אני יודע שהנושא שעליו אני כותב הוא בתחום האפור של צבא וביטחון אבל אני מאמין שחבריי לפורום יבינו אותי. בתחילת 2002 למרות רצוני קיבלתי תפקיד הדרכה בבא"ח של החטיבה שבה שירתתי באותה תקופה הייתי קרבי מורעל אבל במובן השלילי כלומר שנאתי את האזרחות שנאתי את האזרחים חשבתי שהם לא מבינים מה אנחנו עוברים שהם כולם חלשים ורכים הייתי סגור כולי גם כלפיי נשים פשוט כל מי שלא בא "משם" היה יורד לי מהעיניים כעסתי על העולם שזה צחוק הגורל שהגעתי למעוז הג'ובניקים, לבא"ח
(בתקופה שהייתי שם לא התחברתי עם יותר מדי אנשים רק עם כאלה שהיו בראש כמו שלי)
בשלב מסוים הרגשתי רע על כך שחבריי הלוחמים סוגרים 28 ואני יוצא חמשושים וגם המשפחה שלי סבלה מבעיות כספיות אז החלטתי לעבוד באבטחה בסופי שבוע כמובן שבאותה תקופה היו פיגועים כדבר שבשיגרה (לצערי) והועסקתי בחברת אבטחה שנתנה לי לעבוד כמאבטח בבית קפה באלנבי (מאבטח של שקל ותשעים אגורות) אבל הספיק לי סוף שבוע אחד בשביל להבין שאני מתקשה לקבל את ההוראות של מנהלת בית הקפה מאותה סיבה שהזכרתי למעלה "מי היא בכלל שתיתן לי הוראות עוד אזרחית שלא מבינה כלום מהחיים שלה" יצאתי באמצע המשמרת ביום שבת בלילה "נשבר לי הזין" קבעתי אם הידידה היחידה שנשארה לי ליד הדולפינריום (גם אותה הברחתי ממני לאחר שבועיים ) "הם סוף סוף פתחו אחרי הפיגוע שהיה במועדון של הרוסים" היא אמרה הורדתי את מדי האבטחה ושמתי הכול בתיק שכבר בשלב הזה היה די נפוח, באותה
תקופה סרבתי לעזוב את המראה הקרבי היתה לי קרחת על אפס וזקן שחור משחור
כשהתקרבתי לדולפינריום אני מודה שהייתי הפרופיל הקלאסי של מחבל הייתי עצבני על מנהלת בית הקפה וראו זאת בפניי היתה לי כבודה גדולה או לפחות כך זה נראה בנוסף נראתי בעל חזות ערבית עקב זקן פראי שהיה על פניי תוך כדי שאני מתקרב למועדון הפאצ'ה קפצו עליי שני מאבטחים לאחר דין ודברים הבינו שאני לא מחבל ישבתי וחיכיתי לידידה שלי אם אחד מהם בחור חסון עם עיניים כחולות וחיוך שגרם גם לי לחייך. בינתיים התחלתי לדבר איתו הוא שאל איפה אני בצבא שאלתי אותו איפה הוא שירת ברגע שהוא ענה "עורב גבעתי" הרגשתי שהוא "אחד משלנו" והתחלנו שיחה קולחת של איזה חצי שעה עד שהגיע ידידתי ואז המשכנו לדבר עוד מספר דקות כשבסוף היא החליטה שנמאס לה לחכות נאלצתי לעזוב לחצתי את ידו של המאבטח והוא אמר בתגובה "רוצה לבוא לעבוד אצלי ?"
אמרתי "מה זה אצלי" הוא ענה בכריזמתיות תוך כדי שהמשיך ללחוץ את ידי שגיא אור מנכ"ל החברה
עניתי כן בשמחה התחלתי לעבוד אצל שגיא בפעם הבא שיצאתי מהבסיס וכך עבדתי אצלו כל משך השירות (דבר שהתגבר עקב סגירת מפעל ריהוט שבו אבי עבד) ומצאתי את עצמי מחכה בפעם הראשונה לצאת הביתה .שגיא היה חבר יותר משהיה בוס ולא רק אני חשבתי כך הוא היה מצלצל אליי סתם לבסיס בערב והייתי מדבר איתו שעה על הכול על כל מה שהפריע לי .בעבודה הייתי צוחק שאני כמו קשר שלו אנשים היו שואלים אותי אם אני שותף בחברה כי הייתי עובד תחתיו והייתי עושה את זה מהלב ולא בשביל המשכורת צריך לזכור שבאותה תקופה הוא רק פתח את העסק בתל אביב .הוא היה נוסע ברנו מושכרת וגר באיזה דירה מסריחה בגבעתיים עם שותף ומוסר העבודה שלו ויחסי האנוש שלו הם אלו שהביאו אליו עובדים וחוזים ובזכותם הצליח להתקדם ולהיות חברת האבטחה הכי מצליחה בתל-אביב אני זכיתי בפרבילגייה לראות בנאדם פותח חברה והופך אותה לדבר הכי מצליח בשוק פעם לא האמנתי שאפשר להתחיל מאפס ולהתעשר שגיא הראה לי שזה בעל עשייה
בתקופה שעבדתי עם שגיא הוא בעצם עשה לי תרפייה הייתי נוסע איתו לאילת הוא גם בעבודה היה מכיר לי אנשים שהם לא "משלנו" אבל גיליתי שהוא צודק יש שם אנשים שלא באו "משם" אבל עדיין הם אחלה אנשים ,אנשים צבעוניים ולא רק כאלה שלובשים ירוק אני חושב שהבנתי שנרפאתי שבשלב מסוים לאחר שנתיים לאחר הפרידה מחברה שלי (עלייה לקו לאחר אימון מתקדם הבריחה אותה,נשמע מוכר למישהו??) חזרתי לצאת עם בחורות באופן קבוע.
גם אחרי שהשתחררתי המשכתי לעבוד אצל שגיא והוא אף פעם לא הפסיק להיות חבר שלי גם לא כשעשיתי תאונת אופנוע וחבר טוב נפצע קשה הוא היה שם בשבילי ותמך בי
עבדתי אצל שגיא כמעט 3 שנים מהשבוע הראשון שפתח את העסק בת"א ועד שהתגייסתי לכוחות הביטחון. השנים האלו השפיעו על חיי ,הוא השפיע על חיי
היום אני לומד לימודים אקדמיים עובד בעבודה מסודרת וחי כבר שנה וחצי בדירה עם אישה שאני מקווה שעד סוף שנה הבאה תהיה אישתי ואני חייב הרבה מזה לשגיא
פגשתי אדם שלקראת הסוף העסיק מעל 200 עובדים אבל תמיד העמיד את עצמו בחזית
פגשתי אדם שהיה תורם בסתר לאנשים שעבדו אצלו בלי לרשום לעצמו בצד או להתחשבן בעתיד
פגשתי אדם שהיה חולה על המילואים עד כדי כך שהעסק שפתח לפני חברת האבטחה קרס בגלל שלא היה שם לפקח עליו
פגשתי אדם שחיוך שלו גרם לכולם לחייך
אתמול קמתי בבוקר לחדשות השחורות שאיזה עלוב נפש החליט ששגיא לא צריך לחיות
שגיא נרצח בת"א לאחר שירות של 3 שנים בלבנון ולאחר שנים של מילואים בעזה ובחומת מגן
הוא נפל לא על קדושת הארץ ולא על הגנת המולדת

להתראות חבר יקר אני לא יודע איך אני יעבור באיזור המועדונים בדרום ת"א ולא העצור להגיד לך שלום כי אתה כבר לא תהיה שם לעולם

תמיד אבל תמיד במקום הלא נכון בזמן הלא נכון!!!

אין ספק שהסיפור מרגש וקראתי הכל מילה ומילה..
יכול להיות שאותו אדם עזר לך מאוד אבל לצערנו הרב בנאדם שנרצח חייב להיות סיבה לכך ??
הוא הסבך שוק אפור ? או אולי באבטחה הזה .. יש עולם תחתון שהוא פעל מתחתיהם ?
בכל אופן יהיה זכרו ברוך ..
צריך להתרחק מעבודות מסוכנות ..

זכויות ל- RedBlossom

אני ממש לא מבין מהיכן שאבת את החשדות שביטאת בשאלות ששאלת.

כמי שמכיר היטב את עולם האבטחה, יצא לי לדבר לא מעט עם מנהלי חברות אבטחת מועדונים. ישבתי גם בדיונים עם אגף האבטחה במשטרה שאגב מנחה את נושא אבטחת המועדונים, הייתי שותף גם בהתווית התכנים שילמדו בקורס מאבטחי מועדונים, בעיקר נושא קמ"ג ודרכים למניעת אלימות.

ואחרי כל ההקדמה הזו רציתי לומר שהחברים שמאבטחים מועדונים נמצאים באזור לחימה מדי לילה. כמות הערסים ועברייני הצעצוע שמגיעים למועדונים, מתודלקים באלכוהול (לפחות ...) עם חברים וחברות שהוא חייב "לצאת גבר" לידם, יחד עם תרבות הסלקציה במועדונים - שאגב למאבטחים אין כל קשר אליה - כל הנ"ל מביאים לכך שתגרות ומכות הן מנת חלקם הקבועה של המאבטחים, דקירות, בקבוקים בראש ועוד ועוד.

תבדוק בבקשה כמה מאבטחים נפצעו ונהרגו בשנים האחרונות במועדונים, המספרים גבוהים בעשרות אחוזים מההרוגים והפצועים כתוצאה מפח"ע.

אני לא מכיר את הסיפור פרט למה שפורסם בעיתונים, ולא מכיר אישית את ההרוג, אבל הסיטואציה המתוארת בכתבות - רצח על רקע כבוד העבריין - היא בהחלט סבירה מאד בעיני, ללא שום קשר לנרצח עצמו, יושרו וקשריו האישיים.

! This is Sparta

מחזק.

משתתף בצער המשפחה וחבריו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

שומר נפשו ירחק מהמועדונים של היום.
אבל עבודה זו עבודה ומישהו צריך לעשות אותה, אני מקווה שמשטרת ישראל תפענח את הרצח הזה ושהמערכת המשפטית תכניס כל מי שהיה קשור אליו, אם בהזמנתו, אם בביצועו ואם בסיוע לו - לשנים רבות רבות בכלא.
תהיי נשמתו צרורה בצרור החיים.

אדוני. כדאי שתחשוב פעמיים לפני שאתה מעלה חשדות כלפי מי שאינך מכיר ואינך מודע לנסיבות שהביאו למותו.
לא לחינם אמר החכם באדם :"גם אויל מחריש לחכם יחשב".

הכי קל בעולם לרמוז שזה אשמתו בצורה כלשהי אחרי הכול המתים לא מדברים

תמיד אבל תמיד במקום הלא נכון בזמן הלא נכון!!!

לא די שאתה כותב דברי הבל בלתי ראויים, אתה גם כותב גם בשפה עילגת. כדאי שתמצא בית ספר ראוי שילמד אותך לתת כבוד למתים ובאותה הזדמנות גם לכתוב בעברית.

יהיה זיכרו ברוך... גם אני עובד בחברה הזאת... ושום דבר לא יהיה כמו שהיה בלעדיו

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בלי להצדיק את הרצח שלו, בסופו של דבר הסלקציה עושה בדיוק הפוך, ואם פעם היה מכות בפנים היום הרוב סובלים בחוץ סתם, וכשאין מה לעשות בפנים ועם המרמור זה מה שקורה.
לפי דעתי אין מקום לסלקציה בארץ והסלקציה רק גורמת ליותר אלימות, וכל אלו שמצדיקים סלקציה אז תנסו להגיע פעם עם חברים למועדון וחלק יכנסו וחלק ישארו בחוץ.
בעלי הקזינו בארה"ב איחדו כוחות והקימו מערכת טכנולוגית שמזהה על ידי מצלמות אבטחה רמאים ומונעת מהם להכנס, אין סיבה שבארץ לא יעשו משהו דומה, שירשתו את כל המועדון במצלמות ויכניסו למערכת את הבעייתים ככה שברגע שיעמדו בכניסה למועדון המחשב יזהה אותם ויודיע למאבטחים שהאדם הזה כבר היה מעורב באלימות.

אין קשר בין אבטחה לסלקציה, ואין שום דבר שמצדיק רצח.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי isoTop בלי להצדיק את הרצח שלו, בסופו של דבר הסלקציה עושה בדיוק הפוך, ואם פעם היה מכות בפנים היום הרוב סובלים בחוץ סתם, וכשאין מה לעשות בפנים ועם המרמור זה מה שקורה. לפי דעתי אין מקום לסלקציה בארץ והסלקציה רק גורמת ליותר אלימות, וכל אלו שמצדיקים סלקציה אז תנסו להגיע פעם עם חברים למועדון וחלק יכנסו וחלק ישארו בחוץ. בעלי הקזינו בארה"ב איחדו כוחות והקימו מערכת טכנולוגית שמזהה על ידי מצלמות אבטחה רמאים ומונעת מהם להכנס, אין סיבה שבארץ לא יעשו משהו דומה, שירשתו את כל המועדון במצלמות ויכניסו למערכת את הבעייתים ככה שברגע שיעמדו בכניסה למועדון המחשב יזהה אותם ויודיע למאבטחים שהאדם הזה כבר היה מעורב באלימות.

אם אני עבריין (מספיק שפעם אחת הלכתי מכות במועדון) ויש תמונה שלי במחשב, ובגלל זה לא מכניסים אותי, אז אני לוקח את זה בקלות ואומר שאני מבין? אני אומר "טוב, אני עבריין. זה לא בגלל שאני מרוקאי" ואז לא דוקר/יורה באף-אחד?

אני לא מבין איך הדרך הזאת תמנע אלימות, עם כי היא אכן תהיה יותר צודקת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חבר יקר!!!
אני לא חושב שאני טועה במי שכתב את זה זה בטוח א.בנימיני נכון?

אני זוכר שהגעת לחברה וזוכר את היום הראשון שלך.......
כתבת יפה התיאור שלך על שגיא היה מדויק ויפה אני מחכה בכיליון עיניים לראות אותך יום ראשון
אני אשמח אם תסכים להקריא את זה בערב שנעשה לזיכרו
אוהב אותך הרבה
נשארנו משפחה בלי אבא.....אבל עדיין נישאר משפחה בזכותו!!!!
שגיא לא היה ולא יהיה שני לו
יהי זכרו ברוך!
יוני לביא

בנימיני ויוני,
הייתי בשבעה אצל אמא של שגיא בחיפה...עדיין לא מעכל
תודיעו אם מתארגן ערב לזכרו

עופר דורון
054-4393677

ב-30.10.09 תתקיים האזכרה שנתיים למותו של שגיא. אמא שלו מקיימת את האזכרה ביער הפעיל שהקימה לכבודו ליד בית הזורע. אלו שאהבו את שגיא מוזמנים לבוא.
מלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי maliyo ב-30.10.09 תתקיים האזכרה שנתיים למותו של שגיא. אמא שלו מקיימת את האזכרה ביער הפעיל שהקימה לכבודו ליד בית הזורע. אלו שאהבו את שגיא מוזמנים לבוא. מלי

וואו.....לא להאמין איך הזמן עבר.....לצערי אני מתוכנן להגיע לביקור מולדת בסוף נובמבר ולכן לא אוכל להגיע......אנא חבקו את אימו ומסרו את געגועיי מארה"ב הרחוקה.....יהי זכרו ברוך

SLOW IS FAST....& FAST....BETTER BE SAFE....

יהי זכרו ברוך!

אני מעט קטן ממך, כעת גם אני לומד באונ', ועושה את צעדי הראשונים בשוק העבודה המקצועי.
אם יש דבר שלמדתי בחיפושי העבודה של הקיץ האחרון, הוא שבכל מקום שבו אתה נדרש "להיות אתה עצמך" חובה עלייך להציג הצגה מושלמת ואידיאלית ולהגיד את כל הדברים שלא מעידים על ה" אתה עצמך" האמיתי והכנה. (למי שמכיר: מרכזי הערכה, מבחני אישיות, דינמיקה קבוצתית, לצייר עץ וכו'...).
נראה לי שיש לך יותר ניסיון חיים מאשר לי יש, לכן אני לא "אמליץ" לך מה להגיד ומה לא להגיד במבדקים השונים בתהליכי קליטה לעבודות. אבל, זה עמד לי על קצה הלשון: אני ממעט להכיר אנשים ביננו שמצויים ברמת כנות כה גבוהה עם עצמם. כתבת אוסף של דברים שאנשים נוטים לטשטש (מרבה להתעצבן, לא מקבל מרות, מזלזל בסביבה וכו') ולא לספר - כי באזרחות ככה מתקדמים למעלה (לפחות בשלבים הראשונים).
אני מניח שהאסון האישי שקרה לך עם הרצחו של חברך ומנהלך הקרוב היה חזק מכל זיוף וטשטוש, ונתן לך דרור להיפתח ולחשוף מעצמך האישי הפנימי, כנגד חוקי המשחק של האזרחות. אם חברך ההרוג הוא שגרם לך להיות אדם פתוח ואמיתי כנגד כל הדרישות באזרחות וכנגד חוקי המשחק בעולם שמסביבינו - כל מה שנותר לי הוא לבכות ולהשתתף בצערך על אובדן של איש שהלוואי והיו רבים כמותו - כי אין (עכשיו) אפילו אחד.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

ג'ון מקליין - ריגשת אותי עד מאוד
ובכלל...
אני קוראת את מה שכתבתם פה
והדמעות לא מפסיקות לזלוג...
כל כך נכונים הדברים ומשקפים את שגיא.

שגיא ניהל את מחלקת האבטחה במלון שלנו באילת ומאז נקשרו דרכינו.
לצערי לא ראיתי את שגיא כמעט שבע שנים למעט מפגש חטוף לפני כשנה
ובתחילת השבוע הזה ששוב הצטלבו דרכינו והחלפנו טלפונים...
ביום של הרצח דיברנו בטלפון, השלמנו קצת פערים
והייתי אמורה לראות אותו, אך לא יכולתי וקבענו ליום חמישי
ואכן פגשתי אותו, אבל שהוא עטוף כולו בתכריכים
מיותר לציין איך אני מרגישה...
תחושת הפספוס גדלה מרגע לרגע והגעגועים העצומים לא מרפים ממני.

בבקשה בבקשה, תודיעו אם אכן מתקיים מפגש לזכרו
אני חייבת לו לפחות את זה...

who would have thought....we where the first ones in the privat security business to do the clubs....the good old days of "shalhevet"....with raphi, hason,shoki...and here i am sitting here in Beverly Hills, drinking my late whe i got a phone call from a mutual friend.....we never thought it would happan...yes...the arsim...yes the violance..yes the fights & the knifes...but not like that.....where did my country go?....i guess thats wht i'm here..10k miles away....rest in peace old friend

Sharon

SLOW IS FAST....& FAST....BETTER BE SAFE....