15-07-2010, 15:32
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
כמעט בגילי, סבא שלי, שאי אפשר להחשיב אותו לאדם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי R-D-X שמתחילה ב "האם אנחנו חיים עכשיו באחת התקופות השקטות בהיסטוריה?"
שעבר חוויות יוצאות דופן ביחיס לסביבתו, עבר:
ילדות עניה במשפחה מרובת ילדים שחלקם מתו בינקותם, ורוב הגדולים עזבו את אירופה לארה"ב וקנדה. אמו היא אשתו השניה של אביו: הראשונה נפטרה ממחלה.
מלחמת העולם הראשונה, כולל גירוש המוני שלו ושל משפחתו, בהתראה של יום, מליטא לרוסיה בכל האין אמצעים שעמדו לרשותם.בדרך אביו נפל מהגלה, שבר רגל, ואחרי כמה חודשים נפטר. אחות קטנה אחת, מחוסר אמצעים לקיים אותה, נמסרה כאומנת למשפחה יהודית אמידה, ועקב המהפכה זו נמלטה לסין והקשר עם האחות נותק לחמישים שנה. ברוסיה חלה בטיפוס - מחלה שהותירה בו עקבות לכל החיים.
בגיל 16 אמו נפטרה בשנתה, לאחר שהייתה תשושה מתלאות השנים שעברו. היא נפטרה כשישנה יחד עם כמה מילדיה הקטנים.
בשנות ה-20 וה-30 הטוא היה בולשביק וקומוניסט: עקב כך נעצר ונאסר כמה פעמים, וגם לאחר שהתמסד וחדר להאמין בקומוניזם, עדיין פעמיים בשנה (במקביל לחגים קומוניסטיים בברית המועצות השכנה) היה נעצר במעצר מנהלי ליומיים.
ב-1941 רוב משפחתו נרצחה, הוא אישית נאסר והוחזק עם אלפי יהודים בכלא, ממנו משלחו כל יום אנשים להריגה. לבסוף שרד, נכלא בגטו באותה עיר ושם שרד כ-3 שנים כעובד. לאחר מכן הועבר לדכאו ושם שרד בקושי את השנה האחרונה של מלחמת העולם השניה.
כל זה עד לגיל שלי, ואני לא בן 40 עדיין. שום דבר חריג באופן קיצוני, פשוט מערב מלחמות ואירועים מוכרים מאוד. מי שהיה גר ביוון בטח ראה דברים אחרים.
אז כן, אני די בטוח שאנחנו חיים בזמנים שקטים למדי.
_____________________________________
.
|