לחובבי פיסות הפאזל של ההיסטוריה הרמת גנית המקומית [יש גולשים נוספים כאלה כאן?] נתבשרתי כי 'חניכו הראשון של שבט צופי רמת גן' [כן ארדיכל, שוב הצופים הללו שמקיפים אותך] - הוציא זה עתה ספר הכולל זכרונות ותמונות. בספר רשימות של אנשי ההגנה ופעילי ציבור בעיר, תאור שימושם של בנינים ברחבי העיר, סקירה קצרה אודות משפחות רמת גניות ותיקות, שרטוט קווי ההתפתחות של השכונות ועוד. התאור הינו מנקודת ראותו של המחבר אך אני מוצא בכך יתרון נעים.

הופתעתי לשמוע כי המשטרה הבריטית שכנה למשל עד 1939 בבית שכור ברחוב יוספי 7 וכי המיג'ור שלמה שיף פעל בר"ג. מקומות האימון של 'ההגנה' בעיר ר"ג: פרדס אברלה בנוה יהושוע של היום, פרדס נחום = פרדס ברמן בגבול בני ברק [כיום שדרות ירושלים פינת חזון איש], פרדס גפן [בין רחוב חירות ומבנה בית היולדות אבברבך שהיה עד שנהרס לאחרונה 'רמת מרפא' לבין רחוב התקוה], בית האריזה של פרדס גולדברג [לא הרחק מ'שנקר' ב'רחובות הנהר'], בית החרושת לריבות 'פמה' [כיום המוזיאון לאומנות מודרנית שלצידו העמדה המשומרת ברחוב אבא הלל]. ציר הפטרולים עבר לאורך דרך הרצליה = אבא הלל. אימוני קפאפ התקיימו למרגלות הר נפוליאון.

מתנצל אם מדובר בפרטי טריוויה טרחניים לחלקינו - אך אותי הספר שימח מאוד.

שמרל האם לך פתרונים?

גולדברג תרם 4500 דונם לישוב שגודלו הוכפל כתוצאה מכך. אם נוסיף את מכירת האדמות לשיכון הגפן שהצטרף גם הוא לרמת גן ואת מכירת האדמה לתעשיית ההדרים [עסיס] בפרוטות הרי שגולברג עומד מצח אל מצח מול קריניצי ומטמן בתרומתו לבניית העיר. מדוע זכו ראשוני ר"ג אשר כבודם במקומם מונח [לבבי, לויטה, אלימלך, הד"ר כהן] להנצחה וגולברג לא? [ו'תל בנימין לצורך הענין - הינה הנצחה לבנו ולא לו].

ועוד - גולדברג - תרם את השטח העצום ולא מכרו. קריניצי מציין כי משפחות עשירות קנו אדמות במקום וחלקם לא הגיע להתגורר במקום ובכל זאת מוצאים אנו על פי הכתוב בספרו של מילנר פחות ממאה תושבים בשכונה גדולה זו באמצע שנות הארבעים. שני גושי קרקע נוספים נפלו לידיה של ר"ג לאחר מלחמת השחרור - אדמות [טמפלריות?] שהפכו לשיכון ותיקים וחלק מאדמות סלמה שהפכו לרמת חן. קריניצי מזכיר את רצון העיריה למשוך אנשי רוח וותיקי עיר למקומות אלו ויודעים אנו על אבא אחימאיר ועוד אנשי רוח ובטחון בודדים שעברו לשכונות החדשות. אך גם אם היו הרי שלא יתכן כי היו הרוב - ולמרות זאת קריניצי אינו מזכיר את משאבי הקרקע כמשאבי ממון שניתנו לעיריה. הדבר מעלה כמובן את השאלה לפי איזה קריטריונים נקבע אם יזכה 'ותיק' לגור בשיכון ותיקים או שמא ימשיך לשכור דירת קרקע המשמשת גם כמכולת ברחוב הרצל... [במכוון איני נוגע במדיניות פיזור העולים בכדי שלא להטות את השאלה לכיוונים 'קשתיים'].

האם היינו מתארים את אבות התעשיה וחלוצי הבורגנות קצת אחרת אילו היו פועלים כיום?

איך אפשר להתחיל להביא לידיעת ציבור רחב את ההרס המתוכנן של שכונת תל בנימין על ידי העיריה ולהתחיל לדרוש את שימור השכונה?

מה ידוע לך על הקשר בינו לבין "ויטה" של פלוטקין? אאל"ט - הוא היה אביה של הגברת פלוטקין.

קליבנוב, הוכפלד וטולקובסקי היו שמות חתניו [סבא של דן טולקובסקי..]

אבל ייתכן שזה בדור הבא. כלומר ייתכן שאחת מבנות משפחת קליבנוב, טולקובסקי או הוכפלד היתה הגברת פלוטקין.
משפחת פלוטקין התגוררה גם היא בתל בנימין.

בספרו של מילנר מצאתי כי "עמנואל טובים, מהנדס ימי, יו"ר אגודת המהנדסים, ממייסדי אגודת יורדי ים זבולון ומייסד בית החרושת סיליקט" היה בין 15 האמידים שזכו להתגורר בשכונה נכון לסוף שנות ה30

שאר דירי תל בנימין: הכירורג פרופ' מרכוס, האמן אריה לובין [שמכר ביתו בהמשך לאחים טרכטמן], בית ירוחם גבאי אלוף ישראלבריצת 100 מ' ורעייתו חנה לבית קליינמן, בית אליעזר ברוידא שעלה מדרום אפריקה וייסד את חברת 'אפריקה ישראל' [בית זה הפך לביתו של ג'ימס מקדונלד שגריר ארה"ב], בית היינריך חירם ורעייתו יהודית לבית שלוש [בעלי כלבו חפציבה באלנבי], בית ארנולד ארנשטיין יו"ר מכון התקנים, בית חיים היינריך מרגוליס חבר הנהלת הכשרת הישוב ובנקאי, בית יוסף גליקמן לימים מנכ"ל משרד התעשיה ו4 משפחות נוספות - פולק, מוניס, זסלבסקי, פלסנר.

התקדמנו בפאזל? 15 משפחות, 96 תושבים ואפילו לא עמדת מאורעות אחת

הקשר בין המשפחות פלוטקין.טולקובסקי גולדברג הוא כפי שצוין
כך גם מפעלי התעשיה שגולדברג הביא לרמת גן (ויטה עסיס צ.ד ) ואפילו רצה להקים כאן מפעל לפרוות
רק שזה לא הסתייע לו
באשר לתרומתו לר"ג ,קרינצי לא בדיוק אהב את כל אותם "גבירים " אך לגולדברג לא רק שלא התנגד אלא " ליקק" לו (גליציינער ) והמטרה העילאית הייתה מבחינתו (תחזיקו חזק בכיסא ) להקים נמל בשבע תחנות וכששיטחו של גולדברג (חוות אביב והר נפוליאון )יהיה מחסני הנמל העתידי ...
גולדברג דואג לעיר העתידית מבחינת אנשי הרוח ומביא את ביאליק ונותן לו שטח כדי לבנות את ביתו החדש וגם זה לא הסתדר כי לאחר שמשפחת ביאליק יושבת זמן רב במלון נורדאו ( ומי משלם עליה נכון ,גולדברג !) ביאליק יוצא לח"ול ומשם חוזר בארון מתים ,אישתו חוזרת לביתו בתל אביב
ורק אז מחליטים לקרוא לרחוב שבו היה ביתו אמור לקום ר"ח ביאליק עד אז הרחובות היו ממוספרים
ושימו לב לשמות הרחובות שליד -זבוטינסקי -נורדאו -ד"ר כהן -דרך אגב עד לפני כמה שנים למי שעבר ברחוב היה רואה מגרש טניס מאספלט באמצע בתי יוקרה
היה תמוה למדי ? היום יש שם את בית ני"לי שהוקם ע"ג השטח של "ביאליק " איך זה הגיע לידי אגודת ני"לי להירשזון פיתרונים

בצעירותי, בשנות ה-50 התגוררתי ברמת יצחק ברחוב קטן, מאיר בעל הנס, מאחורי רח' ירושלים. ממש מול פרדס ענק (יתכן ושמו היה "פרדס מרגושס"). בסוף רחוב מאיר בעל הנס היה בית מגורים נטוש גדול מידות מוקף חורשת פיקוס השדרות. בית זה נהרס לפני כמה עשרות שנים ועצי הפיקוס הועברו כמה עשרות מטרים מזרחה, ובמקום יש היום גינה ציבורית, שכוללת את העצים הללו שהועברו אליה.
כמאה מטר מזרחית לבית המוקף פיקוסים היה מבנה ישן ונתוץ שכונה המפעל הבורסקאי. במקום היו בריכות בטון שבחורף נמלאו מים. לנו הילדים שימש המקום מגרש משחקים מאולתר משום שהיה שם מתקן דמוי גלגל ענק עליו נהגנו להתנדנד. כיום על הקרקע הזאת בנויים בנייני דירות (לקראת סוף רחוב ירושלים, לכיוון בני ברק).
מישהו יודע מתי נבנה מפעל זה והאם באמת שימש לבורסקאות?
ובנוסף, מי היה בעליו של המבנה הגדול והמפואר מוקף הפיקוסים?

שבת שלום

מצאתי באינטרנט גם כתבה מעניינת שבה עמרמי, מהאצ"ל, מספר איך העניש את האדון גולדברג על שהאשים את האצ"ל בגניבת סוכר. אלה היו בכלל הפושטקים מהלח"י שעשו זאת. מדובר בסוף 48'. בין עזיבת הבריטים לפירוק המחתרות.
גולדברג לא יוצא ממש גבר מהתיאור של עמרמי.

רק קיימת "בעיה קטנה" יצחק לייב גולדברג נפטר בשנת 1935

מה שמו של הספר

"זכרונותי מרמת גן בשנות השלושים והארבעים" מאת טוביה מילנר. הוצא לאור בהוצאת 'בית האזרח ברמת גן' [וניתן להשגה בחנות הספרים הסמוכה לבית האזרח'].

לענין פרדס מרגושס = פרדס ותיק ברמת יצחק בגבול בני ברק אשר השתרע משדרות ירושליים עד איזור רבי מאיר כמתואר והחל להתנדל"ן לפני כ25 שנים. כיום מצויה בכל שטחו שכונת 'מרום נוה'. הפיקוסים שתולים היטב ומשגשגים בגן ראול ולנברג בשדרות ירושליים והפתעת אותי במידע על העברתם.

לגבי בריכות הרחצה והמפעל - האם תוכל למקמם ביחס לבית העלמין של בני ברק ולציר 'חזון איש'?

לענין גולדברג - יצחק לייב גולדברג נפטר כאמור הרבה לפני שהלח"י קם וכבר בזקנתו היה במעמד רם בהרבה מעבר לרף בו איזושהי מחתרת הייתה מעיזה להטריד אותו. יתכן ומדובר בפרדסן גולדברג מפתח תקוה.

מערבה לחורשת הפיקוסים (אתה קראת לגינה גן ולנברג), היכן שעומד היום בית מגורים מסיבי היו בתחילת שנות ה-50 שני מבנים. הראשון: אותו מבנה דו קומתי של בית מגורים שכבר היה נטוש, ווא היה מוקף, כאמור בפיקוסים שהועברו. בין מבנה לבין הבית האחרון ברחוב מאיר בעל הנס הייתה מכוורת דבורים אותה ניהל יהודי יקר בשם בלום, מוותיקי הכוורנים בא"י. (שמתם לב בודאי שאיני כותב 'דבוראי' - זה עניין של עיקרון).
כ-30 מטר ממזרח לגו ולנברג דהיום היה אותו מפעל בורסקאות עליו אני מדבר. היום יושבים על הקרקע מספר בנייני מגורים.
בין רחוב מאיר בעל הנס לפרדס מרוגשס היה שדה ריק, ששימש למשחקי הילדים ושדה למדורות ל"ג בעומר.
פרדס מרגושס הגיע עד רמת עמידר דרומה ועד בית העלמין של בני ברק במזרח. בצפון הוא הגיע עד ביה"ס פרדס (היום מורדי הגיטאות).

חיפשתי אתמול בחומר ישן אצלי וגיליתי מכתב ששכחתי מקיומו. זה מכתב ארוך מאוד, שנשלח אלי ב1991 מבן דוד של אמי, בו הוא מספר לי על סבי וסבתי לפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה. מופיע שם קטע על רכישת קרקע בר"ג, אולי יעניין. יש לקחת בחשבון שלא מדובר במחקר היסטורי. אני מעלה את הדברים כפי שנכתבו, מבלי לבדוק את דיוקם. הוספתי בכמה מקומות פסיקים להקלת הקריאה. בסוגריים מרובעות, הבהרות שלי. הקטע הבא מתחיל בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה:

... אמא [יהודית מרכוס, אמא של כותב המכתב] שהייתה אנרגית החליטה בשותפות עם המחותנים ועוד משפחות לקנות חלקה שתהיה עוד יותר יפה מתל אביב, מגרשים של 5 דונם כל אחד. קראו לחברה עיר גנים. נדברו עם ערבי סוחר קרקעות על שטח של 2300 דונם ממזרח לשרונה שהייתה מושבה גרמנית, בדרך החוף של פ"ת. בינתיים פרצה המלחמה והעניין שותק. אנחנו גורשנו עם שאר היהודים מהסביבה של ת"א. בשובינו אמר הסוחר, שאת דמי הקדימה שנתנו לו, אכלו הריבית, והחילנו בעזרת אחי יעקב [יעקב מרכוס ממיסדי ר"ג], הכול מחדש. למשפחה עם המטמנים היו 7 מגרשים של 35 דונם בגוש אחד [ המטמנים הם המשפחות שבין יתר מעשיהם, היו בין מייסדי ר"ג – שני הגיסים של סבי: יהודה לייב מטמן ואחיו יעקב מטמן]. ביום שבת אחד, לאחר החלוקה יצאנו לראות את המגרשים. הצלחנו להגיע עד לגבעה הראשונה ומשם להשקיף על המבוגרים שהלכו לאורך הגבול [של המגרשים] רחוק. כשחזרו אלינו פרצה הסבתא שלך [סבתי] בבכי, ואמרה "מה נעשה במדבר הזה" וזה היה באמת מדבר טרשים עם שיחים של 'זעטר'...

כמובן שטעיתי - עמרמי העניש את פלוטקין, מייסד ויטה, ולא את גולדברג.

חיפשתי חומר על קשר ביניהם, ומרוב מאמץ, הם התחלפו לי בראש. אני יודע שהיה קשר, אך אינני מוצא אותו.

מול עיריית ר"ג. מומלץ.

כחוקר חובב של שכונת רמת יצחק ובן למשפחה רמת יצחקית ותיקה: על פי תצלומי האויר ההיסטוריים עצי הפיקוס הותיקים בגן ראול וולברג היו שם מאז נטיעתם ולא הועתקו. המבנה הגדול שהיה בסוף רחוב מאיר בעל הנס היה מבנה (כנראה מגורים) של אחד מעשירי הכפר סלמה (ג) הממוקם כשני ק"מ דרומית (כיום רמת שקמה). לסבי וסבתי היו כוורות בגבולו הצפוני של פרדס מרגושס. סבי, שעלה לארץ כחברבתנועת גורדוניה הוכשר לכוורנות והיה מראשוני העוסקים בתחום. רמת יצחק (שכונתה רמת גן ב') נשכחה קצת מלב ואשמח מאוד לקבל מידע וסיפורים מתושביה הותיקים. תודה על האשכול המעניין.

מאת אברהם שור המוקדשים לרמת גן ב'

מיקום בית עשירים מסלמה באיזור מרגושס הוא קצת מפתיע לאור המרחק הניכר מהכפר עצמו ומאחר והאדמות הסמוכות היו משוייכות בטרם נרכשו/נכבשו יותר לחיריה ולא לסלמה אם כי הכל כמובן יתכן.

האם יש לך מידע, תמונות וצילומי אויר אודות רמת יצחק אותם תוכל להעלות לפורום והם ידוע לך היכן ברחוב החי"ל הייתה ממוקמת עמדת השמירה וגם - מה קרה לבית המסתור של יצחק שמיר?

הפיקוסים הוזזו ממקומם. נופם קוצץ והם הועתקו כ 20 מטר מזרחה. גרתי ברחוב מאיר בעל הנס מאז 1955 וחורשת הפיקוסים הייתה במורד הרחוב. בסוף הרחוב הייתה מכוורת של אחד מראשוני הכוורנים בא"י, בלום, ואחרי המכוורת הייתה חורשת הפיקוסים ובמרכזה מבנה נטוש בן שתי קומות סגור. את המתחם סגרה שורה של עצים, שאיני יודע את שמם, שפרחיהם המעין מברשת. במקום המבנה, החורשה והמכוורת נבנה בית משותף גדול. העצים נעקרו ונשתלו מחדש במרחק של כ 12 - 20 מטר מזרחה.
אם יש בידך צילומי אוויר, השווה את המרחק שבין הבית האחרון במאיר בעל הנס ( נבנה בערך ב 1956) לחורשה בשנות ה- 50 ולחורשה בשנות ה- 70.

תודה על התגובה. אשמח לעזרתכם, איך מעלים תמונות כחלק מהתגובה?

[0] צמצם את גודל התמונה ל200-300 KB ומטה ע"י הקטנת שטחה - פתיחה בצייר או דומיו , פתיחת תמונה וצמצום אורך ורוחב ל25% כל אחד
[1] פתח הודעה/תגובה בפורום
[2] לחץ על הכיתוב הכחול שבתחתית ריבוע התגובה האומר "לחץ כאן להעלאת קובץ".
[3] יפתח חלון 'מערכת העלאת קבצים'
[4] החל בהעלאת קבצים נבחרים או תמונות ממחשבך אליהם תגיע על ידי לחיצה על מקשי 'עיון' הכחלחלים בצד כל שורה במערכת העלאת הקבצים
[5] טען את קובץ התמונה לאחר שצמצמת גודלה [לכ25% כעצתו של ארדיכל]
[6] העלה את הקבצים והמתן בסבלנות לטעינתם. אם הטעינה מתמשכת עוד ועוד - בדוק אם לא ניסית להעלות תמונה או קובץ גדולים מדי
[7] גלול את החלון מעלה ולפניך תעמודנה האפשרויות: העלה תמונה / העלה תמונה כקישור
[8] לחץ על 'העלה תמונה'
[9] כתובתה של התמונה תופענה בחלון 'התגובה' בפרש
[10] שלח תגובה והתמונה או הקובץ שרצית להעלות יופיעו בתוכה.
**
יותר מאשמח לחזות בפורום בכל מידע, תמונה או צילום אוויר שיש ברשותך מרמת יצחק, פרדסי מרגושס, ברמן ואברל'ה ומרמת גן בכלל

*** כחובב רמת יצחק - שים לב כי צומת הרחובות חזון איש/עזרא בגבול בני ברק - מופיעה וניתנת לזהוי כבר במפת הPEF

ערב טוב ותודה על התגובות. ראשית ברצוני לציין את שמחתי על הדיון בנושא השכונה. עד היום עסקתי לא מעט בנושאי שימור ותעוד בר"ג ובשכונת רמת יצחק והרגשתי שמקומה של השכונה נפקד מסיפורה של העיר.ולעניינינו, מצורף תצלום אויר משנת 1946, ניתן לראות בו דברים מעניינים רבים ואני מקווה שהקטנת הרזולוציה אינה פוגעת יותר מדי באיכות הצילום (איכות טובה מאוד במקור): ניתן לראות את בית הכנסת הגדול בראש גן בר אילן כשעל גגו עדיין מתנוססת כיפה, בתי 'האנגלים' ברחוב השושן, המבנים המסתוריים ברחוב מאיר בעל הנס ועוד. אשמח להרחיב את האשכול בנושאי זיהויים בתצלום. אני מקווה להעלות בהמשך תצלום של האזור משנת 58 ולנסות להגיע לפשרה בנושא מיקום הפיקוסים. סופ"ש נעים!

והדרך הלבנה המתחברת אליו באלכסון משמאל ב1/3 העליון היא רחוב הרצל המגיע מכיוון כיכר אורדע ושני צירי הרוחב הם שדרות ירושליים מדרום [במחצית הצילום] ורחוב חיבת ציון מצפון כאשר נראים בתי רחוב לביא והפיתול של פועלי הרכבת בגבעתיים.

ממזרח לרחוב מודיעין-בן גוריון ניתן לראות את מה שיהיה חלקו הדרומי של רחוב עוזיאל ואת מה שיהיה בבוא היום להמשכו של רחוב הרא"ה.

אבל משום מה נראה לי כי המבנה המזוהה ככיפת בית הכנסת קרוב מדי לרחוב חורגין ומרוחק משדרות ירושלים - האם התברברתי?

אני מסכים לחלוטין כי ההיסטוריה של רמת גן ב' לא תועדה בספרי העיר. אני מניח כי פשפשת כבר במוזיאון ר"ג ומקווה כי שם ניתן למצוא מידע. לבינתיים - אודה לך אם תפתח תחת שמך אשכול נפרד לעניין ההסטוריה של שכונת רמת יצחק כך שהנושא יבלוט יותר ותרכז בו מידע ותמונות. את התצ"א נעתיק כמובן גם לאשכול החדש.

כפי שאתה מבין - יש בפורום הזה אי אילו רמת גנים סקרנים ואולי תוכל לתעד כאן ולהעלות את מה שחמק מהדפים הרשמיים.

אשלח לך הודעה פרטית [את רשימת ההודעות הפרטיות תוכל לפתוח ע"י לחיצה על הכתובת 'הודעות פרטיות' בפינה התכולה בצידו השמאלי העליון של העמוד לי הכתובת 'ברוך בואך לפורומים רן' ואזי לפתוח את ההודעה עצמה ע"י לחיצה עליה]

בכל אופן רוב תודות על התצ"א שהעלת. צרפתי נסיון למקרא:
[0] הרא"ה פינת בן גוריון [1] רחוב בן גוריון פינת הרצל [2] רחוב בן גוריון פינת חיבת ציון [3] בן גוריון פינת כצנלסון [4] בן גוריון פינת שדרות ירושלים [5] שדרות ירושלים פינת עוזיאל + גן בר אילן משמאל [6] הרא"ה חיבת ציון [7] שדרות ירושלים הרא"ה [8] הרא"ה נגבה [9] חזון איש נגבה [10] שדרות ירושלים - חזון איש [A] הר הארנבות [B] הר הבנים [C] גבעת קוסלובסקי [D] פרדס ברמן [E] הפיקוסים של גן ראול וולנברג [F] פרדס מרגושס וגבולו המערבי ברחוב מיכאל [G] פרדס אברל'ה - רחוב האצ"ל

אמנם אני חדש בפורום אך הצלחתי להבין, (וזה לא היה קשה), שיש פה איזה עניין עם עמדות ובצרונות. אז כנראה שאין לי מה לחדש למקצוענים הנמצאים פה אך בכל זאת, מצורפות שתי תמונות של עמדות. נו.. מזהים?

שטעית באשכול. שמת לב שלכל אשכול יש נושא? ההתייחסות שלך, אאל"ט, היא לאשכול הבצרונות. אנו נמצאים באשכול הדן בשכונות רמת גן. אם זה רמז למקומן של העמדות - אנא פרט והרחב.
בכל מקרה - העמדה שצילמת בצילום השני, למיטב זכרוני, היא ברחוב בלפור בבת ים. את העמדה בתצלום הראשון ממש לא ראיתי אף פעם, ולמיטב זכרוני - היא דווקא כן חדשה ומחדשת. איפה היא?

ובעניין הזה - רמת גן דווקא די מפגרת. חוץ מהעמדה במוזיאון לאומנות ב'אבא הלל' אין עימנו כל עמדה ולאן נוליך החרפה?

השופטת הדסה בן עתו כתבה פעם על עמדה ברחוב החי"ל - אך היטב פשפשתי ולא מצאתי...האמת, אפילו מקום חניה קשה למצוא שם...