מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
מדע וטכנולוגיה באיראן - פרסום של סדנת ת"א למדע, טכנולוגיה וביטחון
מאת דר' משה ורד. על רקע הפיתוחים והחידושים (חלקם עם מרכאות) של איראן, מעניין לקרוא את המסמך , המציג תמונת מצב של מצב המדע והטכנולוגיה ברפובליקה האיסלאמית.
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
הערה בנוגע לתחום הטילים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "מדע וטכנולוגיה באיראן - פרסום של סדנת ת"א למדע, טכנולוגיה וביטחון"
בקטע על הטילים האיראניים מסתמך מחברך על העבודה המוטה והבלתי אובייקטיבית לחלוטין של פוסטול ממאי 2009, עבודה שבה נקבע כי
"אין כל מידע על היכולת האיראנית במנועי דלק מוצק ולכן אנו לא עוסקים בזה" - וזה חצי שנה לאחר השיגור הפומבי של הסג'יל בנובמבר 2008. למחרת פירסום הדוח שבו כאמור נקבע כי אין נתונים על דלק מוצק, שיגרו האיראנים את הסג'יל השלישי ...
הניתוח והמסקנות של פוסטול בקטע הטילים זכו לתגובה מעמיקה של ווילקנינג, מונטגו ועוזי רובין, שהראו חד משמעית שפוסטול גם טועה בחישובים שלו.
דווקא החלק על הטילים לא היה נראה לי לב העניין - החלק המעניין בעיני לפחות היה קשור לבחינת מדדים להתקדמות טכנולוגית/מדעית - נושא הקרוב מאד לנושא המחקר שלי.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "מדע וטכנולוגיה באיראן - פרסום של סדנת ת"א למדע, טכנולוגיה וביטחון"
כדאי לקרוא את המאמר הקודם של ד"ר משה ורד, שהמאמר הנוכחי שטל הפנה אליו הוא מעין המשך שלו. המאמר הזה דן באופן כללי יותר בעוצמתה של איראן- זאת אומרת, לא רק ברובדי המדע והטכנולוגיה אלא גם ברובדים הכלכליים והצבאיים. 'בגדי האיטוללה החדשים'
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "מדע וטכנולוגיה באיראן - פרסום של סדנת ת"א למדע, טכנולוגיה וביטחון"
השאלה היא מה אפשר להסיק מהניתוח:
א. איראן כניראה לא תהפוך בעשורים הקרובים למעצמת היי-טק, ותמשיך להתבסס על הכנסות הנפט. (בתיאוריה היא יכולה להפוך למרכז ייצור תעשייתי, כמו נמרי מזרח אסיה בזמנו או טורקיה- אך זה לא סביר בגלל המבנה המיושן של המשק ו-"המחלה ההולנדית" של התלות בנפט).
ב. מסתבר שלאיראן יש נטיה חזקה להתפארות ולהגזמה בכל התחומים- גם בתחומי הכלכלה והמדע.
ג. אסור להשליך מכך ישירות על יכולת צבאית. בכל מדד תשתיתי/ כלכלי/ צבאי אפשרי צ. ויאטנם היתה חלשה מארה"ב של שנות ה-60' ובכ"ז היא ניצחה. ד"ר ורד מרבה להשוות את הכלכלה והמחקר הישראליים לאיראניים, וחובה לזכור שבמלחמה כמו במלחמה- כל צד מנסה לנצל את יתרונותיו ולחפות על חולשותיו. ב-2006, סד"כ גדול ויקר של צה"ל, עם אמצעים שגילמו הרבה פרסי ביטחון ישראל והרבה קריירות של מדענים ומהנדסים מובילים בעולם, לא הביא תוצאה טובה מול החיזבאללה- שגילם את היכולת המדעית והתעשייתית הלא-מפותחת של אירן ודרום לבנון. מובן שזו היתה מלחמה מוגבלת- אך האינטרס האירני הוא בדיוק ללחום שורה ארוכה של מלחמות מוגבלות ומתישות, בלי להסתכן בעימות כולל שיחשוף את החולשה העמוקה שלהם.
נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 13-09-2010 בשעה 13:46.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "השאלה היא מה אפשר להסיק..."
מסקנה פשוטה: סנקציות נגד איראן הן כלי יעיל וחשוב. כיוון שאיראן לא מסוגלת לפתח בעצמה אמצעים מתקדמים מבוססי טכנולוית עילית, אזי היא מסוגלת רק לרכוש אותם, ולשחק עם מוצרים קיימים. סנקציות יעילות אכן ימנעו ממנה יכולות צבאיות וטכנולוגיות.
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.