מעט מוזר לכתוב מה שעשוי להראות כמו סיכום ומסקנות לפני שהסתיימה המערכה הנוכחית ובכל זאת האופן בו התנהלה המערכה עד כה לדעתי לא מותיר מקום לספק באשר לחשיבות הדרמטית של מערך היירוט כמרכיב אסטרטגי בביטחון הלאומי הישראלי.

על פניו נראה שבעוד החמאס במערכה האחרונה עשה עד כה פחות או יותר עוד מאותו דבר שראינו במבצעים קודמים (עם כמה נסיונות כושלים בנתיים לחדירות מהים ובתווך התת קרקעי), והתבסס בעיקר על ירי רקטות מסיבי (כולל שיפורים בטווח אבל כנראה שלא יותר מידי בדיוק וברש"קים), צה"ל השתפר בצורה משמעותית בכיסוי של כיפת ברזל ובמידה לא מבוטלת גם באחוזי היירוט.

את התוצאה כולנו רואים בשעות ובימים האחרונים - מאות שיגורים מול כמות אפסית כמעט של פגיעות. וחופש פעולה גבוה ביותר של צה"ל.

השאלה שלי היא מה הלקחים שניתן להפיק מן העניין ברמה הלאומית. הינה מה שאני רואה:
1. בהיעדר הפתעות מרעישות אפשר להניח שהמערכה הנוכחית תסתיים בתוך שבוע שבועיים לכל היותר. במצב של מיעוט פגיעות יחסי בצד הישראלי ופגיעה משמעותית למדי בתשתיות החמאס (תלוי גם באופי הפעילות שינקוט צה"ל מן הסתם).
2. כיפת ברזל ניטרלה למעשה באופן כמעט מוחלט את העוקץ העיקרי של האיום המגיע מכיוון הרצועה. הדבר בוצע עם 7 סוללות.
3. אפשר להניח שעבור כל עימות עתידי מול עזה בלבד 8-10 הסוללות המתוכננות לשנתיים הקרובות יספיקו. הסיבה היא שבהנחה שלא יהיה שינוי נוסף בעמדת המשטר במצריים בתקופה הנ"ל - לחמאס לא יהיו יותר מקורות חיצוניים להכנסת רקטות תקניות וכל מערך הייצור שייאלץ לעבור שיקום יתבסס על ייצור מקומי באיכות נמוכה (בהיעדר חומרים ויכולות ייצור ברמת מדינה). לפיכך בעימות הבא יהיו בעזה ככל הנראה פחות רקטות ובאיכות נמוכה יותר מאלו שהיו בידיו בפתיחת העימות הנוכחי. לעומת זאת בידי צה"ל יהיו יותר סוללות כיפת ברזל ואולי גם יותר מיירטים בהם יוכנסו גם שיפורים ביחס לדור הנוכחי כפי שבוצע גם בזמן שעבר מאז המבצע הקודם (אפשר גם להניח ששרביט קסמים תיכנס לפעולה חלקית לפחות - דווח שהמכ"ם שלה כבר פעיל במבצע הנוכחי).
4. עד כאן הכל טוב - אבל מה באשר לחיזבללה? כרגע הוא שקוע עד צוואר בסוריה, עירק וכנראה גם בלבנון עצמה. מצד שני דברי משתנים מהר במזה"ת ולא מן הנמנע שאירועים כאלו או אחרים יגרמו לו לסגת חזרה ללבנון. גם אם לא, המערך הרקטי שלו לא נפגע והלוחמים המפעילים אותו כנראה לא עזבו את לבנון והם מוכנים בכל רגע לפעול כנגד ישראל.
5. בתרחיש בו ישראל תוקפת לדוגמא ב-2015 את אירן לאחר כשלון שיחות הגרעין (או אולי דווקא אי כישלון השיחות) - מה מידת המוכנות של מערך היירוט שלנו? האם 8~ סוללות יספיקו? האם סוללה אחת של שרביט קסמים תספיק?

התשובה שלי ל-5 היא שממש לא. החיזבללה בנה מערך רקטות (וכנראה גם כמות מסויימת של טילים) נרחב מאד המבוסס על 3 רבדים - רקטות רבות מאד לטווחים קצרים של עד 40 ק"מ עם רש"ק קטן יחסית, כמות גדולה יותר (מאות רבות) של רקטות לטווח בינוני 70-100 ק"מ עם רש"ק מוגדל, ורקטות כבדות בעלות רש"ק של מאות ק"ג, חלקן עם מנגנוני הכוונה ברמת דיוק כזו או אחרת לטווח שמכסה את רוב או כל מדינת ישראל (לזה אמור יש להוסיף כמות לא ידועה של טילי סקאד).

האופציה הראשונה שהציע צה"ל להתמודדות עם האיום היא להגן באמצעות כיפת ברזל רק על אתרים אסטרטגיים במדינה ולהשאיר אזורים אחרים לא מוגנים או מוגנים חלקית מאד. גם אם בראיה מבצעית זה מהלך נכון, אנחנו חיים במציאות שבה נפילה של מאות ואולי אפילו אלפי טילים (ובמיוחד לאור ההצלחה האדירה של כיפת ברזל במבצע האחרון) תחשב כמפלה גדולה (שלא לדבר על פגיעה בכושר ההרתעה של ישראל - בלי קשר לתוצאות בצד השני שיהיו כנראה כואבות פי כמה).

יש שיאמרו שאין מה לעשות ואי אפשר לטפל בכל גראד של החיזבללה ואפילו לא בכל רקטה כבדה. אני חולק על כך.

למדינת ישראל יש משאבים להחזיק מערך יירוט גדול בהרבה מזה הקיים כיום אם רק תחליט לעשות כן. ארה"ב מוכנה (ואחרי ההצלחה הגדולה במבצע הנוכחי להערכתי אפילו יותר מבעבר) לממן גם סוללות נוספות מעבר ל-10 הנוכחיות וגם כמות גדולה של מיירטים. זה נכון גם לשרביט קסמים (בשני המקרים מדובר במערכות שגם ייוצרו חלקית לפחות בארה"ב כלומר בכמויות גדולות). מערכת הביטחון צריכה לצאת כבר כעת לאחר תום העימות הנוכחי במאמץ מרוכז להקמה והכנסה מהירה לשירות של לא פחות מ-15 סוללות של כיפת ברזל ובנוסף לכך להאיץ ככל האפשר את הכנסתן לשירות של שתי סוללות שרביט קסמים כך שיהיו מוכנות במהלך 2015.

אבל גם זה לא מספיק. הבעיה העיקרית שלנו היא הרקטות קצרות הטווח. מהן יש לחיזבללה בעשרות אלפים והן מאיימות על כל אזור הצפון. מהלך התקפי קרקעי יעזור לעקור אותן מהשורש אבל הוא ייקח זמן גם בתרחיש אופטימאלי. זמן שבמסגרתו יסבול הצפון מפגיעה לא קלה. יותר מזה - אני מאמין שכיפת ברזל צריכה להתעסק ביירוט של הרקטות הבינוניות ולעזור לשרביט קסמים עם הרקטות הכבדות ולא להתרכז באלפי הרקטות קצרות הטווח.

בכדי להתמודד עם האיום הזה - לפחות בשלבים הראשונים לפני כניסה קרקעית יש לפתח מערכת חדשה. מערכת כזאת צריכה לדעתי להתמודד עם איומים מרמת פגז המרגמה ועד לרקטות לטווח של 20-40 ק"מ (יכול להיות שבתחילה רק עם טווח קצר של 20 ק"מ ובהדרגמה יוגדל הטווח כפי שנעשה עם כיפת ברזל). המערכת היחידה הנכונה למשימה זאת לדעתי מבחינה כלכלית היא מערכת לייזר מצב מוצק.

עד כה נחשף פיתוחה של מערכת כזאת על ידי רפאל - קרן ברזל. אבל הנתונים שפורסמו אינם מרשימים. מדובר על הגנת נקודה. לטעמי (בהנחה שהנתונים נכונים ולא מדובר כאן על הטעיה מכוונת - דבר שגם הוא אפשרי כמובן), ברפאל צריכים (ויכולים) להרבה יותר. קרן ברזל צריכה לזכות באופן מיידי לאותה ההשקעה והדחיפה לה זכתה כיפת ברזל בשנים האחרונות - אולי גם במימון אמריקני. צריך להפוך את המערכת לפרויקט לאומי בעדיפות גבוהה ביותר כשהמטרה היא להכניס לשימוש בתוך שנה כמות משמעותית של מערכות שיוצבו באזור הצפון וישמשו להגנה על כל האזורים הקרובים לגבול מרקטות עד לטווח של כ-20 ק"מ ויותר וכך יחסכו מכיפת ברזל את הצורך ליירט כמות עצומה של רקטות שישוגרו לאזורים אלו בשלבים הראשונים של הלחימה.

כך נקבל רובד הגנה ראשוני שיטפל במסות של רקטות (אלפים) ויתבסס על מערך לייזר מהחרמון ועד ראש הניקרה, מערך שני של כיפת ברזל שיגבה את המערך הראשון וייטפל בעיקר באיומים בינוניים עם גיבוי מסוים גם לטווחים הארוכים, ומערך שרביט קסמים לרקטות הכבדות והטילים (בתקווה אולי עם גיבוי כלשהו גם לחץ).

בדיון הקודם שהיה לנו בעניין היו שחלקו על הצורך בהשקעת המשאבים הן בתקציבים והן בכוח אדם במערך יירוט כה מסיבי. אני חושב שהמערכה הנוכחית ממחישה בדיוק את ההפך. החיזבללה הוא לא החמאס. והלקח שהוא יילמד אפשר להניח הוא לא וויתור על המערך הרקטי שלו אלא דווקא עיבוי שלו ושיגור מטחים מרוכזים כבדים יותר. מה שרק מחזק את הצורך בכמות יותר גדולה של מערכות יירוט מכל הסוגים (אגב שווה לבדוק את הצורך והתועלת בהגדלת מספר המשגרים בכל סוללה בכדי להתמודד עם מטחים גדולים במיוחד של החיזבללה).

עד כאן להודעה הפותחת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני חייב לציין שאני ממש מופתע שביעות הרצון של הכותב ממהלכי המערכה הנוכחית.
אנסה להתייחס לכמה מהנקודות שהעלת מנקודת מבט הרבה פחות אופטימית
1- לא ברור לי על איזה פגיעה משמעותית במערכי חמאס אתה מדבר, האם הפצצה של מבנים ריקים הינה פגיעה משמעותית? ממה שאני רואה בשטח 80 אחוז מהתקפות חיל האוויר הם פירוטכניקה למטרות ריצוי דעת הקהל. מספר מטרות האיכות שנפגעו במהלך הימים האחרונים הינו מצומצם ביותר. אלא אם כן יש לך מידע שלי אין.
2- כיפת ברזל אכן נטרלה הרבה איומים, אבל מנטרלת אותנו ברמה המנטלית, אנחנו חיים על משככי כאבים במינון גבוה דבר שמקהה את יצר ההשרדות הבסיסי של חתירה למגע, הערך הכמעט הכי חשוב שעליו התחנכו לוחמי צהל
3 - לגבי מספר סוללות כיפת הברזל, יתכן שאתה צודק. מצד שני הייתי רוצה להעלות נקודה אחרת - האם אינך חושב שמכת הפתיחה של אויב חזק יותר במערכה הבאה תתמקד במערכי ניהול האש של הסוללות עצמן? האם התרחיש של ארבע סוללות מנוטרלות בעשרים הדקות הראשונות של העימות הבא נמצא רק אצלי בראש? תוסיף לזה אפס יכולת התקפית בזמן קצר (זמו תגובה איטי להחריד) ותקבל תבוסה מוחצת.
4-5 ביחד - אין ספק שהתוצאות העלובות מאוד של הסיבוב הזה, קרי אויב שאיבד את הפחד לחלוטין ומכסה את ישראל בגשם של טילים, ממשלה הססנית שמאיימת הרבה ועושה מעט מעט, יחישו את הסיבוב הבא ולא משנה עם מי הוא יהיה.
אני מקווה מאוד שאתה הוא זה שצודק ואני הוא זה שטועה, אבל מסופקני.

1. המצב של החיזבאללה עכשיו קשה מאוד.
השותף העיקרי שלו לחימוש ומימון (אסאד) נמצא עכשיו בצרות גדולות, ובמידה והוא לא יחלץ מהן - החיזבאללה יקבל את אותו האוייב - נלחם איתו בבית.
אז בשנים הקרובות האיום מכיוון החיזבאללה ירד משמעותית.

2. מבחינת כמות הסוללות, צריך לזכור שכל סוללה מכסה קוטר של 150 ק"מ.
זה אומר שבכיסוי של 13 הסוללות המתוכננות - תכסה את כל הארץ, למעט ישובי הגבול, אבל שגם ה8 יתנו כיסוי טוב.
אז במידה ולא יהיו כמה איומים במקביל (ירי מסיני ומעזה במקביל ללבנון) - אין סיבה לשנות לוחות זמנים של כיפת ברזל.
גם במצב כזה (ללא תקיפה משולבת) נראה שהשרביט דרוש (היות והוא היחיד שנותן מענה לטילים הכבדים) ומספיק.

3. מבחינת הלייזר - באמת מדובר בנדבך חשוב.
כיום חסרה לנו מאוד מערכת כזו להגנה על שדרות, ובכלל לא משנה שהמערכת מגינה על שטח מצומצם כי שדרות היא עיר די קטנה. השאלה היא האם העלות של כל מערכת תהיה נמוכה מספיק כדי להגן על שדרות ואולי אפילו על כל ישוב בעוטף עזה.

4. במידה ובמערכת יהיה בלאי נמוך, היא תוכל להוריד משמעותית את עלות היירוט, וזה משמעותי כדי להגיע למצב שהאוייב מכלה את כספו לריק ולא להפך.
אבל לא מדובר בפיתרון מושלם. יש ללייזר מספר מגבלות קשות.

5. אם לערבים הייתה דרך לפגוע במטרות נקודה כמו סוללת המיירטים, לא היית רואה את כל הטילים נופלים בשדות מחוץ לערים

6. המערכת בתכנון מסוגלת ליירט בטווח של 5 ק"מ. צריך לפתח אותה ולשים אותה במקומות הדרושים, ולא לחכות עד שהעוצמה של הלייזר תשתפר ותאפשר טווח של 20 ק"מ.

Frumer - תבדיל בין הנושא ההתקפי שאני למעשה לא דן בו כלל פה (ציינתי עובדה שצה"ל תוקף והצד השני נפגע - יותר פחות זה כבר החלטות שנובעות בעיקר משיקולים של מודיעין ופגיעה בלא מעורבים - תכלס לכולם ברור שאם לצה"ל לא היו מגבלות כלשהן של אוכלוסיה אזרחית עזה הייתה משוטחת עד היסוד ותוך כמה ימים לא היה נורה אפילו טיל אחד - הרי אין באמת בעיה להטיל על כל בלוק בעזה פצצות של טון ויותר - אבל אנחנו עושים בדיוק את ההפך ומנסים להיות סופר ממוקדים- בכל מקרה זה לא הדיון כאן אנחנו מדברים על חשיבותה של ההגנה ולא על מה צריך לעשות בהתקפה - אתה מוזמן לפתוח דיון נפרד על נושא ההתקפה אם אתה רוצה).

ai22 - אם הובנתי כאילו צריך לחכות עם מערכת הלייזר אז זאת ממש לא הייתה כוונתי. אני טענתי בדיוק להפך שצריך להשקיע ברגע זה מאמץ לאומי נרחב כמו שהושקע בכיפת ברזל בפיתוח מערכת לייזר ולא רק לשדרות וישובים עוטפי עזה אלא במערכת יותר אמביציוזית עם טווח הגנה לא של 5 ק"מ אלא של 20 - וזה אפשרי אם יושקעו בזה המאמצים והמשאבים הדרושים. דווח למשל שעל המערכת עבדו רק 15 מהנדסים - זה מספר מצחיק - תושיבו על הסיפור כמה מאות אנשים כולל עם צריך עזרה מגורמים אקדמיים בארץ שעוסקים בלייזר (ויש לא מעט) ותגדירו את זה כפרויקט לאומי בעל עדיפות עליונה. תוך שנה אפשר יהיה להכניס מערכות כאלו לשימוש ראשוני בדיוק כמו שעשו עם כיפת ברזל בלוח זמנים קצר. באופן אידאלי הייתי רוצה לראות תוך כמה שנים מערכות שיושבות בחרמון ומסוגלות ליירט חלק ניכר מהרקטות מכל הסוגים שנורות מלבנון עוד מעל שטח לבנון (בטווחים של 50 ק"מ ויותר) - זה אפשרי לדעתי לפני 2020 - אבל דורש השקעה מסיבית.

לגבי החלשות החיזבללה - יכול להיות שהוא מוחלש ופרוס רחב לאורך מספר זירות ולא מעוניין כרגע בעימות. מצד שני יכול גם להיות שעימות יכפה עליו בכל מיני תרחישים כשהמרכזי בהם הוא תקיפה ישראלית באירן. ואז ירצה או לא ירצה הוא ייכנס למלחמה ואנחנו צריכים להיות מוכנים.

עוד משהו בנוגע לכמות הסוללות וכמות המיירטים. בשעות האחרונות נורו מטחים גדולים והיו זליגות. לחיזבללה יש יכולת לירות מטחים הרבה יותר גדולים ככל הנראה גם של רקטות בינוניות ואולי אפילו כבדות. אם לא יהיו יותר כיפות (הרבה יותר) ואם לא יהיו יותר מיירטים בסוללות יש מצב שמול החיזבללה אנחנו נראה אחוזי יירוט הרבה יותר נמוכים - וזה משהו שאפשר למנוע רק צריך לקבל את העובדה שנדרשת השקעה בעניין - ומדובר על השקעה מיידית (עם סיום הלחימה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני חושב שיש לך הערכת יתר של מה שאפשר להשיג באמצעות מערכת לייזר, ובפרט - מה שאפשר להשיג בטווח זמן נראה לעין. ראשית, לא קיימת עדיין מערכת של לייזר מצב מוצק שיעילה לטווח של חמישה ק"מ. המערכת שפותחה בזמנו התבססה, כידוע, על לייזר גז. פה לא מדובר על פיתוח תוכנה או רכיבי אלקטרוניקה שכמה מהנדסים יכולים לשבת ולתכנת, אלא על מגבלות בסיסיות של החומר, של היכולת שלו לפנות את החום האדיר שנוצר ולא להנזק וכן הלאה; אלה דברים שלוקח הרבה זמן לפתח אותם. כשאתה חושב על מערכת מבצעית זה מסתבך עוד יותר, אתה צריך לחשוב על העסקה של רצף מטרות בזו אחר זו בלי לאבד עוצמה ובלי לפגוע באמינות המערכת. מנהל שהיה לי פעם נהג לומר "גם אם תיקח תשע נשים, לא תוכל להביא ילד תוך חודש". שנה למערכת מבצעית זה זמן קצר במידה מגוחכת.

שנית, לגבי טווחים גדולים יותר - אתה בוודאי יודע שהעוצמה של קרן יורדת ביחס לריבוע הטווח, כלומר פגיעה במטרות בטווח של 20 ק"מ תחייב לייזר חזק פי 16 מאשר טווח של 5 ק"מ, ופגיעה בטווח של 50 ק"מ תחייב לייזר חזק פי מאה. זה עוד לפני שדיברנו על אפקטים כמו פיזור ובליעה ע"י האוויר, מעבר בין שכבות אוויר שונות, על ההשפעה של הקרן עצמה על האוויר שהיא עוברת בו וכן הלאה - אפקטים שמשפיעים גם על דיוק רכישת המטרה והפגיעה בה וגם על עוצמת הקרן. כל אלה מעבירים את החזון של לייזר לטווח של חמישים ק"מ ממערכת קשה לפיתוח (כמו בסעיף הקודם) למשהו שעל גבול המדע הבדיוני. לא במקרה המערכות של "מלחמת הכוכבים" האמריקאית נועדו ליירט בחלל; לייזר קרקעי מוגבל בעוצמה ובטווח.

אין לי הערכת יתר למה ניתן להשיג. אני עוקב אחרי הנושא מקרוב כשני עשורים. בשנים האחרונות (החל מ-2008 לערך) חלה התקדמות מואצת של התחום ואנחנו מתחקרבים בקצב מהיר לקראת הבשלה של מערכות מבצעיות. לארה"ב יש שורה של מערכות כאלו שנמצאות ממש על סף מבצעיות (חפש אחורה כאן בפורום היו כאן דיונים - חלקם אני פתחתי באחרים השתתפתי).

יש קשיים טכניים מגוונים ובתנאים אטמוספריים מסויימים ללייזר יהיה קשה יותר (בתלות באורך הגל שלו) אבל יש גם פתרונות שפותחו ומשתפרים כל הזמן דוגמת אופטיקה אדפטיבית שמאפשרת למנוע או לצמצם חלק מהתופעות האטמוספריות שציינת. בנוגע לעוצמה - המערכת הנוכחית של רפאל מבוססת על שני לייזרים שיורים לאותה נקודה - כל אחד בעוצמה נמוכה יחסית. כבר לפני כ-6 שנים הדגימו האמריקנים הפעלה רציפה של לייזר מצב מוצק בעוצמה של 100KW במשך שעות רבות. כך שהעוצמה הזאת קיימת אם רוצים ומאז גם התפתח דבר או שניים. צריך להקדיש לכך את התקציבים הדרושים וכוח האדם הדרוש לפיתוח - אני משוכנע שאנחנו יכולים לעשות בתחום הזה יותר מהאמריקנים כפי שעשינו עם כיפת ברזל ברגע שנחליט שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית.

לגבי פתרונות התקפיים כנגד האוכלוסייה בדרום לבנון וכו' - אין ספק שעימות מול חיזבללה לא יראה כמו עימות עם החמאס מבחינת עוצמות האש שצה"ל יפעיל - צה"ל יהיה הרבה פחות כירורגי. ועדיין בימים הראשונים עד לכיבוש דרום לבנון אנחנו נראה כמויות אדירות של רקטות קצרות טווח נוחתות בצפון בנוסף לכמויות גדולות מאד של רקטות וטילים ארוכי טווח בכל שאר המדינה. הצעתי לא באה כתחליף לכיפת ברזל אלא כתוספת שתאפשר לכיפת ברזל (עם עוד כמה סוללות שלהערכתי דרושות) להתמקד ברקטות הבינוניות והכבדות יחד עם השרביט ולתת ללייזר להתמודד עם הרקטות הקצרות עד לטווח של 20 ק"מ (וכאמור בהמשך גם 40 ואולי יותר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ללחימה בדרום לבנון יש 2 יתרונות משמעותיים כלפי לחימה ברצועת עזה: 1) מדובר בשטח שברובו הינו שטח פתוח, ולא שטח אורבני צפוף ודחוס כמו ברצועת עזה. 2) גם בשטחים הבנויים של דרום לבנון, ניתן להבריח את האוכלוסייה האזרחית צפונה (מה שכמובן לא ניתן לביצוע ברצועת עזה), כפי שנעשה בכל המבצעים / מלחמות האחרונות בדרום לבנון ('ענבי זעם', 'דין וחשבון', 'לבנון השניה').

זה משליך על יכולת התגובה של צה"ל כלפי האיום הרקטי של החיזבאללה, שמרוכז ברובו באיזור דרום לבנון, ומאפשר לנטרל חלק מהאיום באמצעות השתלטות קרקעית על מרחבי שיגור. כמדומני שזאת הייתה אחת ממסקנות לבנון השניה - שליטה קרקעית על מרחב הפחיתה מאוד את ירי הרקטות מתוכו. נכון אומנם שפעולה קרקעית אורכת זמן, אבל סוללות כיפת ברזל יכולות לתת מענה חלקי גם במצב של ירי רקטות כבד תוך זמן קצר, ישובי קו העימות הקרובים מצויידים במקלטים / מרחבים מוגנים עוד משנות ה־70, ישנו נסיון מצטבר של שהייה לפרק זמן בינוניים בהם, וניתן לפנות חלק מהאוכלוסייה באופן מאורגן דרומה, כפי שנעשה באופן ספונטי בלבנון השניה (מחנה הנופש של גיידאמק). הציבור הישראלי הוכיח באופן כללי שהוא מסוגל לאורך רוח ולספיגה, בעת לחימה בסבבים קודמים.

לגבי חוזקו של המערך הרקטי של החיזבאללה, מסתבר אומנם שהם הפיקו לקחים מלבנון השניה ועיבו את המערך הרקטי, אבל המערך דורש תחזוקה מתמדת, וכעת עיקר המשאבים של החיזאללה, האנושיים והלוגיסטים מופנים למטחנת הבשר הסורית, העיראקית, וגם לאבטחה פנימית בלבנון, וישנו סיכוי טוב שזה בא על חשבון איכות המערך הרקטי, המתדרדרת עם הזמן. הטילים כנראה לא יחלידו במחסנים, אבל כמות הנפלים והתקלות הטכניות צפויה לגדול.

ומכיוון אחר - מה לגבי השקעת משאבים מחודשת בפרוייקט הניאוטוליס-סקייגארד כפתרון למערך הרקטי של החיזבאללה? ישנם עד היום הטוענים שלא הייתה הצדקה להעדיף את פתרון כיפת ברזל על המערכת הזו, וכי המגבלה הנטענת לגבי שימושיות המערכת במצבי מזג אוויר של עננות / אובך, אינה משמעותית.

לגבי הגנה על שדרות ויעדים נקודתיים, במקורות שונים נטען שיש אפשרות להגן באופן נקודתי יחסית מרקטות קצרות טווח באמצעות ירי מסיבי, כדוגמת שימוש בתותח וולקן-פלאנקס, מדוע זה לא נעשה עד היום? האם לא ניתן להגן לכל הפחות על חלקים משדרות? שימוש באמצעי זה על אתרים אסטרטגיים (בסיסים חשובים, לדוגמא), יוכל אולי לשחרר את כיפת ברזל לפעילות יעילה יותר במרחבים אזרחיים יותר.

אני חושב שיש עוד רובד הגנה שצריך לבנות\להוסיף לכיפת ברזל, לכל סוללה לכשעצמה.
הוזכר לא מעט כי בידי חמאס מזל"טים קטנים היכולים לשמש למטרת "התאבדות" עם חומר נפץ.
מזל"ט שכזה יכול להגיע בקלות יחסית לסוללה פעילה ולנטרל אותה בין אם לכמה שעות או באופן יותר הרסני.
אבל זה חמאס.
אם נסתכל על חיזבאללה לדוגמא, שלו אנחנו יודעים שיש מזלטים טובים יותר וגם ידע וניסיון רב יותר
יש צורך בהגנה על הסוללות כנגד "סיכול ממוקד" כנגדן.
בהתחשב בכך שלא מעט אזרחים מעלים תמונות בסגנון "עם הכיפה שלנו ב.." יחד עם מיקום מדוייק של הסוללה כמו גם העובדה שברגע שיש לך כסף, אתה יכול לרכוש צילום לווין עדכני ולעבוד לפיו.

האם לא כדאי להוסיף לפריסה של סוללת כיפת ברזל מערכת וולקן להגנה מפני טיסנים\מזל"טים שכאלו?
או מערכת סטינגר כהגנה אקטיבית

האמת שזה רעיון לא רע.
אוסיף משהו נוסף שכבר אמרתי. החמאס עשה נסיונות להחדיר חוליות דרך הים - לחיזבללה יש כוח ימי כנראה גדול עוד יותר ויש לצערנו גם גורמים בתוך מדינת ישראל שיש להם אינטרס לבצע פיגועים בזמן מלחמה.

אני לא יודע איזה כוחות שומרים על כל סוללה (אני יודע ששני ערבים למשל נעצרו ליד סוללה לאחרונה ושוחררו אח"כ כי התברר שאינם מעורבים בפעילות פח"ע כלשהי). אני הייתי דואג שאם אין אז יהיה כוחות חמוש מיומן מספיק באזור של כל סוללה ועוד יותר מכך מציב מסביב לכל משגר וכל רכיב רלוונטי אחר בסוללה בטונדות ניידות. ממש קל להביא כאלו לשטח - זה משאית או שתיים ופריסה של כמה דקות ישר אחרי שהסוללה מוצבת. בצורה כזאת גם אם מישהו ינסה לטווח את הסוללה באמצעי כלשהו (אפילו טיל נ"ט ממרחק או מזל"ט - בהנחה שהוא לא מתרסק בזווית מאד חדה ויש לו דיוק סופר גבוה) הסוללה תהיה מוגנת - זה לא יקר ולא מסובך לביצוע ואין סיבה לא לעשות זאת.

ואני חוזר שוב לדעתי צריך לשקול את כמות המיירטים הזמינים לשיגור בכל סוללה. אם היו מקרים שרקטות חדרו בגלל מטח גדול בהחלט אפשרי שזה נוצר מהרוויה - וזה בר פיתרון - אני מניח שאין איזה מגבלה אמיתית של כמות המשגרים בכל סוללה ובמקום 4 או 5 (או כמה שיש כרגע) אפשר תיאורטית לשים גם 8-10 מול החיזבללה שישגר מטחים גדולים הרבה יותר. יש לזה המון יתרונות בעיקר במצבים שבהם יש לטעון מחדש את הסוללה. אגב טעינה, אני לא יודע מה זמן הטעינה של הסוללה ואיך בדיוק הדבר מתבצע (מנוף ממשאית?) אבל אולי שווה לחשוב על שיטות לטעינה מהירה יותר (אני יכול לחשוב על כמה כולל מנוף כפול למשל שמוריד ובמקביל שם משגרים חדשים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הנה ידיעה משמחת http://www.themarker.com/news/macro/1.2373822
רפאל ותע"ש בתהליך הכנסת סוללות נוספות בימים הקרובים

מזל טוב , כרגע הודיעו בערוץ 2 שסוללה שמינית נמסרה לצה"ל תוך כדי הלחימה.

אכן מאד משמח ונחוץ (באמת כל הכבוד למפתחים - זה מזכיר את הכנסת הסוללה החמישית בשלהי המבצע הקודם).

נאמר באחד הדיווחים שהמטרה היא הכנסה שתי סוללות חדשות - אני לא הבנתי אם הכוונה היא לשביעית שכבר הוכנסה ממש לאחרונה ולזאת או שאולי יש תשיעית שגם אותה רוצים להכניס בתקופה הקרובה - למישהו יש מידע בעניין? (אני עדיין לא שמעתי גם שום אמירה רשמית ביחס ליעדי הרכש - האם משרד הביטחון כבר סיכם על רכש 10 סוללות ומתי הוא אמור להסתיים או אולי יותר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני רוצה לחזור לנושא הלייזר.

עיינתי שוב במפת הרצועה ואנחנו מדברים על שטח זעיר ממש. מצפון לדרום כ-40 ק"מ ומהים מזרחה בין 5-11 ק"מ לכל היותר בדרום הרצועה.

הסיבה שאני מתייחס לגודל היא פשוטה - אם נוכל להציב מעל הרצועה באופן קבוע מספר מל"טים כבדים (איתן או אפילו כלי בעל יכולת נשיאה/שהיה גדול יותר) אשר ישא אמצעי זיהוי שיגורים ביום ובלילה ו/או יתממשק למערכות הקיימות של צה"ל ויחד איתן ישא לייזר מצב מוצק. באופן עקרוני אפשר לחשוב שאפילו המערכת שמציעה רפאל כרגע עם טווח של 5 ק"מ בלבד תספיק בכדי לכסות את הרצועה באמצעות משהו כמו 5 מל"טים (עם 6-7 הכיסוי יהיה אפילו אופטימאלי יותר - זיכרו שכל מל"ט יכול לירות לייזר 5 ק"מ לכל כיוון ומרבית הרקטות נעות מדרום לצפון - אלו שנעות מזרחה אולי טיפה יותר בעיתיות).

עכשיו לבעיות:
1. להערכתי המערכת שרפאל בונה כרגע היא עדיין גדולה וכבדה מידי למל"ט - אפילו מל"ט גדול - לא ראינו אותה ממש (אני לפחות) אבל זאת השערה סבירה - האם ניתן למזער אותה כשך שתיכנס למל"ט עם כושר נשיאה של כטון - אין לי מושג.
2. אנרגיה - זאת נראית לי הבעיה הגדולה ביותר - גם אם יהיה לנו כטב"מ שמסוגל לשאת את מערכת הלייזר וכל הציוד הרלוונטי לפרק זמן סביר האם יש ברשותו מספיק אנרגיה למספר יריות רב? אני ממש לא בטוח.

אני חושב שאת בעיה מספר 1 ניתן יהיה לפתור. את הבעיה השנייה פחות. אפשרות אחת שאולי תאפשר לעקוף את בעיה מספר שתיים היא שימוש במל"ט המחובר בכבל לקרקע שמעביר לו כוח חשמלי מגנרטור המצוי בבסיס צה"לי מוגן סמוך לרצועה. כמובן שבמקרה כזה הוא יוכל לטוס הרבה יותר נמוך ולא יוכל לשהות ממש מעל הרצועה - ועדיין מדובר בפתרון מעניין ששווה לבחון אותו.

בגדול היתרון של לייזר מוטס כזה בהנחה שהוא יהיה אפשרי בשנים הקרובות הוא שהיירוט מתבצע עוד מעל הרצועה ברוב המקרים - יש לזה אפקט פסיכולוגי חזק מאד, זה מאפשר התמודדות עם רק"ק מכל הסוגים (כולל כבד מאד) בעלות שהיא לכאורה נמוכה משמעותית מרכישה של עוד ועוד סוללות כיפת ברזל (אם כי אני לא הייתי מוותר עליהן בכל מקרה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למה מל"טים ?
ולמה זה נשק הגנתי ?

אפשר לשים את זה על צפלין או עמוד ממש גבוה... או על טנק או נגמ"ש.
כמו שהבנתי יש אמצעים לגילוי מקורות ירי נק"ל ונ"ט..
מישהו יורה בקלאץ ? מקבל, יורה נ"ט ? גם המשגר וגם הטיל מקבלים..

ככה אפשר לכבוש יחסית בקלות ערים, הבעיה שנשארת היא - מטענים.
אם מתגברים עליה, אז אין בעצם מקום שאפשר לשגר רקטות ממנו ונפתרה הבעיה שבגללה בכלל נכנסו לשם..

וככה מקבלים "מעיל רוח" לגדוד.. כל נ"ט מופל וכו' ..

זה באמת כזה מסובך לבנות דבר כזה ?

כי לייזר הוא לא מה שאתה רואה בסרטים.
הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת (ועדיין בקושי) להפיל רקטה או פגז מרגמה לאחר מספר שניות של לזירה מדוייקת ורציפה. לפגוע במטרה קשה כלשהי (בניין למשל) תהיה לא אפקטיבית בעליל. אנחנו לא נמצאים ב-star-wars.

גם פגיעה באנשים באמצעות לייזר היא לא דבר מובן מאליו - אם כי תיאורטית זה לא בלתי אפשרי וזה יהיה יותר נקודתי מטיל אבל דורש קו ראיה וזה לא תמיד אפשרי באזור צפוף כמו עזה (אנשים גם זזים אם הם מרגישים בלייזר - בדומה לאופן שבו אתה מזיז את היד מהגז - מצד שני לא בטוח שהם יבינו בדיוק מה קורה להם - זאת לא תחושה רגילה להיפגע מלייזר רב עוצמה).

צפלין הוא אופציה אבל אני מבין שלצה"ל יש לא מעט קשיים בהפעלה של הכלים הללו מעל הרצועה (למרות שזה מבוצע באופן תדיר). בכל מקרה צפלין יהיה תמיד מעל ישראל ולא מעל הרצועה עצמה. מה שמרחיק אותו ממקום שיגור הטילים ופוגע ביכולת היירוט שלו (אם תקרא את השרשור תבין שהטווח של מערכת הלייזר שרפאל מפתחת כרגע הוא בסך הכל 5 ק"מ - אם אתה מציב מערכת כזאת 3 ק"מ מהרצועה (וגם זה גבולי כי ניתן לירות על מערכת כזאת מעזה בכל מיני אמצעים) היא לא אפקטיבית למרבית שטח הרצועה.

לגבי הצבה על הקרקע - זה מן הסתם אפשרי ועל זה דיברנו בראשית השרשור (לא על טנקים בשלב הזה אלא על רכבים יעודיים - תחשוב על משהו כמו סוללה של כיפת ברזל). יש לדעתי תרונות להצבה באויר אבל יכל להיות שהם לא מספיק משמעותיים בכדי לפתח מערכת כזאת שעשויה להיות מורכבת.

אגב מלבד חיבור כבל - יש היום שיטות לשיגור אנרגיה למל"ט באמצעות לייזר (זה קצת מצחיק כי אתה משגר לייזר ואז קולט אנרגיה ומשגר לייזר מהמל"ט - אולי בכלל עדיף לשקול לשים עליו מראה וזהו ולשגר מהקרקע - היו רעיונות כאלו עם לווינים לדעתי בשנות ה-80 עם לווינים ליירוט הטילים של הסובייטים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא אמרתי לעשות חורים בביניינים.. ברור שזה לא יעיל.. אפילו שזו אולי דרך מעניינת להפיל בניין.. "לנסר" אותו עם לייזר.. אבל זה פחות רלוונטי..

לגבי הצפלין והמזל"טים וכו' .. כבל תת ימי יש לך ? אפשר להעביר לייזר בכבל אופטי ?
אם כן, אפשר לחבר כבל כזה למז"לטים, או אפשר לבנות עמודים ארוכים מאוד שבתוכם יש כבל כזה, עם מנוף שמחזיק אותם אפשר שהקצה שלהם "יטייל" בתוך השטח האוירי של עזה, ........... ובקצה שלהם יהי מה שמכוון אותם במדיוק יותר מאשר רק המנוף.
קשה לפגוע בדבר כזה, וגם אם פוגעים, זה הפסד של כבל ועמוד סה"כ .. כלום כסף בהשוואה לדברים אחרים.


גם אסור לשכוח שברגע שהדברים האלה יתחילו לעבוד, ומחבלים יראו את חבר שלהם מת במהירות האור, הם יברחו. עם הרקטות הם יכולים לשים שעון שיפעיל אותם, עם נ"ט הם לא, עם קלאץ' אולי כן.. אבל זה נק"ל שלא יעצור טנק, וגם אם יהיה מולו חי"ר, זה מאבד מהדיוק..

ואז נשארים עם מטענים ........

שימוש בסיב אופטי הוא רעיון מעניין - לא זוכר ששמעתי על קונספט של שימוש בסיב אופטי למטרה כזו עבור לייזר כל כך רב עוצמה למרחק גדול (תיאורטית אני יכול לחשוב על בעיות אם הסיב מעט מתקפל בנקודות מסויימות הוא יכול להיפגע ולההרס - אבל אולי - צריך לברר עם מומחי לייזר - לא פוסל על הסף).

עם אתה עושה משהו כזה אז תיאורטית אתה יכול להטיס מל"ט מעל או קרוב יותר לרצועה עם סיב אופטי באורך מספר קילומטרים ולירות לייזר - קונספט די מוזר אבל מי יודע. צפלין זה באמת סביר יותר אבל יש את הבעיה שתיראתי קודם - הצפלין לא יכול להתקרב מספיק לרצועה אלא אם הוא טס ממש גבוה אחרת הוא יופל (גם ככה זה בעייתי).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שמע, אתה באמת לא מבין בלייזרים.

אין שום סיב אופטי או מראה שיהיו מסוגלים להעביר את העוצמה הדרושה ליירוט רקטה. המראה הכי טובה שקיימת בשוק, שמסוגלת להחזיר (בתנאי מעבדה אידיאליים) 99.9% מעוצמת האור הפוגע בה, עדיין תבלע קילווואטים של אנרגיה, תתחמם מאד, ותאבד את יכולת ההחזרה שלה.

א. לא אני הצעתי את הרעיון להעברה בסיב אופטי - רק התייחסתי ואמרתי שצריך לבדוק את זה עם אנשים מהתחום.
ב. לגבי מראות - זאת הצעה ישנה מתקופת פרויקט "מלחמת הכוכבים" - מאז אגב היה גם שיפור ביכולת שלנו לייצר מראות מושלמות (הרבה מעבר ל-99.9%). ובניגוד לפרויקט שם הטווחים פה הרבה הרבה יותר קצרים והלייזרים הרבה יותר חלשים.
ג. אגב אפרופו לייזר סיב אופטי (פה כמובן לא מדובר על אותם מרחקים אבל עצם השימוש בסיב אופטי ללייזר רב עוצמה קיים):
http://www.naval-technology.com/new...ilitary-4167376

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שום מראה לא תעזור. כדי להגיע לרמות החזר כל כך גבוהות, דרושות מראות דיאלקטריות- דהיינו מראות שמצופות בשכבות דקות, על פי תכנון מדוקדק, בהתאמה לאורך הגל של הלייזר. מספיק שוואטים בודדים יבלעו כדי לחמם את הציפוי, להרחיב אותו תרמית בננו מטרים בודדים, לפגוע קשות ביעילות ההחזר, והופה- היזון חוזר ומראה שנשרפת.

לגבי סיבים: ישנו הבדל גדול בין לייזר שנוצר בתוך הסיב, לבין לייזר מצומד אל תוך סיב. הראשון אפשרי בעוצמות גבוהות, השני בלתי אפשרי. קצה הסיב ישרף מהר מאד.

לגבי סיבים - הגיוני. ולכן גם יורד מהפרק (כאמור לא הצעה שלי).
לגבי מראות - הקונספט הוצע למיטב זכרוני על ידי פיזקאים - איכשהו קשה לי לדמיין שהם לא עשו את החישובים שאתה עושה (מצד שני אולי אתה תגיד שפיזקאים לא מחוברים למציאות האמיתית כמו מהנדסים...).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

"שימוש בסיב אופטי הוא רעיון מעניין"
"לא אני הצעתי את הרעיון"
"(כאמור לא הצעה שלי)"

איזה... נחנח אתה ..

ואני שמח ש(כנראה) חשבו ופסלו את הרעיון מעבר לפורום פה

אני לא יודע על איזה פיזיקאים אתה מדבר, אבל זו הפיזיקה שאני מכיר (וגם אנשי נורתופ גרומן, אגב).

אני לא המצאתי את רעיון המראות - קרא כאן בבקשה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אני רוצה לחזור לנושא הלייזר. עיינתי שוב במפת הרצועה ואנחנו מדברים על שטח זעיר ממש. מצפון לדרום כ-40 ק"מ ומהים מזרחה בין 5-11 ק"מ לכל היותר בדרום הרצועה. הסיבה שאני מתייחס לגודל היא פשוטה - אם נוכל להציב מעל הרצועה באופן קבוע מספר מל"טים כבדים (איתן או אפילו כלי בעל יכולת נשיאה/שהיה גדול יותר) אשר ישא אמצעי זיהוי שיגורים ביום ובלילה ו/או יתממשק למערכות הקיימות של צה"ל ויחד איתן ישא לייזר מצב מוצק. באופן עקרוני אפשר לחשוב שאפילו המערכת שמציעה רפאל כרגע עם טווח של 5 ק"מ בלבד תספיק בכדי לכסות את הרצועה באמצעות משהו כמו 5 מל"טים (עם 6-7 הכיסוי יהיה אפילו אופטימאלי יותר - זיכרו שכל מל"ט יכול לירות לייזר 5 ק"מ לכל כיוון ומרבית הרקטות נעות מדרום לצפון - אלו שנעות מזרחה אולי טיפה יותר בעיתיות).

לארה"ב היה ניסוי פעיל בכיוון של לייזר מוטס.
הכיוון הזה דרש את מטוסי התובלה הכי כבדים שיש להם (לא מל"ט איתן), ולכן למרות הצלחות מסויימות - נפסל.
הכיוון הזה פשוט יקר מדי: עדיף לשגר טילים חכמים מאשר להחזיק מטוס תובלה כבד באופן קבוע מעל עזה.

אבל יש כיוון אחר. זול משמעותית
בהתחשב באופי האיום והלייזר המדובר, ניתן להקים מגדל בגובה מאות מטרים
הוקם בנגב מגדל צבאי בגובה 400 מטר, ובעולם הוקמו גם מגדלים דומים בגובה של 600 מטר לפני 30 שנה בעלות מאוד סבירה.
בתחתית המגדל שים את הלייזר, שניתן לשדרג עם הזמן, בראש המגדל שים אופטיקות שיכוונו את הלייזר - וקיבלת פיתרון זול משמעותית מלייזר מוטס.
פיתרון אחר שהוזכר - הוא בלון שישא הכוונה אופטית באופן דומה, בשיפור של סדרי גודל בגובה.


הבעיות הפיזיקליות אינן זניחות.
הן אלו שבולמות את התחום בכל העולם.
אם תיקח למשל את נושא ההפרעה האטמוספרית בזמן גשם עננות או ערפל - כדי להתגבר עליה אתה צריך לזנוח את תחומי הספקטרום הכי יעילים, מה שידרוש לייזר חזק בהרבה.
לרוסים היה בזמנו פיתרון אחר לזה: לייזר שמבוסס על פיצוץ. זה פיתרון יקר וחד פעמי.
ובעיה נוספת - היא שיש אמצעים להקטנת ההשפעה של הלייזר, או לפגיעה בפלטפורמה שנושאת את הלייזר.
הלייזר הוא נדבך הגנה נוסף (במיוחד לעוטף עזה) - לא פיתרון קסם.

א. אני מסכים איתך שהוא נדבך נוסף גם כתבתי את זה כאן בשרשור.
ב. בקשר להתייחסות ל-ABL - היא איננה קשורה. זכור שה-ABL לא היה לייזר מצב מוצק, אלא לייזר גזי גדול מאד ובעייתי מאד. לייזר מצב מוצק הוא קטן הרבה יותר.

אני לא חושב שיש בעיות שממש בולמות את התחום - יש קשיים ויש מגבלות בתנאים מסויימים, אבל כפי שכתבתי בשנים האחרונות הייתה ונמשכת התקדמות משמעותית מאד בתחום. אנחנו בעשור שבו ייכנסו פתרונות הלייזר הראשונים ליירוט רקטות ופצמ'רים לשימוש מבצעי - אם נזדרז זה יקרה בישראל לראשונה אם לא כנראה שבארה"ב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כשהכוונה הייתה ליישמו לגבי לייזר מצב מוצק עתידי (לא ניתן לסחוב את כמויות הכימיקלים הדרושות כדי שיהיה אפקטיבי).
הוא נגנז פשוט כי הבינו שבכל מקרה המערכת תצא כבדה מדי, גם עם הלייזר העתידי.

ושוב אחזור על השאלה,
אם עזה קטנה כל כך,
למה להשתמש במטוס יקר ובזבזני ולא במגדל זול?
במחיר של מל"ט איתן בודד אתה יכול להקיף את כל עזה במגדלי לייזר.

אין לי התנגדות עקרונית למגדלים (חשבתי על זה בעצמי).
אבל יש בעיות עם הקונספט הזה.
ראשית - בניגוד למל"ט מגדל הוא סטטי זה גורר פגיעות וגם מחייב ריחוק מסוים מהרצועה (אני מניח שלפחות 2-3 ק"מ). עוד משהו אם ללייזר יש טווח של 5 ק"מ אז כבר איבדת 2-3 ק"מ. לעומת זאת מל"ט יכול לנוע ולהתמקם ממש מעל הרצועה במרכז הרצועה ולפגוע מכל הכיוונים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בערך מה שיקרה אם יפגעו באותו מל"ט...
רק שהמל"ט יקר בהרבה.

הרי המגדל הוא רק ממסר זול,
ולמטה אתה יכול לבנות בונקר למערכת הרגישה.

אז לא - המגדל צריך לשבת ממש על הגדר,
בעצם זה שדרוג של מערכת "רואה-יורה".

מל"ט הוא עצם נע. הוא יכול לנוע בגובה גבוה למדי - מעבר לטווח ההשגה של החמאס (אין להם שם מכ"מים הם יורים במה שהם רואים). מגדל הוא עצם סטטי שניתן לטווח בקלות 24/7 עם כל מה שבא לך מרובה צלפים ומקלע עם כוונת ועד פצמ"רים.

אם אתה יכול לבנות מגדל שבראשו מערכת ממסר שאיננה רגישה לפגיעות (איכשהו אני קצת מסופק צריכים שם אופטיקה כלשהי בכל זאת), אז אולי - אני לא פוסל.

בכל מקרה הבעיה עם מגדל זה שהוא רחוק מהרצועה - אם תסתכל בדרום הרצועה למשל - הרוחב שלה הוא בערך 11 ק"מ. כלומר אם הלייזר שלך ממוקם על גבול הרצועה נניח 2 ק"מ מהגדר אז אתה עדיין מפספס בערך 8 ק"מ של הרצועה אם טווח הלייזר שלך הוא 5 ק"מ כמו שמוצע על ידי רפאל. עם מל"ט שנמצא בדיוק במרכז (דרום) הרצועה, אתה מכסה פחות או יותר את כל הרוחב הזה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מחשש לפגיעות?
לא סביר

העניין הוא שאין באמת צורך בלייזר מוטס שעלות תפעולו יקר מעלות המיירטים הקיימים.
אם זה נכון לארה"ב העשירה, לישראל על אחת כמה וכמה.


ולגבי המצב שיש חלק מהרצועה שרחוק מעל 5 ק"מ מהלייזר - זה לא באמת בעיה.
היות ומדובר במערכת משלימה, ולא בפיתרון כולל.
ברקטות האלו, ברקטות שישוגרו בזמן גשם וכו' - תטפל המערכת הקיימת. שמטפלת טוב ברקטות לטווח מעל 5 ק"מ, ובירי בזמן גשם.

ה-ABL לא הופסק לדעתי בשל העלויות (לפחות לא זאת הסיבה היחידה ואולי לא העיקרית אפילו) הוא הופסק כי הטכנולוגיה שהוא הציג לא רלוונטית (לייזר כימי) וכל הקונספט היה בעייתי. אני מדבר על משהו הרבה יותר קטן. אבל יכול להיות שזה באמת מורכב מידי - בעיקר מסיבות של אנרגיה.

כאמור ברור שמדובר במערכת משלימה. אני לא חושב אבל רק על הרצועה - אני יותר מוטרד מלבנון.
הרצועה זה ביננו סוג של הצקה. בטח במצב הנוכחי שיש לנו כבר 8 כיפות וכנראה בקרוב 9 והם רק ילכו וייחלשו כי המנהרות מסיני כבר נחסמו כמעט כולן והם לא יוכלו יותר להכניס רקטות תיקניות וייאלצו לייצר חימוש נחות בעצמם ממעט חומרי הגלם שיש להם.

מול החיזבללה הסיפור הזה עוד יותר בעייתי כי הכמויות עצומות. שם לדעתי לייזר של 5 ק"מ לא יספיק.

מה שאני לא מבין בעצם הוא כזה - ואשמח אם מישהו ירחיב על העניין - כשאומרים לייזר של 5 ק"מ - מה בעצם המשמעות - אם נחשוב על זה ככה. נניח שאתה מציב לייזר כזה ממש על גבול לבנון. מה בעצם מונע מהלייזר ליירט כל רקטה (לכל טווח) שעוברת מעליו (מתחת נניח לגובה מסוים). או שאולי בעצם הטענה היא שרקטות לטווחים גדולים יותר טסות גבוה מידי מעליו או מהר מידי והוא לא יספיק ליירט אותן?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה גובה בסיס הענן מעל פני הקרקע בממוצע בגבול לבנון?

אין לי צל של מושג.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זו הייתה שאלה מנחה.

אל תהיה קריפטי - דבר...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

והפיזור הוא ביחס ריבועי למרחק - כי האור מתפזר לצדדים.
זה אומר שכדי להגיע למרחק כפול תצטרך פי 4 עוצמה.
זה אומר שהמרחק 5 ק"מ - תקף גם כלפי מעלה

וזה לפני כל נושא העננות, צפיפות שונה של האטמוספירה, וכו'.

שבת שלום.

עד עכשיו, כיפת ברזל היא game changer החמא"ס יורה לכל רוחב הגזרה: הציד של חיל אוויר ממעל, יכולות הירוט של כיפת ברזל, המשמעת היחסית סבירה של אזרחי ישראל שנכנסים למרחבים מוגנים - כל אלו מפחיתים את התג מחיר ההרג של המערך הארטילרי של החמאס לכדי כמה פצועים ביום בממוצע ורק כמה מיליוני ש"ח נזק הקפי שישלם מס רכוש ביממה.

החמא"ס השקיעה המון משאבים כספיים, אנושיים, לוגיסטים במערך הרקטי שלו שיכול לנסות לאיים עם נתב"ג, נמלי חיפה ואשדוד והקריה למחקר גרעיני בנגב.

בפועל, מזה כשבוע הנהגת החמא"ס במצוד אישי, לא יהיו להם דירות לחזור אליהן בעוד כמה שבועות כשהברדק יגמר.

אם אני הייתי ממתכנני הפעילות הייתי מורה על שלוש הוראות בלבד: 1) להפציץ את עמודי המתח הגבוה שמוליכים חשמל מישראל - אני חוזר ומדגיש: לא הפסקת הזרם שבטלפון לוחץ ניתן לחדש אלא ניתוק פיזי של עמודי המתח הגבוה - פעולה שגם ירצו להשמיש יקח ~ 3-4 חודשים.

2) הפצצת של צנורות המים והביוב העקריים העוברים בין ישראל לרצועת עזה - שוב לא סגירת הברז אלא ניתוק מוחלט של המים - שהחמאס יחפור בורות להשקיית אנשיו ולחפור בארות כולל פעולות טיוב המים זו משימה יקרה יחסית.

3) הפצצת הכבישים המוליכים מישראל לרצועה (מנתד המערבי של המעברים) - לעצור כל אפשרות של שיירות הספקה להעביר כל הספקה מישראל.

הרצועה מחוברת למצרים - אם הערבים רוצים שהמצרים ישלחו לשם פירות וירקות, חשמל, דלקים ומים.

אין שום הכרח של ישראל לדאוג לצרכיו של האויב.

לגבי חזית צפון: אכן: לבנון גדולה, כושר השגור של הלבנונים גדול יותר ויתכן אף מעבר לכושר הירוט הנומינאלי של כיפת ברזל ושרביט קסמים.

המשמעות במקרה כזה היא אכן הגנה על בסיסי חיל האוויר, נמלי הים ותחנות הכח במחיר של ספיגה בעורף - המשמעות הנוספת של מה שכתבת היא תגובה לא פרופורציונית של ארטילריה קנית על ישובי האויב שמתוכו נורות הרקטות על ישראל.

להערכתי, אם זה מה שיקרה יהיה צורך למחוק עד אבק מאות כפרים ועיירות בלבנון בתוך כמה ימים על מנת לעצור את הספיגה בעורף.

כרגע, יכולת היירוט של כיפת ברזל מאשרת פעולה רגועה יחסית של ישראל - במתאר של אלפי הרוגים בתוך כמה ימים בעורף במתאר שאתה מתאר לא יהיה להערכתי מנוס מפלישה רבתי וכבוש מחצית לבנון בתוך כמה ימים.

לגבי טכנולוגיה, כשאנשי רפאל הרימו את כיפת ברזל זה היה על בסיס ידע מערכתי ממערכות רקטיות שרפאל ודמותיה מייצרות מזה כמה עשורים. להגיד לייזר זה נחמד ומעניין טכנולוגית השאלה המעניינת היא האם הטכנולוגיה העכשוויות בליזר מצב מוצר מאפשרת להרים מאפס מערכות בידי קומץ מהנדסים בתוך כמה שנים.

אני לא רואה שום ארגון אפילו ממשלתי שמשקיע מאות שנות אדם על טכנולוגיה לא מוכחת כשאין ודאות להצלחה.

לשים 10 מהנדסים ומדענים שישחקו במשהו שנתיים זה דבר אחד - יצליח יופי, לא יצליח לא נורא - זה לא צוות של 500 מהנדסים שעמלים שנתיים ומי ישלם את החשבון אם לא יצליח?

אנחנו לא עוסקים בשרשור הזה בהתקפה (יש מספיק שרשורים בעניין).
בנוגע להגנה - הערכתי היא שהלייזר כן נמצא ברמה שקרובה מאד לבשלות. למעשה הוא קרוב לבשלות כמו שכיפת ברזל הייתה שנה או לכל היותר שנתיים בטרם נכנסה לשימוש. בתחילה היא הייתה די מוגבלת - הלייזר אולי יהיה אפילו יותר מוגבל, אבל אם זה יצליח זה יתפתח מאד מהר.

זה בהחלט דורש משאבים ומחויבות מצד הממשלה והצבא כפי שזוכה לה כיפת ברזל כעת. וכן זה אומר השקעה כספית וכ"א - שוב, מדינת ישראל היא מדינה בעלת עוצמות כלכליות גדולות - יש לה את היכולת להשקיע את הכסף הזה ובנושאים הללו ארה"ב תומכת מאד (היא תומכת בכיפה, בשרביט ובחץ ואם נציג תוכנית טובה ללייזר אני מאמין שנוכל לשכנע את הפנטגון והקונגרס לעמוד גם מאחורי התוכנית הנ"ל - במיוחד עם נעשה את זה עם התעשיות האמריקניות שעובדות בעצמן על הנושא). זה דרוש והכרחי אל מול קשת האיומים הרחבה.

בקשר לחיזבללה - אני לא מקבל שישראל צריכה לספוג אלפי רקטות וטילים בטרם יוסר האיום באמצעות התקפה ולנצל את הכיפה והשרביט רק למטרות הגנה על מטרות אסטרטגיות - הרחבה של כמות סוללות הכיפה בתוספת מספיק מיירטי שרביט ולייזר יכולים להביא לצמצום משמעותי מאד בפגיעות גם אל מול החיזבללה בקרב האוכלוסיה (גם אם לא ברמה שאנו רואים היום במבצע הנוכחי).

חמאס זה לא ראשי תיבות לדעתי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אנחנו לא עוסקים בשרשור הזה בהתקפה (יש מספיק שרשורים בעניין) מכובדי עידו, לא ראיתי כל התיחסות השוללת אפשרות לדון בהביטים התקפיים. ההתקפה תמיד משולבת בהגנה - אגב, במקרה דינן לאור ההצלחה של אמצעי ההגנה ההתקפה שלך יכולה להיות יותר זהירה וזה מה שקורה כרגע. . בנוגע להגנה - הערכתי היא שהלייזר כן נמצא ברמה שקרובה מאד לבשלות. למעשה הוא קרוב לבשלות כמו שכיפת ברזל הייתה שנה או לכל היותר שנתיים בטרם נכנסה לשימוש. בתחילה היא הייתה די מוגבלת - הלייזר אולי יהיה אפילו יותר מוגבל, אבל אם זה יצליח זה יתפתח מאד מהר. שלא תבין אותי לא נכון, אני בעד בדיקת התכנות מתמדת של נושא הליזר בעיקר לקו המגע - לרקטה שמשוגרת מעזה לשדרות יש חלון זמן של כמה שניות לטפל בבעיה. הליזר יגיע למטרה במהירות האור ולכן הוא האמצעי בעל הפוטנציאל היעיל ביותר לנטרולה. מאידך, לליזר יש בעיות הקשורות באטמוספירה בניגוד למערכת רקטית ולכן אמצעי הליזר לא יוכל להיות אמצעי של 365X24. מה שאומר שאם תשים את יהבך על מערכת ליזר האויב יזום את התקפותיו בסמיכות לזמנים בהם המערכת לא בשיא כושרה. אני בהיחלט הייתי בודק את האפשרות למערכת ליזר ניידת ומשקיע בעניין אמצעים כולל כח אדם. מצד שני - לפי מה שנראה כרגע זה לא יהיה game changer כמו שכיפת ברזל הינה. זה בהחלט דורש משאבים ומחויבות מצד הממשלה והצבא כפי שזוכה לה כיפת ברזל כעת. וכן זה אומר השקעה כספית וכ"א - שוב, מדינת ישראל היא מדינה בעלת עוצמות כלכליות גדולות - יש לה את היכולת להשקיע את הכסף הזה ובנושאים הללו ארה"ב תומכת מאד (היא תומכת בכיפה, בשרביט ובחץ ואם נציג תוכנית טובה ללייזר אני מאמין שנוכל לשכנע את הפנטגון והקונגרס לעמוד גם מאחורי התוכנית הנ"ל - במיוחד עם נעשה את זה עם התעשיות האמריקניות שעובדות בעצמן על הנושא). זה דרוש והכרחי אל מול קשת האיומים הרחבה. מדינת ישראל יושבת על ערמת חובות של חברות ממשלתיות (ע"ע חברת חשמל), בועת נדל"ן שתתפוץ ביום מן הימים, משק שהביקושים בו יורדים. יש כסף לשים עשרות מיליונים לפתוח בשנה לא הרבה יותר למוצר שלא וודאי שיצליח ושיתפקד 365X24. בקשר לחיזבללה - אני לא מקבל שישראל צריכה לספוג אלפי רקטות וטילים בטרם יוסר האיום באמצעות התקפה ולנצל את הכיפה והשרביט רק למטרות הגנה על מטרות אסטרטגיות - הרחבה של כמות סוללות הכיפה בתוספת מספיק מיירטי שרביט ולייזר יכולים להביא לצמצום משמעותי מאד בפגיעות גם אל מול החיזבללה בקרב האוכלוסיה (גם אם לא ברמה שאנו רואים היום במבצע הנוכחי). קח גדוד של משגרי BM21 סורי שיגיע לכדי החיזבאללה - בדוק בעצמך מה קורה אם כל המשגרים יורים בו זמנית את התחמושת שלהם - ערוך חשוב פשוט מה יקרה לתחמושת הזאת כשתיפול על עיירה בגבול הצפון וכמה מאות הרוגים יהיו לך בכזה מטח. כעת הכפל את כח האש הזה בהמוני כלים שלא מתפקדים כגדוד או חטיבה או אגד אלא יורים בזמנם החופשי מתוך עיירות וכפרים על יעדים שונים. חלקם מטרות אזרחיות וחלקם על מטרות צבאיות. כשיש לך אלפי רקטות באוויר בשעה בשעת פתיחת המלחמה ברור ששום מערכת כיפת ברזל או דומותיה לא תוכל להתמודד בו זמנית עם אלפי רקטות לירט. כך שברור שתאלץ לברור בין מה אתה מגן והיכן אתה סופג. אלפי רקטות חלקן כבדות מאות וחלקן 122מ"מ על עריך, עיירותיך וכפריך יכולים להסב נזק של עשרות אלפי נפגעים. בכוחו של החיזבאללה לייצר את זה השאלה היא האם לממשלה ישראלית בכזה מצב יהיה עוז הרוח להורות על מחיקת חצי לבנון בכמה שעות. חמאס זה לא ראשי תיבות לדעתי.

ברור שיש קשר בין הגנה להתקפה ובכל זאת אני פתחתי את הדיון במטרה לדון בנושא ההגנתי - אם אתה רוצה אתה מוזמן לפתוח דיון נפרד בנושא ההתקפי (או בקשר ביניהם) אני רוצה לשמור מיקוד בדיון הזה ולא להתפזר.

ללייזר יש מגבלות ולכן מבחינתי הוא אמצעי משלים. למעשה בעיני כל המערכות אמורות להשלים זו את זו. הלייזר אמור להשלים את כיפת ברזל, כיפת ברזל ושרביט קסים אמורות להשלים זו את זו בטווחים מסויימים וגם הפטריוט המתקדם והחץ אמורות לחפוף לשרביט בתחום מסוים.

אכן לחיזבללה יש כמות עצומה של אלפי (ועשרות אלפי) רקטות לטווח קצר. אי אפשר יהיה ליירט את כולן אבל אני גם לא בעד להרים ידיים ולומר אז לא ניירט כלום מלבד מה שהולך לאתרים אסטרטגיים. צריך למצוא פיתרון. וכמו שכיפת ברזל היא פיתרון טוב מאד לכמויות קטנות יותר ולדברים עם טווח בינוני אז צריך לפתח מערכת לייזר שתהיה מסוגלת ליירט גם כמויות של רקטות ופצמ"רים לטווח קצר יותר - ושוב להבנתי זה אפשרי. בהתחלה ברמה בסיסית יותר ובהמשך להמשיך ולפתח בדיוק כמו הכיפה. אנחנו צריכים לעקור את האיום הזה שהוא היום (ולמעשה כבר די הרבה שנים) האיום האמיתי העיקרי על העורף הישראלי

לגבי החובות של המדינה חברת החשמל וכו' - עזוב את זה. זה עניין של בחירה במה משקיעים. וכאמור בסופו של דבר ארה"ב היא זו שמימנה את רכישת כיפת ברזל ושרביט קסמים וכנראה גם של החץ. אם תציג מערכת עובדת הם יממנו גם אותה - בטח אם תשלב את התעשיה שלהם ותרכוש מכספי סיוע - ואין סיבה לא לעשות את זה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט ללייזר יש מגבלות ולכן מבחינתי הוא אמצעי משלים. למעשה בעיני כל המערכות אמורות להשלים זו את זו. הלייזר אמור להשלים את כיפת ברזל, כיפת ברזל ושרביט קסים אמורות להשלים זו את זו בטווחים מסויימים וגם הפטריוט המתקדם והחץ אמורות לחפוף לשרביט בתחום מסוים. בוא נדבר בנידון באמצעות איזונים ובלמים: האם ברמת הפתוח הפיזיקלי - ישנה אפשרות סבירה להקים מערכת ליזר שתתן מענה ל- 90% משגורי הארטילריה לטווח קצר (~ 5 ק"מ) ב- 90% הצלחה? אם התשובה היא חיובית שווה לנסות לפתח את המערכת. אם התשובה שלילית אפשר לשים 20,000,000 ש"ח לקבוצת מחקר שתנסה להרים מודל בטווח של שנה - שנתיים ותבדוק טכנולוגיות שונות, אורכי גל שונים, מערכות ליזר פולסיות לעומת CW. אכן לחיזבללה יש כמות עצומה של אלפי (ועשרות אלפי) רקטות לטווח קצר. אי אפשר יהיה ליירט את כולן אבל אני גם לא בעד להרים ידיים ולומר אז לא ניירט כלום מלבד מה שהולך לאתרים אסטרטגיים. צריך למצוא פיתרון. וכמו שכיפת ברזל היא פיתרון טוב מאד לכמויות קטנות יותר ולדברים עם טווח בינוני אז צריך לפתח מערכת לייזר שתהיה מסוגלת ליירט גם כמויות של רקטות ופצמ"רים לטווח קצר יותר - ושוב להבנתי זה אפשרי. בהתחלה ברמה בסיסית יותר ובהמשך להמשיך ולפתח בדיוק כמו הכיפה. אנחנו צריכים לעקור את האיום הזה שהוא היום (ולמעשה כבר די הרבה שנים) האיום האמיתי העיקרי על העורף הישראלי אם אני מבין את מהות הכח הארטילרי של החיזבאללה: מדובר במערך שקיימים אצלו עשרות אלפי רקטות, פריסה רחבה של חוליות שיגור עצמאיות. כל הללו יחדיו יכול לייצר ספיקת שגור של אלפי שגורים בשעות הראשונות. אלפי שגורים על עריך סטטיטסיטית יגרמו להמוני נפגעים. האם זה סופה של ישראל? לא ולא - השאלה היא מה אתה עושה כהנהגה בכזה תרחיש באם יתרחש. כמו שאמרת זה יכול להיות המשך של פעילות הרחק מגבולותיך שתחייב את השלוחה האירנית להגיב כשהוא משרת אינטרסים אחרים לחלוטין מהאינטרס הלבנוני. לגבי החובות של המדינה חברת החשמל וכו' - עזוב את זה. זה עניין של בחירה במה משקיעים. וכאמור בסופו של דבר ארה"ב היא זו שמימנה את רכישת כיפת ברזל ושרביט קסמים וכנראה גם של החץ. אם תציג מערכת עובדת הם יממנו גם אותה - בטח אם תשלב את התעשיה שלהם ותרכוש מכספי סיוע - ואין סיבה לא לעשות את זה. אני חושב שאתה ממעיט מכמות הבעיות הכלכליות העומדות בפני ישראל בשנתים - שלוש הקרובות.

לא מדובר על איזה מערכת וירטואלית או פיתוח אקדמי או ראשוני. רפאל הציגה כבר מערכת פועלת שעברה כנראה לא מעט ניסויים - היא נקראת קרן ברזל. אין עליה הרבה מאד מידע אבל מה שפורסם מדבר על מערכת הכוללת שני משגרים שפוגעים יחד ברקטה או בפגז עם עוצמה של כמה עשרות KW (לא צויין אם כל אחד או יחד), הטווח הוא 5 ק"מ. לא ברור לי כרגע מתי היא תוצג באופן מלא ותוכרז (לפחות על ידי רפאל) כמוכנה לכניסה לשימוש מבצעי. בוא נגיד כזה דבר אם היא הייתה מספיק מוכנה אני מניח שהיו מציבים אותה כרגע ליד שדרות או עוטף עזה לנסות אותה.

לגבי כמות השיגורים של החיזבללה - כן יהיו הרבה מאד - יהיו נפגעים בצד שלנו זה ללא ספק. תזכור אבל שתושבי הצפון מאד מתורגלים בנושא (גם אם הייתה להם הפוגה כלשהי מאז 2006). יש להם מקלטים והתנהגות נכונה יכולה למנוע הרבה נפגעים (רואים את זה כל יום בעימות הנוכחי). ועדיין כמו שכתבתי אני חושב שזו סוג של "תבוסתנות טכנולוגית" לומר שאין מה לעשות. כמו שניכר שפתרנו את הבעיה מכיוון החמאס במידה רבה. ניתן לפתור באחוזים גבוהים למדי גם את הבעיה מכיוון החיזבללה. זה ידרוש עוד פיתוח, עוד משאבים, יצירתיות וכמובן השקעה ברכש (שיגיע כנראה מארה"ב).

אני לא ממעיט ועדיין יש פה שיקולים של למה לתת את הכסף - אם המדינה צריכה להשקיע כרגע בשנה שנתים הקרובות חצי מיליארד דולר בפיתוח מערכת כזאת היא יכולה להרשות את זה לעצמה (זה אגב עלות שעולה בהרבה על כל מה שהאמריקנים השקיעו בכל פרויקט לייזר שאני שמעתי עליו בשנים האחרונות - לרוב מדובר על כמה עשרות מיליוני דולרים). את עלות הרכש כאמור צריך לבקש מארה"ב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במקביל למעקב אחר פתרונות בעולם, פנה הצבא האמריקני – לתעשיות האמריקניות במטרה לפתח פתרון מהיר ויעיל לאיום הנשק הרקטי – טקטימי שקיבלה לבסוף את תקציב הפיתוח הייתה חברת “בואינג”. בסוף 2013 הציגה החברה באתר הניסויים White Sands בניו-מקסיקו, את
ה- – High Energy Laser Mobile Demonstrator. ה-HEL-MD הוא תותח לייזר נייד המוצב על משאית מתוצרת חברת OSH KOSH. בסיכום הניסוי שהוגש ליחידות מפא”ת במשרד הבטחון בישראל נכתב כי בניסוי יירטה הקרן קרוב
ל-90 פצצות מרגמה ומספר כלי טיס בלתי מאוישים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוצגה יכולת המערכת בתצורתה המלאה, שכללה את הלייזר ומכוון האלומה (Beam Director) המותקן על הרכב ומשמש לכוון את האלומה אל המטרה. במהלך היירוטים נעזרה המערכת במכ”ם כדי לקבל נתונים ראשוניים על מיקום המטרה. ניסויים ראשוניים של המערכת בוצעו במהלך 2011 בעזרת לייזר בעל עוצמה נמוכה, זאת כדי לבחון את פעולת המערכות ויכולת מכוון האלומה לעקוב במדויק אחרי מטרות נעות מסוגים שונים. הניסויים הנוכחיים נערכים
ב-HELSTF, בסיס הניסויים ללייזרים רבי עוצמה ב-White-Sands כאשר על המערכת מותקן לייזר של 10 קילו-וואט. במהלך סדרת הניסויים הנוכחית יורטו פצמרי”ם 60 מ”מ בטווח של 1800 עד 2700 מטר, כאשר ההכוונה הראשונית של המערכת לכוון המטרה נעשית על ידי מכ”ם שדה הניסויים. לצבא ארצות הברית יש תוכניות להגדיל את הספק הלייזר, תחילה ל-50 קילו-וואט ובהמשך ל-100 קילו-וואט. הגדלת ההספק תגדיל את טווח הפעולה של המערכת ותקטין משמעותית את הזמן הנדרש להשמדת המטרה. במהלך הפיתוח בחרה חברת בואינג במכ”מ של RADA הישראלית, כמכ”מ הגילוי של המערכת במוצר הסופי.http://new-techonline.com/2014/02/%...%94%D7%91%D7%90

זה רק פיתרון אחד. יש שורה של פתרונות בסדרה של פרויקטים שונים חלקם עבור הצי שמאד מתעניין בנושא.
אין לי ספק שאם יוחלט לשתף פעולה עם האמריקנים (לא כל כך בשביל הטכנולוגיה יותר בשביל היכולת למכור בעתיד במשותף - ארה"ב הרי די דוחקת את רגלינו מכל מיני מכרזים) ניתן יהיה לבנות מערכת מאד מרשימה.

שימו לב אגב שהמערכת הנ"ל מאד מאד חלשה - 10KW נחשב הרבה מתחת לסף של משהו שיכול לבצע פעולה מבצעית (תמיד מדברים על 100KW כסף אפקטיבי אבל מסתבר שאפשר גם עם פחות - למרות שהטווח כאן וכנראה משך הלזירה לא באמת יותר מידי אפקטיבי לשימוש מבצעי ובעצם מדובר במדגים טכנולוגיה). בכל מקרה אם למישהו יש ספק שהטכנולוגיה כבר כמעט הבשילה שיקרא שוב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם היתה מערכת כלשהי עם סכויי הצלחה כלשהם לרבות חד פעמי שהיה ביכולתה לאכן פצמ"ר או רקטה קצרת טווח הייתה רואה ריצה של הצוות המפתח לשטח בניסיון להדגים הצלחה תחת אש.

מערכת שתגיע לאחד מישובי עוטף עזה ותצליח בניסיון אחד מני כמה לפגוע ולהשמיד במעופו פצמ"ר תחולל נפלאות ותתן לצוות המפתח תקופת חסד ותקציבים לנסות להרים מערכת מבצעית.

תאר לך, שדור בטלוויזיה הישראלית: תמונה של IR של מסך עליו רואים מטרה חמה המגיעה - לזירה של כמה שניות בודדות והמטרה מתרסקת למאות רסיסיים שעוזבים את מרכז המסה של המטרה המקורית לכוונים שונים. הקריין\נית מדווחת על חדוש נוסף: מערכת לייזר לטיפול בקו המגע.

איש המכירות של החברה יושב באולפן ומספר כי החברה הצליחה ליירט במעופו פצמ"ר והם עובדים על הפיכת המערכת למבצעית.

ברור לך שזה לא קורה כי כנראה המערכת באם קיימת עדין לא מסוגלת למינימום הזה ולכן כל הדבורים שלנו הם דיבורים בעלמא - אין מאחוריהם שום מידע ממשי.

שווה להמשיך לבדוק טכנולוגיות - אבל כמו שנאמר לא אחת הנייר (או בימינו מסך המחשב) סופג הכל.

לגבי החיזבאללה, נראה לי שאתה ממעיט מיכולת ההרס של יחידה ארטילרית צבאית בין אם מדובר ביחידה של הצבא הסורי \ המצרי \ או שלוחה איראנית של חיזבאללה.

השאלה היא לא האם ניתן לשגר אלפי רקטות ופגזים בשעה אלא מה יקרה למי שיעז לעשות כן.

אין לי מושג למה לא מנסים את המערכת של רפאל בדרום - אולי אחרי המלחמה נגלה שכן ניסו באזור מצומצם לכמה שעות כל יום - אין לי מושג. המערכת לא מוכנה זה ברור אחרת היו מודיעים עליה.
אני מניח שיש עוד לא מעט מערכות שזורזו להיכנס לשימוש ראשוני רק בשביל לבחון אותן בעימות הזה - כפי שהיה בעימותים אחרים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בכל אופן,צריכים להיות עם רגליים על הקרקע..החימושים שהבני דודים יורים הם מאוד פרימטיבים. הגראד למשל פותח לפני חמישים או שישים שנה.

אני חולק על הנחת הייסוד שלך שצה"ל לא יגן על הישובים נגד הרקטות קצרות הטווח ונדרש "משהו אחר" בגלל כמות השיגורים הצפויה:

חיזבאללה ירה 4,000 רקטות ב 34 יום במלחמת לבנון השני - קצב של 120 ביום .
כמה רקטות ביום ממוצע ירה החיזבאללה בסיבוב הבא? 400? 500? 1000?
כמה ימים ירה בקצב הזה?. כמה ירה בסיבוב הבא עד הפסקת אש? - 10,000 רקטות ?

אנו יודעים שרק 25% מהרקטות דורשות יירוט - כלומר מתוך 10,000 מדובר על 2500 יירוטים. מחיר מיירט - 50K דולר - כלומר נדרשת השקעה של 125 מליון דולר לקנות 2500 מיירטים - כאשר עלות סוללה היא כ 100 מליון דולר = 10 סוללות - 1 מליארד דולר - לא נראה לי שהתחמושת זו הבעיה.... גם אם תכפיל את הסכום.

לייזר

לדעתי לייזר יתן הגנה למטרות נקודה בטווחים של מאות מטרים עד 1 ק"מ - תחליף למערכת הפלנקס להגנה נקודתית - בים וביבשה - תציב מערכת כזו על מגדל במרכז שדרות זה אולי יתן מענה לקאסם ומרגמות .

יירוט רקטות לטווח קצר באופן יותר "כלכלי"

ליירוט רקטות לטווח קצר בטווחים יותר ארוכים שלא באמצעות כיפת ברזל , אין מנוס משימוש ב "מיני כיפת ברזל" - טילים ומערכת שדומה בעיקרון השיגור והטווחים ל SEARAM - משגר הכולל מכ"ם קצר טווח שנע ב- 2 הצירים כך שיכול לפנות לכיוון האופטימלי ליירוט וטילים מהירים וקלים לטווח של מספר ק"מ בודדים שיגנו על ישובים / מתקנים בעומק של עד 20- ק"מ מהגבול .

שילוב של מיירט יותר זול מ"טמיר" עם רזולוציה יותר טובה של ניתוח מקום נפילה אמורים לשפר משמעותית את יחס עלות/תועלת ביחס לכיפת ברזל ,

בניגוד לכיפה, כאן מדובר על מערכת אוטומטית ואוטונומית לחלוטין.

יתכן מאוד שכל שנחוץ זה המשגר והטיל - סוללת כיפת ברזל / קלע דוד (מכ"מ / בקרת אש) יוכלו לשלוט על השיגור והמיירט כחלק מהסוללה - למרות שהמשגר עשוי להיות במרחק של 10-20 ק"מ מסוללת כיפת הברזל הקרובה.

מערכת כזו תשב על נגרר ארוך של משאית ותגן על 20-30 קמ"ר לכל היותר - כלומר הגנה על קרית שמונה, שלומי, נהריה ומטולה בצפון ואשקלון שדרות ונתיבות בדרום



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raytheon.com/rtnwcm/groups/public/documents/image/rms12_searam_pic01.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fc07.deviantart.net/fs71/i/2012/169/f/c/rim_116_rolling_airframe_missile_by_demonlordhakubi-d53zzlk.png]

למה לייזר רק ל-1 ק"מ? אפילו המערכת של רפאל שלדעתי כאמור היא מאד לא "יומרנית" היא כבר לטווח של 5 ק"מ. אני מאמין שרפאל יכולה בהשקעה יותר משמעותית לפתח מערכת לטווח גדול יותר עם עוצמה גדולה יותר בתוך נניח כשנתיים - אם רק תבחר בכך.

אין מה לעשות מול מסות של רקטות (1000 ליום~ ויש לחיזבללה כנראה יכולת לשגר את זה בימים הראשונים ללחימה) - לייזר הוא כנראה הפתרון הזול ביותר (אגב אפשר לחשוב גם על נשק אנרגיה אחר אבל לצורך הדיון הנוכחי נישאר עם לייזר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כשרוצים מערכת מבצעית אי אפשר לקבל מערכת שעובדת רק במזג אויר נאה ו"בלי אחריות" על אובך, גשם , עננות, לחות גבוהה באויר, רוח חזקה או רק ללא מטחים.....

הלייזר מעביר אנרגיה לגוף המיורט וזה פונקציה של מרחק (בריבוע) , עוצמה וזמן - מערכת הנאוטילוס היא בעלת עוצמה של 2 מגה-וואט וטענו לטווח של 10 ק"מ - בעלות של 40 מליון דולר ליחידה - והמערכת לא נבדקה ביירוט של מטח גדול מ 2 .

המערכת שהאמריקאים מפעילים בניסויים היא של 33KW עם טווח של 1.5 ק"מ שבו כל מה שהוא עושה זה להפיל מזל"ט או לשרוף סירה פשוטה מגומי או עץ - וזה לוקח הרבה זמן - וללא תועלת מבצעית - זו פלטפורמה לניסוי .

התכנון של ארה"ב זה להתקין על LCS או משחתות לייזר בעוצמה של לא יותר מ 100KW שאמור ליירט טיל שיוט ממרחק של מספר מיילים ימיים - זה אומר שללייזר יהיה יחסית הרבה זמן לפגוע במטרה בודדת - שהולכת וקרבה - והלייזר יהיה בנוסף למערכות הקינטיות (פלנקס / SEARAM)

על מנת להיות אפקטיבי ורלבנטי למטחים של רקטות ההשמדה של המטרה צריכה להיות מאוד מהירה - זה אומר או לעלות בהספק הלייזר (שזו בעיה לא פשוטה + יקר) או להסתפק בטווח קצר - בעיקר שהישום הוא לא הגנת נקודה שבה הקליע מתקרב אל הלייזר - כלומר עוצמת הפגיעה עולה - אלא הגנת שטח שהקליע לא מגיע אל הלייזר אלא חולף לצידו או אמור ליפול לפניו במרחק משמעותי.

יש לזכור שרקטת גראד נעה במהירות של כ 650 מטר לשניה ואתה רוצה "רק" להפיל אותה ברדיוס של 1 ק"מ מהלייזר - אם אתה זקוק ללזירה של 2 שניות מדובר על תחילת לזירה בטווח של 2.3 ק"מ - וזו רקטה בודדת.

אינני יודע מה רפאל עושים, אך גם אם הלייזר "מגיע" ל 5 ק"מ - כמה זמן צריך על מנת להפיל גראד? - אם זה 6 שניות - אז מדובר על מרחק לזירה של 4 ק"מ - כלומר הגנה אפקטיבית של 1 ק"מ.....

מרגמות 81 זה סיפור יותר קל - מהירות של כ 200 מטר בשניה.

יש מעט מאד מידע על המערכת של רפאל.
מה שראיתי זה שהמערכת מורכבת משני לייזרים שמכוונים לאותה נקודה ויש להם כיסוי של 5 ק"מ.
אין פירוט מדוייק של העוצמה (יכול להיות שבאחד המקומות דיברו על עשרות KW בלי פירוט מלא).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מצורף קישור . מישהו יודע האם המערכת מבצעית ?
http://defense-update.com/20140612_...ml#.U8PGFLeKBWF

לא. למיטב ידיעתי אין כיום מערכת לייזר מבצעית למטרות הגנה מרקטות/טילים וכו'.

אנחנו צפויים לדעתי כבר בשנה הבאה או ב-2016 לכל המאוחר לראות מערכות מבצעיות ראשונות בהיקף מוגבל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ללא קשר ללייזר,החימוש שהערבים יורים הוא מאוד פרימטיבי ככה שצריך להיות עם רגליים על הקרקע בנוגע ליירוטים של החימושים(גראדים וכדומה)האלה על ידי כיפת ברזל

בגלי צה"ל מסרו שסוללה מספר 9 תמסר בימים הקרובים לחיל האוויר

אכן. היו גם כל מיני טענות לא רשמיות על עוד שיפורים שהוכנסו למערכות החדשות (כולל מראה שונה במקצת של המשגר). יש למישהו תמונה של הסוללה השמינית או התשיעית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

נו באמת הבקשות האלו קצת מגוכחות

אבל התוקף של הסוללות האלו פג תוקף !

למה מגוכחות? סוללות כיפת ברזל מצולמות כמעט כל הזמן מכל כיוון.
יש המון תמונות מאירועי מסירה (נדמה לי שצילמו תמונה באירוע המסירה של הסוללה השביעית).
אגב היום נמסר רשמית שנמסרה הסוללה התשיעית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מבקש לתקן את אשר כתבתי באשר לכמות המיירטים הדרושה בסיבוב הבא מול החיזבאללה.

הנחת הייסוד בבסיס החישוב היתה שגויה - שימוש בסטטיסטיקה של 2006 לגבי נפילות בשטחים פתוחים.

בסיבוב הבא אחוז הנפילות בשטחים פתוחים לא יהיה 75% אלא הרבה יותר נמוך לאור שימוש ברקטות יותר מדוייקות בכמויות יחסית גדולות וזה משפיע פעמיים :

ירי של חיזבאללה למטרות "איכות" יתבצע באמצעות רקטות מדוייקות - שידרשו אחוז יירוטים הרבה יותר גבוה מ 25% - ושימוש ביותר ממיירט אחד לרקטה

לאור הנ"ל, הרקטות הלא מדוייקות יירו על מרכזי אוכלוסיה - מטרות גדולות - כך שידרשו הרבה יותר מ 25% ירוטים כנגד נשק סטטיסטי (ונניח יורים רק מיירט אחד לרקטה)

עכשיו החשבון יותר מורכב -

מ 10,000 שיגורים -

כמה רקטות מדוייקות ירה החיזבאללה?
כמה רקטות לא מדוייקות ירה על מרכזי אוכלוסיה ומה סטטיסטיקת היירוטים הנדרשים?
כמה רקטות לא מדוייקות ירה ל"מטרות איכות" - סיכויי צורך ביירוט נמוכים

עכשיו כבר מדובר במשמעותית יותר מיירטים מהחישוב הקודם - שרק מחזק את הצורך לחפש פיתרון יותר זול לירוט כשמגינים על ישובים שאינם "מטרת נקודה" וצפויים להיות מוקד לשיגורים (אשקלון / קרית שמונה) .

מהי רקטה מדוייקת ומהי רקטה לא מדוייקת?
מה הדיוק של הרקטה המדוייקת מול דיוק של הרקטה הלא מדוייקת?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4549677,00.html
הקונגרס עדיין צריך לאשר.
מן הסתם זה לא לסיבוב הזה.
מה שמעניין שאם מדובר רק על חידוש מיירטים גם לפי חישוב עלות של מאה אלף דולר למיירט (כאשר רוב המספריים ששמעתי הם בן 30 ל 50 אלף) מדובר באלפי מיירטים.

חמא"ס פרסמו שיפור טכנולוגי שינטרל את כיפת ברזל (קרדיט ליוסי שחר):

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לגבי כמות המיירטים שהאמריקנים ממנים - אלפי מיירטים זה נפלא. מה שאני חושב אבל זה שמלבד כמות המיירטים הכוללת, אנחנו צריכים לבחון אפשרות להגדיל את מספר המיירטים בסוללה הזמינים לשיגור ברגע נתון.

החמאס לא הצליח לשגר מטחים מאד גדולים - לחיזבללה יש יכולת לשגר מטחים הרבה יותר גדולים (וכנראה גם הרבה יותר מדוייקים) מה שידרוש מכל סוללה להקצות עשרות מיירטים. הם גם יכולים לבצע ירי מטחים בהפרשים קצרים יחסית מגזרות שונות לכיוון אותה סוללה - מה שיקשה על ההטענה מחדש. לכן חשוב מאד למצוא דרכים לבצע הטענה מחדש מהר ככל האפשר אבל עוד לפני כן להגדיל את כמות המשגרים בסוללה ואולי אפילו את כמות המיירטים בכל משגר (אני ראיתי משגרים עם 20 - אם זה אפשרי טכנית אולי שווה לשקול משגרים עם 40 מיירטים - צריך לברר אם זה לא גדול מידי/כבד מידי).

זה מחזיר אותי למשהו שכבר עסקנו בו בשרשור הזה והוא הנושא של הצבת קבע של סוללות בנקודות מאויימות באופן קבוע.
אני חושב שמרגע שיש לנו כבר כמות סוללות משמעותית - נניח 10+ או 12+ אנחנו יכולים לשקול להציב אחוז מסויים מהן בנקודות קבועות - נניח חיפה, ת"א וירושלים (כאמור רצוי בתוך בסיס או מתקן צבאי שמור ומאובטח (גם מפני חדירות מחבלים וגם מפני ירי כולל למשל בונקרים עם מיירטים נוספים כך שלא יהיה צורך להביא אותם כל הזמן ממקומות האחסון הרגילים שלהם).

עוד אפשרות בנוסף או במקום היא הצבה של רכיבים של המערכת (משגרים נוספים ומיירטים) ותשתיות מסודרות במתקנים מוכנים ומוגנים מראש ובעת לחימה העברה מהירה וחיבור מהיר של הסוללות לתשתיות אלו - המצב הנוכחי בו הסוללות פועלות מן השטח נראה לי על פניו לא הכרחי - אין סיבה שלוחמי כיפת ברזל יעבדו בתנאי שדה כשהם למעשה בתוך מדינת ישראל. אין גם סיבה שסקרנים יתקרבו לאזור הסוללות. מקורות האיום ידועים בסך הכל - עזה/לבנון (אולי בעתיד קצת סיני וסוריה) וניתן להכשיר אתרי שיגור מוסדרים עם כל התשתית הדרושה.

בכלל בסופו של דבר אם יהיו לנו עד סוף העשור 20 סוללות נניח - אני לא רואה סיבה אמיתית לא להציב לפחות 10 סוללות בהצבת קבע של ממש מוגנת, מאובטחת ומסודרת עם אמצעים שמאפשרים הטענה מהירה של מיירטים, מערך לוגיסטי מסודר - בסיס לכל דבר - ממש כמו שפורסם שבונים עבור שרביט קסמים והחץ.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים