|
29-05-2015, 10:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
"כאוס" ירד מהרשת, סוף.
"כאוס" ירד מהרשת, סוף.
"כאוס" ירד מהרשת, סוף.
אביתר בן-צדף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.global-report.com/eviathar/images/he/345360_a.jpg]
גנרל ג'ימס נ' מאטיס
גנרל ג'ימס מאטיס דיבר חיילית עם אנשיו בצד יצירתיות מדהימה, שהממה את מטותיו
"כאוס", היה אות הקריאה של גנרל הנחתים ג'ימס נ' מאטיס – אחד הגנרלים היחידים בארבעת העשורים שאחרי מלחמת ויטנאם, שהצליח להיות סמל לנחישות הנחתים וליכולתם ומודל לחיקוי. מאטיס היה אחד משלהם למרות שענד כוכבי גנרל – אולי כמו גנרל הנחתים צ'סטי פולר הנודע משנות החמישים.
"איני מפחד מלחץ" – אמר הגנרל, שהיה ידוע בפיו המשוחרר למדי – "אני יוצר אותו". עשרות החיילים, המש"קים והקצינים, שנאספו לשיחה לא-מכופרת עם מפקד הפיקוד המרכזי האמריקני, חייכו. הם ציפו לכמה אמירות פרועות של מפקדם, שלא ידע לסכור את פיו, ודיבר אתם בהומור, בחוכמה, בגובה העיניים ובשפה פשוטה, שחיילים מבינים.
בבית הלבן ובפנטגון לא אהבו את גנרל מאטיס, וסימנו לו את הדרך לגמלאות – קצת לפני הזמן. דילגו עליו במרוץ לפיקוד על חיל הנחתים, ואחרי שפיקד על הפיקוד המרכזי לא הוצע לו כל תפקיד. מאטיס הבין את הרמז, והלך הבייתה, וארצות-הברית הפסידה גנרל, שהחיילים אהבו, והייתה לו יכולת אינטלקטואלית מרשימה.
את יכולתו האינטלקטואלית הפגין גנרל מאטיס כשפיקד על מבצעים פורצי-דרך של המארינס. הוא פיקד על דיוויזיית נחתים בכיבוש עיראק; והוא הנחית כוח נחתים, שהושט באוקיינוס ההודי, בתוך אפגניסטן, והוליכו לכיבוש קנדהאר. בכל המבצעים הפתיע את האויב בתנועה בנתיב בלתי צפוי, בעוצמה רבה ובמהירות, תוך שימוש נבון בעדיפות החומרית של ארצות-הברית ובעדיפותה הטכנולוגית.
לימים פורסם, כי גנרל הצבא דיוויד פטראוס, שפיקד על זירת אפגניסטן, הוא מאבות המדריך האמריקני החדש ללוחמה בטרור, וכל מהַללי פטראוס שכחו לציין את תרומתו האדירה של גנרל מאטיס לכתיבת התורה, החל מהוראותיו הכתובות לאנשי הדיוויזיה שלו בפלישתם לעיראק.
מאטיס נראה כמו נחת קשוח, ומתנהג כך, למרות שהוא בן 62 וחצי. כגנרל בעיראק ובאפגניסטן, דילג בין עוצבותיו, גם תחת אש אויב, ובדק את כוננות אנשיו ואת הבנתם המבצעית. הנחתים יראו מפניו, אך אהבו לראותו ביניהם במסורת הגנרלים-חיילים, שכה זרה לרבים בפיקוד הבכיר.
"אתם יוצאים לאפגניסטן" – אמר לאנשיו בשנת 2005 – "ותפגשו שם אנשים, שמכים את נשותיהם כיוון שאינן חובשות רעלה. אתם יודעים, לאנשים האלה לא נותרה זכרות. לכן, זה תענוג עילאי לירות בהם. למעשה, לחימה זה אושר. אתם יודעים, זה הרבה צחוקים. לירות באנשים מסוימים זה הרבה אושר, ואני אהיה שם אתכם, כי אני אוהב קטטות".
דבריו דלפו מיד, והרעישו את הפנטגון, אך לא עצרו את קידום הגנרל הסוער, שנחתיו אהבו. הוא שילב בעיניהם את הגסות החיילית, הומור ויכולת מחשבה. אמרותיו, שהרגיזו את מפקדיו, הצהילו את אנשיו, שאפילו קעקעו אותן על גופם.
יחד עם זאת, הורה מאטיס לאנשיו (בשנת 2007): "כאשר אתם מפגינים זעם, או אי-כבוד, כלפי אזרחים [עיראקיים], אלקאעידה ושאר המחבלים נוחלים ניצחון; וכאשר אתם מנופפים בידידות לעבר אזרח עיראקי, מתהפך אלקאעידה בקברו".
כעת יש מי שמפנטזים, שהגנרל ירוץ בשנת 2016 לנשיאות. ובפעם הראשונה גנרל מאטיס אינו מרבה לדבר – לא בטקס פרידתו, בנוכחות צ'אק הייגל, שר ההגנה, מהפיקוד המרכזי אחרי כשלוש שנים ולא בשיחת פרידתו עם חברי ועדת הסנאט לכוחות מזוינים.
גנרל מאטיס התפרסם בראשונה כשפיקד כבריגדיר-ג'נרל על התרגיל המשותף "כוכב זוהר" עם צבא מצרים בעת אירועי הטרור באחד-עשר בספטמבר 2001. הוא הורה לאנשיו לעבור לכוננות גבוהה, וללכת עם מחסנית מוכנסת לרוביהם ועם כדור בבית-הבליעה. קציניו מספרים, שישנו אז עם אקדח טעון מתחת לכריותיהם. ובסוף נובמבר פיקד מאטיס על כוח 58 (הראשון מחוץ לחיל הים, שפיקד על כוח-משימה ימי), שחדר לעומק אפגניסטן, וכבש את קנדהאר תוך שבוע.
לאחר כשנה וחצי נשלח בראש דיוויזיית נחתים לכבוש את עיראק. בראש כמאה אנשי מטהו, הכין מאטיס את המבצע, והכתיב יעדים, שנראו למטהו בלתי-אפשריים. בהנחייתו, תכנן המטה מבצע אדיר, שמיצה בהיקפו את היתרונות העצומים של הכוח האמריקני. המטה תכנן את המבצע, את הסיוע ואת התחזוקה, כדי שתנופת המבצע לא תיעצר עד להשגת המשימה. כדי לבדוק את עצמו, הוא תרגל עם מטהו את המבצע ב"שולחן-חול" אדיר, שגודלו כאצטדיון כדורגל אמריקני, שנבנה בכוויית. מאטיס שפע רעיונות, והפתיע את מטהו ביצירתיותו, מספרים קציניו דאז. הוא זרק רעיון, והמטה נותר המום. כעבור שבוע של עבודה סביב השעון קרם הרעיון עור וגידים.
לפני שיצאו לקרב על עיראק, פרסם גנרל מאטיס דף קרבי לאנשיו, ובו התווה את כוונתו על דף אחד, שהנחתים הצמידו לאפודיהם. הדף הקרבי כלל פקודה, שמאפיינת את דברי מאטיס לאנשיו, והפכה לססמה, שהודפסה על גופיות, על מדבקות ועל פוסטרים בכל רחבי ארצות-הברית: "הראו לעולם, שאין חבר יותר טוב מנחת אמריקני, ואין אויב רע יותר ממנו".
בשנת 2003, כך נמסר, הציע גנרל מאטיס למנהיגים עיראקיים לשתף עמו פעולה. "באתי [לארצכם] לשלום", הוא אמר, "לא הבאתי ארטילריה, ואני מבקש מכם בדמעות בעיניי, אם תדפקו אותי, אהרוג את כולכם".
הנחתים אהבו את גנרל מאטיס, והוא אהב אותם, והאמין בהם. כמו הרבה מפקדים דגולים, חשב מאטיס, שהחיילים הפשוטים הם המפתח להצלחת הכוחות המזוינים. גנרל צ'ארלס קרולאק, שפיקד על חיל הנחתים, המציא בשנות התשעים את המושג "הקורפורל האסטרטגי" – העצמת החפ"ש כמרכיב החשוב ביותר בלחימה – ומאטיס הלך בעקבותיו. לימים יעריכו, כי עיצב דורות שלם של מפקדי נחתים לגלות תוקפנות, נחישות ומנהיגות קרבית. "כנחתים, לא הייתה לנו דוגמה טובה ממנו", אומר קצין בכיר בחיל.
מאטיס האמין באנשיו, ועיצב אותם כרוחו. בפלישה לעיראק באפריל 2003 הורה לאנשי דיוויזיית הנחתים 1 לנהוג בעיראקים בכבוד מחד גיסא, ולשמור על ביטחונם מאידך גיסא – שילוב, הנמצא מאז בכל הפקודות האמריקניות ללוחמה בטרור.
מאטיס שירת כארבעים ואחת שנה. הוא החל את דרכו בשנת 1972 לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה של מרכז מדינת ואשינגטון. היה מ"פ מסייעת, וכמג"ד נחתים, השתתף במלחמת המפרץ. לאחריה מונה למח"ט 7 בנחתים, ופיקד על כוח המשימה 58 בפלישה לאפגניסטן. במלחמה בעיראק היה כבר מפקד דיוויזיה 1, והיה לו חלק מכריע בקרב על פאלוג'ה.
בספטמבר 2007 מונה למפקד פיקוד הכוחות המשולבים (JFCOM) האמריקני, והועלה לדרגת ארבעה כוכבים. עד אז פיקד על פיקוד הפיתוח הקרבי במארינס, והיה ראש צוות ההסבה של נאט"ו (SACT). כשסגר הפנטגון את פיקוד הכוחות המשולבים, בשנת 2010, נשלח מאטיס לפקד על הפיקוד המרכזי במקומו של גנרל דיוויד פטראוס, שעבר לפקד על זירת אפגניסטן. מאטיס הפך לדיפלומט במדים, שנדד בין בירות במזרח התיכון – אזור אחריותו – ופגש מלכים, ראשי ממשלות וגנרלים.
למשקיפים מהצד היה ברור, שלמרות היותו מפקד מבריק, שאין רבים כדוגמתו, גנרל מאטיס לא יקודם, והעריכו, כי יפרוש באוגוסט, ערב יום הולדתו ה-63. הוא ביקר את מדיניות האמריקנית כלפי איראן, כיוון שאינה ברורה דיה, ונראה, כי לא שבע נחת בתפקידו, והכעיס את הממונים עליו, הנשיא ושר ההגנה.
יכול להיות שמאטיס היה נבחר למפקד הבא של חיל הנחתים, אך כך היה עליו לצמצם את סדר-הכוחות של החיל במסגרת הקיצוצים בתקציב ההגנה – משימה, שאינה מתאימה לגנרל, שכה אהב חפ"שים. לכן, הוצאתו לגמלאות עשתה חסד עם גנרל מאטיס, שזוהרו לא הועם במשימה לא-נעימה.
(פורסם ב"גלובל ריפורט", 01.04.2013)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|