29-08-2010, 20:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.11.02
הודעות: 14,010
|
|
משהו שכתבתי לפני שנים...
השמיים היו כהים,
הירח ממעל זרח...
לבדנו - היא ואני
שערה היה כה רך.
עיניה הרכות, משדרות אלי
בלי לומר, רצונה,
עורה כה חלק למגע,
רגלה חטובה, איתנה.
מה עושים כעת?
בחיי שאיני יודע ~
אך לבסוף אזרתי אומץ ושלחתי
ידי ברעד אל חזה...
אזכור כיצד הייתי נפחד
בלב הולם הבטתי אליה
ואז לאיטה היא פישקה
לפתע פתאום את רגליה...
ואז, בלי בושה וחשש
התחלתי נלהב ונמרץ
ותוך שנייה או שתיים
הנוזל הלבן פרץ.
הכל הסתיים בכי טוב
וזה ממש לא היה נורא
כאשר לראשונה בחיי
-
למדתי לחלוב פרה
_____________________________________
|