כולנו (או רובנו) מכירים את השיר של יגאל בשן "מזמזם לי פזמון בפזנון"
מהו אותו פזנון? גלגול מוקדם של ילו או "שם עממי" למזנון שהיה בתחנת דלק של פז?
ובקשה נוסטלגית-יש למישהו פה צילומים של שלטי תחנות דלק ישנות בארץ?
מעניין לראות את המחירים שהיו נקובים עליהם אז
תודה מראש

שם עצרו בעל כורחם דורות של ילדים 20 דקות אחרי שיצאו מת"א ושעתיים לפני שהגיעו ליעד רק בכדי לרצות את קיבתו של הנהג. שם גם עצר משה מהאורנג'דה של דודו טופז.

היום יש שם מחלף+קומפלקס חנויות+מסעדה שקוראים לה ולרי. הפזנון להבדיל היה צמוד לתחנת הדלק עצמה.

לא הפסדת כלום.

פרט לפנקייק יכולת להזמין קערת צ'ילי טעימה.

אם הוא לא היה בולרי, הוא דווקא הפסיד.

בתור ילד קטן, אי שם בראשית שנות השבעים, אהבתי לבהות במספרים המתחלפים בקול טירטור - כמובן הם לא היו דיגיטליים. במיוחד היפנטה אותי בועת הזכוכית שבה הסתחררו להבי טורבינה קטנה, אני מניח שתפקידו של הרכיב הזה במשאבה היה להראות לנהגים שמה שזורם בצינורות הוא אכן דלק ושלא מתחמנים אותם.

באדיבות ארכיון VIA הבלתי נלאה, הנה כמה תחנות ישראליות מראשית שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-70. למרבה הצער, באחרונה VIA ביטלו את האפשרות להוריד קבצי צילומים באיכות טובה, ונותרה רק אפשרות להוריד צילומים קטנים.

1960, בדרך לאילת
אין יותר מדי פרטים על סדרת הצילומים היפה שצילם ישראל הרמתי.


1963, מקום לא מזוהה
מעניין שתחנות דלק נוטות להיות מעבדת מחקר מעשי לנסיונות בעיצוב ובחומר. במקרה הזה, התכנון נחשב כנראה חדשני ובכיתוב רשם מי שרשם "גג פוליאסטר". שימו לב למשאית של יצרנית העוגיות "פרומין".


1964, קיבוץ מסדה
האמת, תחנות דלק בקיבוצים ובבסיסי צה"ל נראות כך גם היום.



1967, מקום לא מזוהה
סניף של רשת ההמבורגרים "ווימפי" בתחנה של סונול. לא ידעתי שהרשת הבריטית, שכשלה בארץ, הגיעה כה מוקדם.




1978, ליד מוזיאון ישראל
הכנסת מציצה מימין. סובארו פשע-סטיישן ורום כרמל מתדלקות.



1978, נווה אילן, תחנה של "דלק"
הייתי רוצה להיכנס ל"פונדק ההרים" ולאכול חומוס קוליפורמים, סטייק בפיתה ולקינוח קרם בוואריה מתוך קופסת פלסטיק שקופה!



דצמבר 1978, תחנה של סונול
השלט "כרמל מזרחי", ליד השלט שקורא לעם לאכול דג בקלה (בררר), מעטר את המבנה הכה מוכר של מסעדת "לויקו מושיקו". הצילום, איפוא, מתעד את התחנה בצומת גלילות. היום בכניסה למתחם הסינמה סיטי.



1978, שוב תחנה של סונול
חלק מאוסף תמונות שצולם עבור חברת הפרסום "בינג לינאל", כנראה למטרת קמפיין. התחנה כבר לובשת צורה מוכרת יותר. נדמה לי שגם זו התחנה בגלילות.



1979, חיפה
בכיתוב נאמר: "יפו, חיפה". יש רחוב בשם כזה? אני לא חיפאי...

מפתיע לראות שכבר בשנות ה70 סונול עם הלוגו ועיצוב התחנות שהיה מזוהה איתה עד לפני עשור בערך.
אני זוכר שלדלק ופז היו שלטים יפים פעם
פז עם הכתר ודלק עם משהו דומה לזה של היום אבל יותר עבה

נחלאי צעיר, חבר גרעין השלמה למסדה , עובד בין השאר בפלחה וזוכה לנהוג גם בג'יפ 42 ירקרק, ממש ימים ספורים לאחר קבלת הרישיון (היה גם טנדר וויליס לענף). הקו הקבוע שלנו היה מסדה- תענכים וחזרה.
הנחלאי הזה הוא אני ומכיוון שהתחנה במסדה לא היתה מסחרית, אלא שרתה את הקבוץ בלבד, לדעתי זה אותו ג'יפ ואני מזהה את הנהג כמעט בודאות: צ. שעבד אתי בפלחה. (גם את החברה משמאל אני מזהה כמעט בודאות).
הפתעה נעימה. תודה.

אין כמו הצילומים מן הסוג הזה של אלמנטים לכאורה יום יומיים...
הפרסומות, הרכבים, הלבוש...התרפקות נעימה על נוסטלגיה של ילדות (שנות השבעים)...
תודה !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

חכה, היו ימים שבהם כל פתיחה של תחנת דלק זכתה לכותרות בעיתונים. אני אוסף כמה כאלה, ואעלה במהלך הלילה.

התחנה בנווה אילן מוכרת היום כ פונדק אלביס.

ע"פ "יוסיפון", כנראה ומדובר בתחנת דלק שהיתה ממוקמת במז' ירושלים בואכה ואדי ג'וז.....
שששש.... שלא יגלה שהשאלתי את התמונה....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

החלוץ 17

לא היה מקובל להציג מחירון דלק על שלטי התחנות.

.

לגבי דלק אני בספק אבל בסונול אני גם חושב שלא הוצגו מחירים
אני צריך לראות את השלטים הנ"ל כדי להזכר

כילד אהבתי לשים לב לפרטים האלה, או להתבונן במשאבות... אני עדיין זוכר שעל המשאבות הייתה מין מדבקה עליה היה רשום "שקל לליטר" ותמיד עניין אותי איך זה שליטר עולה שקל, אבל השלושים ליטר שמילאנו עולה כמה עשרות אלפים... (כמובן שהמדבקה נועדה לבאר שהמספרים (בגלגלת המכאנית) מראים את העלות בשקלים, בעוד הגלגלת העליונה יותר ספרה את מספר הליטרים... ידידותיות למשתמש עדיין לא הייתה נפוצה אז...).

אני כן זוכר עוד כמה פרטים הקשורים בתחנות דלק:

1. מישהו זוכר את המכשיר המוזר שהיה מוהל דלק/שמן עבור אופנועים/קטנועים? מין מיכל מתכת שעל ראשו מבחנת ענק שקופה. לעיתים מאוד נדירות באמת ראית א תהמתדלק מפעיל את המשכיר הזה...

2. בקצה כל תחנה הייתה משאבה - לרוב מדור מאוד ישן - שסיפקה נפט, בין השאר לתנורים ביתיים...

3. בקרבת התחנה המטואורולוגית היו צמד תחנות פז, משני צידי הכביש, שכונו "תאומי פז". אחת ננטשה עוד בתחית שנות השמונים ועמדה נטושה שנים רבות, ממש לצד הכביש.

4. תחנת הסיירים היא ככל הנראה אחת התחנות ששמרו לאורך הזמן הארוך ביותר (באזור המרכז) על אותו מראה ומיקום. גם המזנון, על תכולתו, היה נראה שלא השתנה שנים רבות מאוד מאוד.

5. מתדלקים (עד סביבות אמצע שנות התשעים אני חושב) היו בין הצרכנים הראשיים של מדי וחרמוניות צה"ל "מושאלים".

6. לפחות בסביבת ראשון לציון הייתה "פירמת" תחנות דלק שכונתה "עוז". בתחילת שנות השמונים "פז" קנו אותם והחליפו את השילוט (כיום תחנת פז בתחילת רחוב הרצל בראשון לציון, מספר 7, 9 או 11 אני מניח...).

.

לאיזו תחנת דלק אתה מתכוון שליד המטרולוגית? זאת שסמוכה לצומת חולון?
באמת עד לפני שנים נראה שרק השלט נשאר בה אבל לפני כ3-4 שנים היא עברה שיפוץ והרחבה (ונדמה לי שגם זזה בכמה מטרים)
האמת שדי קרוב יש גם צמד תחנות של דלק משני צידי הכביש

הגב שלה פומה למושב משמר השבעה. זו ירשה את אחת התחבות, שדי חפפה לה במיקום המקורי. השניה, עמדה דרומית מערבית לה, מן הצד השני של הסיבוב ב"מחלף" שהיה אז, ושבינתיים השתנה לגמרי...

.

גם שם יש איזו תחנת פז גדולה עם מרכז מסחרי

אם אתה נוסע מרישון לפתח תקווה בקו 164 היא מימין לך בסיבוב. התאומה הייתה בצד שמאל.

.

1. בעוונותי רכבתי על אופנוע דו-פעימתי וגם על ווספה עתיקה. המכשיר הוא מיקסר שביצע מהילה מיטבית של שמן בדלק למנועי שתי-פעימות. בד"כ הרוכב היה מפמפם בעצמו - וגם רצוי, כי דלק מהול שעומד הרבה זמן ללא עירבול נוטה להיפרד - ה"מבחנה" הכילה חמישה ליטרים, כמות מספקת לשבוע רכיבה ממוצע על וספה. תמיד היה צורך לוודא שיש מיקס במיכל התחתון, אחרת היינו מפמפמים עד בוש, בתחנות עם מחזוריות נמוכה המתדלקים שתפקידם היה למלא דלק ושמן בבוקר במיקסר, היו מתעצלים. הבעיה שאופנועים עם מנועים חזקים דרשו מהילה של 2% ומנועי וספות למשל דרשו 4% והשמן שנמהל היה כמובן הזול ביותר. יודעי ח"ן נהגו לקנות דלק בנפרד ושמן איכותי, להחזיק ג'ריקן ופיפטה גדולה למהילה. באופנוע שלי היתה כוסית מידה לשמן בצידו השני של מכסה מיכל הדלק והבעיה היתה קטנה יותר. המיקסרים נעלמו בגלל שיצרני האופנועים/קטנועים התחילו להתקין מיקסרים אוטומטיים בכלי שתי-פעימות לקראת סוף שנות השמונים (היה לי גם קטנוע כזה, עם מיקסר ופתח מילוי מיוחד לשמן, לידו היה מקום לבקבוק שמן) וכעשר שנים מאוחר יותר בא הקץ על מנועי שתי-פעימות (תחבורתיים) כמעט לחלוטין, בגלל תקנות זיהום אוויר.

2. משאבות נפט נעלמו כמעט לחלוטין מתחנות הדלק וחבל, כי יש חזרה ודרישה לנפט בקנה מידה מסחרי קטן, לתנורי חימום עם מיכל עצמאי. בימי כסטדנט לתואר ראשון חיממתי עם תנור נפט את הדירה השכורה (גם כמעט שרפתי אותה בגללו) ונאלצתי להטלטל בעיר בחיפוש אחרי תחנה עם משאבת נפט.

6. "עוז" חברת בת של פז אבל עדיין יש תחנות אוטונומיות של עוז.

אני גם זוכר את הבהייה האינסופית כילד בפרפר המתערבל לו בכוסית הזכוכית שהיתה בצד המשאבה. בצד המשאבה היתה ידית איפוס מכאנית; היתה תכנית "כלבוטק" נזעמת במיוחד בה גילו מתדלקים שעשו קומבינה וכביכול "שכחו" לאפס את המשאבה בתום כל מילוי. התשלום על מילוי ללא איפוס היה כמובן כבד במיוחד. זו היתה נקודת המפנה בה התחילו להתקין משאבות אלקטרוניות בהן לא ניתן היה להתחיל במילוי לפני איפוס.

לגבי הג'יפ בתחנה הקיבוצית - לא רוצה להתקטנן, אבל זה לא מודל 42'. מכסה מנוע גבוה ופנסים גדולים מעידים על מודל מעט מאוחר יותר, 48-52'.

תחנת פז מרכז הכרמל שבגלויה קיימת עד היום באותו מיקום. בתחנה זו חנה ג'יפ-מיכלית נפט בצבעי החברה במשך הרבה מאד שנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי broadaxe 1. אני גם זוכר את הבהייה האינסופית כילד בפרפר המתערבל לו בכוסית הזכוכית שהיתה בצד המשאבה. בצד המשאבה היתה ידית איפוס מכאנית; היתה תכנית "כלבוטק" נזעמת במיוחד בה גילו מתדלקים שעשו קומבינה וכביכול "שכחו" לאפס את המשאבה בתום כל מילוי. התשלום על מילוי ללא איפוס היה כמובן כבד במיוחד. זו היתה נקודת המפנה בה התחילו להתקין משאבות אלקטרוניות בהן לא ניתן היה להתחיל במילוי לפני איפוס. .

מתדלקים עדיין, אם אפשר כמובן, מגלגלים קומבינות על בסיס כזה, בדיוק כפי שילדים "עדיין" רואים פורנו במחשב ומשחקים ב"צעצועים" שהם בעצם כלי נשק קרים/נפיצים מסוכנים למחצה. גם החומוס במסעדות הטובות ביותר "עדיין" מלא קוליפורמים, אגב. ההבדל הוא שבשנות השמונים היה רק ערוץ 1, עם רק כולבוטק אחד (פעם בשבוע), "תצפית" אחת ויומן חדשות שישי אחד. זה אומר שבזמן ובמקום שהיה נוח לתחקירן והעורך הוא "הדהים" את המדינה באחת בחדשות מזעזעות - כמו העובדה שילדים שקיהלו לבר מצווה "תואם אפל" מריצים מין משחק ברמה גרפית שמזכירה כספומטים של היום, שבו הוא "מפשיט" איזו בחורה מפוקסלת ב"פוקר סטריפטיז".

אגב תחנות דלק: עד לשנות התשעים, לפחות, אלה נחשבו לסוג של חצי פלא טבע - כמו תחנת כיבוי אש, לדוגמא. שני הקומפלקסים האלה "כיכבו" על מדפי חנויות הצעצועים: לגו, פליימוביל וכמובן צעצועים לא ממותגים. בעידן שבו תחנת דלק הייתה לא פעם גג בטון+עמודים+משאבות+חדרון מתדלק+תא שירותים, חברת לגו יכלה בקלות לייצר רפליקה מעוררת הערצה גם בלי להזדקק לאריזת ענק.

.

כמו למשל המכשיר שמשכפל את פרטי כרטיס האשראי.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שלושה צילנדרים, שתי פעימות. בתקופת תחרויות הראליקרוס כיכבה הסאאב 96 (עם מנוע שתי פעימות מתוגבר) של דוד נמרי במרוצים, בצבעי הספונסר, חברת סונול... כך נסגר המעגל וחוזרים לענייני תחנות דלק.

1961. היום שירות אדיב פירושו: בוא, בוא חתכ'ת פראייר, אמכור לך במחיר מופקע מים כחולים לשפריצר ו-4 קילו שמן מסוג לא נכון, שבכלל לא היית צריך


1963. אוהב את העובדה שאפילו פרסומת חסרת חשיבות כזאת היתה יצירה קטנה של רישום פחם


1964. משום מה, הם התעקשו להמשיך להעניק שירות. כנראה לא ראו את התדלוק העצמי בא.


1966. תחנת דלק ליד מלון הילטון. ניחוח הבנזין באווירה קוסמופוליטית, במרחק יריקה מהמערה החשמלית.


1964. סיבה מצוינת לנסוע לעכו. נדמה לי שהאמן צפה קצת יותר מדי במד-מאן. פה זה עכו, לא route 66

1958. נהג ונוסע, ירוחם זה החור הזה שאליו זרקנו את העולים מדרג ב' בלי שהם הרגישו. אם אתה ממש צריך, עצור שם למלא דלק, אך הישמר מהמקומיים.

התחנה בכפר מסריק עדיין קיימת ואיש הקשר שלה הוא אבי עבאדה (במקום ד.להב)
תחנת השואבה לא קיימת
תחנת דרך פתח תקווה גם לא קיימת
(יכול להיות שמאז שינו את השם או שסונול הוחלפה גם בחברה אחרת כי מצאתי תחנת פז בדרך פתח תקווה וגם חיפושים בגוגל מראים על תחנת פז השואבה)

תחנת דרך פתח תקווה עדיין שם, אם כי כיום הכתובת היא דרך מנחם בגין 148.
לגבי תחנת השואבה בתל אביב, קשה לי לדעת למה הם מתכוונים. יש בתל אביב סמטת בית השואבה, ייתכן שהתחנה עמדה שם. בדקתי באתר "תל אביב 100" ואין רחוב שנקרא בעבר השואבה וששמו שונה.

http://441il.com/listco_res/%D7%AA%.../510758048.html

עם קולנוע "מתמיד" הזכור לטוב שהיה מציג הצגות יומיות ובשלב מסויים בשנות ה- 70 עבר להקרנת סרטי זימה עד אשר נהרס לפני מספר שנים.
אכן היתה לידו תחנת דלק פצפונת (מזכירה את התחנה ששרדה עד היום ברח' אילת ביפו ליד בתי האוסף).

חולקה אם איני טועה בעיתוני יום העצמאות.
אם אמצא אותה אולי אסרוק ואעלה לאתר.

חוץ מהמפות, היו גם:

כל חברה סיפקה בתחנות שלה את "אקורדיון" הקרטון שנהגו לפרוש על הדשבורד כדי להגן עליו מפני קרני השמש. המכוניות של פעם סבלו מנטייה לפתח סדקים ושברים באיזור זה, בגלל תנאי החום הישראליים.

אני זוכר חפץ שהפיצה "פז" - מעין מחזיק משקפיים פלסטי צהוב, שחובר לשמשה הקדמית באמצעות שתי פומפות ואקום שחורות.

"סיכת מומחים".... האם היה אי פעם מישהו שהשתמש בשירות הזה בכלל?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני זוכר שכילד ההורים נסעו לתחנה לקנות שמן
אז לא היה ילו אלא משרד מצ'וקמק שישבו בו שני מתדלקים כבני 70 ופשוט מכרו שמן ממותג (פז, איך לא? )
כמובן שאם יש משהו שלא השתנה מאז זה שאחד מהם כבר החזיק מגב לניקוי שמשות ועוד לפני ששאל אם אנחנו רוצים,הוא התחיל במלאכה

לא זכור לי שאי פעם ראיתי שמישהו עשה שימוש במבני הבטון הגבוהים הללו... מעניין שבכמה מקומות בארץ עוד עומדים, נטושים, כמה כאלה כולל השלט.

.

והפסד של חצי יום העבודה...

עד כדי כך סקרן אותי המושג 'סיכה' שעד היום אני מצר על המבנים הגבוהים והנטושים ושפע הצינורות המרשימים היורדים מהתקרה....

אחריות היצרן גרמה לתלות במוסכים המורשים מטעמה. בכדי לתגמל אותם, התנו את האחריות בניכוס הטיפולים.

אין לי מושג לגבי השנים ולכן אכתוב רק מה שאני זוכר

• דלק נתב"ג הפכה לאלון
• דלק בכניסה לגדרה מכיוון צפון הפכה לסדש
• סונול בית דגן הפכה לדור-אלון
• דור-אלון ברחובות הפכה לדלק
• דלק ביציאה מרמלה לכיוון צריפין הפכה לסונול
• תחנת סונול בתל אביב הפכה לדור-אלון

צומת נחשון - משום מה זכור לי שבצומת הזו שכנה תחנת דלק ובה...כלוב קופים (!) ובעלת מסעדה/מזנון "מיתולוגית" גם היא...היה משהו כזה או שזכרוני מתעתע בי?....

הכביש הישן לירושלים טרום סלילתו של כביש מס' 1 של ימינו, הכוונה היא לאותו כביש מקסים שנמשך ממחלף נשר דרך משמר איילון, גשר ביילי (אךךךך איפה הוא היום... ) ועד להתמזגות עם התוואי הנוכחי בואכה שער הגיא, האם לארכו של המסלול הזה היתה היכן שהוא תחנת דלק כל שהיא?....לטרון אולי?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

כלובי קופים היו בתחנת הדלק שבין חדרה לנתניה בכביש 2 בצדו המערבי.

אני לא יודע אם היא יחסית חדשה
זכורה לי גם איזושהי תחנה של "פז" אבל יכול להיות שזו כבר התחנה של לטרון

ובלב החצר שבמזנון/מסעדונת שבו כלוב עם כמה קופים. הזכרון שלך בסדר.

.

היום עברתי ליד תחנת פז דרומית לעכו, ליד מפעלי מילואות, בקצה בתחנה עדיין קיים מוסך "פז, סיכת מומחים" עם השלט הישן והמקורי (כיום יש שם חנות צמיגים אבל השלט עדיין קיים).
אני עדיין זוכר את חנות הווימפי האחרונה, שהייתה בכביש 4 בתחנת סונול ליד זכרון יעקב, לדעתי נסגרה לפני שנים מעטות...

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

תחנת של שהפכה לתחנת פז. גלויות פלפוט.

שימו לב לצבע המזעזע של הטנדר בתחתית התמונה!

....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!