוטה שאליו יכולנו להגיע אבל העדפנו לתת לפלסטינאים לעשות את זה.

זה היה ביזיון ואיך כל האחראים לכך ישנים בשקט בלילה!

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-250805-00.html

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

רעיון מטופש גם אם הבן דוד הוא אמריקה הגדולה ובטח שרעיון הזוי כשהבן דוד הוא יוצא כנופיה פלשתינית כלשהי ומנהיג טרור.

הלוחם מדחאת יוסוף נורה בידי אויבים אך הומת בידי פוליטיקאים ציניקנים על מזבח 'אוסלו זה שלום'.
ברבע שעה הראשונה של מרד ערביי ארץ ישראל ב2000 נורה ונפל קצין קישור שהושב בפקודת פוליטיקאים עלובים בג'יפ סיור משותף עם טרוריסט חמוש. זה לא גרם להם לחשוב שכדאי להציל חיל ישראלי במחיר של 30 מחבלים מתים והודאה בטעות. זה לא מונע מהם היום לתקוע לי בדרך לעבודה פוסטר ענק של ג'יבריל רג'וב ולכתוב שהוא רוצה להיות פארטנר שלי לפחות כמו שהוא היה פארטנר למדחת יוסוף.

האחראים על מחדל יוה"כ לפחות נאלצו להשיב ולגמגם מול החללים שנפלו ברשלונתם וחלקם אף שילם מחיר פוליטי. האחראים למחדל אוסלו עוד מעזים בחלקם לעשות עסקים תמוהים עם האויב, להתעשר ולממן בכספי קרנות עלומות מסע פרסום לסיבוב נוסף של אותו הסכם מופלא. בערך כמו למנות את גולדה מאיר לנשיא בלי אף שאלה קשה, לתת לדיין ג'וב ב'מרכז מוישה לראיה אסטרטגית' ולקבל כמובן מאליו מסע פרסום במסגרתו אלי זעירא מספר לנו שלא תפרוץ מלחמה ב6/10/73. גולדה, דיין וזעירא היו לפחות ציונים ופטריוטים. תחושתי כאזרח מודאג היא כי חלק מאדריכלי אוסלו יסתייגו מאוד מלהקרא פטריוטים או לכל היותר יקבלו את השקפתו של בורג הקטן באשר לציונות ["הציונות - תנועה אשר נועדה לאפשר לדימים בני דת משה לקיים אוטונומיה מוגבלת במטרה לשלם פנסיה שמנה ולאפשר 'עסקים' לקבוצה מוגבלת ולא מוסרית של פוליטיקאים"]

עצוב עד כמה שאתה צודק..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אם נותנים להחליט בלעדית לשר הבטחון ולראש הממשלה מי יהיה הרמטכ"ל או קציני הפיקוד העליון.
חס וחלילה אני לא מתכוון לרמטכ"ל הבא או הנוכחי. זה פשוט לא דמוקרטי ששני האישים יחליטו על גורל העם בצורה כזו. ברור שיש להם שיקולים פוליטיים והתוצאה כבר ידוע לצערנו מראש.
(מלחמת יו"כ ומלחמת לבנון 2)
היום דיבר ד"ר יעקב חיסדאי ברשת ב' ולדעתו לא למדנו כלום לאחר מלחמת יו"כ וממשיכים במחדלים.
איך ייתכן שלאחר 33 שנה (מלחמת לבנון 2) אנו עומדים באותו המצב.
האם היום משהו השתנה???

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תשמע, בוא נסכם את זה כך:
גלעד שליט הוא הוכחה לכך שיש שיקולים מערכתיים. וכמו שאני מצפה שיישקלו השיקולים המערכתיים לפני עסקה כלשהי לחילופי שבויים שתוביל לשחרורו של גלעד, כך אני גם מצפה שישקלו כל השיקלוים המערכתיים לפני שהולכים לחלץ חייל פצוע מקבר יוסף.
יכול להיות ששיקול הדעת בדיעבד היה מוטעה, אבל כיוון שמערכת השיקולים לא מונחת לפני, הרי שזה לא ממש הוגן לבקר את מקבלי ההחלטות.

ספייקר , אפשר היה לחלץ את מדחת יוסף במחיר של הרוגים פלסטינים בלבד.
להכניס טנקים ( שהיו בגיזרה) באש או מצדי מסקר''ים ולטאטא את ההמון לא חשוב באיזה מס' של הרוגים שלהם.
אין מה לעשות, פרשת מדחת יוסף פערה תהום בין המיתוס לבין המציאות.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

הרוגים פלסטינים הם חלק משיקולים מערכתיים. החליט מי שהחליט שהסיכוי למימוש הסכמי השלום שווה לו יותר מהחיים של מדחת יוסף, בדיעבד הוא טעה אבל זה קל להגיד בדיעבד.
אם השיקול שלו היה מתברר כנכון מה היית אומר אז ?

אם הדבר בידי הייתי מורה על חילוץ קודם.
הסכמי שלום לא מתבססים או קמים ונופלים בגלל תוצאות של קרב אחד.
אם היינו שורפים את דרום לבנון בחטיפה הראשונה ב2000 היינו מונעים את החטיפה השנייה.
אם היינו הורגים 50-100 פלסטינים כדי לחלץ את מדחאת יוסף היינו מייצרים הרתעה שאבדה לנו בגלל ההפקרה שלו.
אם היינו שורפים את עזה באותו יום שגלעד שליט נחטף אז היינו מונעים את מבצע עופרת יצוקה.

ככה זה בשכונה שלנו.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס אם היינו שורפים את עזה באותו יום שגלעד שליט נחטף אז היינו מונעים את מבצע עופרת יצוקה. ככה זה בשכונה שלנו.

על מבצע גשמי קיץ שמעתה ?

לזה אתה קורא לשרוף את עזה?
מקסימום מדורת ל"ג בעומר...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בממשלת בגין ולהיות שותף פעיל בתהליך השלום על מצרים.
ובכלל, דיין הוא טיפוס מעניין וקשה לפיענוח. מלא סתירות ושווה אשכול בפני עצמו בפורום היסטוריה. אהמ...אהמ...

אשמח אם תקפיץ או תפתח שם אשכול חדש משלך ובכלל תבוא לבקר

אני אישית מתעב את דמותו של דיין. הוא היה יהיר במובן הרחב של המלה באופן חריג למנהיג. יהיר בחשיבה, יהיר כלפי חובותיו לעם ולחוק. הרגע הצנוע היחיד בקריירה שלו היה בשמשו כשר חוץ. גם אז איני בטוח אם חשב על בטחון ישראל בלבד או על הזכרון ההסטורי של דמותו.

דיין הוא כל כך לא מובן לי, שאני לא יודע אפילו מה להרגיש כלפיו. לפי חלק מהדברים שנכתבו עליו, דומה שהוא לא היה מאה אחוז סטנדרטי מבחינה נפשית ולכל הפחות היה ראוי לאיבחון של איזו הפרעת אישיות. הכי תמוהה בעיני ההיסטריה המיוחסת לו בתחילת מלחמת יום הכיפורים. זה נראה לא אופייני למי שבאמת לא שם על אף אחד ושום דבר חוץ מעצמו ומבחינה פיזית היה כנראה חסר פחד ונטול מעצורים לחלוטין.

כאשר נודע להם שצה"ל פועל בגדה המערבית של התעלה....ורק הצנזורה אסרה לפרסם את הידיעה.
(אז מי אומר שלא צריך צנזורה)
ואנחנו ידענו כבר מזמן שאפשר להוריד מהסד"כ חטיבה שנשחקה והמחט שלה אסף יגורי ז"ל נפל בשבי...
ידענו וחרקנו שיניים על הממשלה האטומה היושבת בת"א / על הירח (מחק את המיותר!)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

גדוד נוסף השתתף במתקפת הנפל, ונדמה לי שהיה מחטיבה אחרת של אוגדת ברן.