לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 07-10-2009, 21:11
צלמית המשתמש של ShoobyD
  משתמש זכר ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
אומרים מזרן או מזרון?

אז האם אומרים מִזְרָן או מִזְרוֹן?

תשובה: אומרים מִזְרָן.


לכל מי שתהה בעקבות הפרסומת..
זהירות - ספויילר!




הרחבה: יש שיגידו שהקמץ ב"מִזְרָן" הוא קמץ קטן, ועל כן ההגייה היא כ"מזרון", לעניות דעתי אלו הבלים.
[זה לא תואם את חוק ניקוד ההברות, סעיף סמג״ד, שיש לו חריגים מוגדרים]
לשמחתי יש בלשנים שתומכים בי, ביניהם האקדמיה ללשון (וכן מר רוביק רוזנטל נ״י )
ככל הנראה השגיאה הגיעה בעקבות ההגייה האשכנזית שהוגה כל קמץ כחולם, וכך "מיזרן" הפך "מיזרון".


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 17-09-2015 בשעה 03:17.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 09-10-2009, 03:23
  עשהאלר עשהאלר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 481
תודה. אכן טעיתי.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "באשר למשפט האחרון, אנא..."

בס"ד

לגבי הקמץ, שלמה אבינרי מביא הרבה דוגמאות למתגים שנמצאים בהברות סגורות, ואומר שהמתג ב-צ' של "צרפת" אינו ראיה.
עד כאן אני מסכים. יש כמה סוגים של מתגים, חלקם באים בהברות סגורות, וחלקם בהברות פתוחות. (איני זוכר אם יש כאלה שבאים בכל סוגי ההברות)

ואולם, במקומות רבים במקרא, מתג מוחלף בטעם משרת. (כלומר, יש באותה מילה שני טעמים - הראשון משרת, והשני, בד"כ, מפסיק).
תופעה זו קורית בעיקר לפני זקף-קטון, ואז המתג נהפך למונח, אך יש גם מקרים אחרים.
למשל, בדברים פרק ל"ד, בפס' ו' במילה "קברתו", ובפס' י"א במילה "האתת".

תופעה זו, קורית רק למתג הבא בהברה פתוחה ("בתים" זה סיפור אחר), ומכיוון שהתופעה הזו קורית גם במילה "צרפת", לענ"ד, השווא ברי"ש נע, והקמץ בצד"י רחב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 09-10-2009, 12:20
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי עשהאלר שמתחילה ב "תודה. אכן טעיתי."

אנסה למצוא עוד מידע בספרי לשון. עד אז־
רוביק רוזנטל כותב:

איך אומרים צרפת
קיבלתי כמה וכמה תגובות על ההערה במדור הקודם בנושא "צרפת". כל המעירים טוענים כנגדי וכנגד
הקוראת יפעת שיש לאמר צרפת בתנועת A ט(Zarefat), כלומר שה־צ' מנוקדת בקמץ גדול וה־ר' בשווא נע.
יששכר אפל מסתמך על טעמי המקרא, כאשר סימן הטעם מצוי מעל ל־צ' ומכאן שזו תנועה ארוכה.
שרית זינגר מוסיפה על כך את ההערה באבן־שושן, שיש לבטא צרפת ולא צורפת. מתברר שהוויכוח
בנושא זה קיים כבר שנים רבות, והבלשן יצחק אבינרי מקציב לו בספרו "יד הלשון" עמוד שלם. תחילה
הוא מביא את הטענות מדוע יש לאמר צרפת בתנועת A, ואחר כך דוחה אותן אחת לאחת. בניגוד לאבן־שושן,
אבינרי בעד לבטא צורפת, ואני איתו, ויש לי סיבה משלי. אז מה הטיעונים התומכים בכך שבצרפת
קמץ גדול? ראשית, כאמור, כי יש טעם מעל ה־צ' בהופעת המילה בספר עובדיה. שנית, כי ה־פ' אינה
דגושה, כלומר, אם היה ב־צ' קמץ קטן היה צריך לכאורה לאמר zorpat. וסיבות אטימולוגיות: צרפת
במקורה היא עיר חוף פיניקית, שככל הנראה נקראה כך כי ישבו בה צורפים. היא מוזכרת גם בכתב
היתדות, ושמה המקורי כנראה zariftu. קושרים אותה לכפר צרפנד בלבנון. רד"ק, שפירש את ספר
עובדיה אלפי שנ ים אחר כך, טען שצרפת היא פרנסיה, וכך נשאר עד היום. על כל אלה עונה אבינרי:
מיקום הטעם אינו אומר דבר מפני שיש בעניין הזה הרבה יוצאים מן הכלל. ה־פ' הדגושה ודאי אינה
אומרת דבר, יש מילים רבות שבהן יש אות רפה אחרי שווא נח, הקרוי בדרך כלל "שווא מרחף", מונח
שאליו אין אבינרי מתייחס. ובאשר לתעתיק, הוא ודאי אינו יכול ללמד אותנו דברים נחרצים. לעומת זאת,
אומר אבינרי, צורפת שייך למשקל פועלה, משקל של מילים רבות ונפוצות כמו חוכמה, שופכה (כ' רפה!)
ועוד. צרפת בקמץ גדול שייכת למשקל פעלה, ובמשקל הזה אין בעברית שמות עצם. המשקל הזה קיים
רק בפעלים (למשל, הלכה). אבינרי צודק, ואני מרשה לעצמי להוסיף טיעון מחץ: בדרך עלל אנחנו
אומרים צורפת, ולא במקרה. זה נשמע יותר טוב, זה נוח יותר להגייה וזה מתקשר, כפי שמציין אבינרי,
למשקלן של מילים אחרות הנפוצות מאוד בשפה. אין שום סיבה להילחם בצורפת, לכל היותר אפשר
לנסות לנצח אותה בכדורגל.

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/134/604.html
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 09-10-2009 בשעה 12:23.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 22:02

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר