חידה:
ליד איזה אתר תיירות מוכר ופעיל, בארץ, מסתתרים אמפיתיאטרון רומי ומצודה צלבנית, מתויירים ומוכרים הרבה הרבה פחות?

תשובה:
גם הגן הלאומי בית שאן, וגם הגן הלאומי בית גוברין.

בבית שאן, ליד התחנה המרכזית ובנין הסראיה, צמוד לקניון, מתנוססת מצודה צלבנית נטושה, מלאה עטלפים ורמשים, במצב טוב. אולי מהיותר משומרות בארץ. איש אינו פוקד אותה, ואיש לא חופר בה. לפי הסימנים היה איזה מאמץ לנקות ולשפץ, אך זה היה כנראה מזמן.
ממש ליד המצודה משתרע אמפיתיאטרון ענק, מרהיב. למען הסר ספק - אמפי זה כפול. זו אליפסה שלמה, שבה מושא ההתעניינות נמצא במרכז, והצופים מכל עבריו. ובשונה מתיאטרון, שם הופיעו שחקנים חביבים לקהל, באמפי היה צורך להפריד בין המציגים לצופים: לעיתים המציגים היו שבויים שנזרקו לזירה, לעיתים פושעים, ולעיתים קרובות סתם וילדע-חייעס. הזירה היא לפיכך מונמכת מהקהל בכ-2 מ', כדי שהמציגים לא יוכלו לצאת ממנה, ו/או להגיע לקהל המתבונן בהם.

הקולוסיאום, האמפי הענקי של רומא, נבנה זמן קצר לאחר שיהודה נפלה (יודיאה קפטה). סביר להניח שהעבדים שבנו אותו והלודרים שהופיעו בו היו משבויי המלחמה, ילידי ארצנו ובני עמנו. כשהייתי שם זה די ריגש אותי, אבל הריגוש היה סטרילי מדי. בבית שאן, בזירה שגם בה הופיעו, ככל הנראה, לוחמים "משלנו", התחושה למרגלות הקיר, עם פתחי החיות, תאי העצורים והאבנים הענקיות היה מרגש לא פחות.

אתמול התגלגלתי לעוד אמפי, מרגש אפילו יותר משני הקודמים. זהו האמפי בבית גוברין, גם הוא לצידן של מצודה צלבנית, וכנסייה צלבנית ששליש ממנה נותר כמעט שלם. האמפי של בית גוברין הוקם בידי הצבא הרומי לאחר דיכוי המרד היהודי, ולאחר שבבית גוברין לא נותרה בכלל קהילה יהודית. הגברים, ככל הנראה, בנו ונלחמו באמפי הזה. הוא נחפר ונוקה לאחרונה, ומשמש כזירת מופעים. מה שמרהיב בו הוא המבנה המקורי, שנשתמר במצב מצויין, הכולל בעיקר את אותו קיר נורא שגובהו 2 מטר, ואזורי המעצר/כלובים/מינהלה מתחת למושבי הקהל.

מרטיט במיוחד הוא העיצוב הספציפי של המבנה. גודל האבנים, הנחתן. הוא משדר אימה. הנה כמה תמונות משם.

אם היית ממשיך מזרחה מהאמפי של בית גוברין, היית נכנס לבית המרחץ העצום והשמור בחלקו. גם שם אפשר להתרשם מהממדים ולחשוב על אותם "כושים" שעמלו למען האדונים.

כמו בית בד, קולומבריום ומערה עם ציורי קיר

אני יודע מי מצא את האמפיתיאטרון: אני, בשנת 1980.

איך? איפה? למה? [בארץ לא שואלים 'כמה'?]

**

ולדובשו - האם האיש בתמונה הוא סטארקי?

ולחילופין גנרל אנדרס (המערה הפולנית)

אני יוצא לבלות כמה ימים בכפר גלעדי וזה יתן לי זמן לספר לכם מעלילות המקום

אין חיה כזו "אמפיתיאטרון כפול".
אמפיתיאטרון הוא למעשה שני תיאטראות שחוברו להם יחדיו, פנים אל פנים. נועד לקרבות זירה מסוגים שונים (מתקן משוכלל ניתן היה להציף במים כדי לשחזר נאומכיאה - קרבות ימיים).
הקולוסיאום ברומא הוא אמפיתיאטרון.
אתר המופעים בקיסריה הוא תיאטרון. על פי יוסף בן-מתיתיהו היה קיים בצפון-מזרח קיסריה גם אמ', שעדיין לא התגלה.

אמפיתיאטרון עם גג רעפים.
ואין חיה כזו - אמפיתיאטרון עם רצפת פרקט.
ואין חיה כזו - אמפיתיאטרון עם מקפצה אולימפית במרכזו.
...שאמשיך, או כבר הסברתי את עצמי?

אבל אם כבר מזכירים את האמפי של בית שאן ושל בית גוברין, והאמפי האבוד של קיסריה - מישהו יודע משהו על האמפי הרביעי, זה של שכם? הוא נחשף? באיזה מצב הוא?

אני לא יודע דבר על האמפי בשכם, אך ארבעת אלו לא היו האמפיתאטראות היחידים בארץ. היה גם אחד במגידו אשר במשך שנים ארוכות היה נסתר ולאחרונה אותר בשטח קיבוץ מגידו.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

א. האמפי הכפול :-) של שכם היה כנראה שינוי מאוחר של היפודרום. אחד מהקצוות של ההיפודרום קיבל מולו אח תאום (ומכאן האמפי הכפול), והפך לאמפי. הוא היה חשוף לכל אורך הדורות, ובשונה מהאמפי שהזכרנו - בית גוברין ובית שאן, הוא לא התחבא ונגלה, אלא היה גלוי והלך והתמעט, עד היעלמות כמעט מוחלטת. פגעי אדם ואקלים.

ב. האמפי של מגידו נמצא בין או סמוך לחורבות הכפר לג'ון, הסמוך למגידו. לג'ון, כפי ששמו מעיד עליו, היה בסיס של אחד מהלגיונות הרומיים, והם שבנו את האמפי. הוא התגלה לפני כעשור, וטרם נחפר.

ג. היתה התנגדות חריפה מאד בישוב היהודי, ואחר כך הנוצרי, להקמת אמפיתיאטראות. עד כדי כך, שעד לפני כחמישים שנה הארכיאולוגים האמינו, בתיאוריה, שאין אף אמפי בא"י ממערב לירדן. הם פשוט לא האמינו שייתכן שיהיה כזה. ובכל זאת נמצאו חמישה, אבל יש הסבר: ככל הנראה, כל החמישה היו בתוך מחנות צבאיים, ושימשו בעיקר לאימונים. אפילו הרומאים לא העיזו להציב אמפי בעיבורה של עיר אזרחית, בחברה שכה התנגדה לזה.

ד. והרי השאלה הבאה: מנו 20 תיאטראות מהעידן הרומי בא"י.

טבריה, צפורי, בית שאן, קסריה [2X?], שכם, מגידו,, שוני, בית גוברין, יריחו, רבת עמון, ג'רש 2X ופטרה [בלי פוליטיקה ואין לי שאיפות התפשטות ].

נותרו עוד 7... היתכן כי: חמת גדר, דאר, אנטיפטרוס ו..ירושלים?

http://209.85.229.132/search?q=cach...w&ct=clnk&gl=il

וסתם ניחוש: מדוע יקופח חלקן של בניאס, חמת גדר וצמח? מה יעשה הנוער בחופש הגדול כשהגמנסיה סגורה? חייבים ליסוע עד לצ יפורי בשביל לראות גלדיאטורים?

בינתיים: גלדיאטורים בבית שאן מאת שמואל גרמה: http://www.articles.co.il/article/3...ים%20בבית%20שאן

וגם גילי חסקין: http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=390

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

במגידו ובבית גוברין נבנו אמפיתיאטראות. לא ידוע לי על תיאטראות בשתי הערים הללו.

בירושלים הורדוס בנה תיאטרון, וכך גם ביריחו. ככל שאני יודע - לא נותר מהם כלום. באנטיפטרוס אפשר לראות אותו - ממש קטנטן.

בקיסריה יש שני היפודרומים. לא ידוע לי על שני תיאטראות.
לא הזכרת את סוסיתא ואת סבסטיה-שומרון. ואת אשקלון. יש שם תיאטראות. ואת הרודיון, שאת התיאטרון שם צילמתי והצגתי בשבוע שעבר.
דאר = נחשולים? אם לא, אז גם נחשולים.
חמת גדר מופיעה אצלך פעמיים, ונדמה לי שיש שם תיאטרון, אבל בעיר עצמה, בגדר, יש תיאטרון שהוא כנראה היפה מכולם. שחור כולו, ניבט אל הכנרת. אני מת לבקר שם.

סיכום ביניים:
ירושלים, יריחו, הרודיון, אשקלון, פטרה, רבת עמון, ג'רש, גדר, חמת גדר, טבריה, סוסיתא, ציפורי, בית שאן, שכם, שוני, קיסריה, נחשולים (דאר?), אנטיפטרוס. חסרים שניים. בניאס?

כיון שמדובר רק בספירת תיאטראות, אני מוכן לכלול גם את הערים הקרובות מבין ערי הדקאפוליס. אעצור אותכם בדרך לדמשק.

בשנת 1980 חזרתי מטיול בשמורות הטבע של ארה"ב לבית גוברין. מהיותנו צעירים חסרי מנוח, נהגנו לשוטט על הגבעות ולחפש עתיקות. כך מצאנו את מערות רסק, ח' אל עין, מערת קבורה מבית ראשון בתל גודד (בקבר שלי מצאתי כד אשורי מרהיב שיהודה דגן התפרסם ממנו). יום אחד ירדתי עם רמי גולד למסגריה, השחזנו סכיני פלסים שלקחנו ממלחמת יום כיפור, הצטיידנו בפנסי "ו" עם סוללות רזרביות ונכנסנו לחור בתוך גוש הסברס הגדול שהיה בין הכביש ובין נחל גוברין. זחלנו בסבך שורשי סברס, מפלסים את הדרך וחותכים שורשים. אחרי 4 שעות של זחילה בתוך קמרון ענקי הגענו לנקודת ההתחלה. כמה ימים אחר כך פגשתי את עמוס קלונר, ארכיאולוג המחוז, וסיפרתי לו. הוא חייך ואחרי כמה שבועות הגיע עם סטודנטים שלו, פתחו 2 לוקוסים ובאחד מהם, אחרי כמה שעות, היה מושב אבן. בטלפון סיפר לי שמצא אמפיתיאטרון, הסביר קצרות מה זה ולשאלה למה אתה לא חופר ענה: אני יודע מה זה, אם הם רוצים שאחפור - שיתנו תקציב. כמה שנים אחר כך נתן אמיר דרורי תקציב לחפירה וכך היא התבצעה: הטרקטוריסט מרהט ישב בקבינה הממוזגת של השופל, והוריד כל פעם שכבה של כמה ס"מ; המפקח ממושב לכיש עמד בחוץ, בצל הקמרונות והשגיח שהכל נעשה בסדר; עמוס היה מגיע כל יומיים שלשה לראות איך זה מתקדם; החבר'ה מנען היו באים כל יום שישי עם גלאי מתכות לאסוף את המטבעות שהיו בערימת העפר הענקית שנערמה בצד.
בתחילת החפירה נשארו 3 בורות מים בגובה של 5 - 6 מ' עומדים במרכז הארנה וזה היה מאד משעשע. זאת הפעם היחידה בחיי שראיתי בור מים חשוף, שניתן להעמיס אותו על משאית (ראה הצ'יזבאט על בור המים ו"סמוך").
רק אחרי שנחפרה הארנה על הסוף, והתגלו עמודי הדוכנים של השוק הביזנטי, עברו לחפור בצורה מסודרת בקמרונות, ולחשוף את נפלאות האמפיתיאטרון.
סיור באתר מגלה את האבנים אליהם נקשרו המפרשים שהצלו על הצופים, את המושבים של עשירי העיר ועוד.
ככלל, ראוי לזכור שזה היה כנראה מתקן אימונים של הלגיון הרומי שבנה אותו.

וואו. איזה סיפור מרתק.
אהוד נצר, ככל שהבנתי, היה אדריכל פעיל כשאחז בו הג'וק של הארכיאולוגיה. נדמה לי שזה קורה לי. אני קורא סיפורים כמו שלך, ומת מת מת להיות שם, לחפור שם, לגלות שם, למצוא, לנחש ולהעמיד תילים של השערות.
אם לא אהיה מקק בגלגול הבא, אני מקווה להיות ארכיאולוג.

המטבע הביזנטי כבר לא מה שהיה, ההמחאות של היוונים לא מכובדות בבנקים את כל כיכרות הכסף כבר לקחו מבית המקדש ואפילו את הסרקופגים רוקנו. הדבר היחיד שיש לארכאולוגים בשפע אלו מריבות עם הממסד הדתי, גורמי פיתוח, רשות העתיקות ובעיקר בינם לבין עצמם [כמקובל באקדמיה].

כמו שאומר הפתגם: "מוטב להיות רופא חובב נגרות מאשר נגר חובב רפואה"

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אין לי הרבה נסיון בתחום. ממה שהספקתי לעשות, יש לי רושם שסקרים הרבה יותר מענינים מחפירה, למרות שחפירה ארכיאולוגית היא גולת הכותרת. לעמוד בבור לוהט שעות ולהעלות עפר, ולקוות שיהיה שם גם איזה שריד - לא הכי מענין!
אני תמיד צוחק (לעצמי) כשאני נזכר בחפירה של הכנסיה בחורבת חנות. חפרה שם קבוצה של בני נוער, לדעתי צרפתים. עבדו כמה ימים ולא העלו שום דבר בעל משמעות. ביום האחרון החליפה אותם קבוצה אחרת, אם אינני טועה קנדים. אחרי שעה עבודה הם עלו על הפסיפס. איזה אכזבה למי שעבד שיטתית ומקצועית! ואיזה הישג לפרש שברגע האחרון הגיח מאחור על סוסו השחור וקטף את הכל.
ליווייתי כמה חפירות, כולל גזר, לכיש, בית גוברין. במקביל ליוויתי גם סקרים שביצעו יהודה דגן ואחרים. סקר נראה לי הרבה יותר מענין. הרבה יותר בין - תחומי, הרבה יותר בתנועה וכו'.

אני נפעם כשאני עומד באמפיתיאטרון, ליד "קיר המוות" שאין ממנו ישע; אני נפעם מול המזבח המשוחזר מתל באר שבע, ושומע את הסיפור של מציאתו ושחזורו; אני מתרגש כשאני עומד במוזיאון רוקפלר מול כותרת עמוד פרוטו איולית וחושב שאליהו הנביא עמד תחתיה; אני נרגש לחלוטין כשאני רואה איך התנ"ך קם לתחיה, ושבר חרס שאני מחזיק ביד יכול היה להיות כד ששימש את דוד.
אני מוכן לא להיות ארכיאולוג, אבל יש איזה מקצוע אחר שבו אהיה מוקף ארועים מרגשים כאלה?

יש כמה ארכיאולוגים מענינים כמו אדם זרטל שמבלה הרבה מחוץ לחדר
אוניברסיטה בר אילן חופרת בתל צפית = גת פלישתים ובמקביל עושים שם המון סקרים על פני השטח.
סביב טפר מקיבוץ יגור היתה חבורה מענינת שעושה סקרי שטח רבים. לא יודע מה עלה בגורלה.
תמיד אזכור מה אמר לי עמוס קלונר, אחרי שפתח לוקוס אחד ומצא מושב (מצוטט מהזכרון): זה אמפיתיאטרון. אם הם רוצים הוכחה, שיתנו תקציב לחפירה.
חדוות המציאה אין כמוה. החפירה עצמה מייגעת.
גם היום יש חבורות שעושות סקרים בשפלה. אני בטוח שבאחת האוניברסיטאות ישמחו לקבל אותך כמתנדב.
בחבורה שעשתה את הסקר עם יהודה דגן היה אחד מותיקי כפר מנחם, צבי כצנלסון שהיה במוסד לעליה ב', היינו כמה ג'חשים מבית גוברין ועוד.
בתפוז יש פורום ארכיאולוגיה. נסה שם

במהדורה האנגלית של הארץ:
נחשף לחלוטין אמפיתיאטרון רומי בטבריה, בגבעת ברניקי. הוא היה קבור ועתה סיימו את חשיפתו. הוא נחפר ע"י הירשפלד וסטפנסקי שסברו תחילה שהוא מהמאה הרביעית, אך לאחר שנחשף התברר שהוא מהמאה הראשונה, ממש מתקופת בניית העיר.
זה מוזר, כי טבריה היתה עיר יהודית בשלטון רומי, וכידוע - היהודים התנגדו לאמפיתיאטראות. עפ"י הכתבה זה מעיד על "פתיחות רבה" ששררה בעיר.
הוא ייקרא ע"ש אמיר דרורי.

מדובר בכל זאת על תיאטרון. גם ב"הארץ" באנגלית הם לא מבחינים בין השניים.

כמו בפרלמנט הבריטי..
אדריכל - אני מזדהה לחלוטין עם התפעמותך מגילויים ארכאולוגיים

בימים האחרונים ביקרתי בטבריה ובציפורי וקצב התקדמות החפירות שם מפתיע לטובה
הנה התיאטרון של טבריה - הקהל יושב ופניו צפונה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/q43u6p2a.jpg]


של סוסיתא - פני הקהל מזרחה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/axxves4v.jpg]


התגובה האינטואיטיבית - מה היה להם נגד הכנרת המדהימה ? ...למרות הקיר שבגב הבמה (סקנה פרונס).

בסוסיתא נתקלתי בממצא מעניין. עמוד בזלת מטויח בחומר מעוצב לבן - כנראה סטוקו.
הזכיר לי קצת את מייקל גקסון.
הנה העמוד:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/x8rg6tyu.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/3t98ep8b.jpg]



להתראות
יואב אבניאון