11-04-2010, 13:01
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
את יכולה להביט על היהודים האמריקאים ולראות לאן בדיוק "זה יגיע"
נושא השואה, אצל יהדות ארה"ב ה"מאורגנת", הוא כמעט נושא חובה לעסוק בו, אבל כמעט לא מתצאי יהודי אמריקאי אחד ש"יודה" בקשר משפחתי לשואה. כשמגיעה השאלה (לדוגמא מצד מדריך-אוצר ביד ושם) "למי פה היו במשפחתו ניצולי שואה"? (נשאלת כדי לנסות ולתת להרצאה מימד אישי, או לנתב אותה לעיסוק בשואת קהילות מוגדרות) אז פתאום כולם "דור שמיני בארה"ב": ההסבר פשוט - עבור אדם שנולד לסביבה בה הוא "חזק" ובעל מעמד, השפעה וכוח קשר אישי לשואה - אירוע שבו היהודים נתפסים כחלשלושים, נגררים ועלובים - זה משהו שמעדיפים להדחיק, בעוד שברמה הלאומית אין לו בעיה לראות בזה אירוע מכונן.
באותה מידה אפשר לראות תופעה כזאת גם בתחומים אחרים: אתה משוחח עם אדם בן חמישים, שגדל כמוך בשכונה שרובה אוכלסה באנשים שהיו עולים חדשים, ושואל אותו "מאיפה המשפחה שלך באה?" ונענה ב "לא, אנחנו דור שביעי בארץ, אבל אני חושב שבאו מרוסיה". אתה מקשה ואומר "כולם דור שישי?, גם אבא גם אמא" ואז מסתבר שאבא שלו דור שישי, אמא שלו בכלל ניצולת שואה מהונגריה... איפה שאפשר אנשים מאמצים את ה"שורשים" שנתפסים כ"מכובדים" יותר ברמה האישית, ומדחיקים שיוך משפחתי שנתפס כבעל רקע (בהשוואה לאותו הזמן) פחות מעורר כבוד.
_____________________________________
.
|