^ כותרת

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

פעם בדקתי את העניין, ומסתבר שזה עסק הסטורי מעט. הכל התחיל מאיזה אל פלישתי בשם דגון. הוא נקרא כך מכיוון שבמקור מינו אותו לאל התבואה, ומכאן שמו דגן=דגון. דגן היה שם לתבואה ברוב השפות השמיות. דגון פיזר בכנען מספר מקדשים. בנוסף, היו בארץ שתי ערים בשם "בית דגון" שכנראה היו בהם מקדשים לנ"ל. האחת ליד יפו של ימינו, ואף נזכרת בתנ"ך: "וגדרות בית דגון ונעמה ומקרה ערים שש עשרה וחצריהן".(יהושע טו', מא').
לאחר הכיבוש הערבי שונה שמו ל "דג'ון". לאחר התקופה הצלבנית הוקם במקום כפר ערבי בשם "בית דג'ן". ב1948 נכבש הכפר, ושמו עוברת ל"בית דגן".
השם "דגון" נשאר כנראה מהסיבה ששמות קדמוניים כמו "מלחה" (במקום "מנחת") שרדו עדיין.

..

האמת שאת דגון הכרתי מקדמת דנא (ולאחר מכן גם ניתקלתי בו בסטארגייט SG-1) ולכן תהיתי

תודה לך על תשובתך

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

הזכר לי איפה הוא מוזכר בסדרה?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שתי הערים מוזכרות בתנ"ך, שתיהן בספר יהושע, בין היתר, בתאור חלוקת הארץ לשבטים

האחת, זו שמדובר עליה כאן, זו שהזכרת, בשטח נחלתו של שבט יהודה, בשפלה

והאחרת, בנחלתו של שבט אשר, בצפון (ליד עכו), בגבול עם שבט זבולון:
"ויצא הגורל החמישי, למטה בני אשר למשפחותם ... ושב מזרח השמש, בית דגן, ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק, ונעיאל; ויצא אל כבול, משמאל." (יהושע י"ט כ"ד-כ"ז)
"דגן" פה עם חולם חסר, נהגה גם הוא "דגון"

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.