17-03-2010, 01:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.01.07
הודעות: 630
|
|
מניסיוני הדל מה שאתה מתאר די דומה לעיתונות הכלכלית אם כי שם ניהול מערכת היחסים בין הכתב, מערכת העיתון ומקור הידיעה לענ"ד מבוססת פחות על ניהול מוכוון (אסטרטגי) ויותר על אופוטורניזם (טקטי).
כללי הדיווח די דומים:- ידיעה הכוללת את שמו של מקור מידע כזה או אחר וכוללת ציטוט של מקורבים, בכירים במערכת כזו או אחרת הקשורה בנושא הידיעה לרוב מעיד שמדובר על אותו גורם המעביר כאן דעה אישית שהוא אינו רוצה להיות משוייך לה פומבית אך מעוניין שתתקבע בתודעה הציבורית. לדוגמא, גורמים המקורבים למנכ"ל XYZ אמרו כי הלך הרוח כנגדו הוא בבחינת הסתה אישית שפלה...
- ידיעה הכוללת את שמו של מקור מידע כזה או אחר ולא כוללת ציטוט של מקורבים, בכירים במערכת אבל משתמשים במילים כגון "גורמים בכירים בשוק ההון", לרוב זה יהיה דעתו האישית כשהוא מאוד לא מעוניין להיקשר לדעה הזו כי היא אינה נתפסת בציבור / במערכת העיתון כ-PC. לדוגמא, בכירים בשוק ההון אומרים כי המהפיכה שעתידה להתחולל בשוק כתוצאה מיישום מהלך XYZ היא בבחינת חזרה לימי הרצת המניות העליזים.
ככל שאני מכיר את מערכת היחסים בין הכתב, מקור המידע ותפקיד תיווך כזה או אחר בדמות דובר או איש יח"צ זה שהמקורב הכי רחוק שתמצא תוך כדי השיחה בין הכתב והמקור הוא הדובר שמלווה אותה ומנסה למתן ולכוון את האייטם לצרכי מקור המידע. אני לא מכיר עוף כזה שכתב שעלה על אייטם לפרסום מיידי יחכה לראיין מקורב אמיתי כדי לקבל פרספקטיבה אחרת. מה שאני כן מכיר זה שהכתב מראיין את מקור המידע תוך כדי שהדובר נמצא בלופ ואחרי שהוא מברר לעצמו את הפרטים הוא מתחיל לקטלג עם הדובר והמקור את צורת הציטוט. לדוגמא, "אוקיי, אז אמרת לי A, B, C. עכשיו לפי מה שאני מבין ממך, A הוא לציטוט בשם. בוא נדבר על B ו-C." ומשם מתחיל דיון שכולל לחצים מצד הכתב להשיג ציטוט באופצייה 1 והדובר בדרך כלל ינסה למתן את האש שתבוא אחרי הפרסום ע"י הסטה לאופצייה 2. (אח"כ הכתב יריב עם העורך על הסיכום הזה אבל זה כבר נושא אחר לגמרי).
מה שאתם חושבים שהם הדלפות, כפי שיוסיפון אמר, הן למעשה טכניקות ניהול מערכת יחסים בין הכתב ומקור הכתבה. הדלפות במערכת הצבאית הן הרבה פחות נפוצות מהמקובל במערכת הפוליטית או הכלכלית ולו משום שיכולת העלייה על המדליף קלה יותר והענישה אפקטיבית הרבה יותר.
קצין כזה או אחר שמנהל אג'נדה אישית דרך כתב יכול להיות מודח מהצבא (מקרה זכאי כדוגמא קיצונית). בכיר עסקי שמנהל אג'נדה אישית דרך כתב לעיתים קרובות מבזבז את זמנו. פוליטיקאי שמנהל אג'נדה אישית דרך כתב הוא פשוט דג במים.
מי שבדרך כלל כן תראה שחוטף בראש הוא הדובר. שמעתי על כמה זימבורים פרסונליים ומקצועיים רציניים של דוברים ואנשי יח"צ בפוליטיקה ועסקים בעקבות ניהול דפוק של אייטמים ומערכות יחסים עם כתבים.
_____________________________________
The Chrismas Truce
המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')
נערך לאחרונה ע"י Golden Paths בתאריך 17-03-2010 בשעה 01:52.
|