קראתי מה שכתוב בלינק הנ"ל ואני מבקש תשובות לשתי שאלות שיש לי...
תחילה, זה הלינק:

http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111441

השאלות:

1. אני מאמין בהמתת חסד מתוך מצפון אנושי. התורה לא. אם כן מה נגיד על אדם הגוסס ממחלה קשה והוא סובל ממנה, סבל בל יתואר, הוא נאלץ לאכול דרך צינורות, עושה את צרכיו דרך צינורות וחייו קשים לאין ערוך. לפי דעתי אם נשאירו בחיים אנו נגרום לו אך ורק צער. אני לא מבין את דרך התורה במצב הזה ואני מבקש תשובה עניינית.

2. בנוגע להפלות: אם יימצא בבדיקת אולטרא-סאונד שברחמה של אשה גודל לו עובר לא עלינו בעל 2 ראשים או 5-6 גפיים, כך שניתוח עלול לגרום לו למוות? האם גם כאן דין התורה יגבר על המצפון האנושי???? האם לתת לעובר להיוולד ולהסתכן באם הוא יחייה או לא? ואם כן יוכל להיוולד בחיים הוא יסבול מספר חודשים עד מותו? הלא עדיף להפילו טרם היוולדו ? שוב, דין התורה לא מובן לי ואני מבקש תשובה לעניין.

לגבי הפלות לא אתייחס כרגע

לגבי המתות חסד בכללן השאלה מתחלקת לשנים:
א' השאלה המוסרית כלומר היכן עובר הגבול. למשל מאיזה רגע תקבע שאכן ראוי לבצע המתת חסד האם כאשר הוא מתייסר בפועל האם דוקא כאשר היסורים הם בלתי נסבלים האם כאשר הוא רק עומד להתייסר או אפילו כאשר מתגלה מחלתו וכו'. מה לגבי מי שמסרב לטיפול?
בתרבות הספרטנית היה מקובל להרוג תינוקות שהסתבר שאינם מתאימים ללוחמה. הגרמנים המיתו מפגרים. האינדיאנים נטשו חולים וזקנים. (תרבויות אלו הצדיקו לחלוטין את מעשיהם, גם לגרמנים היה את תורת הגזע והם הסבירו את עמדתם בצורה מדעית להחריד)
כוונתי שהמימד המוסרי משתנה בהתאם לנסיבות והתרבויות וקשה מאוד לאמוד מנקודת מבט אנושית היכן עובר הגבול בכל הנוגע להמתות חסד.
ב' ישנה שאלה אמונית, אנו מאמינים בעולם הבא ובכך שהעולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא. חלק מתיקונו של האדם בעולם הם היסורים ויהיו אלו קשים ככל שיהיו. כמו כן בעולם הבא היסורים הרבה יותר קשים ומשתלם לאדם לסבול יסורים בעולם הזה ולא בעולם הבא ויהיו אלו קשים ככל שיהיו. לכן אין מקום ואף אסור ליטול את חייו של האדם כדי להקל מיסוריו ואיסור זה מוטל אף על החולה בעצמו.

התשובה לשתי השאלות היא אחת- התורה והיהדות מאמינות שברמה הזאת, האדם הוא לא אדון לחייו, אלא ה'. אין לאדם זכות לסיים את חייו, משום שהם לא שלו. החיים הם פקדון שהקב"ה הפקיד בידינו, ואקט של התאבדות, ולא משנה מאיזו סיבה- סבל, או הריון לא רצוי (אם כי שני המקרים הם מורכבים מאוד, ויש בהם יוצאי דופן), נחשב כחתירה תחת מלכותו של ה'.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

כתבתי את תגובתי לפי דעתו של השואל. אני מתחרט על הניסוח שאלה אמונית - אין כאן שאלה כמובן. יחד עם זאת צריך לדעת שגם היסורים הם לטובתו של האדם - כאשר ייסר איש את בנו כן ה' א-לוקיך מייסרך.

אם יבוא אלייך בנאדם, יושיט לך אקדח, ויורה לך שתירה בו, כי מייקל ג'קסון מת, וכבר אין טעם לחייו, חייו הם סבל בל יתואר מעתה, ושאם תשאירו בחיים תגרום לו אך ורק צער
התירה בו?

ומה עם בחור צעיר העומד לו בראש בניין וומתעתד לצלול אל מותו, כי הוא יצא לאחרונה מהארון והוריו החרימו אותו, ובנוסף הוא גם גילה שיש לו איידס
התעמוד מתחתיו ותצעק לו "קפוץ! קפוץ!"?
או שמא תעלה אליו ותתן לו בעיטה הגונה על מנת להפילו ולסיים כבר עם העניין?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לתת לבנאדם לסבול? מה טוב בזה? ואם הבנאדם היה חרדי, שמר מצוות כל החיים והגיע למצב של גסיסה ותלות במכשירים, והוא סובל סבל פיזי קשה עד כדי כך שהוא מבקש שינתקו אותו... גם אז צריך לסרב לו ולתת לו לסבול? לדעתי זו התעללות.

איך קשור אורח חייו של האדם לעניין? מה זה משנה אם היה חרדי/חילוני/צ'רקסי/מקסיקני?
לך אין זכוות לקחת את חייו, גם אם הוא מבקש

ולא ענית על שאלותיי, האם גם במקרים שציינתי מדובר בהתעללות?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gustu לתת לבנאדם לסבול? מה טוב בזה? ואם הבנאדם היה חרדי, שמר מצוות כל החיים והגיע למצב של גסיסה ותלות במכשירים, והוא סובל סבל פיזי קשה עד כדי כך שהוא מבקש שינתקו אותו... גם אז צריך לסרב לו ולתת לו לסבול? לדעתי זו התעללות.

גם אדם צדיק ששמר מצוות כל חייו אסור להמיתו גם אם הוא סובל. כי הרי אם אלוקים לא היה רוצה שהוא יסבול הוא לא היה סובל. אבל אם אלוקים נתן לו את הייסורים זה לטובתו. ובתלמוד במס' ברכות כתוב שצדיק שמקבל ייסורים זה בשביל שיהיה נקי בעולם הבא לגמרי. וזה נקרא "ייסורים של אהבה" ולכן עדיף שיסבול בעולם הזה מאשר אפילו קצת בעולם הבא.

אאל"ט יש בהלכה סוג של הבדל בין "המתת-חסד" לאדם חי, לבין "הפלה" של עובר.

בקשר להמתת חסד: התורה אוסרת בכל מקרה ובכל מצב המתת חסד. העיקרון הוא שגם אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש.
בקשר להפלה: יש היום אירגונים דתיים כדוגמת מכון פוע"ה שדנה במקרים חריגים של עוברים פגועים ושמתירים במקרים מסויימים לבצע הפלה על מנת להציל את האם או על כדי לא להוליד אדם פגוע. המקרים הם לא רק פגיעה גופנית כמו עובר עם שני ראשים אלא בהרבה מקרים גם פיגור.
אני לא רב ואני כותב רק מה שאני חושב שנכון.
למקרה ספציפי, תפנה לרב.

לגבי השאלה השנייה: גם לפי המצפון האנושי, גם אם העובר יצא מהרחם יהיה לנו האומץ לקחת סכין ולחתוך אותו?
כי הרי מה שעושים בהפלה זה ממש רצח.! ההלכה מתירה להפיל את העובר רק אם הוא מסכן את חיי האישה היולדת.
לכן ההלכה משווה את ההפלה לרצח של ממש.

אני ממליץ לקרוא את הספר "ובחרת בחיים" של ד"ר "שוסהיים" בנושא הזה.

לא, ההלכה מתירה במקרים מיוחדים להפיל עובר פגוע גם אם לא מדובר בהצלת האם.

זה נכון אבל במקרה כזה של מוטציה ההלכה לא מתירה.

בחוברת של ד"ר שוסהיים מראים תעוד צילומי איך רוצחים את העובר ע"י שמועכים את מוחו ומוציאים ממנו את כל הנוזל המועט שהתפתח שם. ואז פשוט שואבים את כל גופו עד שמתפרק לחלקיקים ... פשוט מזעזע.
הרי העובר הזה הוא חי ונושם! ודווקא מתי שהוא בשיא ההתפתחות עושים לו את המעשה המזעזע הזה.
אני לא חושב שבגלל שהוא מוטציה מגיע לו למות.
מה שאני מציע שתתפללו שילדנו יוולדו בריאים ושלימים. זה הפיתרון היחיד.

אז אני מניח שלפי הגישה שלך אם יוציאו אותו יפה ושלם אין בעיה עם זה.

..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו אז אני מניח שלפי הגישה שלך אם יוציאו אותו יפה ושלם אין בעיה עם זה.

יכול להיות השאלה למה לא עושים את זה אם זה אפשרי.
ואם זה באמת איננו אפשרי חזרנו לרצח בדם קר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hanamer יכול להיות השאלה למה לא עושים את זה אם זה אפשרי. ואם זה באמת איננו אפשרי חזרנו לרצח בדם קר.

חוששתני שהחמצת את הנקודה. כאילו, באמת רלוונטי אם מועכים וכו' או לא? האם חניקה מבוקרת עם גז רעיל שמשאיר גופה שלמה ויפה היא פחות רצח מביתור עם מסור חשמלי? אולי פחות נעים, אבל לא רלוונטי לעניינינו...

..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו חוששתני שהחמצת את הנקודה. כאילו, באמת רלוונטי אם מועכים וכו' או לא? האם חניקה מבוקרת עם גז רעיל שמשאיר גופה שלמה ויפה היא פחות רצח מביתור עם מסור חשמלי? אולי פחות נעים, אבל לא רלוונטי לעניינינו...

הבעייה שזו הדרך היחידה להרוג את התינוק, ו"כאילו" לא קורה כאן כלום. אם היו מוציאים את התינוק שלם בהכרח שהוא היה חי והיו צריכים להורגו מחוץ לרחם אמו. וזה כבר המצפון האנושי לא יוכל לסבול.

לא התכוונתי שמותר להפיל במידה והיה נשאר שלם . זה גם אכזריות רלוונטית לא פחות. הבעיה שהשיטה להפיל כ"כ אבסורדית, שלא נראה לי שכל אם שמודעת לכך תסכים לזה. *

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hanamer הבעייה שזו הדרך היחידה להרוג את התינוק, ו"כאילו" לא קורה כאן כלום. אם היו מוציאים את התינוק שלם בהכרח שהוא היה חי והיו צריכים להורגו מחוץ לרחם אמו. וזה כבר המצפון האנושי לא יוכל לסבול. לא התכוונתי שמותר להפיל במידה והיה נשאר שלם . זה גם אכזריות רלוונטית לא פחות. הבעיה שהשיטה להפיל כ"כ אבסורדית, שלא נראה לי שכל אם שמודעת לכך תסכים לזה. *

אתה מקשקש אוסף של שטויות במיץ. קודם כל זה לא "תינוק", אלא עובר. עובר, בן מספר שבועות לא ישרוד מחוץ לרחם אפילו לא לדקה. והבעיה היא קודם כל מוסרית/הלכתית, ואכזריות היא לא שיקול שממש מעניין מישהו. זו אולי דרך לשכנע אמהות לא לבצע הפלות, אך לא טיעון לוגי בויכוח, כי הטכניקה באמת שלא מעלה ולא מורידה. אם יש לך דעה בעניין מסויים, נסה לבסס אותה על דבר אמיתי ולא על שטויות.

אה, ודש לארז

..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו אתה מקשקש אוסף של שטויות במיץ. קודם כל זה לא "תינוק", אלא עובר. עובר, בן מספר שבועות לא ישרוד מחוץ לרחם אפילו לא לדקה. והבעיה היא קודם כל מוסרית/הלכתית, ואכזריות היא לא שיקול שממש מעניין מישהו. זו אולי דרך לשכנע אמהות לא לבצע הפלות, אך לא טיעון לוגי בויכוח, כי הטכניקה באמת שלא מעלה ולא מורידה. אם יש לך דעה בעניין מסויים, נסה לבסס אותה על דבר אמיתי ולא על שטויות. אה, ודש לארז

רק שתדע שההפלות לפחות ברובן מתבצעות לאחר 12-15 שבועות הריון שזה בערך 3-4 חודשים שהעובר מספיק להתפתח והיו סיטואציות שנשים ילדו לאחר 4-5 חודשים והעובר שרד וחי.
אתה צודק שלצערינו לא משגיחים בנושא האכזריות כלל .
הבעיה ההלכתית כאן זו ההריגה עצמה, ואינה קשורה לעובדה שהעובר חי , כי כבר בזרע יש 120 מליון תאים שמכל תא קיים פוטנציאל להווצרות עובר. וזו הסיבה שהתורה כ"כ מחמירה בהוצאת הזרע לבטלה.

נ.ב מה לי ולארז?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hanamer "הבעיה ההלכתית כאן זו ההריגה עצמה, ואינה קשורה לעובדה שהעובר חי ,"

משפט קצת תמוה. אני מקווה שאתה הבנת מה כתבת, כי אני לא.

ציטוט:

נ.ב מה לי ולארז?

שני משתמשים שנפתחו באותו יום, יש להם אותם דעות ומגיבים באותם אשכולות, הן ברוב המקרים משתמש אחד... אה, וזה נמאס לרוב אחרי שבוע בערך, אז אתה יכול כבר לעזוב אחד מהם.

..

ואל תסתמך על ניסיון* להגיע להיגיון כי לרוב אתה לא מצליח.

ככה זה מתחיל. בהתחלה אתה שואל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hanamer נ.ב מה לי ולארז?

אח"כ "אנחנו חברים", ומסתיים בקול ענות חלושה. תאמין לי, אתה הולך בדיוק לפי הספר. ואל תענה לי "לרוב אתה לא מצליח" כי אתה לא מכיר אותי. חוץ מזה שבנתיים זה כן מצליח...

..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו משפט קצת תמוה. אני מקווה שאתה הבנת מה כתבת, כי אני לא.

התכוונתי שגם אם העובר לא חי ונושם יש איסור על הריגתו כמו שאסור להשחית זרע לבטלה אע"פ שהחומרים שיש בזרע הם רק תאים שונים (שאיני בקי בשמותם) שעל ידם מתפתח הועבר ברחם (כמובן בשיתוף הביצית)והוא אינו נושם וחי כלל .

בתלמוד מבואר - "כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם" . עד המאה ה19 התקשו להבין את המשפט הזה , מאחר וחשבו שמהזרעה אחת יכול לצאת עובר אחד ומשתיים - תאומים וכן הלאה.
א"כ מדוע המשחית זרעו לבטלה ע"י אחיזת האמה נחשב לו כאילו רצח עולם שלם??
אבל לאחר התפתחותה של הטכנולוגיה והמצאת המיקרוסקופ ע"י המדען ההולנדי "אנטוני ואן ליבנהוק" הנודע (שחי בסוף המאה ה17),ושכללותו ע"י המדען הצרפתי פרופסור לואי פסטר , (סוף המאה ה19) ניתן היה לראות שבכל מילימטר של נוזל זרע יש 120 מליון תאים שמכל תא יש פוטנציאל להווצרות עובר - אז הבינו מה שלא הבינו מאות שנים בדברי התלמוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hanamer התכוונתי שגם אם העובר לא חי ונושם יש איסור על הריגתו כמו שאסור להשחית זרע לבטלה אע"פ שהחומרים שיש בזרע הם רק תאים שונים (שאיני בקי בשמותם) שעל ידם מתפתח הועבר ברחם (כמובן בשיתוף הביצית)והוא אינו נושם וחי כלל .

כלומר, זו בכלל לא "הריגה". אדם שהורג עובר אינו נחשב רוצח, ואינו מתחייב בסקילה כרוצח. תקן אותי אם אני טועה.

..

בתשובה לשאלתך - אכן כן אדם שרוצח עובר אינו מתחייב הרג (לא סקילה) שזה מוות בסייף, אבל זה אינו סותר את העובדה שהוא הרג משהו או מישהו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו אתה מקשקש אוסף של שטויות במיץ. קודם כל זה לא "תינוק", אלא עובר. עובר, בן מספר שבועות לא ישרוד מחוץ לרחם אפילו לא לדקה. והבעיה היא קודם כל מוסרית/הלכתית, ואכזריות היא לא שיקול שממש מעניין מישהו. זו אולי דרך לשכנע אמהות לא לבצע הפלות, אך לא טיעון לוגי בויכוח, כי הטכניקה באמת שלא מעלה ולא מורידה. אם יש לך דעה בעניין מסויים, נסה לבסס אותה על דבר אמיתי ולא על שטויות. אה, ודש לארז

תודה רבה על הד"ש.

אם את רוצה לראות בעצמך את מה שהוא טוען אפשר להכנס לאתר הזה http://www.efrat.org.il/index.asp ולראות בבירור שזה לא נסיון שיכנוע אלא עובדות בשטח.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up192.siz.co.il/img1/ydmnxfmzgmiz.jpg]
חוק מעניין

דבר אחד הוא להרוג מישהו אקטיבית, ודבר אחר הוא למנוע הארכת חיים של מישהו שימות לבדו
ללא הארכת החיים הזו. הריגה אקטיבית נחשבת לאסורה לגמרי בהלכה. לעומת זאת אי-הארכת
חיים היא כבר סיפור אחר, ואיתה המצב לא כל-כך ברור.

יש סיפור בגמרא על עיר ששמה אינו זכור לי שמלאך המוות לא יכול היה להיכנס אליה והאנשים
בה היו "חיים לנצח", וכשרצו למות היו פשוט יוצאים אל מחוץ לעיר ומתים שם. כלומר, ניתן להצדיק
"המתת חסד" שבה לא הורגים מישהו, אלא נותנים לו למות באופן טבעי בלי להאריך את חייו.

מצד שני, גם בזה יש בעיה מסוימת, כי ניתן לומר שאם אדם לא יאכל הוא גם ימות באופן טבעי, ללא
התערבות חיצונית (לא סם מוות ולא כדור בראש), אבל אנחנו לא מתייחסים לאוכל כאל "הארכת חיים
באופן מלאכותי".

לגבי הפלות, אני בכלל לא צריך להיכנס להלכה כדי להצדיק את האיסור על הפלות:
זה שיש לך יצור אנושי שבמקרה נמצא בתוך הרחם של אמא שלו איננה היתר לרצח כמו שזה שיצור
אנושי נמצא בהונלולו אינה היתר לרצח. המיקום של אדם במרחב לא קשור לזכותו לחיים. גם הטיעון
שהוא "לא אדם בפני עצמו" כי הוא לא יכול לשרוד ללא אמו (שממנה הוא ניזון דרך חבל הטבור,
וממילא אינו מפותח) הוא גם שקר גמור בעצם: גם פגים אינם מפותחים לגמרי ואותם לא מציעים
להרוג, וגם תאומים סיאמיים לא ישרדו אחד בלי השני, אבל זה לא היתר להרוג אותם. ומה עם לבצע
"הפלה" למישהי שנתקפה צירים? התינוק עוד שעה בחוץ, אבל כל עוד הוא בפנים אפשר להרוג אותו?

רק לסבר את עיניך - הפלה נעשית בד"כ בשלושת החודשים הראשונים להריון. העובר עדיין איננו "אדם". המוח עוד
לא התפתח, הלב הוא קבוצת תאים שמחילה ללמוד לפעום, עדין אין עצמות, ידיים, רגליים. אין אזניים, מיקום העיניים רק מתחיל להקבע והעובר רק מתחיל לייצר דם משל עצמו. הוא עדיין אפילו לא בגודל אגרוף.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אבל לא זו הטענה שבאמצעותה תומכים בהפלות, ולכן היא לא רלבנטית כלל עבורי. ברור שיש
טווח רציף בין הרגע שבו לוקחים פוסטינור למקרה הקיצוני שהבאתי, של "הפלה" כשיש צירים,
אבל הטענה היסודית היא "זכות האישה על גופה" ובהמשך אי-יכולותו של העובר לקיים את עצמו
בנפרד ממנה.
הטענות האלה תקפות גם לגבי פגים ותאומים סיאמיים, ולכן הטענות האלה הן כפי שכיניתי זאת
"שקר גמור" מבחינה מוסרית - שכן הן נותנות הצדקה לרצח.

את מדברת עכשיו על משהו אחר לגמרי, שפשוט לא קשור למה שדיברתי עליו.

נכון אבל העובר יכול להיתפתח ולהיות אדם לכל דבר-
וגם מאד קשה לקבוע בזמן כזה אם העובר יצא מוטציה. וגם מאוד מסוכן לבדוק מי שפיר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up192.siz.co.il/img1/ydmnxfmzgmiz.jpg]
חוק מעניין

לא, לא קשה לקבוע - בבדיקת מי שפיר ניתן לגלות לא מעט פגמים גנטיים, והיא מסוכנת פחות מאשר
בשלבים מתקדמים של ההריון.
גם לזרע וביצית בנפרד יש פוטנציאל להפוך לאדם, ועדיין - יש לא מעט זרעים שהולכים לאיבוד, שלא לדבר על זה
שלפחות ביצית אחת הולכת לאיבוד כל חודש אצל כל אישה. פוטנציאל להיות אדם עדיין לא עושה את העובר אדם.

לגבי המוסר - אני די מסכימה איתך כאן, מה גם שהעובר הזה נוצר ע"י שני אנשים שלשניהם יש זכות לקבוע את
עתידו. עם זאת, כאשר מדובר בהריון בשלביו הראשונים כפי שתיארתי - אני חושבת שזהו טווח זמן בו לאישה צריך
להנתן שיקול דעת כשלדעתי האידיאל הוא שההחלטה תתקבל ע"י שני השותפים לעניין. מצד שני,כפי שלא
ניתן לכפות על אישה הפלה - אני לא חושבת שצריך לכפות עליה הריון, שוב - כשמדובר בשלבים ראשונים.
מה גם שהפלות בשלבים מתקדמים יותר בד"כ לא מתקיימות ואם כן זה בד"כ מסיבות רפואיות.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בקשר להפלה צריך לעשות חילוק בין עובר שמסכן את האמא ואז ההלכה תתיר את ההפלה בכל שלבי ההריון ללא כל קשר להתפתחותו של העובר. במקרה כזה חל על העובר "דין רודף". דין רודף כשמו כן הוא: מותר להרוג מישהו שמנסה להרוג את הזולת. במקרה שבו העובר מסכן את האם, ההלכה מעדיפה שהאם תחיה ולא העובר.

בקשר להפלה לצורך המתת עובר "פגוע" ההלכה תתיר זאת רק בשלבי ההריון הראשונים. לאחר מכן זה אסור.

לגבי הסיפור בגמרא - אין זה דומה לנידון דידן כי הם שהיו קצים בחייהם לא היו עושים מעשה רצח בשביל למות. אלא היו פשוט יוצאים מחוץ לעיר ומי שתם זמנו היה מת ע"י מלאך המוות . והמונח נקרא "שב ואל תעשה" שמתיר לעשות דברים באמצעי הזה.
אבל בהמתת "חסד" האדם פשוט מנתק אותו מהמכשירים וכדו' ועושה ממש מעשה.
ושמעתי שאחד המית את אמו הצורה הזו (המתת חסד) מאחר והייתה סובלת נורא ולאחר מותה באה אליו בחלום וכעסה עליו נורא בטענה שמספר דקות לאחר שהמיתו אותה היא הייתה צריכה למות מיתה טבעית. ובגלל שלא סבלה ייסורים בדקות האלה דנים אותה בשמיים ומייסרים אותה שם.
וכעסה עד כדי כך שנידתה אותו ממנה ואמרה לו שאינה מכירה בו כבנה.
זאת אומרת שהחשבון שעושים בהמתת חסד אם כן או לא זה לא נוגע לרצח אלא לומר שהחסד האמיתי הוא להשאיר את החולה בחיים מחמת דינו בעולם הבא.

להפך: יציאה מהעיר היא מעשה פעיל, ואילו אי-חיבור למכשירים היא מעשה סביל, כנ"ל אי-ביצוע החייאה במקרה של הפסקת פעילות לב, וכנ"ל אי-אספקת תרופות או טיפולים מאריכי חיים (כימותרפיה, לדוגמה). ואם הקימה והעשייה שביציאה מהעיר היו מותרים קו"ח שמה שאני מדבר עליו מותר.

אבל הם לא ידעו אם הם מתים או לא מה שאין כן בהמתת חסד ש99% מוות

גם אדם בן 538 שיוצא ממקום שמוגן ממלאך המוות ב-99% מת...

היציאה מהעיר אינה מעשה הקשור לעצם המיתה ולכן איננו נחשב להמתה פעילה. לגבי אי חיבור למכשירים הנך צודק לגבי מניעת החיבור שאינה נחשבת למעשה פעיל והנידון ביחס לזה הוא רק לגבי חובת ההשתדלות לרפא או להאריך חיים. אך לגבי הניתוק שהוא מעשה פעיל אין זה נכון.
מבחינה הלכתית המושג של המתה הוא אחד מהשניים או נקיטה בפעולה ישירה כהזרקת רעל שימוש בכלי פולשני וכדו' פעולה האסורה לחלוטין על פי ההלכה והיא נחשבת לרצח על כל המשתמע מכך. ונקיטה בפעולה עקיפה כמו עצימת עיניו של הגוסס טלטולו וכו' פעולות אלו אף הן אסורות אך הן אינן חמורות כרצח ישיר. ניתוק ממכשירים בדרך כלל שייך לסוג השני אך לא בהכרח.
אגב העיר המדוברת היא העיר לוז.
לגבי הפלת עוברים יעויין בציץ אליעזר חלק ח' סימן ל"ו ההתייחסות של הפוסקים שהוא מביא לעניין מעניינת ולא רק בהקשר למקרה הפרטני בו הוא דן. מכיון שהדברים יכולים להתפרש בצורה לא נכונה אינני מעוניין להעלותם במסגרת זו, ובאם מישהו רוצה הוא יכול לעשות זאת במקומי.

מאדם שתופס את חברו שלא יפול מצוק שגובהו 1000 מטרים וכהרף עין בלי לחשוב הרבה עוזב אותו שיפול למותו המר. הרי לא עשה שום מעשה רצח מצד עצמו אבל גרם לו למות. וזה המעשה אכזרי לאין ערוך.
כך גם כאן אין אנו רוצחים אותו ממש אבל אנו מניחים אותו למות , שאם לא כן למה נקרא "המתה".

זה מאוד משתנה ממקרה למקרה ושוב אני דן מהבחינה ההלכתית. איך אתה מגדיר עצימת עיניו של גוסס איך תגדירחנק (כלומר פעולה של חניקתו של אדם אחר) שהוא רק מניעה של אויר ובאם אתה מגדירה כרצח אולי גם ניתוק צינור חמצן הוא אותו הדבר. האם הדלקת נר בחדרו של אדם ישן היא פעולת רציחה הגם שאין כאן אלא שימוש בחמצן או יצירתו של פחמן חד חמצני - פעולות הגורמות למוות באופן עקיף ביותר. מקרים אלו כולם מובאים בהלכה חלקם בתלמוד וחלקם בפוסקים. באם אינך מכירם אינך יכול להביע דעה בנושא מאוד מורכב זה. (באם הינך מכירם לא הייתי מביע דעה כל כך נחרצת).
הגדרים ההלכתיים בענין זה כמו בכל עניין צריכים עיון מעמיק והכרה מיטבית של המקרים המובאים בתלמוד ובפוסקים כמו גם בפרשנות המתלווה אליהם רק באמצעות כלים אלו תוכל להגדיר את המציאות המשתנה מבחינה הלכתית.
אינני מתכוון לדון בעניינים אלו מתוך השקפה אנושית ומוסרית כאיש הלכה אני מאמין בעליונותה (אני מודע לכך שלא כל אחד יקבל זאת) על פני השכל האנושי ומבחינתי אני מוכן לנהל דיון בענין רק מנקודת מוצא זו.

אבל פיך הכשילך כי פה זה לא מקום לדיונים הלכתיים מעמיקים שהרי רוב האוכלוסיה הצופה בפורום אינה גאונה בש"ס ופוסקים כדי לדעת זאת בצורה הלכתית עליונה וזכה כדבריך.
הדיון כאן הוא שטחי ומטרתו לבאר בצורה רדודה את העניין. וזה מה שאני מנסה לעשות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hanamer אבל פיך הכשילך כי פה זה לא מקום לדיונים הלכתיים מעמיקים שהרי רוב האוכלוסיה הצופה בפורום אינה גאונה בש"ס ופוסקים כדי לדעת זאת בצורה הלכתית עליונה וזכה כדבריך. הדיון כאן הוא שטחי ומטרתו לבאר בצורה רדודה את העניין. וזה מה שאני מנסה לעשות.

א. אי אפשר לקחת נושא כל כך עקרוני כמו המתת חסד ולבאר אותו בצורה רדודה.
ב. אני לא בטוח שרוב הקוראים והעוקבים אחרי הדיון הם אוכלוסיה "פחות" איכותית. מי שנכנס לפורום "יהדות והלכה" ולא מבין משהו, שלא יתבייש ושיישאל...
ג. אין מילה כזו "גאונה" צריך להגיד גאון...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Eli173 א. אי אפשר לקחת נושא כל כך עקרוני כמו המתת חסד ולבאר אותו בצורה רדודה. ב. אני לא בטוח שרוב הקוראים והעוקבים אחרי הדיון הם אוכלוסיה "פחות" איכותית. מי שנכנס לפורום "יהדות והלכה" ולא מבין משהו, שלא יתבייש ושיישאל... ג. אין מילה כזו "גאונה" צריך להגיד גאון...

אני חושב שהוא לא התכוון שהאוכלוסיה בפורום היא פחות איכותית חס ושלום הוא התכוון שרובם לא בקיאים בש"ס ובפוסקים שאותם לומדים רק בישיבות.
נ.ב. אתה צודק שאין צריך לבאר את הנושא הזה בצורה רדודה כביכול הלכה פסוקה צריך גם את הסיבות לזה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up192.siz.co.il/img1/ydmnxfmzgmiz.jpg]
חוק מעניין

א. אז איך אתה רוצה שנבאר אותה בפורום ציבורי ?
ב.התכוונתי שאנחנו פחות בקיאים ואין אנו יכולים לדון הלכה למעשה כי זה תפקיד של רבנים.
ג. תודה על התיקון.

השאלה של 'המתת חסד' נוגעת למעשה בשאלת מהותם של החיים. מה טענו אלה שביקשו להתיר המתת חולים חשוכי-מרפא? הם אמרו: ''אין עוד ערך לחייהם''. המשמיע טענה מעין זו יוצא כנראה מנקודת-הנחה, שמהות החיים ומטרתם ידועה לו ולכן הוא יכול לקבוע מתי יש 'ערך' לחיים ומתי אין להם עוד 'ערך'. אבל זו בדיוק השאלה: מי יכול ליטול לעצמו סמכות לקבוע את מהות החיים ואת מטרת חייו של אדם עלי-אדמות!

הובא מתוך מאמר באתר:
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7880

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up192.siz.co.il/img1/ydmnxfmzgmiz.jpg]
חוק מעניין

חוק החולה הנוטה למות
http://www.medethics.org.il/articles/MISC/DNRlaw.asp