הסקר מדבר בעד עצמו ואתם מוזמנים לשתף מנהגים. הקרידט אגב כולו של מרין, שיותר ממוזמן לפתוח אותו (אני אוסיף את המנהגים שלי אחר כך).

מה עם אופציה "כל התשובות נכונות"?

ואז אף אחד לא יפרט לנו מה בדיוק מושך אותו בספר .

אבל זה כל מקרה לגופו, אצלי זה בד"כ שילוב של כל האופציות כאן,
גם התקציר מאחור, גם המלצות מהרשת, גם מחברים וגם מהמדיה, וגם במקרים מסויימים זה בגלל הסופר,
מה שלא תמיד מצליח (ע"ע "השתלטות עוינת" הגרוע של ג'וזף פיינדר המעולה)

אני עם לאנס

ואיזה סופר/ספר אתה הכי אוהב?

המינגווי

ראשית, תודה לקרדינל שבזכותו הסקר עלה.

שנית, רציתי לשתף איך אני בוחר את הספרים שלי:
האמת שבאופן אישי אני הכי סומך על המלצות של אנשים שכבר קראו את הספר,
הבעיה מתעוררת כשאני מסיים ספר - כי אני קורא יותר מרוב האנשים שאני מכיר,
כך שהמלאי שלי נגמר מהר מהרצוי...
אז ברגע שהמלצה ממכר לא זמינה אני פונה לשפע ההמלצות (כמו בפורום זה) על ספרים איכותיים.

------------

שלישית, רציתי לשתף ולשמוע ממכם בקשר למנהגים שלכם בקשר לכריכה האחורית:
האמת, כבר שנים אני נמנע לחלוטין מלקרוא את התקצירים של הכריכה האחורית של ספר שאני הולך לקרוא, אלא עד לאחר שאני מסיים אותם.

תמיד חשבתי שהכתוב שם אמור למשוך אותנו - העתידים לקרוא - להסתקרן ולרצות לקרוא עוד,
אבל תמיד חשתי אכזבה שהסופר/עורך כתב יותר מידי מאחור והרס חלק מהעלילה
(אני שונא לנחש כבר באמצע ספר מתח טוב מה יקרה בסוף - והכי גרוע זה לגלות שצדקתי)
או שלחליפין לא גילה כלום ובכך הרס חלק מהמשיכה של הכתוב בפנים.

ואתם?
אתם קוראים/לא קוראים אותה?
מה אתם חושבים על אודות הכריכה המהוללת?

שתפו,
בברכה,
marin

אני בדר"כ מתוודע לספר דרך המלצות באינטרנט או בעיתונים, או מהיכרות עם הסופר. נדיר מאוד שאני מגיע אל ספר טוב משיטוט אקראי או מהתבוננות בכריכה בלבד.
לכן, הבחירה שלי היא- היכרות עם הסופר.
לגבי השאלה של MARIN על הכריכה האחורית- אני לרוב לא קורא אותה בכלל, כי אם כבר הגעתי אל קריאת הספר, אני לא צריך את התמריצים והעניין שהתקציר מעורר- אני פשוט כבר קורא את הספר כולו, וזהו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אני אם כן המוזר היחיד שקורא את הכריכה האחורית?
האמת שבדרך כלל אני פשוט נכנס לחנויות ספרים ומתחיל לעיין, בלי שום מידע קודם בנוגע אליו; מצד אחד אני לפעמים קונה ספר שלא שווה את הנייר עליו הוא כתוב ובפעמים אחרות אני מגלה ספרים שוליים ששווים כל אגורה.

אז בלי ביקורות, אני פשוט מתחיל לעבור על הכותרות- מה שהשם שלו נראה מעניין, אני בודק את המחבר שלו ובכל מקרה אני קורא את הכריכה האחורית; אז יש כמה נקודות לתשומת לב:

1. "הסופר *שם כלשהו* פורש עלילה מבריקה ומרתקת ובלה בלה בלה"- אני לא יודע למה, אך כשעורך ספר מספר לי כמה הספר מדהים, יש לי הרגשה שבאיזה מקום הספר עד כדי כך גרוע שצריכים לשכנע אותי לקרוא אותו.

2. ביקורות של עיתונים- לאחר שהעורך מסביר לי במשך חצי דף למה הספר הוא רב-מכר גדול יותר מהתנ"ך, משובצים עוד חלקים בביקורות של עיתונים על הספר כשתמיד (כמה מפתיע) הביקורות חיוביות. ולא שמבקר הספרות של הניו-יורק טיימס גורם לי לחשוב שהספר טוב יותר; להפך- לפעמים דווקא למבקרי ספרות בעיתונים יש טעם נורא בספרים.

3. לאחר שחצי (עד שלושה רבעי) כריכה אחורית נפסלו, נותר החלק שבו באמת מדברים על הספר ואז כמובן נותר רק לבחון באופן איכותי- מעניין או לא מעניין. אם קשה להחליט, אני פשוט פותח את הספר בעמוד אקראי (כמובן לא בסוף, התחלה-אמצע) וקורא כמה שורות בשביל להבין את אופי הכתיבה הכללית.

לאחר שהספר עבר את כל המיונים המפרכים האלה, הוא מאושר להצטרף לספרייה הפרטית .

בעצם, יש דבר אחד שאני שם לב אליו על הכריכה: אם שם הסופר גדול יותר משם הספר, אני מיד חושד- אולי ההוצאה מסתמכת על שם הסופר יותר מאשר איכותו של הספר? זו הסיבה שהתרחקתי מיד מרוב הספרים של סטיבן קינג.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

דווקא לא אלו שמאוד מפורסמים. הוא סופר נהדר, כשהוא מתרחק קצת מהמפלצות. באופן כללי רוב הספרים חסרי-המפלצות שלו לא רעים.

ציטוט:

כשעורך ספר מספר לי כמה הספר מדהים, יש לי הרגשה שבאיזה מקום הספר עד כדי כך גרוע שצריכים לשכנע אותי לקרוא אותו.

הוצאת לי את המחשבות מהראש,
בדיוק בגלל זה אני קורא את הביקורת רק אחרי שאני מסיים את הספר.
הנה דוגמא:
"ג'ונתן סטריינג' ומר נורל" - ספר שאני מאוד אוהב, מציג בכריכה האחורית שלו דווקא את הרקע לסיפור,
לאחר מכן מעט על המחברת ואז שתי ביקורות של טיים מגזים, וצ'רלס פוליסר.

הנה נפלנו במקרה על אחלה של כריכה אחורית, כתובה היטב, שנונה, מסקרנת ומזמינה.

לעומת זאת,
הספר הטוב ביותר שקראתי עד היום: "הצל של אנדר",
יש הילולה שלמה של העורך על הסופר, כמה הוא מבריק וכו' וכו'
לאחר מכן, תיאור שמגלה יותר מידי מהעלילה בצורה ממש ממש לא מושכת,
ואז שתי ביקורות- אחת של Publishers Weekly ושנייה של Kirkus Reviews.

ציטוט:

ביקורות של עיתונים על הספר כשתמיד (כמה מפתיע) הביקורות חיוביות.

אני חושב שלולא אחי היה קורא את הספר, בצירוף השעמום בשבת -
הייתי מפספס את הספר הטוב ביותר שקראתי עד כה..

שום דבר ממה שהוצע.
אני בוחר ספר לפי העובי (כמה שיותר עבה, יותר טוב) אני יוצא מנקודת ההנחה שמי שיש לו הרבה מה לכתוב, בטח לא יכתוב שטויות. עד היום זה הוכיח את עצמו.
* לפי העטיפה.
* לפי עלעול בספר, וקריאת קטע אקראי קצר.
אני לא קורא את הכריכה האחורית, הספויילרים מפריעים לי אח"כ.

..

כמה שאני אוהב ספר עבה שלוקח הרבה זמן לקרוא! כזה שמהמתח לא רוצים לסיים...
האמת שעד היום לא יצא שלא לסיים ספר ביום אחד.
אבל הבעיה בספרים גדולים שהם כבדים,
ואם קוראים אותם לפני שהולכים לישון (כמו שאני עושה כל יום)
אז לא נוח להחזיק אותם לאורך זמן...
-------------------
אגב,
כריכה רכה או קשה?

אצלי זה נחלק לשניים-
ספרים דקים - כריכה רכה
ספרים עבים - כריכה קשה.

אני דווקא מטיל ספק בעניין הזה- לפעמים כאלה שאין להם מה לכתוב מורחים את זה על פני עמודים או אפילו סדרה שלמה! תמיד תהיתי על מה מישהו יכול לכתוב סדרה של 9 ומשהו ספרים...

האמת שגם אני - למרות הכלל הזה- תהיתי למה המציאו את טולקין, אבל כנראה שזה עניין של טעם אישי.

..

הודעה ראשונה שלי בפורום הזה, אבל מסקר כזה אי אפשר להתעלם

בדרך כלל אני פשוט נכנס לחנות ספרים, קודם כל מחפש לראות אם יש משהו מעניין של סופרים שאני כבר מכיר

אם אין כאלה, ולרוב אני לא מוצא כאלה אני פשוט מחפש ספר עם כותרת מעניינת ועובר על התקציר, רק על התקציר בלי שום ביקורת.

יש ככה נפילות לעיתים רחוקות
אבל אולי זה בגלל שאני נהנה לקרוא כמעט הכל

ובקשר למה שמישהו שאל כאן- רק כריכות רכות
כריכה קשה לא באה בטוב

מעולה,
שמח שהגבת
אגב - אפשר להתעניין מי הסופר שאתה הכי אוהב ו/או מה הספר שאתה הכי אוהב?

סופר אהוב סטיבן קינג
בלי להרהר בכלל בנושא

בזמן האחרון התאהבתי בספרים של קן פולט ומצאתי שגם לטרי פראצ'ט יש אחלה אחלה ספרים

הספר שאני הכי אוהב?
זאת שאלה קשה, אני מפרק עשרות ספרים..
אחד הספרים שהכי משך אותי אליו הוא "מיליון רסיסים קטנים" של ג'יימס פרי. ספר חזק..

הוא שקרן, הוא המציא את הרוב. והאמת היא שגם כשקראתי את הספר, לפני שהתפרסם שהוא שקרן, הרגיש לי (בתור מישהי שקצת מכירה את העולם הנ"ל) מזוייף לגמרי. שמחתי לגלות שהוא באמת מזוייף.

ברור שהיו שם הגזמות והמצאות
השאלה היא איך את לוקחת את הספר,
אני לא באתי בגישה של לקרוא אוטוביוגרפיה ולדעת מה עבר על הבנאדם
ספר, עם סיפור בו, וסיפור טוב, שמושך את הקורא
ולא יכלתי להפסיק לקרוא את הספר עד שפירקתי אותו..

אני מאוד ממליץ על הספר הזה

1. הוא נכתב בתור סיפור אמיתי. הוא לא.
2, מה שכתוב בו תלוש מהמציאות. דברים לא באמת קורים ככה.

אם הוא היה נכתב מראש כספר בדיוני - מילא. אם הוא היה מצהיר שאין לו מושג על מה הוא מדבר - מילא. אבל אין לו, הוא המציא את כל הגמילה ההירואית שלו והוא משתמש בה כמו איזה נס, וזה דרעק, כי כתוב על הספר שהוא סיפור אמיתי, ומכור אמיתי, שהולך בדרך הנכונה לגמילה, שקורא אותו בלי לדעת שהוא שקר עשוי להרגיש או שהוא פראייר, או שיש דרך קיצור לגמילה. ואין. למכור אמיתי יש רק דרך אחת להיגמל - לעבוד על זה קשה כל יום.

עם זאת - אתה מן הסתם צודק, וכספר קריאה סתם כך הוא בטח חזק, אבל הוא עושה עוול אמיתי להרבה אנשים.

סליחה על התגובה האמוציונלית, ברור שאתה מנקודת הראיה שלך צודק. מצטערת אם יצא לי קצת מתנפל, זה ממש לא עליך, זה על מר פריי

אם אני לא בא לחנות במטרה לקנות ספר ספציפי אז בד"כ אני קורא את התקציר בכריכה האחורית של הספר ובמידה שהוא מצא חן בעיני אני מחפש חוות דעת של קוראים כדי לתהות על קנקנו.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

כפי שהצבעתי, לפי סופר מועדף, אני משתדל לעשות מרתון של כתביו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בד"כ אני קונה אם זה במבצע,ספר קודם של הסופר שאהבתי והמלצות ברדיו
נצל"ש-מישהו קרא את גנב החלומות? שמעתי פרסומת עליו ברדיו והוא נשמע ספר טוב

שתי אופציות - או המצה מאדם שדעתו נחשבת בעיני, או שזה סופר/ת שאני מחבבת וכבר קראתי.

לעיתים רחוקות המלצות מהרשת או כריכה אחורית.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ככה זה יותר משתלם.

(אני לא מדברת על ספרים שהתכוונתי לקרוא, שאותם אני פשוט קונה, אלא לכאלו שקונים על עיוור, 4 במאה כאלו. לפעמים אפילו יוצא משהו טוב).

נשמע כאילו את קונה בשר, לא ספרים .

כמעט ולא קורא פרוזה, כך שהכריכה האחורית מספקת מספיק מידע עבורי.
קורא הרבה מדע פופולרי וספרי עיון. פשוט מחליט מה מעניין אותי מספיק.

סיימתי לפני כמה ימים את "הקנון המדעי" של נטלי איינג'יר, ספר נפלא המפשט את עולם המדע. מומלץ מאד.
כרגע קורא שני ספרים: "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד ואת "האישה העירומה" של דזמונד מוריס.

גם אני קראתי לא מזמן את "הקנון" - היא עשתה אחלה עבודה בלהסביר את הבסיס של המדע באספקטים השונים.

את ההצלחה שלה בהסברת הבסיס הרבה כותבים יכולים לשחזר.
את ההנאה שבקריאת הספר מעטים הכותבים שיכולים לשחזר.
זה סוד הקסם של הספר - היא זו שכתבה אותו.

זה מצטרף לספר נפלא אחר שלה - "אישה-גיאוגרפיה אינטימית".