שנתיים אחרי שהחזיר את הכשירות המבצעית ל"גשר הגלילים" המיתולוגי שעליו חצו כוחות צה"ל את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, מתכנן צה"ל לרכוש "יורשים" לגשר הוותיק: גשרי ענק שיאפשרו לכוחות בסדר גודל של אוגדות לחצות במהירות ובקלות מכשולי מים רחבים או בעייתיים, כמו נהר הירדן ונהר הליטני.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&loc=5&tmp=2563

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.militaryphotos.net/forums/image.php?u=62317&dateline=1275947555]
הסוד במלחמה הוא לא למות למען המדינה שלך, אלא לגרום למנוול מהצד השני לעשות את זה.

משהו לא מתחבר לי לוגית בין:
מכשולי מים רחבים ובעיתיים
לבין
נהר הירדן
(מילא הליטאני כשפותחים את כל הסכר על אגם קרעון. עוד פרט מעניין שכדאי לקרוא מה קרה בשל"ג ואיך לא קרה בספר שהזכרתי שלשום)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

קצין בכיר אישר כי נוצר קשר עם כמה חברות בריטיות ואמריקאיות שמתמחות בבניית גשרים ניידים עבור צבאות, למעבר של כוחות רגליים גדולים ושל רק"ם (רכב קרבי משוריין), כגון טנקים, נגמ"שים וכד'.

למה לא פנו לתעש שיצרה בזמנו את דוברת "דקל" ומייצרת גשרים שונים?

לי לא מסתדר לוגית המשפט הבא:

ציטוט:

ההחלטה לרכוש את הגשרים החדשים נתקבלה בצה"ל בעקבות עבודת מטה ממושכת, ולאחר שהגשר הוותיק הוכיח את יעילותו במהלך תרגיל של צליחת הירדן שערכו חיילי ההנדסה הקרבית של פיקוד הצפון.

יש לי הרגשה שההבדל העיקרי הוא שמחפשים גשר שיגשר מעל תהום עמוקה ולא מעל תעלה רחבה.
אני לא ממוחה לגישור, אבל לדעתי הבעיות במעברי המים במלחמה הבאה לא יהיו כמה רחבה התעלה , אלא כמה עמוק הקניון שמעליו רוצים לעבור.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .