בעקבות התקרית הקטלנית בתחילת החודש שיגר עוזרו של השליח האמריקני איום מפורש למפקד צבא לבנון: "לישראל תוכנית שתחריב את הבסיסים, המרכזים והמשרדים שלכם

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3944700,00.html

סוף סוף כתבה טובה מבית ויינט

את צבא דרום לבנון קל אולי לשתק אבל לא לחסל.
כולנו יודעים שצבא דרום לבנון הוא מריונטה זניחה.
כולנו יודעים שבמקרה של תקיפה של צבא דרום לבנון חזבאללה יתעורר וחזבאללה הוא האיום
האמיתי.
כולנו גם יודעים שאם ניתן לצהל חודשיים הוא לא יחסל את חזבאללה.
כולנו גם יודעים שיכולת הירי של חזבאללה תישאר למשך חודשים רבים והדבר היחיד שיכול
לעצור את הירי הזה זו כניסה קרקעית שתגרום לעשרות נפגעים בקרב החיילים שלנו.
והדבר האחרון שכולנו יודעים אבל מעדיפים שלא לדעת:
הפעם ובסיבוב הזה גם סוריה תיכנס לחגיגה וגם אירן.
וגם ערביי ישראל ואולי גם נקבל צ'ופר מיוחד: המצרים.

מה שאנחנו לא יודעים (או לא רוצים לדעת) זה שכנראה חזבאללה יתקוף במוקדם או במאוחר
הוא ממתין לשעת הכושר או להוראה שתגיע מאירן.

ועל מה מתבססת הודעה הפסימיסטית שלך?

שקוף לא?


אני לא בוחן את המציאות בראי הרגשות ולכן אלו הן מסקנותי הקרות.
אני לא מוצא עניין בשקרים עצמיים והמסקנות בין אם הן אופטימיות או פסימיות הן כאלו בעיניך בלבד.

אתה מוזמן לסתור עובדתית את מה שכתבתי, אשמח (רגש ברור) להיות טועה.

זה לא שאני לא מסכים עם חלק מהדברים שכתבת, אבל שום דבר מהטענות שלך לא נתמך בעבודות ועם הדעות שלך אני לא חושב שיש טעם להתווכח. כתבת למשל שבסיבוב הבא גם אירן וגם סוריה יתערבו, אבל על מה זה מבוסס חוץ מעל דעתך ועל פרשנות שלך לארועים מסויימים? אני למשל חושב שצה"ל יכול לנצח גם את החיזבאללה וגם את סוריה, הדבר היחיד שצריך זה לעשות לדעתי זה סוויץ' קטן בכמה אקסיומות שאני חושב שהשתלטו על הצבא מסיבות שונות והכל יהיה בסדר.

אקסיומה היא אמיתה.
אם מישהו מתעסק לנו עם האמיתות ומגדיר אותן מחדש סימן שהן לא אמיתות.
אני טוען שיש לך ולאחרים אינטרס רגשי לשחק אם האקסיומות על מנת שיתאימו לך לפרדיגמה
ולהמשך החיים בשלום ובשלווה.

אז הנה בחינה של אמיתה שאתה מתייחס אליה כבטוחה:

אני טוען שצה"ל במתכונתו הנוכחית לא מסוגל לנצח את החזבאללה.
צה"ל הוכיח שהוא לא מסוגל לעשות את זה במלחמה האחרונה.
היום לאורכו ורוחבו של צה"ל שולטת הציניות וחוסר הערכים - אין דבר כזה יותר "אחרי" כולם מסתתרים מאחורי לפטופים ושולחים את החיילים קדימה והחיילים בתורם לא פראיירים ויודעים שהם נשלחים
קדימה ואין מי שבאמת מוכן להילחם בחירוף נפש.
ובלי ההקרבה הזו אין ניצחון צבאי נקודה.
החריגים היחידים שהיו במלחמה האחרונה היו אלו שהופיעו "משומקום" ואחד מהם שזכה לצלש וגם
לשבת בכלא (חפש את הסיפור שלו) הוא דוגמה מרהיבה למה שקרה לחברה הישראלית שמרכיבה כידוע את
צה"ל - צה"ל הוא שיקוף של החברה שחיה לה בשוויץ ולכן צהל כרגע בחופשה באלפים ולא במזרח התיכון.
צה"ל והקריירה בצה"ל הפכו למכשיר להישגיות אישית והישגיות שכזו עומדת בסתירה מהותית
לערכים של פעם שכללו הקרבה למען הכלל.

אני חושב שאת זה לא מבינים בצהל עד היום אבל את זה כן מבינים בחזבאללה ובאיסלם בכלל.
לא משנה כמה חדה החרב שלך משנה כמה אתה מוכן להסתכן בשביל להניף אותה
ובעידן הזה אף אדם מערבי לא מוכן למות בשביל ערכים שמתו מזמן ואף אחד לא רוצה
או מוכן להיות פראייר.
כולם חושבים על היום שאחרי המלחמה וכולם רוצים להיות מעל לאדמה ולא מתחתיה.
כולם מבחינים בציניות ובהתייחסות לחללים ולאלו ששוכחים אותם אחרי חמש דקות.
היחידים שיוצאים מהכלל הם הכיפות הסרוגות אבל הם עדיין לא כוח משמעותי בתוך צהל
כל החילונים האיכותיים של פעם לא מתגייסים לצבא ולא סופרים את הצבא.
והחילונים שנשארו ישנסו מותניים אך ורק אם קיומה של מדינת ישראל תהייה תלויה על בלימה בצורה
ברורה ומשמעותית וגם אז קשה מאוד יהיה להחליף דרך חיים ודרך מחשבה בתוך ימים.
לכן מי שאומר שצהל השתקם בתוך השנים הספורות הללו משקר לעצמו.
מי שכן השתקם זה האויב.
וזו היתה התייחסות אך ורק לנושא של החזבאללה על קצה המזלג.

בנוגע לשאר המרכיבים במשוואה אני מוכן אם זה מעניין אותך להתייחס אחד לאחד.
אך אם נחסוך את הדיון לעומקו של כל אחד ואחד רק אומר שהסיטואציה היא כזו:
המומנטום ברור לכל מי שחי במזרח התיכון.
ישראל נמצאת בהתחלה/בראשה של המגלשה.
כרגע היא ספק יכולה ספק לא יכולה לעצור את הגלישה הבלתי רצויה.
אבל ברגע שהגלישה תחל ויהיה ברור לכל שהגלישה תסתיים בסופה של המגלשה בתוך ארגז החול
אז יצוצו כל אלו שלא מעיזים להשתתף בדחיפתה של ישראל לתחתית המגלשה.
אחרי הכל כולם ירצו קרדיט...

לכן המסקנה הבלתי נמנעת שבשלב מסויים כאשר יבינו כל מדינות ערב שזו ההזדמנות
אף אחת מהן לא תשב בצד ללא מעש.
אם יהיה מהפך במצרים בכלל המצב ישתנה דרמטית אבל גם אם לא אני בהחלט
יכול לראות אקט הקרבה מצרי למען חיסולה של ישראל.

ישראל יכולה במקרה הטוב למשוך את הקיום במתכונת הזו לעוד 5-10 שנים
מעבר לזה הכל מד"ב.

ואם נחזור לנקודה הכי חשובה בכל העניין:
נטרל את הרגש ואת הרצון שלך ותראה אקסיומות אחרות לגמרי.
אל תפתח דיון ב"אופטימי" או "פסימי" במקום שהרגש לא רק שלא שייך אלא מכשיל
ומעקר את הדיון מלכתחילה.
רק אם אתה פתוח להגיע לכל המסקנות תוכל לנהל דיון אובייקטיבי ואולי לנבא
את העומד להתרחש.

אתה טוען לחשיבה קרה אבל נראה שאתה יותר מכל נותן לרגש לפועל

ציטוט:

אני טוען שצה"ל במתכונתו הנוכחית לא מסוגל לנצח את החזבאללה. צה"ל הוכיח שהוא לא מסוגל לעשות את זה במלחמה האחרונה. היום לאורכו ורוחבו של צה"ל שולטת הציניות וחוסר הערכים - אין דבר כזה יותר "אחרי" כולם מסתתרים מאחורי לפטופים ושולחים את החיילים קדימה והחיילים בתורם לא פראיירים ויודעים שהם נשלחים קדימה ואין מי שבאמת מוכן להילחם בחירוף נפש. ובלי ההקרבה הזו אין ניצחון צבאי נקודה.

אתה שוכח שחזבלאללה הוא ארגון טרור שפועל בשיטות גרילה מעצם היותו ארגון גרילה אי אפשר לנצח אותו במובן של ניצחון על צבא של מדינה
לא רק צה''ל אלה צבאות הרבה יותר גדולים ועשירים לא הצליחו לנצח אירגוני טרור שפעלו בשיטות האלו.
אבל לא אומר שהם בלתי מנוצחים אפשר לנטרל אותם, להפוך אותם ללא רלוונטים באופן כזה שלא יהוו יאום
יש לך גם טעות וחוסר הבנה אלה תפישה רגשית (נו מי אמר חשיבה קרה )
"אין דבר כזה יותר "אחרי""...
הקצין לא אמור לסתער לפני החיילים ולצעוק אחרי זה לא התפקיד שלו
"ובלי ההקרבה הזו אין ניצחון צבאי נקודה."
בלי מקצועיות, ידע וסדר אין ניצחון, חירוף נפש והקרבה למען הכלל הם לא משינצח

ציטוט:

צה"ל והקריירה בצה"ל הפכו למכשיר להישגיות אישית והישגיות שכזו עומדת בסתירה מהותית לערכים של פעם שכללו הקרבה למען הכלל.

מה רע בהישגיות אישית (בתנאי שהמערכת מותאמת, הכוונה לא להישגיאות פולטית אלה ראיה בצבא בקרירה)?
ובמה בדיוק עוזר הקרבה למען הכלל?-נראה שאתה מדבר ברגש

ציטוט:

כולם חושבים על היום שאחרי המלחמה וכולם רוצים להיות מעל לאדמה ולא מתחתיה.

אתה לא?

ציטוט:

לכן המסקנה הבלתי נמנעת שבשלב מסויים כאשר יבינו כל מדינות ערב שזו ההזדמנות אף אחת מהן לא תשב בצד ללא מעש.

מדינות ערב מפולגות, ויש יריבות קשה בינהם אז הסיכוי שהם יתאחדו כולם נגדינו די קלוש

ציטוט:

נטרל את הרגש ואת הרצון שלך ותראה אקסיומות אחרות לגמרי. אל תפתח דיון ב"אופטימי" או "פסימי" במקום שהרגש לא רק שלא שייך אלא מכשיל ומעקר את הדיון מלכתחילה.

אתה מגיעה למסקנה רגשית ואז מוצאי סיבות תומכות תנסה אתה לחשוב לא בצורה רגשית ותבין
שההודעה מלאה ברגשות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Homo sapiens אתה שוכח שחזבלאללה הוא ארגון טרור שפועל בשיטות גרילה מעצם היותו ארגון גרילה אי אפשר לנצח אותו במובן של ניצחון על צבא של מדינה לא רק צה''ל אלה צבאות הרבה יותר גדולים ועשירים לא הצליחו לנצח אירגוני טרור שפעלו בשיטות האלו. אבל לא אומר שהם בלתי מנוצחים אפשר לנטרל אותם, להפוך אותם ללא רלוונטים באופן כזה שלא יהוו יאום

במלחמת לבנון הראשונה, צה"ל העני והקטן העיף מלבנון את אש"ף לכל הרוחות, רק להזכירך.
כי המנטרה הזו שאי אפשר לנצח ארגון גרילה, כבר שחוקה לעייפה.

אני מניח שלזה הוא התכוון כשרשם שאפשר לנטרל את היום ולהפוף אותם ללא רלוונטים...

אני בהחלט מדבר על חשיבה קרה וממקום של "אין רגש" זה לא אומר שאני טיפש מכדי להבחין
שלרגש יש השפעה מכרעת על מלחמות.
כאשר אני מדבר על רגש זה לא הופך אותי למישהו שבא ממקום של רגש.
ומי שמנתח התנהגות אנושית ללא רגש - לעולם לא יגיע למסקנות הנכונות.

להכיר ולהבחין בכך שהכוחות החזקים והמניעים והמנצחים מלחמות הם כוחות נפשיים/רגשיים
זו דרישת סף מינימלית.
מי שחושב שטכנולוגיה תנצח טועה ומטעה (זה נכון בסף מסויים וביתרון מסויים כאשר הפער בין 2 תרבויות
מבחינה טכנולוגית גדול מספיק אך לא במצב הנוכחי כאשר ל 2 הצדדים פחות או יותר אותה רמת הטכנולוגיה).

בנוגע ל"אחרי"- זו אחת המסקנות הברורות של צה"ל מהמלחמה האחרונה:
"לא היו מפקדים שצעדו קדימה ולכן לא היה מי שיוביל"
מי שחושב שהמפקד יישב עם הלפטופ מאחורה וישלח את החיילים הפשוטים קדימה - זה אדם שלא מבין
דבר וחצי דבר באיך מתפקדים חיילים.
משחר ימי ההיסטוריה הגורם המדרבן היה שכולם בקו אחד הולכים למלחמה.
המפקד עם החיילים ובמאסף תמיד היה מי שהיה ממונה על "סילוק סרבנים מהעולם" - אחרת השיטה
לא עובדת ולא תעבוד.
צריך גם גזר וגם מקל.
אם תברח מהמערכה יהיה מי שיהרוג אותך לכן אין טעם לברוח
וצריך גזר שימשוך אותך קדימה = נאמנות למפקד ואמונה שאם הוא רץ קדימה סימן שאפשר לנצח.
קח את הגזר או את המקל והפסדת במלחמה.
והתאוריה הפשוטה הזו עובדת/עבדה בזמנים פרמיטיביים בהרבה משלנו ועוד לא נמצא לה תחליף.

והעובדות בשטח יוכיחו: בינת ג'בל - ולא אפרט.


בנוגע להישגיות אישית- אין רע בה.
השאלה היא רק לאן היא מתועלת והיום היא מתועלת אל מעבר לצבא אל האזרחות
והצבא מהווה מכשיר קפיצה הלאה.
כאשר הצבא בזמנים עברו היה המטרה והתחנה האחרונה ההישגיות היתה כלי מבורך.
היום זה הכלי שהורס כל חלקה טובה בצה"ל (ראה בחירת הרמטכל החדש).
ושוב הטעות שלך:
במקום שאין הקרבה עצמית לא יהיה ניצחון!
אם צריך לכבוש בית ואף חייל לא יתנדב להיות הראשון בתאוריה הבית לא יכבש לעולם.
שוב: אני טוען בהחלט שצריך הקרבה למען הכלל על מנת לנצח אבל איך זה קשור לרגש שלי?!
קשה לי להבין אותך ולמה אתה משלב בין ה 2.
אני מדבר גם על הקרבה עצמית למשל של לוחמי החזבאללה (ותתפלא לא יורדות לי דמעות).
אני משווה את ההקרבה הזו להקרבה מהצד שלנו ובקרב הזה שוב הם מנצחים.
ואני טוען שזה הקרב האמיתי והחשוב (אא"כ יש פער טכנולוגי מהותי ואין כזה).

(פער טכנולוגי מהותי מהווה לוחמה בנשק קר אל מול נשק חם ולא הפער הנוכחי ובמיוחד
לא במצב החדש שהטנקים הישראלים בבעיה ואין תשובות אמיתיות גם לא המעיל).

בנוגע לגודלו של החזבאללה וליכולותיו אין לי ספק שהוא יכול לגרום נזק בלתי הפיך לישראל
למשך שבועות ואולי שנים רבות.
פגיעה באיזור המפרץ ופגיעה ברשת החשמל יכולה להיות מצב בלתי הפיך למשך זמן רב ביותר.
כולנו מסכימים שהוא צבא גרילה אבל זה ממש לא משנה במבחן התוצאה מנקודת המבט של
האזרחים הישראלים.
לראשונה (מאז ומעולם) התוצאה בשטח יותר גרועה מאיזושהי מלחמה שהיתה אי פעם לישראל נגד
מדינה מסודרת).
ולכן ממש לא מעניין האם נעץ בך גמד סכין בלב או ענק - התוצאה זהה.


אני יכול להמשיך ולענות אבל אני חושב שלא הבנת את הראש שלי:
אני מזמן המשכתי והשלמתי רגשית עם המצב הנתון שמצויה בו המדינה
ויש לי מסקנות והמלצות לשלבים הבאים.
אבל המצב מאוד לא נעים.
אם אמליץ את מה שיש לי להמליץ בפומבי זה יקלט מאוד לא טוב בלשון המעטה.
אנסה לתת דוגמה:
תאר לך שאתה פוגש חייל שיוצא למלחמה ואתה יודע שהוא יאבד את הרגל בדריכה על מוקש
ובעקבות כך הוא ידמם למוות בשדה.
תאר לך שאתה צריך להציע לו לכרות את הרגל לפני היציאה למלחמה ולהחליף לו את הרגל
בקב - הוא עדיין יוכל להילחם ולהסתגל והוא עדיין ידרוך על אותו המוקש שנגזר עליו לדרוך
אבל הפעם המוקש לא יגרום להריגתו אלא רק להריסת הקב.

איך אתה יכול להציע לבן אדם שלם ובריא לכרות את רגלו?
וההצעה שלי לעם ישראל ולכולנו , לי ולך ולכל אחד ואחד שאתה מכיר היא הצעה מטורפת במונחים
של היום אבל היא תהייה הצעה מאוד מאוד מאוד נדיבה במונחים של עוד כמה חודשים.

אני מניח שקשה לעכל.

מה הקשר בינת ג'בל?
אתה מדבר על חוסר הרצון של חיילי צה"ל, על חוסר ההקרבה, על כך שהמפקד לא מסתערים עם החיילים.
דווקא בקרב הזה היו לא מעט תקריות שהוכיחו אחרת ממה שאתה רושם, כשהמפורסמת שבהם היא הקפיצה של רועי קליין על רימון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Homo sapiens מה רע בהישגיות אישית (בתנאי שהמערכת מותאמת, הכוונה לא להישגיאות פולטית אלה ראיה בצבא בקרירה)?

צבא שבו כולם מונעים מקריירה לא יכול לנצח, נקודה.
מלחמה זה לא שטיפת רכב ולא אבטחת בית ספר, מלחמה זה לחימה בעם שלם שעומד מולך חמוש בערכים וביכולת הקרבה (שאני מאמין שעוד לא פסה מישראל, כן, "אפילו" לא מהחילונים) ואתה צריך לנצח אותו אותו ואת זה אפשר רק עם ערכים.
אחרת גם אם בקרב תנצח אתה תפסיד במלחמה הכוללת.

אמיתות, כמו שאתה קורא לזה, הן דבר סובייקטיבי שתלוי בנקודת המבט של מי שהגדיר את אותן האמיתות. אבל כניראה שמרוב שהיית עסוק בלהחליט בשבילי מה אני חושב ומה הן האקסיומות או האמיתות שלי לא שמת לב שאמרתי שאני מסכים איתך בחלק מהדברים. כשאמרתי את זה התכוונתי בעיקר שאני מסכים איתך שכניראה שצה"ל לא יכול לנצח היום את החיזבאללה, לגבי כל שאר הטענות שלך (שלא ברור לי למה אתה כל כך בטוח שהן נכונות) אנחנו ממש לא באותו הראש. בצה"ל יש הרבה קצינים וחיילים טובים שאין להם בעיה ללכת בראש ולצעוק אחרי, בצה"ל יש גם מספיק חילונים שלא הפסיקו לתרום (חלק מהם אפילו כותבים בפורום הזה ) ואני יכול לעבור טענה טענה שלך ולטעון בדיוק ההפך וגם להביא דוגמאות. אני לא אומר שהבעיות שהצגת לא קיימות אבל אני לא חושב שהן חמורות כמו שאתה מנסה להציג אותן. הבעיה היותר חמורה שלנו לדעתי היא שיש גורמים עם אג'נדה קיצונית שהשתלטו על מערכות השילטון בארץ והם מסיטים את הצבא מהמטרה שלו. צבא שבו נמנעים מפעולות מסויימות כי מפחדים ממספר החיילים ההרוגים הוא צבא שהסיטו מדרכו ומהמטרה שלו, צבא שמפחד לפגוע באוייב שמסתתר מאחורי אזרחים תמימים יותר ותמימים פחות כאשר אותו האויב מנצל את המצב כדי לפגוע באזרחים שלנו הוא צבא שהסיטו מדרכו ומהמטרה שלו. יש מספיק אנשים שמוכנים לקום, להילחם וגם למות בשביל המדינה הזו אם צריך, אבל לדעתי הרבה יותר קשה לעשות את זה כשהם מרגישים שאין להם תמיכה מחלק מהעם שלהם ולפעמים אין להם תמיכה גם מנבחרי הציבור שלהם.

ציטוט:

ישראל יכולה במקרה הטוב למשוך את הקיום במתכונת הזו לעוד 5-10 שנים מעבר לזה הכל מד"ב.

ציטוט:

רק אם אתה פתוח להגיע לכל המסקנות תוכל לנהל דיון אובייקטיבי ואולי לנבא את העומד להתרחש.

אני, בניגוד אליך מסתבר, לא מתיימר לדעת מה יקרה בעתיד. אני חושב שזה מאד יהיר מצידך לקצוב את הזמן של המדינה בצורה כזו נחרצת כשכל מה שיש לך לגבות בו את דעתך זה פרשנות שלך למצב.

וכל הכבוד על השירות בצה"ל (באמת באמת).
וניכר בך שאתה מהצד הנכון שמבין שהיום ולאורך השנים האחרונות צהל עבר סירוס ואנחנו לא פועלים
כמו שצריך ומתי שצריך ומסיבות פוליטיות.
וכנראה שבנוגע לחזבאללה אנחנו רואים עין בעין.
אז כל מה שנשאר לי זה להתפלא:
חזבאללה בדרך כלל נמצא בקונצנזיוס של כל הפטריוטים ושל כל אלו "התלושים" וחושבים שצהל
ירמוס את החזבאללה כלאחר יד תוך חמש דקות.
אז אם אתה מסכים לגביו שיש בעיה איך זה שאתה לא מסכים/רואה את המצב האסטרטגי/טקטי
אל מול פני האויבים האחרים?
האם יש צורך לפרט מה המצב שלנו כלפי סוריה?
כלפי אירן?
כלפי מצרים?
למשל סוריה:
אחד הדברים היותר מפחידים וכלקח ממלחמת לבנון הוא שהצבא הסורי הפיק לקח אחד משמעותי:
אם חזבאללה יכול גם אנחנו יכולים = המשמעות שהצבא הסורי יודע היום לעבור ולתפקד בכיסים
קטנים ממש לפחות כמו החזבאללה.
זה אומר שאם פעם היה קל על הנייר לחסל את סוריה בתוך כמה שעות ולגרום לשיתוקה, היום במקרה הטוב נקבל את חזבאללה מוקטן ומתפקד בשטח עם יחידות בעלות נשק וטילים כימיים עם הוראות להילחם
עד להוראה חדשה מדמשק שלא תגיע לעולם...

אפשר להמשיך ולהרחיב
אבל כל מה שצריך לעשות זה לחבר את כל הסימפוניה הזו ביחד ולהבין ולהפיק לקחים
ובעיקר להבין שאם לא עכשיו אז בעוד X זמן התנאים יבשילו לכדי נקודת רתיחה ואין מנוס מזה.

אדם גדול נמדד ביכולתו להכיר במצבו.
האם ישראל משולה לאדם גדול?
התשובה תלויה בפרטים הקטנים...

אתם באמת חושבים שצהל לא יכול לנצח את חזבלה ?

כרגע על צה"ל יש מגבלות שלא קיימות לגבי החזיבאללה, לדעתי במצב הזה צה"ל לא יוכל לנצח.
ברגע שנבין שהחוקים של האויב שונים מהחוקים שלנו ונבצע את השינויים המתבקשים אני מאמין
שנוכל לנצח אותם בקלות. ברור שלבצע את השינויים האלה לא יהיה קל מבחינה בינ"ל, אבל אני
באמת חושב שהגיע הזמן שהחיים של הבילתי מעורב הישראלי יהיו שווים לחיים של הבילתי מעורב
הלבנוני או העזתי.... כרגע זה לא ככה.

אכן על צה"ל יש מגבלות אך אלו מגבלות שניתן להסיר במתן פקודה,
במידה והמגבלות יוסרו אתה עדיין חושב שצה"ל אינו יכול לנצח את חיזבלה או לשם העניין כל מדינה ערבית ?
המחיר אינו רלוונטי כאשר אין ברירה.

ציטוט:

כרגע על צה"ל יש מגבלות שלא קיימות לגבי החזיבאללה, לדעתי במצב הזה צה"ל לא יוכל לנצח. ברגע שנבין שהחוקים של האויב שונים מהחוקים שלנו ונבצע את השינויים המתבקשים אני מאמין שנוכל לנצח אותם בקלות. ברור שלבצע את השינויים האלה לא יהיה קל מבחינה בינ"ל, אבל אני באמת חושב שהגיע הזמן שהחיים של הבילתי מעורב הישראלי יהיו שווים לחיים של הבילתי מעורב הלבנוני או העזתי.... כרגע זה לא ככה.

אופס

קודם תגדיר ניצחון. אם ניצחון זה אומר להרוג כל חיזבאללון שיש, לא ננצח בחיים. כי הרי מספיק שיישאר אחד בכל לבנון, הפסדנו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הפסקה של ירי תלול מסלול לעבר העורף האזרחי של מדינת ישראל
השמדה של תשתיות החיזבאללה מדרום לנהר הליטאני, והמפקדות של האירגון בבעל בק וביירות.

כן, זאת היתה תגובה צינית, היות ובמלחמה הקודמת זה לא ממש היה ברור.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בטוח, אחרי שנים של שטיפת מוח באדיבות התקשרות והשמאל שצה"ל אינו יכול לנצח איך אפשר לחשוב בטעות שצה"ל זה צבא עם נשק ולא חבורת נערי רחוב עם רוגטקות.

הרגילו אותנו במשך שנים ובעזרת צילומי מסוקי ומטוסי צה"ל שמפציצים בניינים ריקים והקסמים ממשיכים,
הרגילו אותנו ובטעות גם את האוייב שאפשר לירות טילים על ערי ישראל וישראל תגביל את עצמה בתגובה.

מי הרגיל אותנו ?
מי החדיר את הסיסמאות שצה"ל לא יכול לנצח ?

אלו פגעו הכי קשה במדינת ישראל, יותר נזק מאשר כל מדינות ערב הצליחו גם יחד אי פעם,
ובזכותם המלחמה הבאה תהיה הרבה יותר הרסנית בעיקר לצד השני.

החשיבה שלך היא חד ממדית להחריד.
מסוף מלחמת העולם השניה יש היסחפות של הקהילה הבינלאומית לטובת נושא זכויות אדם.
בנוסף ב 30 שנה האחרונות הסכסוכים שינו את אופיים והפכו בעיקרם לסכסוכים של בין צבאות סדירים לארגוני טרור.
לצה"ל כמו כל צבא מערבי אחרי יש בעיה לפעול בליבה של אכולוסיה אזרחית מעיקרה ולהגיע להכרעה מהירה.
תוסיף לזה את המצב הבינלאומי נכון להיום והיכולת של מדינת ישראל לפעול באופן משביע רצון (לפחות את רצונך) היא מוגבלת.
אתה בטח תגיד מה אכפת לי הקהילה הבינלאומית, ואני אשיב לך שתחייתה של מדינת ישראל בעת החדשה, והמשך קיומה של מדינת ישראל תלוי במידה רבה בתמיכת הקהילה הבין לאומית - עצוב אבל זה המצב.

אני מסכים שמסוף מלחמת העולם השניה יש יותר התחשבות בזכויות האדם, אבל כל מדינה ידעה להתעלם מזכויות האדם שזה היה נוח לה. תיראה מה הצרפתים עשו באלג'יריה כדי לדכא את המרד של FLN ותגלה שזכויות האדם לא בדיוק עניינו אותם, תבדוק מה האמריקאים עשו בוויטנאם וגם שם תגלה שזכויות האדם לא היו בראש מעייניהם. בשני המקרים גם האמריקאים וגם הצרפתים לא ממש נלחמו על הבית שלהם כמונו והאזרחים שלהם שנמצאים בעורף לא נפגעו. כשאתה נלחם ביישות שלא מתייחסת בעצמה לזכויות האדם, אפילו לא של האזרחים שלה, אתה לא יכול לשחק באותם החוקים שאיתם אתה משחק נגד מדינות שכן מתייחסות לזכויות האדם. כמובן שזה לא אומר שמעכשיו צה"ל צריך לבצע פשעי מלחמה, אבל זה כן אומר שצריך להגמיש את החוקים כדי שיתאימו למשחק החדש. אם האויב משתמש באזרחים שלו כמגן אנושי למשגרי הרקטות שלו שפוגעים באזרחים שלנו, אין סיבה שצה"ל ימנע מלפגוע באותם המשגרים גם אם זה אומר שהמגינים האנושיים של האויב יפגעו.

להשתמש במגן אזרחי זה דבר שמנוגד לחוק הבין לאומי, אבל זו לא הנקודה פה.
הנקודה היא שחופש הפעולה של צה"ל תלוי במידה רבה בתמיכתה של הקהילה הבין לאומית בנרטיב הציוני. התמיכה בנרטיב הזה נעלמת / נעלמה. מדינת ישראל היא לא צרפת ולא אמריקה. וכמו שאתה יודע "מה שמותר לרבי, אסור לתלמידיו". כל מה שאני אומר הוא שתמיכת הקהילה הבינלאומית או חוסר התמיכה של הקהילה הבינלאומית הוא משהו להביא בחשבון בשלל שיקולי המלחמה, ונראה לי שלא עושים את זה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ספייקר החשיבה שלך היא חד ממדית להחריד. מסוף מלחמת העולם השניה יש היסחפות של הקהילה הבינלאומית לטובת נושא זכויות אדם. בנוסף ב 30 שנה האחרונות הסכסוכים שינו את אופיים והפכו בעיקרם לסכסוכים של בין צבאות סדירים לארגוני טרור. לצה"ל כמו כל צבא מערבי אחרי יש בעיה לפעול בליבה של אכולוסיה אזרחית מעיקרה ולהגיע להכרעה מהירה. תוסיף לזה את המצב הבינלאומי נכון להיום והיכולת של מדינת ישראל לפעול באופן משביע רצון (לפחות את רצונך) היא מוגבלת. אתה בטח תגיד מה אכפת לי הקהילה הבינלאומית, ואני אשיב לך שתחייתה של מדינת ישראל בעת החדשה, והמשך קיומה של מדינת ישראל תלוי במידה רבה בתמיכת הקהילה הבין לאומית - עצוב אבל זה המצב.

בוא ננסה לעשות סדר בעניין,
אנחנו מדברים על מצב שבו ישראל מותקפת על ידי ארגון כמו חיזבלה, ומבחינתי גם חמס,
לכאורה ארגוני טרור ולא צבא מוסדר, ההתקפה היא התקפת טילים על כל רחבי ישראל.

במצב כזה אתה חושב שיש חשיבות לדעת קהל עולמית ?
מבחינתי יש מעבר לחד מימד וכל מה שמופיע שם זה לחסל את האיום נקודה.

אם אני מבין נכון את החשיבה הרב מימדית אנחנו נשב לבדוק מה חושבים עלינו בעולם או מה יחשבו אם נחסל את האיום על חיינו ?

אני מעדיף את החשיבה החד מימדית.

טוב מזל שלא בחינתך היא שקובעת. למען ההדדיות, גם בחינתי היא לא שקובעת.
עובדתית ארה"ב וישראל מתקשות להפעיל כוח בלב אוכלוסיה אזרחית. אני בטוח שאתה מכיר את הביטוי "הפעלה לא מידתית של כוח", "כוח לא פרופורציונלי" וכיוצ"ב.זה מצער אבל זה מה שזה, העולם כבר לא שחור ולבן נוספו לו עוד כמה צבעים. כמה שיותר מהר נפנים את זה, יהיה למדינת ישראל הרבה יותר קל בחזית ההסברה.

שוב אתה מפספס את הנקודה, במקרה שאזרחים מותקפים בערי ישראל לא משחקים בדעת קהל,
הדוגמה של שיטור או הפעלת כוח בסביבת אזרחים בדומה לארה"ב היא לא נכונה, הם לא מגינים על ניו יורק
שמותקפת בטילים באותו זמן, כלומר מלחמה אדוני.

אם אתה לרגע חושב שמדינות אחרות ירסנו את עצמן כאשר אזרחיהן מותקפים תלול מסלול אתה טועה בגדול.

הגישה האומרת לארגוני הטרור שיכולים להתחבא בין אזרחים ולא יפגעו כי לא פוגעים באזרחים
מעלה את הפופולריות שלה בעניהם והפכה אותה לשיטה המועדפת.

מה הקשר בין מחת לתחת ?
הסתתרות מאחורי אוכלוסיה אזרחית מקובלת ע"י אירגוני הטרור מין זמאן זמאן. ודרך אגב היא מוגדרת ע"י החוק הבנילאומי כלא חוקית / לא מוסרית וכ"ו והאחריות למותם של אזרחים בפעולות תגמול....על אירגוני הטרור.
יחד עם זאת הפצצות שטח של אזורים אזרחיים מעיקרם כמו שראית בדרזדן למשל במלחמת העולם השניה, חלפו מן העולם לבלי שוב (אני מקווה)
תגובות לא פרופורציונליות ע"י מדינת ישראל יתקבלו מאוד מאוד לא יפה בעולם, עם הנשיא הנוכחי בבית הלבן אני לא בטוח שבתנאים שכאלה האמריקאים יחדשו לנו מלאים למשל.
בקיצור זה חלום יפה שלא הולך להתממש.

הקשר בין מחט לתחת נעוץ בכאב כאשר מחט דוקרת תחת אם מתיישבים עליה בטעות

אני לא מוטרד בכלל האם צה"ל יכול או לא לנצח מלחמה מול מדינות ערב,
אני גם יודע שבמלחמה הבאה הנזקים והאובדן לצד השני יהיו גדולים מאי פעם ולו מהסיבה שהאויב
יתקוף בטילים ובמחשבה(מוטעת) שישראל לא תגיב כראוי.
לנו לא תהיה ברירה אלא להפציץ את מקורות הירי על מנת להשבית ללא התחשבות
בנוכחות אזרחים כי ברור שקיימת.

התקשורת וארגוני אהבת ישראל יכולים להמשיך לפמפם שאי אפשר כל שנשיג
זה הרעה לכולם, אם האויב ידע שכל המדינה שלו תוחרב אולי יחשוב פעמים.

הכוחות בשטח אולי יפעלו בתאים קטנים אבל המיקום של המפקדות קבוע וידוע, המיקום של
מתקני הלוגיסטיקה קבוע וידוע וכו' וכו' וכו'. אם הופכים את המטכ"ל הסורי למכתש לצורך העניין
יהיה מאד קשה לתאים הקטנים שלא יפגעו למשיך לפעול. אל תשכח שלמדינה, בניגוד לאירגון
טרור, יש עוד נקודות לחץ שפגיעה בהם יכולה להפריע לתפקוד הצבא והמדינה כולה כמו תשתיות,
אוצרות טבע וכו'. הבעיה היותר גדול עם הסורים לדעתי היא כמות הרק"ק הגדולה שיש להם, אבל
אני חושב שגם זה פתיר בהנחה שהחיים של האזרחים שלנו חשובים לנו יותר מהחיים של אזרחי
האויב.

[QUOTEצה"ל והקריירה בצה"ל הפכו למכשיר להישגיות אישית והישגיות שכזו עומדת בסתירה מהותית
לערכים של פעם שכללו הקרבה למען הכלל.
][/QUOTE]

בזה אני מסכים איתם 100 אחוז- לכל אנשי הקבע (נגדים וקצינים) אכפת רק מהקידום הבא ווהכסף ולא רכפת להם באמת מחיילים ואיפשוהו כל פרשת גלנט מראה את קרבות היוקרה הללו בצמרת הפיקוד.

ואללה. דיברת עם כל הקצינים וכל הנגדים ואתה יודע בוודאות שרק הקידום והכסף מנחים אותם?
רוב הקצינים הכירים יכולים לצאת לאזרחות ולעשות את אותו סכום כסף שהם עושים בצבא, אם לא
יותר, בעבודה הרבה יותר נוחה וקלה. אני כבר לא מדבר על הקצינים/נגדים שיש להם גם מקצוע
(עו"ד, רופאים, אנשי מחשבים/קשר, לוגיסטיקה וכו') ששם ברור שהשכר מחוץ לצבא יותר גבוהה.
רק כסף לא יכול להחזיק את רוב אנשי קבע בצה"ל.

אני מדבר על סמך נסיון אישי בצבא , ואני לא מדבר על קצינים זוטרים אלא מרמת המפ ומעלה

מגניב. אז מתוך הכרות עם 20 מ"פים (בהגזמה) אתה מסיק לגבי כל השאר? אכן תגובה רצינית ומדגם מייצג

באמת נו אתה יודע שאני צודק ברמה מסויימת מה אתה לא ראית קצינים בצבא שדרכו על הגב שלך לא משנה כדי לא להראות רע ולהראות לויאליות למערכת. אני מבין מאיפה ההגנה שלך אבל כן היום זה פחות ערכים אלא יותר להתקדם במעלה הדרגות לא משנה מה.

אין לי כוח להסביר בפעם העשרים אלף למה להסיק מהתנהגות של קבוצה קטנה לגבי קבוצה גדולה
זה בד"כ לא נכון. אם זה עושה לך טוב לחשוב שכל הקצינים מרמת מ"פ הם כאלה שיהיה לך לבריאות.

חוזרים על הטענה הזו כל-כך הרבה עד שיש אנשים שמתפתים ומאמינים בה.

"עו"ד, רופאים, אנשי מחשבים/קשר" יכולים להרוויח בשוק יותר מאשר בקבע. "יכולים" - כלומר, קיימת האפשרות, אבל יכול שלהיות שלא ימצאו עבודה ולא יקבלו כלום. רוב אלה שאכן ירוויחו בשוק יותר מבצבא, עוזבים את הצבא ומקבלים את הכסף שלהם בחוץ. אלה שנשארים הם אלה שיודעים שבחוץ הם לא יקבלו אפילו את משכורות הקבע הזעומות שלהם.

גם צריך לעשות סוייץ בעצמת הפגיעה בחזבאאלה בלי להתייחס למה שהעולם אומר, רק ככה באמת נוכל לנצח.

אתה קצת מבולבל, צד"ל (צבא דרום לבנון), התפרק עם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000. כרגע אנחנו מתמודדים עם צל"ב...

שני הצבאות (?) שחקנים זניחים.
(התבלבלתי כי קראתי לא מזמן תחקיר ארוך על צבא דרום לבנון).

אני אתייחס רק לסייפא שבהודעתך בהתייחס לשעת הכושר של חיזבאללה.
איראן מתמודדת היום עם הסנקציות הבין לאומיות שהוטלו עליה, שהיו הרבה יותר רחבות ממה שהוצג בהתחלה - לא מספיק לדעתי האישית - הסנקציות האלו פוגעות בצורה לא פשוטה בכלכלה האיראנית. האיראנים יעשו הכול בכדי להסיט את תשומת הלב הבין לאומית מתוכנית הגרעין שלהם.
חיזבאללה מתמודד עם בית הדין הבינלואמי לרצח חרירי, הצהרה של הבית דין שחיזבאללה מעורב בעניין, תגרור ירידה משמעותית בתמיכת הלבנונים בחיזבאללה, וירידה במעמדו של האירגון בלבנון. מעורבות מוכחת של חיזבאללה ברצח חרירי תאלץ את חרירי הבן לפרק את הקואליציה הלבנונית. ועשויה לגרור את לבנון חזרה למערבולת.
חמאס - בעקבות השיחות הישירות שמתחילות בשבוע הבא חמאס הופך להיות ללא רלוונטי, במידה והשיחות יצלחו את החודש הראשון, הלחץ על החמאס - הלחץ הפנימי - רק ילך ויגבר, והחמאס יאלץ לעשות מעשה.לחמאס יש את כל המניעים שבעולם לנסות לפוצץ את השיחות בטרם התברר כי הם מובילות למקום כלשהו.
גם החמאס וגם חיזבאללה יודעים שהייתרון היחסי שיש להם היום (גרימת נזק באוכלוסיה אזרחית באמצעות נשק תלול מסלול) יתבטל עם הכנסת מערכות הנגד הישראליות לשרות: כיפת ברזל ודומיה.

בגלל כל הדברים הרשומים מעלה, לדעתי אנחנו עומדים לפני מלחמה בשתי חזיתות או יותר, השאלה היא רק מי יקבע את העיתוי שלה. לדעתי קברינטי המדינה תחת הלחץ הבין לאומי הנוכחי לא ירצו להצטייר כצד התוקפן וינסו להכיל את המכה הראשונה.

הפסימיות של המתחבר לסוף הקובץ די במקום.

כל הדיון הזה מתבסס על ההנחה כי ההכרעה תושג בשדה הקרב, מי יכה חזק וכואב יותר.
חזבאללה יונק את כוחו מעצם התבססותו גם ככוח פוליטי ולכן מן הסתם, השיקולים שלו רחבים יותר מאשר התעמתות עם ישראל.
אני חושב שהנציג האמריקאי הסביר זאת בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. חזבאללה ייתפס כמי שכל תשתית לבנון תקרוס בגללו. או במילים אחרות כל ההרס שתזרע ישראל תהיה על אחריותו בלבד ואת זה יצטרך להסביר לעמו ובטח לעולם הערבי.
הוא מסונדל באותה מידה שאתם מייחסים זאת לצה"ל ולכן כללי המשחק במקרה כזה אינם win win situation
לאף צד בסכסוך.
חזבאללה יחשוב היטב לפני שיבצע מהלך כלשהו ונסראללה לא מטומטם עד כדי אי הבנת המצב.
הנאומים שלו, לדעתי מכוונים כלפי פנים כדי לשמור על אותו פרופיל בקרב אנשיו ומאחורי כל ההתלהמות הזאת , אני יכול להיות בטוח שעומד החשש שמא באמת נקח את העניין ברצינות.
ייתכן וזה מאזן אימה ששני הצדדים יודעים בדיוק לאן יוביל ובינתיים עוסקים רק בצחצוח לשון ותו לאו.

ובאשר ליכולתו של צה"ל, לא הייתי מציע לאף אחד לזלזל בצה"ל, כי גם בעיתות קבלת ההחלטות הגרועה ביותר, עדיין יש לצה"ל כוח להגיב.

שאלה אחת לי אליך מר פלמינג היקר, כשאתה אומר "הוא מסונדל באותה מידה שאתם מייחסים...." מי זה האתם הזה שאתה מתייחס אליו ? אני והתולעים ? אני והחברה ? השמאלנים ? הפאשיסטים ?

זה שחי במחילות מזה כמעט שנתיים.
חופר וחופר לנו בשכל.

האם זה מספק אותך ידידי ספייקר?

שאני אבין עשית ממני נציג החיזבאללה בפורום ?
או שאתה חושב שנסראללה ואני חולקים אותו קו מחשבה ?
או שזה אני נסראללה וכל שאר הסמאלנים / שמאלנים ?

הוא התכוון לנסראללה נראה לי..

לא ברור לי איך הגעת לתובנה שאתה נציג חזבאללה - שמאלן וכו'.

כתבתי את מה שנראה לי כנכון (לפחות בראייתי) על מצבו נסראללה (רימה =תולעת פגרים).
מכאן ועד לאנלוגיה בינך לבינו המרחק רב וצר לי אם הבנת את דברי בצורה כזאת.

מאחר ואתה די טרי בפורום, אזי עליך להבין כי הערות/תגובות לגופו של כותב, לא מתקבלות בעיין יפה על ידי המנהלים וטוב שכך.

בכל מקרה ההתייחסות שלי היא לגופה של הידיעה. אם יש לך משהו להוסיף/להעיר - אשמח לקבל, אבל כמובן בפרופורציה ובשפה נאותה, כפי שאני מנסה לפנות לשאר חברי הפורום.

אני חושב שאתה קצת חצוף.
נתחיל מזה שיש לך את החוצפה לבקר את לוחמנותם של לוחמי צה"ל בשדה הקרב, מאחורי מקלדת. ללא ידע אמיתי על מה שקרה בתוך הקרבות בבינת ג'בייל או ברחבי דרום לבנון.
אז אדוני הנכבד, בבינת ג'בייל כוחות צה"ל לחמו כמו אריות. חילצו פצועים תחת אש. נכנסו ללחימה עזה, מול כח גרילה מאומן היטב. אין ספור דוגמאות נוכל לקחת מהמלחמה האחרונה בהם חיילי צה"ל היו גיבורים.
אני ממליץ לך לבקר באתר "גבורה" ולנבור קצת בפרק המוקדש לחיילי מלחמת לבנון השנייה.

אגב, עם כל ההערצה שלך ללוחמי האויב הלוחמים בחרוף נפש. כל מי שלחם בעופרת יצוקה. בחורף 2009 יכול לספר לך על "לוחמנותם" של הפנאטים של החמאס. או יותר נכון על חוסר לוחמנותם. הם פשוט ברחו. לאן שהגיעו הלוחמים שלנו הם מצאו רובים ופצצות מונחות בתוך הבתים. החמאסניקים פשטו את המדים ופשוט ברחו לכיוון עזה.

אני לא חושב שהחמסניקים מטומטמים עד כך להכנס לעימות חזיתי עם צה'ל. גם לא החזבאללה, זאת לא דרך לחימה של ארגוני טרור ו/או גרילה.
הם לוחמים בדרך כלל מלחמת מאסף, או מלחמה בחסות אזרחית וראינו את התוצאות כאשר הגבנו כולל דוח גולדסטון ימ"ש.

צריך אולי ללמוד מניסיונם של אחרים ובטח מנסיונם של לוחמי הגרילה במזרח הרחוק, כיצד ניתן להביס צבא סדיר גם עם כוח נחות כמו שהיה להם. כל שכן גוף טרור כמו חמאס וחזבאללה שהמטרה היא לפגוע חזק וכואב בעורף האזרחי של המדינה.

"אחרי" זו טקטיקה שצה"ל בחר עפ"י שיטתו של פמפילוב במלחמת העולם השניה כשהסוביטים החלו להדוף את הגרמנים.
זו היתה שיטה שהפרשים הבריטיים השתמשו בה במלחמת קרים ולאחר שהפסידו מספר גדול של קצינים ואת יכולת הפיקוד
משך הקרב, חזרו לניהול הקרב מאחור. האמריקאים נותנים לסמלים לנהל את קרב המגע. זו בסה"כ טקטיקה ולא
כלל ברזל. משהו כמו שיטת הצבה בכדור-רגל.

מלחמת ששת הימים בוצעה ע"י דור האספרסו. חוץ מהקיבוצניקים רוב הנוער העדיף להיות ג'ובניק. קפה כסית ודיז'ינגוף
הפכו סמל הדור. מלחמת ההתשה גם לא שיתקה את חיי ההוללות בת"א. מאורע או מצב יכולים לשנות תחושה של ציבור.

מלחמת לבנון השניה לא הצליחה בגלל מנהיגות רעועה ש"עייפה מלנצח" ונכנסה לעימות ללא הכנה ונאלצה לנדוד
בבירות אירופה להשיג הפסקת אש חסרת משמעות ומשפילה. הטקטיקה העיקרית היתה תקיפה מהאויר בסיגנון
מלחמת קוסבו איפה שהשמדת תשתית וחיסול 10,000 אנשים הביאו את האזרחים לבחור בממשלה חילופית. הטייס
המוכשר של ישראל לא השכיל להבין שלאוכלוסית לבנון ולסיבלם אין שום השפעה על החיזבללה ורצונו להמשיך בלחימה.

עם אינו מתעייף ממלחמה. העם היפני היה מוכן להמשיך במלחמה למרות הפצצות האטומיות וכן העם הגרמני. האנגלים
לא נכנעו למרות נפילת הטילים והעם בישראל היה מוכן לתת לאולמרט את כל הזמן שנדרש לרסק את חיזבללה.

בד"כ ארגון טרור ללא גיבוי מדינה עצמאית נכשל. הקורסיקאים והפורטיקנים מתבשלים בלהג סבותיהם. הכורדים
מצליחים רק כשפטרון מופיע ועוזר להם (השאח, ישראל, ארה"ב וכדו') עזרה כזו מפסיקה, כמו הסורים בכורדים נגד
תורכיה והלובים ב-IRA, והשהידים נאספים למאורותיהם. חיסול טרור מצליח ע"י פגיעה במדינה שתומכת בטרור.
אילו בוש רצה לחסל את אל קיידה, היה צריך לחסל את הטליבן ולא לתת להם להמלט לפקיסטאן. אילו רצה לחסל את
הטליבן, היה צריך לשפד את מושרף. סעודיה ופקיסטאן היו המדינות היחידות שתמכו בטליבן. אילו פעל נגדן, הטרור
המוסלמי היה דועך. בוש לא לחם בטרור המוסלמי ומלחמת עירק, לדעתי, נובעת ממניעים אחרים. גם הרעיון שהוא
תמך בישראל הוא רק למראית עיין. זה היה הוא שהגיש לפלשתינאים את קלף המיקוח החזק ביותר של ישראל והוא
עצמאותם, במפת הדרכים ויצירת האופק עבורם, על מגש של כסף ללא תמורה. ההתנגדות שלו לתכנית ג'נבה היתה
רק לגבי הזימון. זה היה עלבון לישראל שהוא קיבל לראיון את ביילין המפסידן.

אגב, נראה לי שמספר אנשים כאן זקוקים לריענון לגבי המושג אקסיומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי BurningBush בוש לא לחם בטרור המוסלמי ומלחמת עירק, לדעתי, נובעת ממניעים אחרים. גם הרעיון שהוא תמך בישראל הוא רק למראית עיין. זה היה הוא שהגיש לפלשתינאים את קלף המיקוח החזק ביותר של ישראל והוא עצמאותם, במפת הדרכים ויצירת האופק עבורם, על מגש של כסף ללא תמורה. ההתנגדות שלו לתכנית ג'נבה היתה רק לגבי הזימון. זה היה עלבון לישראל שהוא קיבל לראיון את ביילין המפסידן. אגב, נראה לי שמספר אנשים כאן זקוקים לריענון לגבי המושג אקסיומה.

היה זה רבין, היה זה פרס, והיו עוד הרבה שותפים להגשת ישראל על מגש של דם טרור וטילים,
עכשיו ביבי ממשיך את תפקיד המלצר.

ועם ישראל כל כך מושפע מהתקשורת שנותן לאנשים כאלו לעשות דברים כאלו ללא תגובה.