|
11-08-2010, 20:09
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 9,114
|
|
1. למה מישהו דתי? יש מגוון סיבות, לרוב זה כי כך אדם נולד, אבל הרבה מתוך אלו, גם נוכח באמונה בעצמו כשגדל. אחרים נוכחו בהמשך, ויש כמובן גם את אלו שזה פשוט "משתלם להם" (ובדומה למה שכתבת - במידה והנוכח יווכח אחרת... גם כאן, להרבה מאלו, כשזה כבר לא ישתלם, הם ישליכו את הכיפה -אגב, אלו, בד"כ גם עם הכיפה לא באמת שומרים תומ"צ-, אחרים, יטעמו ויווכחו תוך כדי "המשחק", וימשיכו לחיות כך כבר מתוך ידיעת האמת.
2. מה יקרה אם יווכח הנוכח אחרת?
יש את השלב שבו לא צריך יותר הוכחות, (ומכאן מתחיל האמונה - אך זה נושא נפרד וארוך, ואני באתי להשיב אך בקצרה), כמה פעמים היית רוצה להוכיח את עצמך עד שיאמינו בך?!
א. אני חושב שאתה עצמך, כמו כמעט כל אדם אחר, לא היה רוצה שידרשו ממנו להוכיח את עצמו כל פעם מחדש.
באת למקום עבודה חדש, הכרת אדם חדש, בפעם הראשונה, השניה, אולי גם השלישית, שלא לדבר על מקרים שגם ברביעית, חמישית, שישית ושביעית, נדרשת להוכיח את עצמך. נדרשת להוכיח את יכולתך, נדרשת להוכיח שאתה עומד מאחורי מילה שאמרת וכדומה.
אתה לא חושב שלאחר אין ספור פעמים, תצפה ישאמינו לך גם ללא הוכחות, או שגם לאחר אין ספור הוכחות, אין ספור מלחמות, אין ספור בעיות שפתרת, הבטחות שקיימת וכדומה, עדיין בכל פעם יטיול בך ספק, לא יאמינו לך, לא ילוו לך, לא "יבנו עליך", בלי שתוכיח שוב?!
הרבה שאלו באמונה עלולות לגרום לפקפק בקיומו של אלוקים. טרם קבלת התשובה, נראה לשואל כי זהו, יש לו שאלה על קיומו של אלוקים, ובידו הוכחה נצחת שאין, אין אלוקים. אך ברגע שהוא מקבל תשובה הולמת, פתאום הוא רואה שאין מקום לשאלה, פתאום הכל ברור ונהיר.
כל זה, כמובן רק עד השאלה הבאה, אבל גם לאחריה אולי הוא ימצא את האדם הנכון, או המקרה הנכון שיענה לו את התשובה הנכונה. שוב המצאות האלוקים נראית מוחשית.
אך בשאלה שאחריה, שוב הכל התערער... ושוב ב"ה יש תשובה (בתקווה שאכן כך...).
עד שמגיע השלב שהאדם מבין שהוא לא הכל מבין. אמנם יש שאלות, ולו בגלל שיש (אחרת לא היה מה ועל מה לשאול), אך הוא יודע שלבטח גם יש תשובות, אולי אף חכמות, מורכבות ונוכונות יותר ממה שהוא מסוגל להבין. מכאן ואילך, הוא כבר יודע מראש שהשאלה יכולה להיות שאלה טובה, אך יש לה גם תשובה, אולי אף טובה יותר, כך שלמרות ידיעתו את השאלה, הוא לא בהכרח יפסיק להאמין עד שהוא יקבל תשובה (ומי יודע אם לא יהיה מאוחר מדי לחזור ולהאמין...).
ב. זהו הנסיון העיקרי, להאמין ולקיים, גם כשלא הכל נראה פשוט וקל, אלא רק על סמך שאתמול נוכחו בקיומו של אלוקים, ואז קבענו בדעתנו שיותר לא נתפתה, גם אם ברגעים של נסיון יראה לנו אחרת.
|
|