במדורו השבועי
"שטח צבאי", נוהג אמיר בוחבוט, כתב NRG מעריב לענייני צבא וביטחון, להתלוות אל קצינים בכירים ביחידות צה"ל השונות, לראיין אזרחים שגרים בקו הגבול, ובקיצור, לדבר מהשטח. בוחבוט אוהב את הצבא ודובריו. לאחרונה, למשל, נפרד מאלי קמיר – לשעבר יועץ התקשורת של שאול מופז, באומרו כי "זהו הסיפור על יועץ תקשורת שידע לתמרן ברגעים הכי קשים בין כלי התקשורת השונים שרדפו אחרי סקופים... צריך גם לעצור מדי פעם את העבודה העיתונאית ולדעת לומר תודה".
לא הייתה זו הפעם היחידה בה ביקש בוחבוט "לעצור את העבודה העיתונאית ולומר תודה". שבועיים קודם לפרסום הכתבה על קמיר התלווה הכתב אל תא"ל ערן אופיר, והצהיר כי "הגיע הרגע שגם הציבור יידע מי האיש עומד מאחורי החומה והבטון. האמא והאבא של הגדר". כאשר פורסם בטעות כי נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, מתכוון להורות ליהודי ארצו לכרוך סרט צהוב על שרוולם, מיהר להכריז כי "בצה"ל כבר מתכוננים לחמם את המנועים". שעות ספורות לאחר ששבעה בני משפחה ששהו על חוף הים בעזה נהרגו בנסיבות הנתונות בבדיקה, פרסם כתבה על פעילות חיל הים מול חופי עזה, ובתזמון מופתי ציין כי "אל"מ יורם לקס, המכונה 'לונגו', עדכן את "הירוקים" שלוחמיו על כלי השיט מזהים מהים את המשגרים בחוף, ומבקשים אישור ירי. האישור התקבל והתוצאות היו מרשימות", ובשבוע שעבר, שעה קלה לפני מסדר הכנפיים של בוגרי קורס טיס, ראיין את סגן א', טייס לעתיד ומסתערב לשעבר. בין שלל פעילויותיו, מספר בוחבוט, השתתף א' בלכידת בכיר חמאס בחברון, ש"תמונת הכניעה שלו לבוש בתחתונים בלבד התפרסמה בכלי תקשורת רבים בעולם".
על רקע הדברים לא ניתן אלא להסכים עם כותרת המשנה של "שטח צבאי", שמספרת כי המדור "מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע".
נכתב עבור התקשורת המודפסת, אך התגלגל בסוף לכאן.