19-03-2009, 23:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.05.06
הודעות: 7,610
|
|
אם תכנסו לבית שלנו תצליחו להבין אולי חצי מהשיחות...
(וחבר'ה, תפרטו קצת יותר, אני לא יודע מה איתכם אבל אותי זה באמת מעניין)
יש לנו שפה משלנו שמבוססת בעיקר על החוק שאומר שברגע שתינוק / ילד אומר מלה בצורה לא נכונה, אסור לתקן אותו, אלא במקום זה מתקנים את עצמנו על פי המלה, ועל החוק שאומר שיש מילים שפשוט חייבים לעוות אותן. כמו כן, תוכלו לשים לב לכמה דפוסים, כגון מילים ארוכות שבהן האות ו' מופיעה לפחות 3 פעמים, ומאחורי הראשונה יש אם קריאה, נהגות בצורה שונה לגמרי ועם השמטת ה-ו' האמצעית (למשל, אוטובוס = אַוְטַבּוּס).
פינצטה = צִימְפֵּטַה
מזלג = זַמְלֵג
פקק = קַפְּק
פסטה ביחיד = פַסְטוֹאִיד (תוספת ה-ו' וה- "איד" בסוף היא דפוס חוזר)
אוטובוס = אַוְטַבּוּס (גם זה דפוס חוזר)
נחתי = נחתי גֶרְטוּק
הכלב = הכלבה, הילד = הילדה (כל יצור זכר חי נהגה כנקבה. נקבות נהגות בלשון נקבה גם כן)
"אוּטֶר גֶזוּקְט" = אז הוא אמר
"ובא לציון גואל" = סוף כל סוף
"את פתח לו" = פתח את הדלת
"צואה של מטופלים" = קוביות שוקולד כדוגמאת Traffles (אבא שלי הוא רופא)
מילים כמו "בוזגלו", "מוישה-זוכמיר" ו-"האיך-קוראים-לו-של-הזהו" הן כמעט מילות הרמז היחידות (משמשות גם כממלאות מקום של מילה שפרחה מזכרונך)
* כמו כן הרבה פעלים בלשון נקבה בעבר נהגים במלעיל במקום במלרע, ולהיפך
* הילדים הם לעתים קרובות הילדים של כולם (מבחינה תחבירית), אח שלי הוא גם הרבה פעמים הילד שלי
* כל משפט שני ככל הנראה יגרום לפתע לבן שיחך לשיר שיר קיים, בו מופיעות המילים שאותן התחלת להגיד
* תמיד כשמונים את האפשרויות למשהו מסויים (נגיד, מה יש לאכול) מוסיפים "כאפה" בתחילת או בסוף הרשימה
* אבא שלי נוהג לערב במשפטיו כמה שיותר מילים משפות מזרח-אירופאיות וים-תיכוניות שונות, אף על פי שאיננו דובר אף אחת מהשפות הללו (יש לו חוש נהדר לשפות)
* אם אנחנו לא בבית זה סימן שנסענו לירושלים. "איפה אמא?" "נסעה לירושלים". הייתי בירושלים מקסימום 4-5 פעמים בחיים שלי...
יש לציין שביטויים מהעולם הדתי חוגגים אצלנו, כמו גם ביטויים ושירים חסידיים, אף על פי שאנחנו קונסרטיבים - אנחנו (ואבי החילוני במיוחד) שואלים הרבה ביטויים מהתרבות החרדית והדתית-לאומית.
..........
וזאת רשימה מאוד מצומצמת, אני נשבע לכם שבהתחלה כשהייתי מדבר בגן אנשים לא הבינו מה אני רוצה...
|