חברי בית הנבחרים העבירו את השעות שלפני ההצבעה בבר, ושתו יין, בירות ושמפניה. "זה היה מחליא", סיפרה חברת פרלמנט. "אנחנו מצביעים על קיצוץ התקציב הגדול ביותר מזה עשרות שנים, ואנשים לא יודעים איפה הם נמצאים"

"לפחות אחד מחברי הפרלמנט הודה שהוא שיכור מדי מכדי להצביע לאחר שהתמוטט על רצפת הבר, ואחרת נקלעה לוויכוח עם מאבטח. "

"כאשר הגיע הזמן להצביע, בשעה 02:30, חלק גדול מנבחרי הציבור כבר היו שיכורים. "זה היה מחליא", סיפרה חברת פרלמנט אחת לעיתון. "באולם הדיונים והמסדרונות היה ריח כבד של אלכוהול וזיעה."

"חברי פרלמנט שאמורים להיות אחראים למעשיהם התחילו עם המזכירות ועוזרות המחקר". הנפגע הקשה ביותר של ערב השתייה בבית הנבחרים היה מארק רקלס, שנבחר רק בבחירות האחרונות לפני כחודשיים. רקלס, בנקאי לשעבר שמסע הבחירות שלו כלל הבטחה להיאבק למען הפאבים הבריטיים, התמוטט עוד לפני שנכנס להצביע וחבריו נאלצו לשלוח אותו לביתו במונית. רקלס אמר כי הוא חש מבוכה גדולה והודה שמדובר בטעות. "לעולם לא אעשה זאת שוב", הוא הבטיח."

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3918445,00.html

ואני אומר מה לנו כי נתלונן על גילה גבריאלי, או וייצמן שירי, או אפילו דונר-פואד-קבפ? לא כי אנחנו גבהנו, אלא כי השאר הולכים לגמדים, אנחנו מתחילים להראות טוב...

תרשמו את מה שאני אומר: עוד יגיעו ימים שבהם אמידי בריטניה ישלחו את ילדיהם ל"סמר סקול" במקיף ז' ממלכתי בפתח תקווה בקצב הזה!

.

עד לפני איזה 20 שנה בכלל היה אסור לצלם ישיבות פרלמנט! בכל מקרה מנסיוני באופן כללי עם בריטים (בניגוד לאמריקאים, לדוגמא) - לישראלי יחסית קשה במבט לא בוחן לדעת מתי הם לא שתויים או כן שתויים (על ישראלים קל לראות את זה כי כמות האלכוהול שדרושה להוריד כמה הילוכים ישראלי ממוצע היא לא גדולה, באופן יחסי).

בכל מקרה צחוק-צחוק: אם מחברים כאלה "מבזקים" מאימפריות פרלמנטריות לשעבר, כמו בריטניה או צרפת, מקבלים חדשות מאוד מאוד רעות. המערכות הפוליטיות המערביות של העולם הישן בקריסה, או יותר נכון הסתאבות מפחידה. דווקא בארה"ב שבה תרבות ההמונים היא רדודה ומטופשת כבר עשורים רבים, המערכת הפוליטית עוד שמרה על "דיגנטי" מסויים, או לפחות ניתוק מעולם ה"פופ-ראפ-ריאליטי" שחי במי אפסיים של מטופשות. באירופה ההתדרדרות האיכותית של כל המערכות היא מדאיגה מאוד, משום שבחיים אין ואקום. בבריטניה למעשה מוסד הפוליטיקה נמצא בקרשים מבחינת תדמיתו מזה כמעט עשור (החליף את מוסד המלוכה שהיה שק החבטות הקודם). בצרפת המצב לא שונה. בעבר "הסתננו" לבתי הנבחרים כל מיני ארחי-פרחי מושחתים במידה זו או אחרת, כמו גם חדלי אישים, אבל הם היו קוריוז. כיום הולך ונהיה ברור שחלקים לא קטנים במערכת מאבדים מחיוניותם והיא רפה וחסרת אנרגיה. במידה רבה מאוד, ובקווים כלליים, זה תהליך שמזכיר את השקיעה של התרבות השלטונית ברומא במאה השלישית. שמה הסוף לא היה טוב (אני לא מדבר על נפילת רומא, אלא דווקא על אובדן החיוניות של התרבות הרומית עוד הרבה לפני קריסת האימפריה עצמה).

.

מספרים על וינסטון צ'רצ'יל שהיה מחובבי הטיפה המרה.
ערב אחד הסתובב לו בבניין הפרמנט ופגש בחברת פרמנט לא יפה במיוחד העונה לשם באסי בראדוק.
באסי נזפה בו ואמרה: "סר וינסטון, זוהי בושה, אתה שיכור לגמרי."
צ'רצ'יל לא התבלבל ולו לרגע וענה לה: "ואת גבירתי, מכוערת. אבל מחר בבוקר אני אהיה פיכח, ואילו את תישארי מכוערת."

חברי כנסת ישרים

looopy

סיפור נחמד אבל רק זה, סיפור. לא קרא במציאות.

הבדיחה, אגב, אפקטיבית אבל עתיקה...

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006