שלום,

זו לא הפעם היחידה שבה אני מוצא בפירושי "קאסוטו" למקרא מלים שנגרעה מהן האל"ף.
הפעם, החלטתי לשאול לדעתכם ולדעת האם הצורה תקינה גם כיום.

המלה "בּתְנַי":

(למעוניינים: פירושי מ.ד. קאסוטו לספר מלכים. עמ' 20, פירוש הפס' י"ד שבפרק ג' (מלכים א'), הוצאת יבנה בע"מ, נדפס בתשל"ב, 1972 - תמונה ב')

שלמי תודה,
אור

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

כיום כנראה שלא.
בעבר כן: ראיתי את זה גם במהדורות ישנות של ביאליק.

תודה

עריכה: האם זה משקף הגייה? האם בזמן כתיבת המהדורה הגו את המלה ללא אל"ף?
ופרק שהקלטתי העוסק, בערך, במקרים דומים של "בליעת אותיות" -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן..

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אתה רומז לכך שהיום הוגים אותה עם א'...?

..

לא... וזו טעות (הכוונה לביטול הגייתה)?

עריכה:
אולי אבן שושן ישפוך מעט אור?

ציטוט:

הערך "תני (ת*)" (שווא, פתח) נמצא במילון, ולידו הפנייה לערך "תנאי". בסמוך לערך המלה "תנאי"(ת*) , נכתבה המלה "תניי"(ת*), ולידה ההערה: "[מן תנה; ארמית: תנא]" ("תנא" בשווא, קמץ). ד"א, הידעתם שצורת הרבים, מלבד "תנאים", היא גם "תניים" (שווא, קמץ, חיריק)? *["(ת)" פירושה - "ספרות התלמודים והמדרשים העתיקים [...]".]

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הממ, לא נראה לי שזה קשור. תנא ותנאי.

..

הנה:
צִפּוֹר בַּגָּן



צִיץ, צְוִיץ – מִי צִיֵּץ?

קוֹל צִפּוֹר הוּא עַל הָעֵץ.



"צִפּוֹר-חֵן, מֵאָן וּלְאָן?"

"מִן הַקֵּן אֶל תּוֹךְ הַגָּן.

לִילָדַי אֲלַקְּטָה מָן,

גַּרְגֵּר שָׁם וְגַרְגֵּר כָּאן.

צִיץ צְוִיץ, אֵין לִי פְּנָי,

שָׁלוֹם, יֶלֶד, כֹּה לֶחָי!"

יפה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

וזה גם אחד משירי הילדים היפים יותר של ביאליק.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הפניתי את השאלה הזו, וגם על תיעתוק השם "צחי" לאקדמיה.
את התשובה שתתקבל אפרסם כאן.

נ"ב
בדקתי, וגם במהדורה שהודפסה ב-1992 המלה נכתבה ללא אל"ף.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אברהם אבן שושן ז"ל כותב בספרו "לשון וכתב" (1961):

לחצו לצפייה מוגדלת:

תגיות לגוגל:
תני תנאי בני בנאי אוזן התקנת הניקוד

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

למדתי בביה"ס שהמילים הנ"ל הן אנלוגיה בין נל"י לנל"א:
השורש של תנאי זה תני\ה ?!
השורש של בנאי זה בני\ה

והא' מקורה באנלוגיה... אני לא בטוח אם זה קשור.....

כוונתך לגרירה?
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E4#post3348763

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אצלנו, בכיתה, קוראים לזה אנלוגיה. עוד דוגמה, "שגיאה" השורש שגי\ה ובכל זאת יש א' כמו ב.. יציאה או מליאה..
יש גם ההפך, אנלוגיה בין נלא לנלי\ה לדוגמה, קרוי, נשוי (קרא, נשא) נכתב כמו בנוי (בני\ה)
אני לא בטוח עד כמה זה קשור לנושא הנ"ל.

שבת שלום!

הוא מתכוון לאנלוגיה בין שרשים, תופעת ה"צמידות" היא כמובן רק במילים הסמוכות באותו ביטוי

דוגמא מעניינת שקופצת לי לראש היא תלוי-->תלוא, בפס' "והיו חייך תלואים לך מנגד" (דברים כ"ו, ס"ו)

נדמה לי שרוב האנלוגיות הן דווקא מוטעות, דוגמא קלאסית היא "יושן", שהיא אנלוגיה מוטעית לנטיית "פועל" בבניין קל

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.