וול סטריט ג'ורנל -"ישראל מהווה איום קיומי על איראן"
השתמשו בכותרת מפוצצת בשביל להסב את תשומת לב לניתוח שכמותו ראינו כבר מס' פעמים.
בקשר ליכולות ל"א בטווח רחוק, לדעתי דווקא בנושא הזה הבעיה קטנה יותר אם ישראל, כפי נכתב בעבר בעיתונות משתמשת בפלטפורמות ל"א ע"ב גאלפסטרים 550 בעל טווח טיסה ארוך מאוד שמספיק לטיסה לאירן ובחזרה ללא תדלוק ( יותר מ 12,000 ק"מ לפי אתר החברה)
שאלה: מה זה "מנעד" בהקשר של טילים בליסטיים?
לכתבה המקורית בוול סטריט ג'ורנל- עם כותרת קצת פחות מפוצצת
http://www.globes.co.il/news/articl...000501178&fid=2
"ישראל מהווה איום קיומי על איראן; חה"א יכול לשגר ולתדלק באוויר 2-3 טייסות קרב לסדרת גיחות אחת"
האנליסט הצבאי אנתוני קורדסמן מפרט האופציות הישראליות לתקיפת מרכזי גרעין: "ישראל מגדילה הטווח והמנעד של טילים עם ראש חץ גרעיני ומפתחת טילי שיוט מצוללות" ■ אבל בשורה התחתונה "המתקנים רבים, ואין ודאות שהתקפה ישראלית תצליח להשמיד את כל היכולות הגרעיניות של איראן"
רן דגוני, וושינגטון
27/9/2009
בניתוח על היכולות והמגבלות של ישראל להלום במתקני גרעין באיראן, כותב האנליסט הצבאי בר-הסמכא אנתוני קורדסמן, כי בעוד ששטחה של איראן גדול מזה של ישראל, מרכזי האוכלוסיה שלה כה פגיעים לנשק גרעיני ישראלי, עד שישראל כבר מהווה "איום קיומי משמעותי" על איראן.
במאמר בוול סטריט ג'ורנל כותב קורדסמן, כי היכולות הגרעיניות של איראן ויכולות שיגור הטילים שלה מפוזרות במתקנים רבים, אך רוב הניתוחים על התקפה ישראלית אפשרית מתמקדים בשלושת המרכזים הגרעיניים הידועים ביותר באיראן: כור המים הכבדים באראק, שעלול לשמש לייצור פלוטוניום, אך הקמתו לא תושלם לפני 2011; מערכת מתקני הצנטריפוגות בנאטאנז; וכור המים הקלים בבושר, על החוף הדרומי-מערבי של אירן במפרץ הפרסי, שאף הוא טרם נכנס לשלב מבצעי.
קורדסמן, מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, הידוע בקשריו הטובים עם הממסדים הצבאיים בישראל ובארה"ב, כותב כי בידי ישראל יש מטוסי-קרב, מטוסי מכל לתדלוק וטילי אוויר-קרקע חכמים כדי לפגוע בכל שלוש המטרות, גם אם המטוסים ייאלצו לטוס בנתיבים ארוכים כדי לחמוק ממערכות נ.מ. של מדינות ערביות. לאחר הכל, באוגוסט 2003 הפגין חיל האוויר הישראלי את יכולתו האסטרטגית להלום במטרות מרוחקות מישראל בהטיסו שלושה מטוסי אף-15 לפולין.
נוסף לכך, אין כל ודאות שחילות האוויר של מדינות ערביות יסתכנו במאמצים ליירט את המטוסים הישראליים. סוריה לא הפעילה את חיל-האוויר שלה כאשר ישראל הפציצה את הכור הגרעיני שבנתה ב- 2007.
לדברי קורדסמן, ישראל יכולה לשגר ולתדלק באוויר שתיים עד שלוש טייסות שלמות של מטוסי קרב-הפצצה לסדרת גיחות אחת נגד איראן, ולספק להן תדלוק מתאים. ישראל יכולה גם ללוות את הטייסות האלה במטוסי קרב ולנצל את היכולות הניכרות שלה בלוחמה אלקטרונית כדי לשבש את פעילתן של מערכות ההגנה האווירות הישנות של איראן. היא עלולה לספוג אבדות בקרבות אוויר עם מטוסי קרב איראניים ומטילי קרקע-אוויר, אך האבדות יהיו, קרוב לודאי, מוגבלות, הוא סבור.
אחת הבעיות הקריטיות שעימן תצטרך ישראל להתמודד היא האם יעלה בידה לפצח את המתקנים התת-קרקעיים המבוצרים בנאטאנז, כותב קורדסמן. המומחים חלוקים. יש הגורסים שהמתקנים קבורים עמוק מדי ועטופים במעטי בטון מבוצרים מדי ולכן הפצצה ישראלית לא תגרום נזק רב. מומחים אחרים מאמינים, כי המתקנים בנאטאנז פגיעים הרבה יותר מכפי שמקובל לחשוב. לדבריהם, אומר קורדסמן, תוכל ישראל להשתמש בנשק כגון GBU-28, פצצות חודרות קרקע וביצורים, שהיא קיבלה מארה"ב, או בפצצות חודרות קרקע וביצורים מתוצרתה. הפצצות מתוצרת עצמית עשויות לכלול גרסה גרעינית, ופצצות אלה עשויות למוטט כליל את המתקנים התת-קרקעיים.
לא ידוע כמה פצצות יחודיות פיתחה ישראל בכוחות עצמה, אך קרוב לוודאי שהמודיעין הישראלי סיפק לצה"ל גישה טובה לפצצות חודרניות מתקדמות יותר מ-GBU-28, בארסנלים של ארה"ב, רוסיה ומדינות אירופה, טוען קורדסמן. לכן, יש סיכויים רבים לכך, שישראל תצליח לגרום נזק רציני לשלושת המתקנים הגרעיניים הבולטים ביותר של איראן ואולי אף לעכב את המאמצים הגרעיניים של האייתאללות בכמה שנים.
לעומת זאת, יש ספק רב האם ישראל תצליח לפגוע בכל היכולות הגרעיניות של איראן. אין שום הערכות משמעותיות בלתי מסווגות לגבי מספר המתקנים הגרעיניים של איראן. מספר הכורים, מרכזי המחקר ומתקני הצנטריפוגות הידועים למערב מגיע לכמה עשרות. כמובן, מספר המתקנים הבלתי ידועים הוא בלתי ידוע, עובדה שהומחשה לאחר שאיראן נאנסה להודות בשבוע שעבר בקיום מתקן צנטריפוגות סודי ליד העיר קום.
קורדסמן מגלה, כי איראן מפתחת לפחות ארבע גרסאות של הצנטריפוגות שלה, והפיתוחים המאוחרים יותר הם בעלי יכולות גדולות יותר מהצנטריפוגות שבנאטאנז. עובדה זו מאפשרת לאיראן להסתיר שורות של צנטריפוגות במתקנים קטנים ומפוזרים ולהעביר חומרים גרעינייים ממתקן למתקן. מתקני הייצור של צנטריפוגות פזורים ברחבי איראן ולפחות כמה מהם נמצאים במאשאד, בפינה הצפונית מזרחית של המדינה, אזור שמטוסים ישראליים יתקשו להגיע אליו יותר מאשר לנאטאנז או לאראק.
לכן לא ברור אם ישראל תצליח לנצח במשחק המחבואים הזה, אומר קורדסמן. לא בטוח אם אפילו ארה"ב מסוגלת לזהות את מיקום כל המטרות הגרעיניות הפונטציאליות של איראן.
השורה התחתונה: בגלל המספר הרב של המתקנים הגרעיניים האיראניים אין ודאות שהתקפה ישראלית תצליח להשמיד את כל היכולות הגרעיניות של איראן, כותב האנליסט.
בעיה נוספת: למרות עוצמת צה"ל, לכוחות הישראליים אין הטווח, המשקל והיכולות אחרות שעומדות לרשות צבא ארה"ב בביצוע התקפה מסיבית כזו. לישראל יש מספיק מפציצים ומטוסי קרב כדי לבצע מהלומות חוזרות אם איראן תתעקש לחזור ולשקם את מתקניה הגרעיניים לאחר הפצצה ראשונית. אבל היא לא תוכל לתדלק כוחות אווירים גדולים דיים, או לספק יכולות מודיעין או לוחמה אלקטרונית כדי להוסיף ולהלום באיראן בקנה המידה המתאים.
וקיימת גם הבעיה הרוסית: רוסיה תהיה עלולה לגלות נכונות רבה יותר למכור לאיראן מטוסי קרב וטילי קרקע- אוויר מתקדמים אם ישראל תתקוף את הכור הגרעיני בבושר, מתוצרת רוסית.
מסכם קורדסמן: ישראל תוכל לתקוף רק כמה מטרות איראניות, לא כחלק ממבצע נמשך שיתפרש לאורך זמן, אלא כמבצע פתע חד-פעמי.
בעיית האייתאללות היא, שישראל לא תמתין בחיבוק ידיים עד עד שאיראן תפתח את יכולתה הגרעינית, כותב האנליסט. ישראל משדרגת את מערכות ההגנה מפני טילים שלה. יש דיווחים שהיא מגדילה את הטווח והמנעד של הטילים נושאי נשק גרעיני שברשותה, ושהיא מפתחת טילי שיוט נושאי נשק גרעיני שישוגרו מצוללות. העובדה שריכוזי האוכלסיה של איראן חשופים לנשק גרעיני ישראלי אינה האיום הקיומי היחידי על איראן, אומר קורדסמן. טהראן מספקת לשכנותיה הערביות ולטורקיה תמריץ לפתח נשק גרעיני משלהן והיא מדרבנת את ארה"ב להעניק למדינות אלה מטריה גרעינית, שתכוון נגד איראן. מאמצי איראן לפתח טילים נושאי נשק גרעיני יוצרים אפוא איום איום גרעיני שמכוון נגד איראן עצמה.
_____________________________________
תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)
נערך לאחרונה ע"י צופה ורואה בתאריך 29-09-2009 בשעה 09:07.
|