קב"א 56 דפ"ר 90 פרופיל 97 - יש לי עוד אפשרויות לגיוס שונה?

אני יגיד קודם שיש לי מוטיבציה גבוה מאוד לשרת בצבא ולהגיע לתפקידי קצונה.
הייתי בגיבוש טיס -> גיבוש חובלים -> ראיון אגוז, את כולם לא עברתי.
בנוסף הייתי במיונים שונים של תפקידי מודעין טכנולוגיה וכדומה... שבחלק מהם פשוט פרשתי וחלק אמרו לי שלא התקבלתי (שלאחר מכן התברר בגלל שיש לי פרופיל גבוה והם פחדו לבזבז מקום למי שעשוי ללכת לתפקיד אחר).

עכשיו לא נותר לי דבר מלבד חסדי המנילה (קרבית - חי"ר בחירה ראשונה, הצלה שני, ואיסוף שלישי)
סיירות למינהם אני כבר לא מעוניין אם כבר רק גדודים.

אני מרגיש שנפלתי חזק בין הכסאות. כמו טיפש ולמרות אזהרות אני חשבתי שאני ניגש לגיבושים האלה
ואני כבר מינימום עם שני פלאפלים על הכתף וקיבלתי כאפות אחת אחר השניה למרות שידעתי שאין כזה דבר לדמיין אבל בתוך תוכי חשבתי שאני באמת מתאים למרות שאני בן אדם ראליסיטי.

כרגע אני פשוט לא יודע מה לעשות, לא יודע עם אני רוצה חי"ר לא רוצה חי"ר יש לי חברים שאוכלים שם חרא ובדוגרי אני מפחד פשוט מפחד שסתם אני יוכל חרא ושיהיה יחס חרא מהסגל, שאני לא יתאים, שאני אמות חס וחלילה, לא הסתדר עם השינה, סתם יהיה שבוז אבל מצד שני אני רוצה את אחוות הלוחמים, הכבוד, ואני מאוד מקווה שאני ירוויח תרומה נפשית.

מה אני אגיד לכם חברים אני כל הזמן חושב על כך שוואלה במשך שלוש שנים אני מפסיק לראות בית מיטה, את התחביבים שלי ופשוט משנה את הגישה ומתאים את עצמי לצבא, ומשהו מפחיד אותי בכך שאני יפסיק לעשות את הדברים האוהבים עליי.
בעקרוני אני לא רוצה להיות סתם עוד חייל והבנתי אם כבר לוחם אז בירוקים ואם בירוקים אז חי"ר.


מה אומרים אתם?

א. קודם כל למה לפסול מראש לנסות להגיע ליח"טיות? תתאמן לפני הגיוס ותגיע יותר מוכן מאשר הגעת לגיבושים הקודמים.

ב. לגבי זה:

ציטוט:

כרגע אני פשוט לא יודע מה לעשות, לא יודע עם אני רוצה חי"ר לא רוצה חי"ר יש לי חברים שאוכלים שם חרא ובדוגרי אני מפחד פשוט מפחד שסתם אני יוכל חרא ושיהיה יחס חרא מהסגל, שאני לא יתאים, שאני אמות חס וחלילה, לא הסתדר עם השינה, סתם יהיה שבוז אבל מצד שני אני רוצה את אחוות הלוחמים, הכבוד, ואני מאוד מקווה שאני ירוויח תרומה נפשית. מה אני אגיד לכם חברים אני כל הזמן חושב על כך שוואלה במשך שלוש שנים אני מפסיק לראות בית מיטה, את התחביבים שלי ופשוט משנה את הגישה ומתאים את עצמי לצבא, ומשהו מפחיד אותי בכך שאני יפסיק לעשות את הדברים האוהבים עליי.

קרא בבקשה כאן.

כולם חוששים מהצבא בהתחלה ובצדק, זה שינוי מהותי בחיים שלך. אבל בסוף כולם מסתדרים, גם עם שעות השינה המעטות, גם עם הסגל שבהתחלה נראה כמו ערימה של סאדיסטים ובסוף מתגלה כאנשים ממש טובים שעוד תבין שאתה מעריץ, גם עם הסכנה וגם עם כל החרא שלומדים לאכול במזלג וסכין ולצחוק עליו ביחד.

תחשוב עם עצמך איפה אתה רוצה לשרת, תעשה כל מה שאתה יכול כדי להגיע לשם ואל תדאיג את עצמך עם כל מה שיקרה אחר כך. כולם עוברים את זה ויוצאים מהצד השני עם דבר או שניים ביד, אין סיבה שאותו דבר לא יהיה נכון גם לגבייך.

תשמע, אני יכול לומר שאני איתך בערך באות הסירה, נתונים כמו שלך, לא עברתי טייס, לא עברתי צוללות(ויתרתי על חובלים בשביל צוללות), גיבוש צנחנים ואגוז לא קיבלתי מפאת העובדה שסימנתי 0 צנחנים והגעתי לצוללות דרך מאתר צד כך שראיון אגוז לא הגיע לי.
ולעומתך, אני עדיין שמח בחלקי. אני מתכוון להתגייס לחיל השריון במרץ, אולי לנסות להגיע לפלס"ר(עדיין לא החלטתי אם אני כן רוצה חי"ר או טנקים), ובכל דבר, אבל בכל דבר, יש את חצי הכוס המלאה.
גם קורס טייס, וגם קורס חובלים משלבים בתוכם קשיים פיזיים שתחווה בדומה(אולי קצת יותר) ביחידות השדה למיניהן, כולל קשיים מנטליים, כגון שעות שינה, בקורס טייס לא מביאים לך לחמניה ושוקו כל בוקר(תקנו אותי אם אני טועה).
לעומת הקורסים האלה, שרובם תחרותיים, אינדיבידואלים, יחידות השדה משלבות בינהין גאוות יחידה, דבר שלא יהיה לך לדעתי בקורס הזה, ואין לו אח ורע בשום מקום.
בכל מקום, עם נתונים כאלה, תוכל להיות קצין, ואם תרצה בכך, ותראה זאת, אני בטוח שגם תוכל לשים שני פלאפלים על הכתף, רק שתלבש ירוק, ולא כחול/לבן - אין פסול בכך.
בנוסף, לדעתי הכל שאלה של התייחסות וגישה, אם תבוא בגישה של "יהיה לי חרא" ותהיה ממורמר כל מהלך השירות שלך, ככה יראה השירות שלך, אם תיקח הכל בחיוך ובסבבה, הדברים יעברו בצורה הרבה יותר חלקה ונעימה, וככה זה בכל דבר בחיים, לא רק בצבא.
קח את החוויה של הצבא כחוויה מאתגרת, מבחן אופי אישי, להראות לעצמך שאתה יכול אחרת ולדעת להסתדר בעצמך גם בלי המחשב בחדר והכוס קולה שמונחת לידך עם הקערת במבה לצידה, אחרי שקמת ב1 בצהריים.
חוץ מזה, אני היום בן 19, ודחיתי את הגיוס שלי בצורה משמעותית בגלל הגיבושים האלה, לא חושב שנפלתי בין הכסאות, הגיבושים האלה הם חוויות, נסיון, ורק גרמו לי לרצון לתת יותר במקומות אחרים, ולעשות מה שאני יכול.
שיהיה לך בהצלחה גבר, וקח הכל בקלות.