08-10-2009, 16:14
|
|
|
חבר מתאריך: 06.10.09
הודעות: 7
|
|
כמה מילים בהרחבה
יוסיפון שלום,
אנסה להרחיב מעט מבלי להציג יותר מידי מידע מבלבל כי כפי שציינתי מדובר בתהליכים פרקטיים שצריך לחוות אותם על מנת ליישם אותם ופחות בתאוריות שמועברות דרך קריאה או "הרהורים בנושא".
אני גם מזמין את מי שרוצה לפנות אליי ולהתייעץ בנושא להרים טלפון או מייל ואשמח להסביר ולסייע ללא תמורה.
דבר ראשון כפי שציינת אין ל"תורות המזרח" מונופול על הדברים שהעליתי כאן. במזרח או עם לדייק בהודו, סין ויפן בעיקר, לוחמים עשו בזה שימוש על בסיס קבוע כחלק מתהליכי ההכשרה שלהם לקרב ולאחריו.
למעשה מדובר ביכולת שלנו לחזור למציאות ולהניח לסיפור שבנינו לעצמנו.
אנחנו מדברים על כל סיפור האישיות שלנו ואיך שאנחנו מתרגמים לעצמנו בראש את כל מה שאנחנו חווים ומרגישים.
גם כשאני נמצא בסכנה, אני ואתה ובחור אחר, רואים את הסכנה כל אחד בדרך אחרת בגלל אותם מצרפים שיוצרים את הסיפור שלנו.
אותה סכנה אם זה חוליית מחבלים שניצבת מולנו אינה משתנה, היא אמיתית ומציאותית וזה רק אנחנו שמתרגמים את מה שאנחנו רואים בצורה שונה.
המשקפיים בהם אנחנו רואים את הסכנה יוצרות אצלנו אשליה, אצל אחד זה מתבטא בחוסר תשומת לב למציאות, אצל אחד ברובד של הכחשה ואצל אחר זה עיוות שלם של מה שהוא רואה.
אבל כולן בלי יוצא מהכלל אינן מסוגלות לראות את המציאות כמו שהיא ולכן קבלת ההחלטות והתפקוד שלך במצב כזה יהיה מבוסס על הדרך שבה אתה מתרגם לעצמך את מה שאתה חש ורואה דרך המשקפיים האלה.
הכלים שנעשה בהם שימוש באומנויות הלחימה העתיקות ובתורות התודעה, מאפשרים לך תחילה להתבונן בתהליכים שהמחשבות יוצרות בגוף או כיצד בא לידי ביטוי רגש של פחד, אי ידיעה, עלבון, כעס ונקמה בגוף (לדוגמה לחץ דם, קוצר נשימה, חום וכו') ובהמשך יכולת התבוננות בתהליכי המחשבה עצמם.
כאשר אתה מפתח את היכולות האלה אתה גם מקבל את התובנה שהמחשבות הן מחשבות, הרגש הוא רגש אבל הם לא אתה והן לא המציאות.
אנסה לציין כאן כלי פשוט שבו אני עושה שימוש בעבודה עם אנשים. נשימה. דבר מאוד פשוט שבצבא מלמדים אותו רק אם אתה צלף...
אבל הנשימה לא רק שעובדת על מערכות העצבים שלך אלא היא גם כלי ריכוזי נפלא ופשוט. כאשר אתה נמצא בסכנה לרוב לאדם לא מאומן, קצב הלב עולה, הנשימה מתקצרת אספקת הדם משתנה ואם זה גם ההשפעות המנטליות. אם תדע לשלוט בנשימה שלך תוכל לתפקד בצורה יותר טובה בשטח.
לאחרונה שמעתי משני אנשים שעסקו בחילוצים קשים על כך שבעזרת הנשימה הם הצליחו להחזיר את עצמם לנקודת איזון שבה הפחד והשיפוט של האירוע לא השתלטו עליהם והם הצליחו לתפקד בצורה מקצועית בשקט ושליטה. זו רק דוגמה קטנה.
אתה צודק במאה אחוז לגבי הלוחמים המדהימים ונושא הרגשות. אחת הסכנות בתרגול של הכלים האלה בצורה לא מקצועית הוא שלאורך זמן אתה יכול לפתח קהות חושים וחוסר רגש ואז היכולת שלך לתפקד בחיי היומיום נפגעת.
אנסה לכתוב את זה בצורה פשוטה - רגשות כמו פחד, חרטה, כעס, עלבון הן דבר טבעי אתה יכול לבכות בסרט עצוב, אתה יכול לכעוס כשחותכים אותך בכביש או לפחד כשיורים אליך ההבדל הוא שאתה יודע שאתה עצוב, אתה יודע שעולה בך כעס ואתה יודע שהנה עולה בך פחד ויש לך אפשרות לבחור בין להיסחף אחר הרגש לבין להישאר במציאות.
אפשר לדמות את זה לאדם שעומד בתחנת רכבת ניצב על הרציף ואז מגיעה רכבת של פחד, או רכבת של צער או אשמה ויש לו יכולת לבחור לעלות עליה מבלי לדעת לאן הוא יגיע איתה או להישאר לעמוד ולתת לה לעבור.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את הדברים בפשטות.
אם מישהו רוצה להתעמק בנושא יותר אשמח לעשות זאת וניתן ליצור איתי קשר במייל
eranalony@gmail.com
"שליטה היא אבן הדרך של האדם, אבדן השליטה העצמית היא התבוסה הגרועה ביותר מכיוון שבפעולה זו אתה בוגד באומנות שלך, במורים שלך ובעצמך..." (נזיר שאולין)
|