|
17-02-2015, 22:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
שם, מעבר להרי החושך: יוצר "פאודה" מספר על הולדת הסדרה\ מאת אבי יששכרוף
"פאודה" מספרת את סיפורה של יחידת מסתערבים המנהלת מרדפים אחרי טרוריסטים. אבי יששכרוף, מיוצרי הסדרה (יחד עם ליאור רז) וכתב וואלה, מגיש לקוראי וואלה תרבות טור מיוחד בו הוא מספר כיצד "פאודה" הפכה מחלום למציאות
היום בערב תעלה לשידור (yesOH, 22:15) "פאודה", סדרת הטלוויזיה שיצרתי יחד עם שותפי לדרך ליאור רז. רגע רגע רגע, אני צריך לעצור. היום, כן היום, עולה לשידור סדרת טלוויזיה שיצרתי. סליחה? מי כתב את השורה המצחיקה הזו?
זה נשמע לי קצת הזוי ואפילו לא מציאותי, שהנה, הגשמתי חלום. אם מישהו היה אומר לי לפני כחמש שנים שבקרוב אכתוב טור על סדרת הטלוויזיה שיצרתי, הייתי אומר לו שהוא לקח את התרופה הלא נכונה באותו בוקר. מה לי ולסדרות טלוויזיה? אז אעצור רגע ואחזור לאחור כדי לספר מאיפה בא הרעיון ואיך בעצם הגענו לרגע הזה.
מעולם לא הייתי תסריטאי או יוצר סדרות. אני עיתונאי לענייני ערבים. לא הייתי חלק מ"התעשייה". החיכוך שלי והמפגש עם אולפני הטלוויזיה הסתכם במסגרת תפקידי ככתב ופרשן לענייני ערבים. זה מה שאני עושה ב-15 שנים האחרונות. זה המקצוע שלי ואני גאה בו ואוהב אותו. ובכל זאת, היה לי חלום ישן, לכתוב סדרה על היחידות המיוחדות שפועלות בשטחים. נחשפתי לא פעם לפעילות של היחידות הללו והנושא נראה לי מרתק וסוחף אך גם בעייתי וכואב.
ראיתי את הפן ההרואי של הלוחמים האלה, אך גם את הצד האחר - הצלקות והשריטות שהשירות הצבאי הותיר בהם. ולכך צריך כמובן להוסיף את החוויות שצברתי בצד הפלסטיני, בגדה או בעזה. עולם שלם של תרבות, שפה, מנהגים, מסורת שאני חלק ממנו בעוד הציבור הישראלי כמעט ואינו נחשף אליו. מפגשים עם אזרחים תמימים ועם מבוקשים. עם אליטות ועם פשוטי העם. כפריים ועירוניים, תושבי מחנות פליטים ובעלי ווילות פאר, מחבלים עם דם על הידיים וילדים בגיל העשרה שיוצאים ליידות אבנים על ישראלים. כל אלה נסתרים כמעט מעין הישראלי הממוצע. נכון שהחיילים המשרתים בשטחים חשופים לכל זה, אך עבור רוב רובה של אוכלוסיית ישראל, זו מציאות שמעבר להרי החושך. רק כ-20 דקות נסיעה מתל אביב ואתה בעולם אחר לחלוטין עם מציאות שונה ולא מוכרת. החלום היה להעלות למודעות של הציבור הישראלי את שתי הזוויות האלו. אולי להבהיר את המחיר ששני הצדדים נאלצים לשלם במסגרת מעגל הדמים הבלתי נגמר. "פאודה" במובנים רבים, היא סדרה שמראה בצורה הבוטה, האישית והכואבת ביותר את המחיר הזה.
נתקלנו ביותר מתשובה שלילית אחת. נראה היה לנו שגופי שידור נבהלים קצת מהעיסוק בחומרים נפיצים כמו מסתערבים ומבוקשים בסדרה שיותר מחצי ממנה אמור להיות בשפה הערביתלפני כחמש שנים נתקלתי בליאור רז, חבר ילדות מירושלים. ליאור, שחקן ומפיק במקצועו, סיפר לי על חלום שלו: לכתוב סדרה על מסתערבים. מכאן ועד החיבור בין החלומות הדרך היתה קצרה. ליאור הגשים כאן חלום כפול. הוא עצמו מגלם את הדמות הראשית בסדרה, דורון קביליו, מפקד צוות מסתערבים לשעבר, שנקרא לחזור לשירות לאחר שמתברר כי בכיר מבוקשי החמאס תאופיק חאמד (הישאם סלימאן הענק), שאותו הרג, בעצם חי עדיין ומסתתר. לפני כארבע שנים וחצי, באוקטובר 2010, חיברנו ליאור ואני את הרעיון, או הסינופסיס, למה שיהפוך ביום מן הימים ל"פאודה".
אחרי שלל התייעצויות ניגשנו לחברת הפקה בשם קסטינה שהתלהבה מהרעיון וחיברה לנו תסריטאי ראשי ענק, משה זונדר. אבל לא הכל הלך כמו שתכננו. נתקלנו ביותר מתשובה שלילית אחת. נראה היה לנו שגופי שידור נבהלים קצת מהעיסוק בחומרים נפיצים כמו מסתערבים ומבוקשים בסדרה שיותר מחצי ממנה אמור להיות בשפה הערבית. עד שהגענו ליום המפגש עם אנשי yes: דגנית אטיאס-גיגי, רוני פרי וסמנכ"ל התוכן דאז, יונה ויזנטל. הם כבר האמינו בנו מתחילת הדרך. היו לא מעט רגעים מרגשים בעשיית הסדרה, אחד יותר מהשני. היום הראשון לצילומים, הפרמיירה, האודישנים, הצפייה בפרק הראשון (עוצר הנשימה). משום מה, לי עדיין לא יוצא מהראש היום שבו הודיעה לנו חברת yes שהיא מאשרת לנו לכתוב את ששת הפרקים הראשונים. לאחר מכן הגיעה העבודה עם חברת ההפקה בפועל, טנדר והבמאי אסף ברנשטיין והופ, חולפות להם ארבע שנים וחצי וחלומות מתגשמים.
"פאודה", משמעותה כאוס בערבית. אך זו גם מילת קוד שמתארת אצל המסתערבים את הרגע שבו הם מתגלים והמון של אנשים סוגר עליהם מכל עבר. זו אינה סדרה קלה לצפייה, בטח לא עבור הישראלי הממוצע. בפעם הראשונה בעצם בטלוויזיה ישראלית, הצופה יראה רב מחבלים, ארכי-טרוריסט, השטן בכבודו ובעצמו במבט מקרוב: במקום הסתרים שלו, אל מול רעייתו וילדיו, ללא סיסמאות שחוקות אלא באופן אישי ואפילו אנושי. כמו סדרת מתח טובה לא רצינו ש"הרע", יהיה רק רע. רצינו להראות את המורכבות של הדמות, עד כמה היא אינה "פוסטר" של מוחמד דף או איברהים חאמד.
שואלים אותי לא פעם אם זו סדרה מבוססת על המציאות. אני אסיים כאן ואומר, זו סדרה דמיונית, אולי אפילו מופרכת שמנהלת רומן עם המציאות. לעתים היא רחוקה ממנה ולעתים הצופה ירגיש כאילו הוא מציץ עכשיו לקרביה של מלחמה אמיתית המתנהלת ממש אל מחוץ לביתו. דבר אחד אני יכול להבטיח לצופים. אני מאמין שרובכם יאהב אותה, חלקכם אולי ישנא. אבל בשום אופן לא תישארו אדישים.
יאללה פאודה.
("וואלה!", 15.02.2015)
אהוד ברק: "'פאודה' סדרה מבטיחה, יש בה לא מעט אמת"
אהוד ברק: "'פאודה' סדרה מבטיחה, יש בה לא מעט אמת"\ שגיא בן נון
"הסדרה 'פאודה' היא תעודת כבוד ליוצרים, לשחקנים, ליהודים ולערבים", אומר רה"מ לשעבר אהוד ברק על הסדרה העוסקת ביחידת מסתערבים. בהקרנת הבכורה פגשנו גם את כוכביה: צחי הלוי, איציק כהן, יובל סגל ורונה לי שמעון. צפו"פאודה" (כאוס ומהומה) היא דרמת אקשן ומתח אותה יצרו אבי יששכרוף וליאור רז, שבמרכזה לוחמי יחידת המסתערבים המנהלים מרדף אינטנסיבי אחר בכיר מבוקשי החמאס, תאופיק חאמד. בתחילת השבוע התקיימה הקרנת בכורה לפרק הראשון של הסדרה, אותה כיבד בנוכחותו גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, מי שהגה והקים את יחידת המסתערבים דובדבן. בתום ההקרנה אמר ברק לוואלה תרבות: "אני חושב שהפרק הראשון באמת מבטיח. יש בו לא מעט מאותות האמת. הוא תעודת כבוד גם ליוצרים, יהודים וערבים, גם לשחקנים וגם לאלה שעמדו מאחוריהם. וההצדעה ללוחמים האמיתיים של היחידות המיוחדות".
בסדרה "פאודה", מצליח חאמד, מחבל מסוכן עם דם על הידיים, לחמוק שוב ושוב מניסיונות חיסול. במערכת הביטחון מתקבל מידע שהוא מתכנן להוציא אל הפועל פיגוע המוני, והמצוד אחריו שואב את המסתערבים עמוק אל תוך הרחוב הפלשתינאי. על הסדרה חתומים כיוצרים אבי יששכרוף וליאור רז, שגם משחק בתפקיד הראשי. התסריטאי הראשי הוא משה זונדר, והבמאי אסף ברנשטיין. עוד מככבים: צחי הלוי, איציק כהן, נטע גרטי, יובל סגל, רונה לי שמעון, שאדי מערי, לטיסיה היידו והישאם סולימאן.
בנוסף לשיחתנו עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, נפגשנו בהקרנת הבכורה של הסדרה גם עם כוכביה ושמענו מהם בין השאר על הפחד לצלם בזמן מבצע "צוק איתן" בכפר קאסם סדרה על הסכסוך היהודי ערבי; על החוויה האמנותית לגלם דמות שמגלמת דמות, כתיאטרון בתוך תיאטרון; על "בית הספר לטרור" שעברו השחקנים, שכלל לימודי ירי ולימודי קרב מגע שהובילו לעתים גם לפציעות, וכן על לימודי הערבית; ועל אחת הזוויות הייחודיות והלא שגרתיות של הסדרה – אתה יכול להיזהות עם הכאב של המחבל החמאסניק. צפו.
"פאודה" תשודר בימי ראשון ב- 22:15 החל מה-15 בפברואר בערוץ yes Oh HD, והחל מהיום (12 בפברואר) היא זמינה ב- yes VOD
("וואלה!", 12.02.2015)
"פאודה": חושפת את מה שנוח לכולנו להסתיר\ מאת הגר בוחבוט
"פאודה": חושפת את מה שנוח לכולנו להסתיר\ מאת הגר בוחבוט
הסדרה החדשה של yes על יחידת המסתערבים מרשימה כמותחת, דרמטית ועשויה היטב, אבל הגדולה שלה היא דווקא בהבלטת קונפליקט הזהות של המזרחים בארץ
כבר בדקות הראשונות בפרק הפתיחה של "פאודה", ברור שהחבר'ה יודעים את העבודה: מאחורי הקלעים ובקדמת הבמה נמצא ליאור רז (שמגלם את דורון), שחקן שהוא גם יוצא יחידה מובחרת, שיצר את הסדרה יחד עם אבי יששכרוף, פרשן ותיק לענייני ערבים. "פאודה", הסדרה החדשה של yes, עשויה היטב מכל הבחינות. למעשה, כבר עכשיו אפשר להמר שהיא נמצאת על המסלול המהיר לייצוא – היא אמינה, מותחת, משוחקת היטב ובעיקר עוסקת ברצינות באחד מהכלים הרגישים ביותר במגרש הישראלי-פלסטיני: יחידת המסתערבים.
"פאודה" (כאוס בערבית), היא הקריאה בה משתמשים המסתערבים במקרה שמשהו משתבש, ומתברר שהרבה דברים יכולים להשתבש ב-40 דקות. מה שהיה אמור להיות משימת חיסול של שעתיים הופך לתרחיש מורט עצבים שבסופו, איך לא, נהרגים כל האנשים הלא נכונים.
עבודה ערבית
עלילת הפרק הראשון מתמקדת בדורון, מסתערב מיוסר לשעבר, המנסה לשים את העבר מאחוריו ולחיות חיים אזרחיים שקטים יחד עם אשתו גלי (נטע גרטי, התגעגענו) ושני ילדיו. אבו אחמד, "הפנתר" (הישאם סולימאן), מחבל מבוקש שחוזר מהמתים אחרי מה שנחשבה כפעולת התנקשות מוצלחת של דורון, גורר אותו חזרה ליחידה, לסיבוב אחרון של חיסול חשבונות. לתגבורת הביאו גם את צחי הלוי ("בית לחם"), רונה לי שמעון, יעקב זאדה דניאל, יובל סגל וההברקה הליהוקית – איציק כהן, שחושף פן נוסף ומסקרן ביכולות המשחק שלו, כמו גם בערבית השוטפת. בהתחשב בכך שגם הלוי וגם זאדה דניאל העבירו את שירותם הצבאי ביחידת המסתערבים, יש פוטנציאל לחיבור מיוחד בין השחקנים לדמויות.
השפה המדוברת היא נקודה חשובה. חצי שנה אחרי שהועלתה הצעת החוק האווילית מטעם "ישראל ביתנו" לביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל, הבחירה להציג כל כך הרבה ממנה על המסך הקטן אינה מובנת מאליה, בייחוד משום שלא מדובר ברחשי רקע קישוטיים לשם האמינות, אלא במרבית הדיאלוגים לאורך הפרק. הפעם, כך לפחות מבטיח פרק הבכורה, אין רק צד אחד לסיפור. אין "טובים" ו"רעים", יש מורכבות שרק מי שמכירים מקרוב גם את המסגרת הכללית בה היא פועלת את הניואנסים הקטנים ביותר שמרכיבים אותה, יכולים להביא למסך בצורה משכנעת.
הקונפליקט המזרחי
הערבית כשפה היא אחד הסממנים המובהקים בנקודת ההשקה שבין ערבים-מוסלמים (נו, פלסטינים) לערבים-יהודים (סליחה, מזרחים). אותו סממן שאי אז נדרשנו להשיל מעל עורותינו החומים, להדיר מהסלון המשפחתי - שלא יתבלבלו חלילה. הרי אנחנו לא ערבים, הערבים הם האויב. עצם זה שרוב הקאסט ב"פאודה" מורכב משחקנים מזרחים, ואני משערת גם שרוב לוחמי יחידת המסתערבים הם ממוצא מזרחי, חושפת כמעט בלי כוונה את הקונפליקט הזהותי של המזרחי הממוצע. זה שמסוגל, בהינף כאפייה, לאמץ מחדש את אותם סממנים שנדרש לוותר עליהם בתמורה לאימוץ זהות ישראלית, סממנים שהם גם מרכיבים משמעותיים בזהות השורשית שלו.
כבר בפתיחת הסדרה מוצג הקושי של להיות שם, בכפר הקטן ליד רמאללה, בלי להיות שם באמת – סוג של דנידין מזוקן, שמתחפש ואולי אפילו מרגיש שמבחינות מסוימות, דווקא שם המסיכה יורדת. לדבר את הערבית של סבתא עם האח הקטן של המחבל המבוקש, שבחתונה שלו מוגשות אותן העוגיות של החינה. במהותה, יחידת המסתערבים משחקת בדיוק על הטשטוש הזה בינינו לבינם, על הקווים המשותפים שרוב הזמן נוח לנו להסתיר. מעבר למתח, לאקשן ולדרמה, זה הערך המוסף שיש ל"פאודה" להציע, וזה לא מעט.
"פאודה" משודרת בימי ראשון ב- 22:15 בערוץ yes Oh HD וב- yes VOD
("עכבר העיר", 15.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|