כשתדפקי על פתחי עוטה עדיים וניחוחות
כולך ריגוש ורטט מהרהורים שריחפו בעמקי נשמתך,
ומילים ששזרת זה מכבר למשפטי תאווה ופיתוי
בידך יהיה שי שקנית מאותם דברים שידעת
ובראשך זכרונות מאז, כשהכול עוד היה.
אז אפתח לך בלב מרוגש לא פחות ואומר
בואי.

אפשר להתפלש בין הסדינים
כמו שני כדי חרס, להתגולל כמו כותנה
ולחרוק כברזל ממנו בנו את שלד המיטה.
נוכל גם לנוע כמו חולות מדבר
להתערבב כשאון מפל המים
לצלול, ולצוף, ולהיות.

וגם פה...

כתוב היטב!
ממש מאושרת לראות שלאט את מנקה את קורי העכביש שהצטברו (אם יורשה לי ), חוזרת לעצמך והרבה הרבה מעבר.

אין ספק שזה לקח זמן... אבל כיף לחזור לכתוב

קטע יפה חתולים , קטע לירי טעון ברגשות...
אהבתי את הדימוים בקטע השני ואיך שהם נכתבו, כך שההמשכיות שלהן מתאימה

שמח לראות שאת עדיין כותבת

שיהיה לך שבוע טוב וכתיבה פורה,
אמיל .