גן עדן



ישנו גן עדן יציר אלוקים:

עץ הדעת עץ החיים...

ריח ניחוח וכנף רננים

בשער מסוככים מלאכים.



ישנו גן עדן של אדם:

קדושת המקום וקדושת הזמן,

דוגמת ירושלים עיר הקודש,

חגים ומועד בימות החודש.



ישנו גן עדן בלב אנוש:

הדבק באלוקים לא יבוש,

נהנה מיגיע כפיים-

"כעץ שתול על פלגי מים"




הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: בראשית.

אלימות



אלימות- פרי באושים,

כוחה- ארס נחשים,

עזיבת "מקור מים חיים"

חציבת " בורות נשברים"



אלימות מחלחלת רבדים,

זורעת הרס, מפילה חללים,

כאש בשדה קוצים

מותירה עקבות חרוכים.



השמים מזילים דמעה

הארץ זועקת זעקה:

"שובו בנים שובבים"

מנעו שפיכות דמים!



הערה: השיר נכתב בעקבות ריבוי מקרי הרצח האחרונים.

כל כך מזעזעים ובלתי אנושיים.

דור הפלגה



באחד הימים הקדומים

ירדו מהרי קדם המורדים,

בלב ונפש מאוחדים

בלשון אחת מתאגדים.



במוחם הגו רעיון מסעיר

לבנות מגדל ועיר-

ראשו נושק לרקיעים

נלחם בצור העולמים.



מייד החלו במלאכה

בעוז בהתלהבות יתרה,

חרוצים כנמלים

קלים כאיילים.



אלוקים ירד מהעליונים

לחזות באלה הפתאים,

חלום חייהם ניפץ לרסיסים,

בלבל השפה והפיצם לעברים.



הערה: השיר נכתב בהשראת סיפור: דור הפלגה

המופיע בפרשת: נח.

ניסיונות



חיי אדם רצופים ניסיונות

כגלי ים מחוללי מערבולות,

יש וינועו אמות הסיפים

יטלטלו גוף ונפש בכאבים.



יאחז אדם בחבל ההתמודדות

ישא תפילה מתוך התבודדות,

דוגמת יעקב איש האוהלים

חשש מעשו וביקש רחמים.



מעשה אבות סימן לבנים

דוגמת אברהם איש החסדים-

בעשרה ניסיונות התנסה

בחסדי ה' - בניסים יצא.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: לך לך.

מזל וגורל



יש אדם בר מזל-

עמוס כל טוב כברכת הטל

ויש אדם מוכה גורל

משא כבד עליו נפל.



אל יתייאש מן הרחמים

יעתיק מושבו למרחקים,

דוגמת אברהם אבי האומה-

בציווי אלוקים מקומו שינה.



כשחרב חדה מונחת על צווארו

יאבק אדם במר גורלו:

יצעק צעקה לשמים

דוגמת ישראל במצרים:

"מן המייצר קראתי יה

ענני במרחב יה"



יש אדם מדשדש במקומו

הצלחותיו אינן בהישג ידו,

אם לשמו יוסיף רק אות

היא תתנגן ותחולל פלאות,

דוגמת אברהם, שרה ויהושע

עליהם שחר חדש הפציע.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: לך לך

אברהם מכניס אורחים



כחום היום חמה מסנוורת

סמוקת לחיים לסביבה מחייכת,

אברהם מצפה בכיליון עיניים

לאורחים מארבע רוחות השמים.



גופו לוחש כאבים

רוחו נוסקת גבהים,

בליבו מחול חסדים

תווי אהבת הזולת מתנגנים.



אברהם דבק במטרה

לפתע תגלית מסעירה:

שלושה אנשים קרבים בצעידה

אברהם ינוע לקראתם בדהירה,

ידיו יפרוש ככנפי יונה.



אברהם איש המעשים

פיו ימעט במילים,

מעט מים יגיש לרחיצה

וכיד המלך יציע סעודה.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: וירא [חומש בראשית]

מהפכת סדום ועמורה



לא הואילו מילים ותחנונים

כובד החטאים גדש שיאים,

זעקות העשוקים נבלעו בכתלים

אלוקים אינו מוחל לאכזרים.



מהפכת סדום ועמורה

מדבר,ים גופרית ותבערה.

רוח בוחשת בלהבות

אבנים מזילות דמעות.



לוט ופמלייתו ממלטים נפשם

מתוך פיח ותמרות עשן,

אשת לוט מביטה לאחור

הופכת לנציב מלח צחור.



עד היום בואך לדרום

יבחינו עינך בעקבות האסון,

בראש הר סלעי

גוש בוהק פלאי.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת וירא

אליעזר ורבקה



"לעת צאת השואבות"

שעת בן השמשות,

אליעזר נושא תפילתו

מתוך עמקי נשמתו,

כל עצמותיו תאמרנה תחנונים,

לאדונו ישמור אמונים.



אליעזר מביט בשואבות

עת כדיהן במים ממלאות,

הנה נערה מהלכת בקלילות

פניה ובגדיה קורנים אצילות,

שזורה היא- עמוד חסדים,

הציפיות קורמות עור וגידים.



אליעזר משתאה ומחריש

חוזה בפליאה בתרחיש:

"שתה וגם גמליך אשקה"

גמליו גומאים המשקה

מרווים צימאונם בשקיקה

התלהבותם גוברת מטיפה לטיפה.



אליעזר מודה לאלוקים

על הארת הפנים.

לרבקה יעניק תכשיטים

בהם כמוסים רמזים קדושים.



הערה : השיר נכתב בהשראת פרשת חיי שרה.

אברהם רוכש אחוזה בחברון



עולמו של אברהם חרב

עת שכל אשת נעוריו,

פניו נפולות כציץ נובל

עיניו דומעות כנחל זורם,

שפתיו כשבולים שדופות קדים

ליבו מוצף גלי ייסורים.



אברהם מרחיב שורשים בחברון,

חלקת אדמה רוכש מעפרון,

בארבע מאות שקל יקנה-

שונא מתנות יחיה,

אחוזה לנצח נצחים

סימן אבות לבנים.



אברהם ירא אלוקים

יראה לעתיד גורל הבנים -

כשחר מפציע למרחקים:

מלכות דוד שבע שנים,

רוח אחרת במרגלים,

עיר מקודשת - מחברת אחים.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת חיי שרה [חומש בראשית]

שנאה



"שנאה תעורר מדנים"

שדה ברקנים-

יש לגדעה מן השורשים

טרם תצמח למימדים מפלצתיים:

דוגמת הנחש על גחונו-

יכהו האדם וירוצץ ראשו.



יש שנאת אחים

דוגמת יעקב ועשו התאומים

טרם לידתם- שני לאומים:

זה איש ציד וזה תם יושב אוהלים,

שניהם לעד יריבים

טרם בוא אחרית הימים.





יש שנאה עיוורת

אותה גברת בשינוי אדרת:

דוגמת מלך חדש במצרים

יגזור על כל בן וישליכהו למים.

עם ישראל ירבה ויפרוץ לשיאים.

אלוקים יצילהו ביד חזקה וניסים.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: תולדות

באר מים



באר מים משחר בראשית

שזורה מקורות אנרגיה ותכלית,

ממימיה ירוו צימאונם

כל רמש וכל חי.



יש והבאר תחולל ריב ומדון

עת יתחרו ביניהם חום וצימאון:

דוגמת עבדי אבימלך ואברהם

דין ודברים ניצתו לשונם.



יש והבאר תצמיח ישועה

תזמן אליה איש ואישה:

דוגמת יעקב ורחל

זכו להקים בית לתפארת ישראל



יש ובאר המים משולה לתורה

מרווה צימאונה של הנשמה

מרחיבה מוח ולב

טועמיה יתענגו בצל האל.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת תולדות.

" "ויצא יעקב ..."


"ויצא יעקב מבאר שבע"

מקום מגוריו דרך קבע,

בעצת הוריו

חרנה ישא רגליו,

משא כבד על כתפיו

שובל רוחני יגרור אחריו.



מוחו מערבל מחשבות

ליבו סוער רגשות,

בצמר עיזים עורו כיסה

תעתועים פרי עורמה,

הדי צעקת אחיו מהדהדים

מעייני נפשו מייסרים.



כאבי פרידה מארץ קדושה

ירידה לצורך עליה,

אינו בודד במערכה

מלאכים ילווהו באהבה,

עיניו ישא למרומים

בתחינה לאות מאלוקים.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: ויצא.

סולם יעקב



קרני חמה אחרונים

ישייטו בין הערפילים,

השמים יאפילו אפילה לילית

יעקב מתקן תפילת ערבית.



יעקב מכין עצמו לשינה

אבן מראשותיו לליל מנוחה,

ארץ סגולה מקופלת תחתיו

נחלת אבות מיועדת לבניו.



יעקב צולל לשינה עמוקה

בחלומו סולם ובראשו שכינה,

מלאכים צחורים עולים ויורדים

רז וסוד לאוזניו מלחשים.



"וייקץ יעקב משנתו"

יראה ופחד יחוש מבוראו,

נדר נודר בלב שלם,

הקמת מצבה והפרשת מעשר.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת ויצא: חלומו של יעקב בהר המוריה.

יעקב ורחל



יעקב ישנס מותניים,

רוחו טובה כיין,

נתבשר בשורה משמים

ליבו ישא רגליים.



אל ארץ קדם יגיע,

רעש והמולה אותו יפתיע,

פי הבאר כחומה בצורה

ידי הרועים להושיע קצרה.



כקרן אור בין העננים

תגיח לפתע רחל עם העדרים,

כל כבודה בת מלך פנימה

יעקב יגל האבן ויישק פניה,

עיניו ימטירו דמעות שליש,

ברוח קודש יראה עתיד.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת ויצא ודברי רש"י

כעס



הכעס אם כל חטאת

מעלים בינה מבר דעת ,

כולו שטוף הבל הבלים

מסיר רוגע לילות כימים.



הכעס מסלף מציאות

מרחיק שמחה ונעימות,

כהר געש המתעורר מתרדמתו

כן יעביר אדם מדעתו.



הכעס מעוות תווי פנים

משחיר נפש מבפנים

משליט מיני גיהינום

מאבד השראה וכישרון.



יש וינבע משיכרון שלטון

יהרוס כל צל של הגיון

דוגמת : שאול המניף חנית

שואף לכבות - פתיל חיי דויד.



הערה: " הבית האחרון נכתב בהשראת הפסוקים:" ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודויד ברבבותיו, וייחר לשאול מאד וירא בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדויד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו המלוכה, ויהי שאול עוין את דויד מהיום והלאה,,,ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב מפניו פעמיים" [שמואל א, ז-י"א]

יעקב ועשו נפגשים



יעקב צופה למרחקים

במוחו זיכרונות נעורים ,

בכורה בנזיד עדשים

ברכות- פרי תעתועים.



אוזניו קולטות רעשים

בליבו רגשות מחוללים,

לפתע יפגוש בעיני עשיו

יקוד וישתחווה לפניו.



עשיו עטוף שריון לוחמים

רגשות יסתיר בנשיקות וחיבוקים,

האם זו התפייסות לעולמים,

או פתח לסכסוכים עתידיים?



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: וישלח [חומש בראשית]

יעקב נאבק עם המלאך



שמים עטורי כוכבים

סביב הלבנה מחייכים,

מי יבוק הכחולים

דמות יעקב משקפים.



כאייל העורג אל אפיקי מים

יערוג יעקב לאבינו בשמים,

"ויוותר יעקב לבדו-

ויאבק איש עימו"



זה בזה נאבקים

החולות מחללים,

יעקב נלחם כארי בגבורה,

באלוקים בוטח ולא ירא.



יעקב אינו נרתע

גיד הנשה נפגע,

מעתה יקרא ישראל

לנצח סגולה יישאר!



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: וישלח.

יעקב מבקש שלווה



יש ואדם יחפוץ לישב

לנוח מעמל החיים והכאב,

לפתע, שלוותו תימס תתפוגג

להב חדה מראשותיו תתנוסס.

יאזור כוחות ויתמודד

יבטח בה' ויתעודד.



כציפור דרור המרקיעה שחקים

כנפיה פורשת בין הערפילים

לפתע, חץ ציידים אכזרי

יפלח גופה הזעיר והשברירי,

אל תוך תהום תצלול

תאבק על חייה ותזעק בקול.



דוגמת יעקב עתיר הניסיונות

ביקש לנפוש לשוט בדמיונות,

רוגזו של יוסף קפצה עליו

הדירה שעות שינה מעיניו

בלהט ייסוריו שמלתו קרע

זעק התאבל על בנו בכה.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]

עצת ה' תקום



אדם מציב ייעוד בחייו

בעמל ויזע יסלול דרכיו,

ישאף לילך בנתיבות ישרים

ללא מהמורות וחתחתים.



פעמים יאלץ לשנות כיוון

למחוזות בהם רז צפון

כרב חובל המסיט ספינתו

מפני גל מאיים הנקלע בדרכו.



ייעודו אינו בשליטתו הבלעדית

ה' מביט מראשית עד אחרית

דוגמת יוסף וגלגוליו לניכר

עלה לגדולה ולפמלייתו עזר.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת וישב- גלגוליו של יוסף למצרים שנעשו על פי רצון ה' וזאת

על פי הבטחתו לאברהם:"כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" [בראשית ט"ו, י"ג]

כי:"עצת ה' היא תקום" [משלי י"ט, כ"א]

חלומות



"מתוקה שנת העובד"

חלומות ורודים יתענג

יש ופעמים יתאכזב

מתוך סיוטים יזדעק.



לעיתים שלוותו יפרו

"חלומות שווא ידברו"

יש ויחלום צפון בעתידו

מרוב נחת לא ידע נפשו.



פעמים יתור אחר פתרונות

אך לא יגלה איש אשכולות

דוגמת יוסף בבית האסורים

פתר חלומות הסריסים,

באין יוסף היום,

בתפילה ייטיב חלום.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]

חרטה



הם שאפו לעצור הגלגל

לחסום בפניו המזל-

בן זקונים קטן

לאביו אהוב נאמן

להשליכו לבור נחשים

למוכרו בנזיד עדשים.



"חרבם תבוא בליבם"

בצער לא ידעו נפשם

להבות אשמה ברוחם:

"אבל אשמים אנחנו

על אחינו אשר ראינו..

בהתחננו אלינו ולא שמענו"



יוסף מתוודע אל אחיו

הבושים ונכלמים מפניו.

רגשי חרטה וייסורים

מציפים גופם בזרמים

קשה עליהם הדיבור

לב נדכא ושבור.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת מקץ.

יוסף מתוודע לאחיו



יוסף בכסא מפואר

עטור עיטורים מהודר,

פניו כובש בידיו

דמעות כנהר בעיניו.



במוחו נעים זיכרונות:

פיסות חיים וחלומות

בן זקונים, בגד פסים,

אב זקן ,אחים מתנכרים.



נפשו נקרעת לגזרים

מנסה לישב הדורים,

נחשול געגועים לאביו ובנימין,

באיחוד לבבות דוגל ומאמין.



מנסה אחיו להרגיע

תוכנית אלוקים להודיע:

ירידה למייצר לצורך עליה

זרע פורענות יצמיח גאולה.



הערה: השיר נכתב בהשראת: פרשת: ויגש.[ חומש בראשית]

חיי אדם



יש המשקיעים ממונם

זהב יהלום פאר בניינם.

יבודדו יזניחו נשמתם

כאי בודד בלב ים.



יש היונקים שורשי אבות

עץ חיים ונועם הליכות

בשאיפתם הגשמית ימעטו

בחלקם הרוחני ישמחו.



לא תמיד אדם אדון לגורלו

יש ויכנס לעננה שחורה בעל כורחו,

גם אם יאריך ימים

חייו בעיניו יהיו מעטים

דוגמת יעקב האומר לבניו:

"מעט ורעים היו שנות חיי"



אדם המהלך במנהרה

אפוף מכל כיוון צרה

אל יתייאש מן הישועה,

לאלוקים ירבה תפילה

מאפלה יצא לאורה.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: ויגש [חומש בראשית]

יפה!! הבנתי שהשיר מדבר על חיי אדם בכל מיני שלבים בחיים, מצאתי קצת חריזה בשיר
תסבירי לנו קצת על הדימויים והמטאפורות,

Nikon D90 and others...
לגלריה שלי

המסר שלי בשיר הוא:
לא להזניח את הצד הרוחני אשר באדם, הרי כאשר האדם נברא בידי אלוקים, נברא משני יסודות, רוח- נשמה וגוף.
יש אנשים שמבודדים את נשמתם ממש כאי בודד מוקף ים, אינם מעשירים את נשמתם,אינם יונקים מהתורה הקדושה, אלא דואגים לגופם"אכול ושתה כי מחר נמות" אלה אנשים שחושבים על חיי השעה ואינם חושבים להשקיע בנשמה הנצחית.
אנשים אלה אינם מאושרים.
אך גם אם אדם הולך בדרך התורה אינו מחוסן מפני צרות[עננה שחורה]אלא עליו להתחזק בבטחון בה' ולהרבות בתפילה.
סוף הישועה לבוא בע"ה!

בקשת יעקב



יעקב בימיו האחרונים

בין השמיכות והסדינים

מלאכים לראשו סוככים

במוחו מהלך חיים.



עיניו דומעות כמעיינות

דמויות בניו משתקפות

שפתיו לוחשות דאגה

מילות בקשה ושבועה.



להיקבר בארץ הקודש חפץ

ידרוש בתוקף מבנו יוסף

"חסד ואמת נפגשו.."

משאלותיו במהרה יתממשו.



ארץ ישראל טובה למתים

קל וחומר לחיים

במהרה בחסדי אלוקים

גאולה תבוא תחיית המתים.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]

הפיוס



יעקב נאסף אל אבותיו,

מצרימה חוזרים יוסף ואחיו

פחד בוער בלב האחים

יום פירעון מבן הזקונים.



כאיש אחד בלב אחד

ישלחו שליח באופן מיוחד:

"שא נא פשע אחיך

וחטאתם כי רעה גמלוך.."



יוסף בוכה בכי תמרורים

בזיכרונו שרשרת אירועים

אך ינוס כאיילה מנקמה

יראת שמים זועקת בנשמה.



ינחם אחיו המודאגים

במילות פיוס וכיבושין:

"אתם חשבתם עלי רעה

אלוקים חשבה לטובה"



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: ויחי.[חומש בראשית]

אחרית הימים





יעקב אבי השבטים

בפיו אחרית הימים

לפתע, נסתלקה שכינה

כמשק כנפי יונה

הסוד נגנז בבית הגנזים

לעיני צור העולמים.



יעקב מפגין נחישות

מאלוקים יקבל רשות

פיו מפיק מרגליות

מטר ברכות נצחיות

צומחות מתממשות

כקרן אור מאירות.



שבטי ישראל חקוקים

על חושן אפוד הכוהנים

משמשים אורים ותומים

למלכים השואלים.

במהרה יבנה מקדש

ואורם יאיר מחדש.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]

משה בתיבה



תיבת גומא על היאור

למרחקים קורנת אור

נעה משתקפת במים כחולים

גנוזה בקני סוף ירקרקים.



מרים ניצבת מרחוק

ארשת רצינית נטולת שחוק

נשמתה זועקת לשמים

כאייל העורג אל אפיקי מים.



לפתע, בת קול תבשר בשורה

מושיע ישראל ישיר שירה

עתיד לקבל התורה

לישראל ולעמים יפיץ אורה.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת שמות [חומש שמות]

המיילדות



שפרה ופועה המיילדות

אצות רצות כאיילות

כציפורים החסות על הגוזלים

כן הן על העוללים.



אינן נכנעות ללב אבן

גזרותיו בלבנים ותבן

כל ילד עולם ומלואו

חוליה בשרשרת הדורות כולו.



הן עושות מלאכתן נאמנה

מהלכות זקופות קומה,

לפרעה הגוער בגערה

עונות לו בהערה:

העבריות יולדות על האובניים

כרוח סערה וכהרף עין.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת שמות.

משעבוד לגאולה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)





בהיסח הדעת עבדים

בארץ לא להם גרים

תוכנית אלוקית בעלת טעם

קורמת עור גידים וזעם.



בזיעת אפם מתייסרים

מלאכתם טיט ולבנים

דמעות שליש בעיניהם

כוס תרעלה בפיהם.



אבריהם חסרי מנוח

עבודה מפרכת וקוצר רוח

אוזניהם אוטמים מלשמוע

אל מנהיג נביא ומושיע.



כסומא המגשש באפלה

תרים אחר גאולה

אלוקים בעל הרחמים

יושיעם בחוזק יד ושפטים.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת וארא [חומש שמות]

מכת חושך



מראשית בריאת העולם

החושך חש בוש ונכלם

הופרד מהאור והלך לדרכו

מחה דמעה והתעצב ליבו.



נרגז ממורמר

למלאך אמר:

איני נקרא:"טוב" בפי אלוקים

כידידי האור מחולל הפלאים.



הרגיעו המלאך בדברי כיבושין:

"בחסותך ישנים כל הברואים

כסות תשמש ללבנה וכוכבים

ועם שחר הכול יודו לאלוקים"



בגאולת ישראל ייקח חלק נכבד

יבודד המצרים באפלה לבד

משה נוטה ידיו לשמים

"ויהי חושך על ארץ מצרים"



הערה: " השיר נכתב בהשראת פרשת: בא- מכת החושך

ויצאו ברכוש גדול



כקנה רצוץ ברוח קדים

נאבק על חייו בייסורים

כן ישראל הבנים

נאנקים נאנחים

גרונם ניחר

בארץ ניכר.



אך, נשמתם כארז בלבנון

משמרים שם,לבוש ולשון

מכור ברזל נחצבים

עם ניבחר לאלוקים.



אלוקים אינו שוכח הבטחות

שנתנו לאבי האבות,

ירעיף מתנות על בניו

כלי כסף וכלי זהב.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: בא- חומש שמות.
ציור מאת: אהובה קליין(c)-בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים.

שלמה המלך בגנו



שמש זהובת חיוכים

טובלת קרניה בבוסתנים

מפזמת פזמון רננים

לוחשת רזים

לחכם שבברואים

מעוררת געגועים.



המלך יוצא מפתח ארמונו

פניו מועדות אל גנו

רגליו בשביל עטור שושנים

עתיר ריח ניחוח בשמים

עצי נוי ופרי מלבלבים

פיהם שירה והודיה לאלוקים.



"הפרחה הגפן הנצו הרימונים"

יונה צחורה לוחשת לחשושים

לשמע הבשורה אורו עיניו

כלפי שמים סופק כפיו,

דמעת אושר זורמת לנחלים

תצמיח במהרה גאולים.

ציור: המלך שלמה יורד לגנו/ מאת: אהובה קליין (c)


הערה: השיר בהשראת שיר השירים.

[

פרשת יתרו- עם ישראל מיטהרים- כיצד?/ אהובה קליין



אחד הנושאים המרכזיים בפרשת יתרו הוא: מעמד הר סיני,עם ישראל מקבל את התורה הקדושה במעמד מיוחד וקדוש ומרגש כאחד.

אך, לפני כן הוא חייב להתכונן ולהתקדש כפי שהכתוב מציין את הדבר:"ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלתם והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני"

המעמד עצמו מתקיים ביום השלישי להערכות כפי שהתורה מתארת זאת:"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה ויתייצבו בתחתית ההר..." [שמות י"ט,ט"ז- י"ז]

באותה שעה שעם ישראל מתייצב בתחתית ההר הם היו במעמד גבוה מאד- במדרגה רוחנית גבוהה ביותר לפי דברי חז"ל- עם ישראל שימש כעד וכשותף כאחד- למעמד הנשגב האלוקי- מעמד הר סיני, כפי שכתוב[ מסכת שבת קמ"ו..] "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן" כוונת חז"ל- לזוהמה שהטיל הנחש בחווה אימנו בגן העדן בעת אכילת הפרי האסור, זוהמה זו פגעה לא רק בחווה , אלא בכל הצאצאים אחריה במשך דורות.

רק כאשר הגיע השעה המיוחדת של מתן תורה בהר סיני, עם ישראל היו עומדים מאוחדים כאיש אחד בלב אחד, הם הצליחו בסייעתא דשמיא- להיטהר מאותו פגם רוחני שנושאת האנושות כולה[ זוהר א, נ"ג]

לפי דעתם של המקובלים זכו ישראל לעלות למדרגה אחת יחדיו עם המלאכים העליונים ושמותיהם היו זוהרים במקביל לזוהר הרקיע- זה היה מעמד עילאי וקדוש [זוהר ב, צ"ד]

לפי דבריו של ירמיהו הנביא:"כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב"- מתכוון הוא : למעמד הר סיני בו היו נתונים עם ישראל- גברים נשים וטף, כולל כל הנשמות גם אלו שעדיין טרם נבראו-במעלה עליונה של טהרה ונבואה.

לפי דברי הרמב"ם: במעמד הר סיני נטוע היסוד של העם היהודי באמונה בה' ובמשה עבדו:"עיננו ראו ולא זר ואוזננו שמעו ולא אחר" כיצד הקב"ה דיבר אל משה:"משה משה לך אמור להם כך וכך" [שם]

והתוצאה:"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" [שם י"ד, ל"א]

יהי רצון ועם ישראל ישמור על ברית זו וקדושה - לנצח נצחים כפי שדרש זאת הקב"ה:"ואתם תהיו –לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש.." [שמות י"ט, ו] ובכך בע"ה נזכה במהרה לגאולה שלמה בפרט ובכלל.

בזכות נשים מבורכות



בזכות נשים מבורכות נגאלו ישראל

דוגמת מרים דבורה ויעל,

כל אחת שותפה נאמנה

בבניית גאולה שזורת אמונה.



מרים אחות אהרון ומשה

גדושת רעיון ומעשה

רוח אחרת בה תפעם.

מי באר בזכותה קיים.



דבורה נביאה-אשת לפידות

פיה מפיק שירת מרגליות

שופטת צדק בישראל

בין הרמה לבית אל.



יעל כגפן פורייה

משתבחת חוכמה ותושייה:

"אשת חיל מי ימצא"?

ישראל בחסדי אלוקים זכה.



הערה: השיר בהשראת פרשת בשלח[חומש שמות] וההפטרה:[שופטים – פרקים ד,ה]

מצורף ציור: דבורה הנביאה מאת: אהובה קליין c)



https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...04/27815436.jpg

מעמד הר סיני

"וכל העם רואים את הקולות"

יחדיו עשרים ושתיים אותיות

מעל הר סיני מחוללות

בציווי עליון עשרת דיברות.



שערי שמים נפתחים

נבקעים אורות גנוזים

את פני ישראל מאירים

צלילי שופר מהדהדים

בליווי זימרת מלאכים.



עם ישראל מיטהרים

בצל השכינה חוסים

במעלות עם השרפים

נעשה לנשמע מקדימים

כהרף עין לנצח מתקדשים.



הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו [חומש שמות]

ההכנות למתן תורה



עם למוד סבל

יוצא מכור ברזל

בארץ צייה ושיממון

למתן תורה ייכון.



אם הבנים שמחה הללויה

צופה ישועה לעם סגולה

בידיה מלבושים צחורים

כובסת במים צלולים.



המדבר מתהדר בהדר

מקרין הילה וטוהר

עצים מרננים שירה:

לפני בוא יום הגדול והנורא.



הערה: השיר בהשראת פרשת: יתרו [חומש שמות]
ציור:"...ויכבסו שמלותם" [שמות י"ט ט"ו] ציור: אהובה קליין- כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אמה עבריה



אמה עבריה

בסתר ליבה בוכייה

מבית חסר כל

למצוקתה אין קול,

נערה ברשות אב

חסרת משענת וגב.



עדיין רכה בשנים

עתירת געגועים

לילדות שנקטעה באיבה

בצל אחיה ואימה

עיניה תרות אחר תקווה

לנס שעדיין לא קרה.



נערה זהובת תלתלים

מבטה מעורר רחמים

תלויה בין שמים לאדמה

עורגת לקן חם ואהבה

טרם תלך לעבדות

נשמתה זועקת ילדות.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת משפטים- חומש שמות.

ציור: אמה עבריה/ מאת: אהובה קליין (c)

הריסת אלילים



בציווי עליון משברים

מצבות ופסלים

שיש ואבנים

אלילים נטולי חיים:

"עיניים להם ולא יראו

אוזניים להם ולא ישמעו"

מעשה ידי אדם

"לא יהגו בגרונם"



יש בני אנוש נטולי בינה

יעבדו להבל וריק באמונה

יצפו בכיליון עיניים

לישועה היום , מחרתיים

לשווא יבזבזו זמנם

כפתי הזועק לים.



רק אלוקים רואה ושומע

אדם זועק ודומע

תפילה בוקעת רקיעים

חוצה מהמורות ומכשולים

מגיעה אל היושב במרומים

כהרף עין נענים.



הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: משפטים[חומש שמות]

הציור:"לא תשתחווה לאלוהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם כ"ג,כ"ד]- מאת: אהובה קליין (c)

מבט אל הכרובים

בחלומי הנני במקדש

שפתיי ירננו חדש

מעל הכפורת ניצבים

זוג כרובים מוזהבים

פורשים כנפיים

כלפי שמים.



"ופניהם איש אל אחיו"

מבט חייכני נדיב

חוסים בצל השכינה

משמרים הלוחות נאמנה

חרדת קודש סביבם

אין מפענח סודם.



דוגמא לבני אנוש ישמשו

למען חייהם לא ישתבשו:

עליה בסולם רוחני עליון

הושטת יד לדל ואביון:

"ושכנתי בתוכם"

שכר – מנת חלקם.



הערה: השיר בהשראת פרשת: תרומה- חומש שמות."והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת...." [שמות כ"ה,כ]- ציירה: אהובה קליין (c)

תרומה למשכן



המה באים בהמוניהם

לבבם ישא רגליהם

ארזים יביאו ממצרים

למען אביהם בשמים

כסף, זהב, נחושת וארגמן..

רצון עילאי תמים ונאמן.



בדמיונם ירושלים של מעלה

ירושלים של מטה

בחוטי שני ארוגים

עליהם פורטים סרעפים

מנגינת ניצחון מסלסלים:

בנים אהובים אתם לאלוקים

עם סגולה ממלכת כוהנים.



פניהם זורחות כחמה

נשמתם שופעת אהבה

בעורקיהם זרם אמונה

שמחים ככלה ביום חופתה

בתרומתם יוקם משכן

סוכת שלום כסות לעם.



הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה חומש שמות.


הבאת תרומה למשכן: ציירה : אהובה קליין (c)[הטכניקה: שמן על בד]

תמונה מרשימה ונאה. קבלי ח"ח.

..

תודה לתגובה הנפלאה!
ברכות והצלחות גם לך.

פרשת תצווה- המיוחד בבגדי הכהונה



פרשת תצווה שונה בצורת פתיחתה לעומת שאר הפרשיות בכך שאיננה מזכירה בפתיחתה את משה ואף לא בכל הפרשה כולה,אחת הסיבות לכך- לפי שמשה נפטר ב- ז' באדר החל בשבוע שקוראים פרשת תצווה.

אחד הנושאים המרכזיים בפרשה: בגדי הכהונה ובלשון התורה: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרון נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר בני אהרון ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" [שמות כ"ח א-ב]

לפי הסבר חכמנו הקדמונים [זבחים פ"ח ע"ב] כל שמונת הבגדים השייכים לכהן הגדול תפקידם כל אחד בנפרד לכפר על חטאיהם של עם ישראל: הכותונת- תפקידה לכפר על שפיכות דמים [רצח במזיד]

המכנסיים – תפקידם לכפר על גילוי עריות [קלקול המידות בתחום חיי המשפחה]

המעיל- תפקידו לכפר על לשון הרע.

המצנפת – תפקידה לכפר על גסות רוח [כגון: גאווה , יהירות]

הציץ- מכפר על עזות מצח.

האבנט- תפקידו לכפר על חטא הרהור הלב.

האפוד מכפר על עבודה זרה.

החושן מכפר על קלקול הדין במשפט.

בנוסף להסברים על בגדי הכהונה, התורה דורשת ומדגישה שיש להקפיד על הידור בגדי הכהונה ובלשונה:"לכבוד ולתפארת"

והדבר הכרחי כדי לתת לתפקיד עבודת ה' של הכוהנים עניין של כבוד, בגד שהוא מוכתם,או קרוע- אינו ראוי לשמש את הכהן, אם הכהן החסיר אחד מבגדיו, או הוסיף בגד נוסף על בגדיו- עבודתו פסולה ונתחייב במיתה בידי שמים [רמב"ם הלכות כלהמ"ק י , ד'-ה]

עניין ההידור בבגדי כהונה נלמד מ:"זה אלי ואנווהו" ולפי חז"ל הכוונה:"התנאה לפניו במצוות" [שמות ט"ו, ב ,שבת קל"ג]

גם ביתר המצוות יש חיוב לקיימם ואף להדר בהם כגון: מצוות ארבעת המינים – בחג הסוכות, או סוכה נאה.

מעניין שע"פ שהתורה אסרה את לבוש השעטנז- אדם שלובש שעטנז בזמן תפילתו- תפילתו נדחית ע"י הקב"ה לארבעים יום ,למרבה הפלא אנו מגלים שבגדי כהונה חייבים ללבוש שעטנז- הכהן ההדיוט

לובש אבנט –שהוא כלאיים, אצל הכהן הגדול ישנו עניין כלאיים בחושן, מדוע?

על כך עונה הזוהר הקדוש: התורה אוסרת ללבוש כלאיים מהסיבה : קין הקריב פשתן והבל הקריב את צמר בכורות צאנו , שורשו הרוחני של קין היה שלילי ואילו של הבל חיובי, ערבוב שני הכוחות יחדיו גרמו ליצירת כוח רוחני שלילי- רוח זו שורה על כל אדם הלובש שעטנז ולכן התיקון לאותו קורבן בא לידי ביטוי בעבודת הקורבנות במקדש- הכהן הנושא בבגדיו כלאים – הדבר גורם לתיקון אותו חטא.

עומדים אנו בפתח חג פורים בו נוהגים לשמוח ולהתחפש בתחפושות צבעוניות ועליזות, אחת מהן היא תחפושת הכוהן- המתבונן בה מייד נזכר בבית המקדש והכוהנים.

יהי רצון ונזכה בקרוב ממש לגאולה שלמה ולבניין בית שלישי וישובו הכוהנים והלווים למלא את תפקידיהם כבימים ימימה.

הכוהנים והקורבן



כבוד תפארת לבושם

זהב תכלת ארגמן..

רימונים פעמונים מצלצלים

כהרף עין לבבות מנענעים.



תפקיד רם מעלה

מתמקם בנפש בנשמה

בחיל רעדה ואמונה

עתיר מסירות נפש וענווה.



לפני אוהל מועד

ניצבים בלב כבד,

יקדישו קורבן לאלוקים

עוונות ישראל מכפרים.



פניהם אור זורח

אלוקים מוחל סולח

לא בחיל לא בכוח

כי אם ברוח..



הערה: השיר בהשראת פרשת: תצווה, חומש שמות


" וסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל" [שמות כ"ט, ט"ו]
ציירה: אהובה קליין (c)[צבעי שמן על בד]

הכוהן וחושן המשפט



הוא זכה לכתר כהונה

מדור לדור ירושה

משא כבד על כתפיו

גשר בין אלוקים לאחיו.



חושן משפט כנגד ליבו

שבטי ישראל בראש דאגתו

שתים עשרה אבנים יקרות

אודם ספיר.. זהב משובצות.



באורים ותומים יתבונן

לפענח רז וסוד יתכוון

ישכיל לענות לשואל

מאי ודאותו גואל.



פניו יאירו כלבנה

בצעדיו יניס אפלה

ברכתו לעד תיכון

על:" עם לבדד ישכון"



הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה- חומש שמות.

"ועשית חושן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד..." [שמות כח, ט"ו] ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת: כי תשא- מהות חטא העגל והמסקנה



פרשת כי תשא ארוכה במיוחד היא כוללת: 139 פסוקים- מכילה נושאים רבים, אך הנושא המרכזי הוא : חטא העגל המתרחש ביום הארבעים למתן תורה.

כבר שאלו חז"ל כיצד יתכן, עם שלם שחזה במו עיניו במעמד הר סיני וקיבל את התורה, הגיע לחטא כה חמור הנחשב לעבודה זרה?

והשאלה מתחדדת עוד יותר, תוך כדי התבוננות בכתובים המתארים את המאורע: "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרון ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו..." [שמות ל"ב, א] ובהמשך נאמר:"..ויעשהו עגל מסכה ויאמרו: אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" [שמות ל"ב, ד]

מתעוררות כאן כמה שאלות: כיצד יתכן לאחר כל הניסים שהקב"ה עשה לעם ישראל, עשרת המכות למצרים, קריעת ים סוף, ירידת המן במדבר...הם ירדו לדרגה כה שפלה- להאמין בדומם- עגל מסכה?

אולי נחשבו הם לשוטים הפטורים מכל התורה כולה ובשל כך יתכן שאינם ראויים לעונש כלל?

על כך ישנם כמה תשובות:

לפי דעתו של ה"כוזרי" [מאמר א, צ"ז]היות ומשה לא היה בסביבתם ובידוע כי השכינה שרתה עליו והוא אשר הנהיג אותם, הם היו זקוקים לתחליף שתשרה עליו השכינה - על מנת להמשיך להיות בקשר עם אלוקים ומעניין שבפרשת תרומה מסופר על הכרובים שנעשו בציווי ה' שבאמצעותם השכינה שרתה עליהם, לכן הטעות שלהם נבעה מכך שיצרו דבר ללא ציווי עליון- אלא על דעת עצמם, לכן לא הייתה כאן בעיה של אמונה בעגל, אלא הדבר שימש להם כאמצעי המקשר ביניהם לבורא עולם.

הרמב"ן אומר:[שמות ל"ב,א]כאשר עם ישראל חזו במעמד הר סיני וראו מרכבה עליונה ובה פני שור- כפי שמתואר ביחזקאל[א,י] "...ופני שור מהשמאל לארבעתן..." הם היו בטוחים שהסמל של -ההנהגה האלוקית הוא פני שור לפיכך שאפו שהשכינה תשרה עליהם באמצעות העגל, אך לא טרחו לבדוק אם הדבר הוא נכון ומותר.

שאלה נוספת המתעוררת במעשה העגל: האם החטא נעשה במזיד, או נעשה בלית ברירה מתוך אילוצים ? הרי העם ידע שכל עוד שמשה היה בקרבתם, לא חסר להם דבר, הבאר הייתה מצויה, המן ירד מהשמים, ענני הכבוד היו מצילים עליהם מפני החמה, יוצא שמה שעשו נעשה מתוך שחסו על משפחותיהם- נשיהם וילדיהם הרכים.

אך, אם נתבונן בעונש הכבד שנענשו- עונש מיתה – הוא עונש שמוטל על אנשים שחטאו במזיד! אם כן, מדוע הקב"ה לא ריחם עליהם והתחשב במצבם הקשה, אלא שופט אותם כחוטאים במזיד?

על כך עונים חז"ל: בתוך החטא היה גם מעשה זדון, הם הרגו את חור שהתנגד למעשה העגל ואחר כך ציוו על אהרון שיצור להם את עגל המסכה,אך אהרון וחור שימשו ממלאי מקום של משה כפי שהתורה מציינת זאת בברור! "והנה אהרון וחור עימכם מי בעל דברים יגש אליהם "[שמות כ"ד,י"ד] אהרון שראה את המעשה הנורא- הריגת חור חש שקשה לו לעמוד מול האספסוף הזה ולכן נכנע לבקשתם.[שמות ל"ב,ה:שמות רבה מ"א,ז]

כדי לכפר על מעשה העגל נצטוו עם ישראל במצוות פרה אדומה שאין לה טעם, כפי שכתוב :"תבוא פרה ותכפר"[במד"ר י"ט,ח] פרשת פרה אדומה מתוארת [חומש במדבר י"ט,ב] זוהי מצווה שנחשבת לחוקה.

המסקנה מתוך מעשה העגל היא: תמיד יהודי חייב להיות תמים עם האלוקים כפי שכתוב:" על פי התורה אשר יורך ועל-המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

[דברים י"ז, י"א]

יהי רצון ועם ישראל ילך בדרך התורה יקיים את המצוות בן אדם למקום ומצוות בן אדם לחברו ,יקפיד על שמירת שבת שהיא ניתנה לנו כמתנה- ממש יהלום ומעניין כי הדבר רמוז בשם הפרשה:"תשא =

ראשי תיבות "את שבתותי תשמרו"

ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה שלמה!

אמן ואמן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אהובה קליין הדבר רמוז בשם הפרשה:"תשא = ראשי תיבות "את שבתותי תשמרו"

בטח שמת לב שזה לא..

..

עגל הזהב/שיר מאת: אהובה קליין (c)





משה בושש

העם חושש

שמא נסתלק מעולמם

חסרי אב הותירם.



טובעים במי מצולות

תרים אחר פתרונות

בזיכרונם מעשה מרכבה

פני שור מתן תורה.



כשה תועה בשדה

המחפש אחר רועה

יחפשו אחר שכינה

באמצעות עגל מסכה.



"ויפן משה מן ההר"

באוזניו צליל מוזר

"וירא את העגל ומחולות"

"וישלך מידו הלוחות"



השמים דומעים זועקים

על טעויות משלמים!

משה שופך תחנונים

אלוקים מביע ניחומים.



הערה: השיר בהשראת סיפור מעשה העגל- פרשת: כי תשא [חומש שמות] וכן בהשראת דברי יחזקאל [יחזקאל א,ד-כ"ח]: "ואראה והנה רוח סערה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל מתוך האש ומתוכה דמות ארבע חיות...ודמות פניהם פני אדם ופני אריה.... ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן...."

ציור עגל הזהב: מאת אהובה קליין (c)

מלאכת המשכן



מלאכת המשכן

מעשה ידי אומן

חוכמה בינה ודעת

בבצלאל ואהליאב ניטעת.



בצל השכינה ייחסו

ברוח הקודש יתמלאו

כישרון פורץ גבולות

אומנות מיני מתכות.



יופי הדר וקדושה

"בחרושת.. וכל מלאכה"

על פי צו עליון יפעלו

מוחם על ליבם ישליטו.



הערה: השיר בהשראת סיפור מלאכת המשכן על פי פרשת כי תשא. [חומש שמות]


בצלאל ואהליאב אומני המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת : ויקהל פקודי-[ החודש]- המיוחד בכיור המשכן


התורה מתארת את מלאכת הכיור במשכן: "ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד"[שמות ל"ח, ח]

מעניין שהתורה מציינת רק לגבי הכיור מאיזה מקור הובא? ממראות של נשות המדבר, המראות היו עשויות נחושת, השאלה: מדוע התורה מזכירה דווקא את מקור חומר הגלם של הכיור בעוד שבשאר כלי המשכן אין פירוט מעין זה, לדוגמא: לא מצוין מי תרם את הזהב עבור המנורה, או מקור התרומה של עצי השיטים.

רק לגבי הכיור התורה מדגישה את מקור התרומה , השאלה המתבקשת היא: מדוע?

על כך ישנם כמה תשובות:

א] רש"י אומר: בנות ישראל היו משתמשות במראות כשהן מתייפות ומקשטות עצמן לפני בעליהן,

משה היה מואס במראות לפי ששימשו את יצר הרע, אמר לו הקב"ה:כי עליו כן לקבל את המראות לתרומת הכיור- היות והן חביבות עליו במיוחד לפי שעל ידי המראות הנשים העמידו צבאות במצרים, הן היו מתקשטות לפני בעליהן, מתעברות ויולדות,לכן חשוב לציין את מקור הכיור היות והוא שימש שלום בן הבעל לאישה.

ב] לפי דעתם של אונקלוס ואיבן עזרא, התורה מעוניינת לידע לדורות שהכיור נעשה מתרומתן של הנשים שהיו באות להתפלל פתח אוהל מועד,

ראוי לציין זאת - היות ואת הקדושה שלו שאב הכוהן מרחיצת ידיו ורגליו מתוך הכיור, אומנם לפני כן הוא היה טובל גופו במקווה וכך מוציא את הטומאה, אך הכיור שימש לו

להתקדש ולעבוד אחר כך במשכן, שורש קדושה זו נעוץ בתפילתן של הנשים, והיה זה הדבר החשוב והמיוחד במשכן.

ג]לעניות דעתי- התורה רוצה להדגיש את מסירות הנפש והרצון הגדול של הנשים למען המשכן.

בזמן שהמקדש היה קיים למרות שהיו מקריבים קורבנות, עיקר הקדושה נבעה מהתפילה, מסיבה זו על כל קורבן שמקריבים, כדי לכפר על חטא- חייב המקריב גם להתוודות לפני ה', אפילו בקורבן שלמים שאין הוא משמש ככפרה על חטא- מתפלל[לפי הרמב"ם] דברי שבח.

התפילה כה חשובה שהיא יסוד הקורבן .

לכן הייתה חשיבות כה גדולה לתרומת המראות- לפי שהיא נבעה מכוח התפילה, הנשים התפללו, הגיעו להתרוממות רוח ואחר כך תרמו.

אך, יתכן שלפני התפילה הן לא היו מגיעות לדרגה כה גבוהה של נתינה- התפילה שינתה את הלב.

ידוע שבזכות נשים צדקניות נגאלו עם ישראל. בע"ה גם בגאולה הקרובה נראה ניסים ונפלאות.

היום כאשר מוקפים אנו אויבים מכל עבר- מזכירים אנו בתפילתנו את נס גאולתנו ממצרים.

עלינו לבקש מבורא עולם שיגאלנו שנית בקרוב מכל הייסורים העוברים עלינו בכלל ובפרט:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה ז, ט"ו] במהרה בימינו אמן ואמן.

טוויית חוטים למשכן / אהובה קליין (c)



הן שופעות שמחה

מלאכתן עושות נאמנה

זריזותן רוח סערה

נשמתן שופעת אורה.



זכות נפלה בחלקן

תרומה מאהבה למשכן

חוכמת לב נוסקת גבהים

בינה ודעת מתנת אלוקים.



מלאכת מחשבת טוויית חוטים

היישר מצמר גב הכבשים

צחורים זכים טהורים

יארגו לאריגים קדושים.



הערה: השיר בהשראת פרשת: ויקהל פקודי [חומש שמות]

"וכל הנשים אשר נשא ליבן אתנה בחכמה טוו את- העיזים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת ויקרא- משמעות האות אלף הזעירא



פרשת ויקרא היא הראשונה הפותחת את חומש ויקרא , סך הכול ישנם עשר פרשיות.

חומש ויקרא הוא השלישי מבין חומשי התורה והוא נקרא גם בשם: תורת כוהנים- לפי

דברי חז"ל היות ועוסק בתורת הקורבנות ובענייני כהונה .

הפרשה פותחת במילים:"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור אל בני ישראל ואמרת אליהם..." [פרק א, א-ב]

הקורא פסוק זה מבחין מייד באות אלף הקטנה במילה:"ויקרא", מעניין מהי המשמעות המיוחדת לכך?

לפי מדרש רבה: היה נהוג בדורות רבים שמלמדי תינוקות פותחים בלימוד תורה דווקא בחומש ויקרא ולא בחומש בראשית- כדברי האמוראי ר' אשי:"מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כוהנים[ויקרא] ואין מתחילין בבראשית"? אמר הקב"ה הואיל והתינוקות טהורים [שלא חטאו עדיין] והקורבנות טהורים יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים"

לפי הכלי יקר:יש כאן מטרה להשוות את נבואת משה לנבואת בלעם, אבל אין הכוונה ששניהם היו שווים בעוצמת הנבואה, אצל בלעם נאמר:"ויקר" [במדבר כ"ג,ד] לגבי משה נאמר[דברים ל"ד,י]"לא קם כמשה עוד", אבל באומות כן קם נביא והוא בלעם , אבל אין משתווה בלעם למשה- כי משה השיג יותר ממה שהיה ראוי ע"פ הכנתו כמו שנאמר:" [דברים]" אשר ידעו ה' "- ה' נתן למשה תוספות שפע בזכות ישראל.

לעומת נביאי ישראל שלא השיגו יותר מכדי הכנתם, אבל באומות העולם קם אחד שהשיג יותר ממה שהיה ראוי להשיג על פי הכנתו, אבל ידוע שכל מה שהשיג במידת הכנתו- נבואה זו הייתה דבוקה בו, אבל אם הוא השיג יותר מכדי הכנתו זהו אצלו במקרה וזה בגדר מתנת אלוקים לכן על בלעם נאמר:"ויקר" ואצל משה:"ויקרא"- עם אלף קטנה- כדי להוכיח שהיו שווים בהשגה מקרית בנוסף לכמות הראויה להם.

רש"י אומר:המילה:"ויקר" אצל בלעם- לשון ארעי ולשון טומאה, כמו שנאמר:"ויקר אלוקים אל בלעם"

ועוד מביא הכלי יקר הסבר: אלף- לשון לימוד, כמו שנאמר:[איוב ל"ג, ל"ג] "ואאלפך חכמה" כמו שהלימוד מתקיים רק במי שמקטין את עצמו וכאן יש רמז למשה שהיה עניו מאד, הוא הקטין עצמו וברח מן השררה , כאשר אלוקים רצה להטיל עליו מנהיגות, משה ניסה ל סרב לכך בדבריו: "לא איש דברים אנוכי".

גם האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר : האות אלף הקטנה אצל משה- היא מרמזת על הענווה שבו, למרות שהקב"ה קרא לו והשרה עליו את שכינתו והוא הגיע לדרגה רוחנית כה גבוהה, נשאר בכל זאת צנוע וענו,

והוא מסביר זאת על ידי משל: כמו שישנו אדם עולה לפסגת ההר ומשם הוא מצליח להשקיף לכל הנוף ולמרחקים, הרי הוא עלול לטעות שכל אשר ראה- נובע מפאת חוכמתו וגדלותו, אך במידה והוא חכם יבין שכל המראות שראה- כתוצאה מעמידתו על הר גבוה.

המילה:"ויקרא" בגימטריא: אברהם אבינו". הוא היה הראשון שנאמר עליו:"ויקרא בשם ה'"

לסכום: עלינו להסיק שבכל יהודי נמצא ניצוץ של משה והוא חייב לשאוף לעלות בסולם

הרוחני- שמירת מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ועם זאת לשמור על מידת הענווה , על ידי כך תשרה השכינה עליו כמו שנאמר:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומתוך השראת השינה בוא תבוא הגאולה

במהרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד אמן ואמן.

" ויקרא אל משה.."

משה נקרא אל קודש הקודשים

צמא לדבר אלוקים

נחפז אל הכרובים

בצעדי עופר איילים.



מרבה במעשים

"לא איש דברים"

נאמנותו לעמו תרקיע שחקים

כרועה נאמן לכבשיו הפועים.



מקטין עצמו כלבנה

כולו צניעות וענווה

אלוקים יאיר לו פנים

כוחו הנבואי יעצים.



כבוד ה' עליו זרח

כחמה בלב מזרח

אליו תשלח קרן מסרים

תרוממו לדרגת מלאכים.



הערה: השיר בהשראת פרשת ויקרא- חומש ויקרא.

הציור:"ויקרא אל משה...."/ מאת: אהובה קליין (c)

פרשת צו- אבן יסוד לחינוך העולם



חמישה אנשים בלבד נבחרו להיות כוהנים והם: אהרון וארבעת בניו.

את זאת אנו לומדים מהכתובים בפרשה:"וידבר ה' אל משה לאמור: קח את אהרון ואת בניו איתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה... לקודשו. ויקרב משה את בני אהרון וילבשם כותנות... כאשר ציוה ה' את משה" [ויקרא ח,א-י"ח] למעשה משה מקבל מאת ה' ציווי לקדש את אהרון ובניו, לחנכם לכהונה וזאת לאחר משיחתם לכוהנים.

נשאלת השאלה מדוע עמרם ויוכבד זכו למשפחה כה קדושה?

מדוע אהרון מוריש את הכהונה לדורות, ניתן להבחין בברור כי יש כאן הנחת אבן פינה לחינוך העולם, כיצד?

התשובה לכך היא: כי התורה עוסקת בחינוך הכשרת הכוהנים והם לוקחים חלק נכבד בחינוך עם ישראל במטרה שעם ישראל ישמש בעתיד :"אור לגויים".

ברעיון זה ניתן להבחין לאורך כל הפרשה והנה כמה דוגמאות לכך: הפרשה פותחת במילים:"וידבר ה' אל משה לאמור:צו את אהרון ואת בניו לאמור:זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח ..." [ויקרא ו,ב]

רש"י אומר על המילה:"צו"- הכוונה מלשון זירוז ולפי ר' שמעון: הכתוב נוהג לזרז במקום שיש בו חיסרון כיס [הפסד של כסף]

רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר:[בסוף מסכת מנחות ק"י, ע"א] אומר: כי ריש לקיש לומד מהמילים :"זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם" [ויקרא ז, ל"ז] כי כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה, מנחה, חטאת ואשם.היות והיה לכוהנים רווח מסוים מהקורבנות- שהיו יכולים לאכול את העור של הבשר, היה חשש שאהרון ובניו לא ירצו לפרסם שאפשר לקיים מצוות הקרבת קורבנות גם על ידי לימוד התורה, לכן מתוך המילה:"צו" ניתן להסיק כי התורה מחייבת את הכוהנים להורות לבני ישראל שהרי כל העוסק בתורת הקורבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קורבן, למרות שהוראה זאת עלולה לגרום לכוהנים חסרון כיס.

ר' יצחק מגור ה"חידושי הרים" אומר:שהרי ידוע שקורבן עולה מכפר על חטאים שאדם חוטא תוך כדי הרהורים ומעניין שלכל איבר בגוף יש "כיס" שעלול לעזור לאדם להימנע מעשיית חטאים ולכסות את מקור החטא, לדוגמא: אפשר שאדם יעצום את עיניו במטרה להימנע לראות דברים שעלולים להרגיזו, אפשר גם לאטום את האוזניים על מנת לא להאזין ללשון הרע, אפשר לסגור את הפה וכך להימנע מלחטוא בדיבור לשון הרע.

אך בעניין המחשבות הדבר קשה , האדם חייב לשלוט על עצמו כי כאן יש "חסרון כיס".

בנוגע ללבושו של הכוהן יש הוראות מדויקות מה ילבש.

"ולבש הכהן מדו בד..." [ויקרא ו, ג'] לפי דעתם של חז"ל הכוונה לכותונת הבד של הכהן,

ומה הכוונה: "מדו" ? שתהיה הכותונת מתאימה לגופו של הכהן- לא קצרה מידי ולא ארוכה מידי וללא בגד חוצץ מתחת לכותונת.

ר' שלמה אפרים מלונצ'יץ בעל הכלי יקר מסביר את הדברים:

א]בדרך כלל המתגאה לובש בגדים גדולים מגופו ולכן התורה דורשת ללכת עם כותנת מתאימה לגופו.כדי שלא יכשל במידת הגאווה.

ב]כאשר הכוהן עוסק בהוצאת הדשן לאחר שרפת הקורבנות- יש חשש שהכוהן ילבש בגד נוסף מתחת לכותונת, או ילבש בגד קצר ממידתו, לכן התורה דורשת מהכוהן ללבוש כותונת כפי מידתו.

ניתן ללמוד גם הרבה מההוראה:"וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרון תהיה איש כאחיו" [ויקרא ז, י'] על המילים:"בלולה בשמן"- אומר רש"י:"וחרבה" זוהי מנחת חוטא.

על כך אמר רבי יצחק מוורקה: מדברי רש"י ניתן ללמוד כיצד אדם חייב להתנהג אל הזולת ,לא משנה איזה קורבן הביא יש להתייחס אליו באהבה אחווה ורעות - בכל מצב וכך חייב להתנהג מנהיג ישראל כלפי העם- במידה שווה לכל איש.

מכל האמור בפרשה,ניתן להסיק כי הכוהן חייב לשמש דוגמא אישית לכל עם ישראל- הן בלבושו בהתנהגותו לזולת ובלימוד התורה וכל זאת במטרה לחנך את עם ישראל לאור התורה למען יממש את ייעודו ויהיה: "אור לגויים."

קרבים אנו לשבת הגדול שנקרא כך מכמה סיבות, אחת מהן: שנעשה נס לעם ישראל והצליחו לקיים את מצוות קורבן פסח טרם יציאתם ממצרים וזאת למרות שהצאן היה קדוש למצרים. והמצרים לא הפריעו לקיים מצווה זו.

בע"ה כשם שנגאלנו במצרים- בקרוב נגאל שנית מכל הייסורים בכלל ובפרט אמן ואמן.

הכוהנים בפתח אוהל מועד

בפתח אוהל מועד סועדים

אהרון בניו הכוהנים

בחלקם מתנות כהונה

אמונתם חוצבת להבה.



בגדיהם הדר ותפארת

זיו השכינה פניהם מפארת

מרוממים מהעם והלווים

גשר מישראל לאלוקים.



דאגתם מרקיעה שחקים

לטהר לזכות החוטאים

למען יתעלו למעגל הקדושים

לנצח יאירו כזרקור לגויים.



אז ימלא שחוק פיהם רינה

ירושלים תיכון בבניינה

אליה ינהרו עמים רבים

ויכירו בגדולת מלכי המלכים.



הערה: השיר בהשראת פרשת צו [חומש ויקרא]


"ויאמר משה אל אהרון ואל בניו בשלו את הבשר פתח אוהל מועד ושם תאכלו אותו ואת הלחם אשר בסל המילואים..." [ויקרא ח, ל"א]
ציירה: אהובה קליין (c)

קורבן פסח / שיר מאת: אהובה קליין (c)



מוחם מחולל הרהורים

בידיהם מקל נדודים

חלומם קורם עור וגידים

משעבוד לחירות יוצאים.



באפם ריח ניחוח

גחלי קורבן פסח

מצות מרורים יאכלו

בחיל ורעדה לה' יודו.



אמונה בוערת בעצמותיהם

אורה יוקדת בעיניהם

עם לבדד ישכון

לנצח השכינה עליו תיכון.



הערה: השיר בהשראת פרשת החודש [שמות י"ב]


הנושא: אכילת קורבן פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שמיני- בעלי חיים אסורים לאכילה- מדוע? / אהובה קליין.



אחד הנושאים המרכזיים בפרשת שמיני:איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים ,נאמר בלשון התורה :"וידבר ה' אל משה ואל- אהרון לאמור אליהם דברו אל בני ישראל לאמור זאת החיה אשר תאכלו מכל בהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו,אך את זה לא תאכלו..."

מעניין מהו הטעם לאיסור זה?

על כך יש כמה תשובות:א] לפי הגמרא[ב"מ ס"א:] הרי כתוב בסוף הפסוקים המספרים על איסור אכילת הטמא: "ולא תטמאו את נפשותיכם כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים" שואלים בגמרא מדוע נאמר כאן[במאכלות אסורים] המילים:"המעלה אתכם ולא נאמר:"המוציא אתכם" ? כמו שניתן למצוא במקומות אחרים בתורה,על כך עונה הגמרא: כי המילה:"המעלה" פרושה = מעלה: "אמר הקב"ה אלמלא העליתי את ישראל ממצרים, אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים-דיי" בכך שעם ישראל אינם אוכלים שרצים זוהי מעלה גדולה ואילו היו נשארים במצרים היו עלולים חלילה להגיע לידי אכילת שרצים.

ב] לפי רבותינו: האוכל מאכלות אסורים גורם לפגיעה קשה בנפשו.

על ידי אכילת בשר טמא- נגרמת פגיעה בפנימיותו של האדם, עצם האכילה נעשה דבר בלתי נפרד מדמו ובשרו של האוכל ומסיבה זו כאשר תינוק יונק זקוק למינקת- יש למסור אותו,אך ורק, למינקת המקפידה על אכילת מזון כשר ,עניין זה מקורו במשה רבנו כאשר היה תינוק התנגד לינוק מהמניקות המצריות שבת פרעה הביאה לו עד שקראה מרים לאימו. שהרי נאמר: "פה שעתיד לדבר עם השכינה ינק דבר טמא?" [סוטה י"ב]

ג] לפי אונקלוס: טמא פירושו = סתום [ברא' כ"ו, ט"ו] אדם האוכל בשר טמא גורם לסתימה ואין האור האלוקי יכול לחדור לנשמתו.

ד] הגמרא אומרת כי מהפסוק:"לא תטמאו בהם ונטמתם בם" חסרה האות א' מכאן המסקנה כי זוהי לשון של טמטום ,מכאן שאכילת הטמא גורמת לסתימה:" אוטמת וסותמת מכל חוכמה" את לב האדם [יומא ל"ט ורש"י שם]

אדם הנזהר מאכילת בשר טמא נוצרת בו מעלה רוחנית- כי מקיים את צוויי התורה. האדם כובש את היצר ובכך הוא נבדל מן הבהמה שאינו מכניס לפה כל דבר, אלא, על ידי ריסון עצמי זה – הוא זוכה לברכה בכל תחומי התורה שהרי ללא ריסון עצמי זה - לאדם יהיה קשה להתמודד בשאר אתגרים שמציב לו הבורא.

ה] לפי דברי הרמב"ם בספר: משנה תורה[סוף ספר טהרה] הטומאה והטהרה הם גזירת הכתוב והם בגדר חוקים המופיעים בתורה.

ו]לפי ר' יצחק אברבנאל: איסור אכילת בעלי חיים טמאים הוא משום שהתורה דואגת לבריאות הנפש מאכלים אלה משקצים את הנפש הטהורה.

ז] לפי ר' יצחק בן משה עראמה בספרו:" עקדת יצחק" עם ישראל הוא מזן מיוחד וקדוש

ואינו מסוגל לאכול מאכלים אלה לעומת הגויים שלהם האכילה לא תזיק.

לסכום: יהי רצון ועם ישראל יקפיד על אכילת בשר כשר ובכך יזכה לאור אלוקי ויתעלה בסולם הרוחני ויזכה לקרב את הגאולה כפי שרמוז בפרשה "שמיני"- 410 בגימטריא ראשי תיבות:"שאו מרום עינכם" וכן שחרית מנחה וערבית= אליהו משיח המסמלים את בשורת הגאולה השלמה בקרוב אמן ואמן.

במקרה שלא שמת לב, יש לך הודעה פרטית (ניתן לראות בצד השמאלי העליון של הדף)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אכילה טהורה



משחר בראשית צור עולמים

יצר עולם עתיר פלאים

יצורים עופות מכל הזנים

בפי אדם שמותיהם נקראים.



"מותר האדם מן הבהמה"

גזירת המקום יקיים בחוכמה

יתרחק מאכילת הטמאים

כמנוסת אייל ממאורת נחשים.



אזי נשמתו יעשיר

באור אלוקי יאדיר

נפשו זכה כזית רענן

ופניו כלבנה בצאתה מענן.



הערה: השיר בהשראת: פרשת שמיני.

הציור:"וידבר ה' אל- משה ואל אהרון לאמור אליהם דברו אל בני ישראל לאמור: זאת החיה אשר תאכלו....אך את זה לא תאכלו.."[ויקרא י"א,ב-ד] -מאת: אהובה קליין (c)