אהלן,

אשמח לשמוע את דעתכם...
למה שמישהו מהמרכז ירצה ללמוד בירושלים (מעבר לעובדה שהעברית זאת אחלה אוניברסיטה).
לגבי מגורים בעיר, אווירה "סטודנטיאלית", הטבות לסטודנטים, בכלל אם זאת עיר "צעירה" כמו שהרבה מחשיבים את ת"א וכו'..

תודה

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

לפעמים ברירת מחדל
אנשים שלמשל לא מתקבלים במקומות אחרים וכן מתקבלים בירושלים יעדיפו ללמוד שם מאשר להרשם למכללה.
אם ירושלים זאת עיר צעירה זה תלוי באם האנשים נשארים בעיר אחרי סיום הלימודים

אמנם אני לא סטודנטית- אבל כן מכירה את ירושלים מצוין, ויכולה להעיד שהעיר מ-ל-א-ה בסטודנטים, ולא חסרה אווירה טובה...
מספיק לצאת לעיר בשישי בצהרים למסיבות רחוב החביבות בשביל להבין שכנראה שלא חסרים "חיים" לסטודנטים שבחרנו ללמוד שם

למדתי בי-ם. נהניתי מכל דקה בעיר. בניגוד לדימוי - העיר חיה. יש לאן לצאת, גם בסופ"ש, יש חיים סטודנטיאליים
די מפותחים. יש הנחות משמעותיות לסטודנטים בארנונה. יוקר המחיה (להוציא שכ"ד שמשתווה והולך לאיזור המרכז)
עדיין נמוך יותר.
קמפוס עין כרם וקמפוס גבעת רם (השניים בהם יצא לי להסתובב וללמוד) נהדרים בעיני. בגבעת רם יש המון דשא
ומרחבים, וכמעט תמיד תמצא קבוצות יושבות בשמש על הדשא הגדול. כיתות הלימוד שופצו או שהן בתהליך שיפוץ.
מעבדות הסטודנטים בכימיה וביולוגיה שופצו גם הן ועברו לבניין חדש.
בעין כרם - אוירת בי"ס לרפואה. לא יודעת איך להסביר את זה במילים, אבל מאד נהניתי מהקורסים שלקחתי שם.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מאוד תלוי מה אתה רוצה ללמוד.
אם אווירה יותר חשובה... אתה יכול למצוא אוירה בכל אוניברסיטה. לא יודע כמה זה פקטור בבחירה שלה.
לגבי ארנונה - לי יש תובנות אחרות. יוקר המחיה גבוה יחסית לב"ש ודומה לחיפה.

אני חייב לומר שאני אישית לא ראיתי כ"כ את החיים הסטודנטיאליים המדוברים מכיוון שעסקתי בלימודים, פרנסה ומילואים - זמן לשאר לא כ"כ נשאר... אבל גם זה תלוי בתחום הלימודים שלך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

זאת שאלה שאני עוד לא יודע לגמרי לענות עליה..
כלכלה/מדעי המדינה כרגע..

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

במקרה כזה אין הרבה הבדל בין האוניברסיטאות. אני לא מכיר איזו אוניברסיטה מועדפת בתחום.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הכוונה היא יותר במובן ה' ת"ש ' ..
אם ירושלים זה מקום מהנה/חוויתי/מעניין להעביר בו 3 +/- שנים, איך הכיתות באוניברסיטה וכו' וכו'..
אפשר לנהל עשרה דיונים על מה עדיף ללמוד ואיפה.. כאן הכוונה היא "שטחית" יותר

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

כפי שכתבתי - אני מאד נהניתי מהשנים שלי בירושלים.
לגבי כיתות וכו' - אתה מתכוונן לקמפוס הר הצופים, ואין לי ממש מושג.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20