http://www.mynet.co.il/articles/0,7...3781291,00.html
מי יכול להוסיף פרטים על קרבות האוגדה שנשכחו (הושכחו??)
לצעירים שבינינו ולאלו שהיו אז במקומות אחרים??

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שקדי 1 http://www.mynet.co.il/articles/0,7...3781291,00.html מי יכול להוסיף פרטים על קרבות האוגדה שנשכחו (הושכחו??) לצעירים שבינינו ולאלו שהיו אז במקומות אחרים??

שקדי,

גם הקרבות של 252 ( אלברט מנדלר ז"ל ) , "נעלמו".

אני מציע לך לקרוא את הספר "אלברט" , תוכל גם לקרוא שם עדות מדהימה על "תיפקוד" מערך המודיעין, ההסתרות, המחיקות, ומה לא.

לצערנו, מי שאין לו יחסי ציבור, כאילו בכלל לא נלחם, אלא בילה בשק"ם.

36 שנה, אין דו"ח של מחלקת היסטוריה, וגם אם יצא, כבר אין לו שום ערך צבאי, רק ערך היסטורי.

רק עובדה אחת מהמלחמה אינה נתונה לויכוח: מספר ההרוגים, הפצועים, האלמנות, היתומים, ההורים השכולים, הנכים.

גמר חתימה טובה לך, לכולנו.שלא נדע עוד מלחמות.

מוות למחבלים!

אברהם אדן כתב ספר בשם "על שתי גדות סואץ" המתאר בפירוט רב את קרבות האוגדה במלחצת יום כיפור.

הספר כתוב כמובן מנקודת ראותו האישית של אדן אך לטעמי הוא מאוד אוביקטיבי ובסה"כ ספר טוב ומומלץ.

למעשה מכל המפקדים הבכירים של חזית הדרום נשארו היום בחיים רק אברהם אדן (ברן) וסגנו דוביק תמרי,ואחד שעבר לעולם שכולו חלום.אולי זאת הסיבה שעדיין לא מוכנים לפרסם את המחקר המקיף של מחלקת ההיסטוריה.
מאוד לא נוח לחזור לנושא הכאוב והלא נגמר של מלחמות הגנרלים,וכבר אמרו מזמן שאת ההיסטוריה קובעים המנצחים.בכל זאת בלי לנסות לתת ציונים,אני רוצה להזכיר את שלושת הכישלונות הגדולים של האוגדה,שכולם באחראיות מפקדת האוגדה:
1.כישלון מתקפת הנגד של ה-8 ביוני שנבעה מחוסר שליטה מוחלט של האוגדה על השטח.
2.מתן הפקודה לחט'35 לכיבוש ה"חווה הסינית"
3.התכנון והניהול והאומלל של כיבוש העיר סואץ-כבר בסיום הלחימה,כלומר אחרי שהיה כבר זמן לדעת שזה צבא מצרי אחר.
על כל זה כבר ניכתב הרבה ועם הרבה דם רע.בכל זאת אני רוצה להדגיש את נושא הקרב בחווה הסינית:
כמו שכבר פורסם,גם בטלוויזיה,הפקודה של מפקדת האוגדה למפקדת חט'35 ,היתה לא רק מטעה לחלוטין,אלא גם שיקרית.לפי הגדרת האוגדה על החט' הוטלה משימה לצאת לשטח,ללא אפשרות לסיוע ארטילרי או אווירי,כדי לחסל-"חוליות של ציידי טנקים שפועלות בשטח".רק במקרה ניפגש קצין האג"מ של חט' 35-גיל דוד,בסיום מתן הפקודה עם חברו מקיבוץ בית השיטה-נתן שונרי,מפקד כוח הסיור שנלחם באותו מקום בלילה הקודם,ויצא משם משן ועין.נתן נדהם לשמוע את הפקודה והתכנית
שנתנו לחטיבה והזהיר אותו מפורשות שלא מדובר בכמה חוליות ציידי טנקים,אלא במערך מצרי אדיר.גיל דוד התייעץ עם קמ"ן החטיבה וביקש מהמח"ט עוזי יאירי שמפקדת האוגדה תבדוק שוב את המשימה.דוביק תמרי וברן לא היו מוכנים לשמוע על שום שינוי ושלחו אותם כמו שהם.
ישנה טענה סבירה שמותו של עוזי יאירי בתקרית מלון "סבוי" בת"א,היה סוג של התאבדות,כי הוא לעולם לא סלח לעצמו שהסכים לצאת ככה לקרב.
בתחקיר שהכין במאי הסרט בטלווזיה הוא ניסה לברר אצל דוביק תמרי,איך שלחו אותם לפעולה בצורה כזאת.דוביק התחמק מתשובה ברורה,ורק אמר שמספיק עם הבכיינות הזאת,היו הרבה מאוד
קרבנות במלחמה הקשה הזאת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי משה מאירי בתחקיר שהכין במאי הסרט בטלווזיה הוא ניסה לברר אצל דוביק תמרי,איך שלחו אותם לפעולה בצורה כזאת.דוביק התחמק מתשובה ברורה, ורק אמר שמספיק עם הבכיינות הזאת, היו הרבה מאוד קרבנות במלחמה הקשה הזאת.

לצער כולנו, באין תשובה ראויה או הכרה בטעות, מתקבלות מריחות מעין אלו שהן מפלטם של נ..... (אני לא ארשום את המילה)



*אבל בהקשר שונה ואחר לגמרי נאמר ש:"הפטריוטיזם הינו מפלטו של הנבל" (אבל כמובן שאין קשר בין מחט לשחת)

כמי שהשתתף גם בלחימתה של אוגדה 162 (החל מיום 17/10/73) איני רואה שחלקה של האוגדה בדברי הימים הוזנח ו/או חלילה נשכח. אם תבדוק בספרות, תמצא כי יצאו לא מעט ספרים/פרקים/מאמרים הסוקרים את לחימתה של האוגדה, החל מספרו של מפקד האוגדה, ברן, המשך במאמרים שפורסמו במערכות וכלה בספרים שנכתבו אודות לחימתם של הגדודים השונים, כגון גדוד "סערה" , גדוד 198 ועוד.

.