19-04-2010, 20:01
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.04.03
הודעות: 23,256
|
|
|
רחמנות, גם כשהוא לא אשם רודפים אותו
השם החווה הסינית ניתן למקום ע"י חיילי צה"ל. במקום הוקם פרויקט חקלאי של מצרים
בסיוע יפן (לכן השם שגוי, החווה היפנית היה יותר מדוייק).
בכל אופן, הקרב הזה, אחד הקשים במלחמת יום כיפור ובמלחמות ישראל בכלל, העמיד את
כולנו בסיטואציה לא נעימה. הפיקוד ששלח חיילים ללחום שם מנע מהם את המידע לגבי מה
באמת הולך שם. אפילו לוחמים שיצאו מהקרבות שם קיבלו הוראה שלא לגלות לחיילים
"הטריים" מה יש שם.
המידע שניתן לאלו שנכנסו זה שבמקום יש ציידי טנקים (חי"רניקים בעיקר) ולכן, כאשר הגיע
גדוד 890 של הצנחנים בפיקודו של המג"ד יצחק מרדכי - הם היו המומים ממה שהתגלה
בפניהם. טנקים, אש כבדה, הפגזות, חיילים מצריים - בקיצור, סיוט, והרבה יותר ממה
שנאמר להם.
הטענות הקשות מופנות עד עצם היום הזה לעבר אברהם אדן (ברן), שהיה מפקד האוגדה,
ודוביק תמרי - סגנו. הטענות נגדם הן שאלה ידעו מה הולך "שם" אבל הסתירו את המידע
מהחיילים, ככל הנראה כדי לא להוריד את המורל ואת הביטחון, שהרי ידעו כי עשרות מהם
הולכים להיהרג.
איצק מרדכי, שכמובן נלחם בקרב הזה - זכה לאחר המלחמה בעיטור העוז. להאשים אותו
באחריות לדבר הזה (שאולי כלל לא אמור להיקרא מחדל) בעוד שהוא סיכן את חייו בדיוק
כמו אחרון החיילים - זאת חוצפה ממדרגה ראשונה. אם ידע, אז היה מוכן להקריב את עצמו
בדיוק כמו השאר.
הסיפור האמיתי הוא ככל הנראה ניסיון מכוון להסתיר מהחיילים את עצם המשימה שלהם,
שהייתה כנראה "להעסיק" את המצרים כדי שמפקד אוגדה 143, אריק שרון יחצה את
התעלה (ובדיעבד יביא לניצחונה של ישראל).
השאלות הן האם ראוי להקריב חיילים כמו משחק שחמט? האם היה ראוי לומר להם מה יש
בחווה הסינית? (והיו מי שידעו כאמור), מותר להקריב קצת למען הכלל? בכל אופן, מדובר
בנושא מאוד סבוך ולא פשוט מבחינה מוסרית.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
