לאט לאט הימים מתארכים
השמש מחממת את האוויר,
הנה הגיע הקיץ.

חייל יוצא לחופשת סופ"ש,
יוצאים מהמזגן למרות החום והלחות,
לטיול יחד עם המשפחה.

יש הרגשה של מתיחות באוויר.
בשבוע שעבר המונים עוד פקדו את האיזור,
היום הרוב מקומיים.

לאט לאט צובאים הפולשים,
מתקרבים חרישית לקו הגבול,
נשקם שלוף לצד גופם.

ואנחנו - בסה"כ מחפשים שקט,
רק רוצים לנוח קצת.
אבל הן בשלהן - המדוזות...

כמעט התחברתי לגמרי

איכשהו הניסוח של "חייל יוצא לחופשת סופ"ש" והתיאור של תחושת המתיחות והפלישה לא מסתדרים לי. אולי היה כדאי לוותר על החייל הבודד ולהתמקד בתחושה עוד טיפה..

זה חמוד וקליל
האמת שלפני קריאת הסוף התגנב חשד לליבי שאתה מדבר על יתושים..

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."