הייתי שמח לדעת מה מקור המילה.
כמובן שהיא באה מהמילה "טבח", אבל אני עדין לא מצליח להבין למה דווקא מטבחיים.
תודה לעוזרים!

טבח = שחיטת בהמה (והכנתה לאכילה)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

רשמתי בפירוש, ואני מצטט, "כמובן שהיא באה מהמילה "טבח".
מישהו שכן הבין את השאלה שלי?

אז אולי תנסה להבהיר את עצמך במקום שננסה לנחש?
זה שכתבת שכמובן שהיא באה מהמילה "טבח" לא אומר שהבנת את המשמעות המילולית של המילה, בגלל זה עניתי כך למעלה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

הוא רוצה לדעת איך הגענו מ'טבח' ל'מטבחיים'. הרי אם טבּח-->מטבח נשמע הגיוני, אז מ'טבח' היה צריך לצאת "מטבח"/ "מטבחה" או משהו דומה.
גם אותי השאלה מעניינת, איך מהשורש "טבח", הגענו למלה זוגית כמו "מטבחיים".

..

אז השאלה היא דווקא על הסיומת -יים או בכלל על משקל השם?
אם השאלה היא באמת על הסיומת, אז הסיומת לא תמיד באה לציין ריבוי זוגי, למרות שזה השימוש השכיח שלה
דוגמאות: שיניים, כיריים, מעיים, עצלתיים...


עריכה: על הסיומת בויקי
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96....A8.D7.99.D7.AA

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תודה רבה

אין בעד מה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לא מצאתי התייחסות למושג בכל המקורות שחיפשתי בהם.

יש לציין שבית המטבחיים היה חלק בבית המקדש (ראה שרטוט).
ייתכן שהחדר שבו שחטו את הבהמות היה בנוי משני אגפּים / מחלקות שבכל אחד מהם התמחו
הטובחים בפעולה מסוימת בשלבי השחיטה.

יכול להיות שזו דרך טבעית בעברית להמשיך צירופי "בית-" בצורת רבים:

בֵּית נְכוֹת (למרות שיכול להיות שזו כלל לא צורת רבים; מוזיאון)
בּית גנָזים
בית הגְרָנוֹת (שטח גדול ובו גרנות תבואה, גרנות - ריבוי מגֹּרֶן)
בית הזבָחִים (כינוי לבית המקדש)
בית הזבָלִים (שדה שזקוק לדישון)
בית החליפות (ע"פ אבן שושן: (מידות ד ז), שם חדר מיוחד בבית המקדש שהיו שומרים בו את הסכינים ("חליפות") לשחיטת הקרבנות)

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן