20-07-2010, 20:46
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
אני די מצטט מהזיכרון את סייבל, אבל יש כמה נקודות בנושא:
א) השטחים הם מקרה יחודי שבו אין לך ממש ריבון קודם.
ב) לפיכך ובהתאם לזאת, כל המוכר והרגיל בענייני "שטחים כבושים" הופך לדי עמום שם.
ג) מכיוון שישראל לא סיפחה את השטחים, אחד הצידוקים בדבר נוכחות ישראלית בשטחים הוא עניין הצורך המבצעי - התנחלויות הוקמו תוך שימוש בנימוקים אסטרטגיים (יש ספר די ישן של אריה שליו בנושא, ובסוף שנות השבעים האידאולוגיה הפכה גלוייה יותר והנימוק המבצעי הושמע פחות), ובהפוך-על-הפוך, זה היה אחד הטיעונים ששימשו להצדקת פינוי ישובים בהתנתקות (ובעוד הפוך על הפוך, בשנות התשעים היו קריאות לסרב לפנות בסיסים צבאיים בשטחים).
ד) מכיוון שבניגוד לטענה המושמעת תדיר בחוגים פרו-פלסטיניים, אין איזה ציווי קטגורי לפיו כל מה שממזרח לקו הירוק יעבור בהכרח לריבונות פלסטינית והיקפה של ריבונות כזו, אם בכלל, יקבע במשא ומתן, כל עוד נמשך הסטטוס-קוו ישראל יכולה לנקוט באמצעים שנראים לה יעילים כדי לנהל את השטח המוחזק, ובכלל זה הקמת בסיסים, העברתם או פירוקם. מכיוון שהעברת אוכלוסיתך-שלך לשטח כבוש (גם אם הכיבוש במקרה הזה הוא יוצא דופן, כאמור כי אין ריבון קודם מלבד העות'מאנים בערך) משמשים שני הנימוקים הבאים:
1. אזרחים ישראלים מתיישבים בשטחים מרצונם החופשי ולא מועברים לשם על ידי הממשלה.
2. אזרחים אלו בוחרים להתגורר במעטפת התומכת בבסיסי הצבא (שלגיטימי שיהיו שם) ועל אדמות שאינן בבעלות פלסטינית (כאן מתחיל הבלגן של מאחזים לא חוקיים, כי הממשלה מאז הניינטיז לא בדיוק מאשרת בניה חדשה).
אם במצב רגיל בסיס צבאי מוקם מתוך שיקול של קרבה למרכזי אוכלוסיה שישמשו למגורי כוח האדם שלו וכמעטפת לוגיסטית, בשטחים זה הפוך - הבסיס הצבאי מהווה "עוגן" או מרכז כובד להתיישבות.
אם בימים הקרובים אשים את ידי על עותק של הספר של סייבל, אנסה להביא ציטוטים טובים יותר.
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists
|