|
09-10-2009, 21:22
|
|
|
חבר מתאריך: 22.03.09
הודעות: 2,018
|
|
קצת סדר בבלגן:
1. היסטוריה:
נניח להיסטוריה העתיקה של המוסלמים בסין ויחסיהם עם יתר הסינים, וניגש ישר למחצית השנייה של המאה ה 19. כבר אז היו מרידות של מוסלמים במערב סין (גם שינג'יאנג, גם יונאן, וגם במקומות אחרים). המרידות הללו דוכאו ביד חזקה - מליוני הרוגים (חלק ניכר מהם בצד המוסלמי). יש לזכור שבאותו זמן (בגדול) השלטון הסיני נלחם בעוד מורדים, במרידות שהגדול שבהם (מרד הטאי-פינג) עלה בעשרות מיליוני הרוגים, כך שבמונחים סינים מדובר במרידות כמעט זניחות. יתר על כן, היות והשלטון הסיני באותו זמן היה ממוצא מנצ'ואי, והיות והשלטון הסיני לאחר נפילת השושלת המנצ'ואית (ה"צ'ינג") ניסה לבדל את עצמו ממנה (ולהראות שכל המיעוטים בסין הם שווי זכויות, אם לא עדיפי זכויות, מדיניות שעבדה מעולה ברוב המקרים), דיכוי המרידות נתפס כעניין שבין המנצ'ואים (שממילא כבר לא היו רלבנטים) לבין המוסלמים, ונדחק לשוליים. בנוסף, המוסלמים השונים שמרדו לא ניסו להקים יישות פוליטית מוסלמית בעלת זהות ברורה (שממילא לא הייתה חזקה באותה תקופה), והאידיאולוגיה שם הייתה די בשוליים.
עם נפילת שושלת הצ'ינג פרצו עימותים רבים בסין בין איילי מלחמה מקומיים ("מקומי" בסין יכול להיות בגודל של צרפת, זה ברור, כן?). חלק מאלה - שוב, בעיקר במערב סין - היו מוסלמים, ולמרות שחלקם לא ניסה לגבש איזושהי יישות פוליטית (שוב) אלא פשוט להחזיק בכוח, כסף, וטריטוריה, אחרים דווקא החלו ללכת בכיוון הזה. כך, בין היתר ומאוד בפשטנות, החלה להיווצר התפיסה של היישות הפוליטית של "מזרח טורקסטאן" שבשנות השלושים ולאחר מכן בשנות ה 40 אף הצליחה להתקיים לזמן קצר (בסיוע סובייטי, סיפור מרתק אחר, שמראה כיצד הרוסים עוד במאה ה 19, כן, הם היו קשורים גם למרידות ההן, ובמאה ה 20 שיחקו תפקיד מעניין מאוד בסין, מצד אחד תומכים ומצד שני מנסים להקטין את כוחה של סין). מאז הרעיון של להקים מחדש את "מזרח טורקסטאן" המשיך (עד היום), ופעם בכמה שנים יש מהומות על רקע זה, עם או בלי קשר לברה"מ.
לאחר קריסת ברה"מ והקמת ה"סטאנים" השונים במרכז אסיה, שוב עלה הרעיון של מזרח טורקסטאן לכותרות, בניסיון להקים את הרפובליקה הזו מחדש. זה הביא לעוד מהומות ועוד שפיכות דמים.
כדאי לזכור שהאזור המכונה "שינג'יאנג" לא היה תחת שלטון סין מזה אלפי שנים. אם מתעלמים מהשלטון המונגולי בסין (מאה 13-14), רק במאה ה 18 סין כבשה את האזור (כמו גם את טיבט, אם כי זה יותר מורכב). משמעות השם שינג'יאנג, אגב, הוא "הטריטוריה החדשה" או "השטחים החדשים".
לסיום חלק זה, כדאי לזכור שהמוסלמים בסין אינם גוף אחד מונוליטי בשום צורה ואופן, וקשה לדבר על סולידריות או אפילו על דימיון כלשהו בין כל ה 20 מיליון (נניח) שיש בסין.
2. אל-קעדה וסין:
סין לא חיכתה עד היום בכדי לחשוב אם אל-קעדה מאיים עליה או לא. כבר אחרי 9/11 סין החלה לשת"פ עם ארה"ב במלחמה בטרור, ואחד הדברים שהיו לה מאוד חשובים היה בדיוק לבוא וליצור זיקה מסויימת בין אל-קעדה לבין המאבק האוייגורי (בקיצור - העניין הזה משפר את השת"פ בין סין לארה"ב ולא מזיק לו). כך הפרות זכויות האדם המסיביות של סין בשינג'יאנג הפכו להיות "מלחמה בטרור", וסין יכלה למנף זאת לתועלתה. זה היה ברור כבר אז לכולם, אבל למי אכפת כל עוד סין חותמת על האמנה למלחמה בטרור? (כדאי גם לזכור שסין לא מוכנה לשום התערבות בענייני זכויות אדם ממילא, וזה עובד מבחינתה, עם עולם ששותק לגמרי, אז הנושא הזה לא רלבנטי לשיקולי התגובה שלה...) לגבי המעבר בין סין לאפגניסטאן בהקשר הזה- באפגניסטאן היו גם לוחמי אל-קעדה סיניים, שהגיעו כנראה בחלקם בדיוק משם. רצוי גם לזכור שסין לאחרונה החלה לתרגל שינוע כוחות צבא מסיביים ברכבת החדשה (יחסית) לטיבט, ומשם הדרך לאפגניסטאן עדיין כואבת, אבל קצת פחות וגם פחות מסוכנת (מבחינת דרכים וגבהים, לא רק צבאית פרופר).
בקיצור, סין לא חיכתה להצהרות הללו בכדי לעסוק בנושא, אבל מכאן ועד למלחמה באפגניסטאן הדרך רחוקה מאוד. למעשה, למרות שברבות משכנותיה של סין מוסלמים רבים, הקשרים ביניהן לבין סין מעולים, ואף אחד לא ינסה להרוס אותם, בייחוד כשהקשרים הללו קריטיים לחלק מהמדינות במרכז אסיה. סין, בקיצור, היא לא היעד העיקרי לזעם/תסכול/עוני וכו' של צעירים אולטרה-דתיים מהמקומות הללו.
עם פקיסטאן, אגב, לסין גם יחסים מעולים מזה שנים רבות: פקיסטאן הייתה מהמדינות הראשונות להכיר בסין הקומוניסטית, היחסים ביניהן התחממו כשסין נלחמה בהודו, ועד היום הקשרים חמים במיוחד, ואני מניח שאנשי הפורום מכירים היטב את הקשרים הצבאיים שביניהן (כולל מיזמים משותפים ואספקת נשק, מטנקים וטילי שיוט ועד למטוסים וחלל, ואף גרעין). ההשקעה הסינית בנמל המים העמוקים בגוואדר היא קריטית להבנת תפיסת מרחב ההשפעה הסיני והקשרים הטובים שבין סין ופק'.
סין, עוד אגב, התנגדה לפלישה הרוסית לאפגניסטאן (כמו פקיסטאן בזמנו, וכתמיכה בה), ומבקשת להביא ליציאת הכוחות האמריקאים (והאחרים) מאפגניסטאן גם עתה.
3. השעה בשינג'יאנג:
אמנם בסין, רשמית, יש אזור זמן אחד בלבד - לפי בייג'ינג - אבל בפועל בשינג'יאנג אף אחד (כמעט...) לא קם כשחושך בחוץ, ויש שעון לא רשמי (הפרש של שעתיים-שלוש) שבגדול עובדים לפיו. מעבר לזה שמדובר במקור בלבול לתיירים, זה עובד לא רע בכלל, ואין צורך לקפוץ למסקנות בעניין.
זהו לבינתיים, ארוחת ערב מחכה...
|
|