“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מזכיר מאוד מערכונים של "ספיטינג אימאג'" הבריטית בשיאה (גם טוב שלא ממשיכים רק עם הקו של פארודיה מבוססת שירים). אני מקווה שלא יתפתו למכור את הפורמט לערוץ מסחרי: ככה עובד יותר טוב.

.

חחחחחחחחחחח אדיר D:

לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]

למה אחמדינג'ד נשמע ונראה כמו פז משנות השבעים?

ומה עם זה שאסד נשמע כמו אורי גוטליב

מצחיק ללא ספק, אבל עכשיו כשהם הגיעו לקדמת הבמה העולמית הם יכולים להרשות לעצמם להשקיע מעט יותר במשחק וסאונד.

לנו יש סבלנות, אנחנו קוראים בין השורות וקולטים את הפאנצ'ים שהם עלה התאנה לכל המסביב הבינוני, אומות העולם, שהם יעד לא פחות מאתנו, סבלניות וחדות פחות בנושא הזה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אם כך למה שלא יוסיפו פרסומות באתר ובסרטונים? זה יכול להצליח יופי!

אני לא רואה מה עוד יכול לעמוד מאחורי זה, הכתיבה שם מעולה.

אולי כי הם מחפשים שחקנים שמתאימים גם לקו האידיאולוגי, דבר קשה מאוד בפני עצמו...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

דווקא זאת שמשחקת את השדרנית(מזל טוב לה אגב!) אמרה שבהתחלה היא לא הזדהתה עם התכנים ובהמשך יותר ויותר כן.
אבל אם זה באמת נכון וזה הפרמטר אז לדעתי הם יכולים להשתמש בשחקנים של בית הספר הדתי לקולנוע "מעלה" (אם כי כמות הסרטים של ההלקאה העצמית הדתית שהמקום הזה מייצר מעמידה בספק את יכולתם של שחקניו לשחק בלאטמה מבחינת הפרמטר הזה ) או בשחקנים ניטרליים שאינם שמאלנים קיצונים, כאלה אני בטוח שלא חסרים.
וכמו שאמרתי: הכנסת פרסומות(יוטיוב מאפשר סרטונים כאלה?) בתחילת כל סרטון ובאתר עצמו יכולה מאוד להועיל, יש להם אלפי צפיות לסרטון עד כמה שידוע לי.

הרעיון טוב, גם הטקסט. אבל הביצוע מאוד מאוד לא אחיד, אפילו לא משהו...

זה כל כך משמח לראות לראות סאטירה כמו שצריך , אנחנו באמת בגלות סאטירה תחת הכיבוש של מולי שגב !

באמת יפה מאוד.. אבל השאלה עכשיו היא האם זה באמת משפיע ובעיקר אם זה משפיע על האנשים שזה צריך להשפיע ולא רק עלינו הישראלים שכבר תומכים בעמדה שלהם.

"הוא החליט לחיות לנצח או למות בניסיון לכך..."

לינקיה - אינדקס אתרים,שימושון

ולא רק באינטרנט,יש סיכוי לא רע בכלל שזה היה מאזן ואפילו במשהו את החונטה השולטת היום בתקשורת,ומראה צדדים שכמעט שלא נשמעים בתקשורת הכללית,וידוע שדעת קהל מיוצרת בין היתר בתקשורת,ראה ארץ נהדרת שדי ברור שיש לה השפעה מסויימת על הפוליטיקאים ,למרות שלדעתי האישית היא לא מגיעה לקרסוליים של לאטמה הן מבחינת הכותבים והן מבחינת השחקנים וכל זאת באפס תקציב,וללא ספק שזה היה מחלחל למקבלי ההחלטות שיש במדינת ישראל עוד 97 אחוזים שחושבים אחרת מה-3 אחוזים האיכותיים,כדברי עודד בן עמי,וכמו שישראל היום החל בתהליך של שינוי בתקשורת הכתובה יתכן שיקום גוף תקשורת שיתחיל שינוי גם בתקשורת המשודרת.

האם סאטירה אמורה באמת להשפיע? הרי סרבני הגיוס משמאל לא באמת שואלים: "באר שבע?" "זה עיר בדרום" אה, לייד הסינמנטק" "לא, יותר דרום". בתור בדיחה זה מאוד מוצלח אבל האם זה מה שאמור להשפיע ולא תכנים אמיתיים?

רעיון טוב שהולך לאיבוד בשל ביצוע גרוע!

הטקסטים סבירים, צריכים היו להיות שנונים הרבה יותר אבל בכל זאת ישנם כמה רעיונות עם פוטנציאל. יש כמובן כמה רגעים מאוד לא הוגנים אבל בסאטירה זה בסדר, כמו שגליק עצמה אמרה הם מנסים להעביר מסר, לא להציג עמדה מאוזנת.

הבעיה, כפי שציינו פה אחרים, היא בביצוע. המשחק איום, אפשר אמנם לזהות את הדמויות אבל הדמיון, הן הפיסי והן במנירות, קלוש, המבטע הישראלי של "אסאד" צווח.

אמירה ישנה על שחקנים אומרת שמשחק טוב הוא 90% ליהוק, רוצה לומר שים את האדם הנכון בתפקיד והדברים יסתדרו מעצמם. לפני כל תכניקה וכשרון שחקנים הם פשוט אנשים שתענוג לראות ולשמוע ואכן בד"כ כשפוגשים שחקן בנסיבות חברתיות הוא/היא הופכים למסמר הערב (אנשים טועים לחשוב שהעניין הוא בגלל הפרסום, עניין שיחזיק מעמד בחמש הדקות הראשונות אבל לא כל הערב). הסאטירה הנהדרת של שרה פיילין למשל לא יכלה לבוא לעולם ללא היכולות והכריזמה של טינה פיי.

הכריזמה הזו לא קיימת בוידאו שלפנינו. כשגיליתי את האשכול הזה היום בצהרים הייתי בעבודה וצפיתי ללא פס קול. עכשיו בבית צפיתי שוב עם פס הקול ונאלצתי להפסיק את העינוי לפני הסוף. ללא קול היה המערכון אפקטיבי יותר, זה, כמובן, סימן רע למדי.

ברור לי שקל לדבר, קשה מאוד לעשות, מטבע העניינים שאנשים רבי כשרון מהסוג שנחוץ פה הם יקרי מציאות. למרות זאת אם אנשי לאטמה רוצים להגיע לקהל רחב מעבר ל"חשודים הרגילים" (ימנים ממורמרי מדיה) עיקר המאמץ צריך ללכת למציאת כשרונות ה-ר-ב-ה יותר גדולים...

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ברור שכאשר משווים להפקות מקצועיות בערוצי הטלוויזיה, זה נראה חובבני מאד. אבל אם תחזור למערכונים של ניקוי ראש שגם הופקו באפס כסף, תראה את כל הבעיות שאתה מזהה בלאטמה. למרות זאת הם נותרו משעשעים במידה, ומושחזים במידה, והדבר נכון גם לחלק מהמערכונים של לאטמה.

בחרצופים הושקע המון כסף ובדרך כלל זו הייתה תוכנית רדודה עם ביצועים גרועים (כולל מחזור בובות) שרכבה על גל של לעג לביבי.

אלי יצפאן הפיק פעם את הספיישל של "חגיגות הסכם אי ההבנות" (סביבות 1999) ולמיטב זכרוני זה היה המקרה היחיד אי פעם שסאטירה בישראל, שלא נסמכה על חיקוי בודד של דמות אחת - חיקוי שהוא לרוב מאוד "קל" ומתבקש, הייתה באמת מקצועית, מושעת ומוקפדת - והתוכנית עלתה כ"כ הרבה כסף, עד שלא הופקה עוד אחת כזאת.

בואו נגיד את האמת: במוסיקה וקומדיה היודים המוכשרים הלכו למדינות אחרות. בארץ יש כמה הברקות בודדות, עוד כמה שמצליחים להבריק פה ושם, והרבה שחייה במי אפסיים. זה מתחיל כבר בטכסים והפקות של בית הספר היסודי כשבכל מקום שבו אין מורת מוסיקה "מייד אין דה סובייט יוניון" (וגם איפה שכן) זה נראה כמו האורכסטרא שראה הרצל ברישון כשבא לבקר (הרבה אגו, הרבה כוונות טובות, תוצאות צורמות).

.

העלו גרסה חדשה בשילוב צילומים וקטעי קריינות באנגלית.
יצא די מצחיק הפעם...