אז ככה יום שני, 5 וחצי אני קם אבא מסיע אותי לתחנת רכבת בת"א ואני עולה על רכבת לבת גלים, חיפה ,
מחפש את האוטובוס ומוצא,עולה על האוטובוס לא מכיר אפחד למרות שזה גיבוש של גדנ"ע כנראה נפלתי עם הגדנ"ע השניה ואז בסוף האוטובוס אני מזהה את אחד החברים הטובים שלי מהגדנ"ע, חיבוקים ,מה נשמע הכל טוב מתרגש? לא ,אתה? לא ,הכל טוב ויפה , נוסעים לבה"ד חיל הים, קצת מתזזים אותנו (לא ספרינטים אלא, תעמדו בשלשות שם תוך עשר שניות ותנו הקשב שזה בעצם סוג של ספרינטים) בודקים דופק, חום כמה שעות ישנת ואז לאוטובוסים נוסעים לבסיס חיל הים בחיפה מראים לנו קצת סטילי"ם מנסים להרעיל אותנו , כאילו לא הספיק החפירות בגדנ"ע , בכל מקרה אחרי זה חוזרים לבה"ד מקבלים ציוד -נשק דמה, מדים, קיטבאג עם תד"ל מיימיות וחגור,עולים על מדים, מתזזים אותנו עוד קצת, קצת הרבה, הרבה הרבה, ואז מתחלקים לצוותים כל צוות כ12 ילדים ,מחלקים גם לכל אחד חומר לימודי- שלושה נוסעים ללמוד למבחן ועוד נושא להרצות(את זה צריך ללמוד עד מחר), עוד קצת תיזוזים ופוגשים את המילואימניקים שלנו, אני נפלתי על שני רס"ן שהיו אדישים לחלוטין והריצו צחוקים בינם ובין עצמם כל חמש דקות אבל איתנו היו קשוחים ביותר,מתחיל הפעילות הממיינת, מחלקים לצוות דפים עם בעיה מילולית
(מן חידה כזאת) פשוטה יחסית נותנים עשר דק' לכל אחד לחשוב על הפתרון ועוד עשר לדון על הפתרון הסופי עם שאר הקבוצה, המפקדים שואלים כל אחד מה הוא חושב למה הוא חושב ואיך הוא הגיע לזה, טוב אחרי זה יש מבחנים שבודקים אינטילגנציה רגשית, שאלון שלוקח כחצי שעה ומשעמם תחת,שאלונים סוציומטרים ועוד כמה שאלונים מפגרים(אבל תשקיעו בהם כי הם חשובים), אחרי זה ארוחת צהריים, שלשות מול חדר אוכל, המפקדים כל הזמן צועקים עלינו שאנחנו לא עומדים בזמנים,כצפוי, ואוכלים, לא זוכר כל כך מה היה אחרי זה, כל מיני תיזוזים ודברים מעייפים ומשעממים, לקראת הערב אומרים לעלות על מדי מד"ס ועושים בר אור, אפחד לא נפל על הבראור שזה יפה יחסית לגיבוש חובלים!..אחרי הבר אור ארוחת ערב, כמובן עוד תיזוזים והולכים לישון ב9 בערך.

4 בבוקר צעקות של המפקדים - שתי דקות כולם בשלשות מחוץ לאוהלים, זה לקח 5 דקות, המפקדים צועקים,ויאללה חי"תים צוותיים עם הפק"לים- אלונקה ושני ג'ריקנים (שארגנו ביום הקודם) עושים מסע מצחיק(בשבילי לפחות ) של 4 קילומטר בהליכה/ריצה, מסיימים בערך בשש אחרי כל התיזוזים הקבועים
,ארוחת בוקר, אחרי האוכל יש קצת מבחנים בכתב על החומר הלימודי ואז יום ים, הולכים למרינה , מרימים את הס"גים(סירות גומי) לקו החוף (קצת מטיש) ועולים עליהם , לא שטים איתם (בעקרון אמורים להשיט אותם עם משוטים אבל היה גלים גדולים ואחת הסירות התנפצה על הסלעים אז וויתרו על זה) עולים על הס"גים על המפקדים ועושים משימות על הסירות, המפקד בוחר אחד אומר לו תמשימה והוא צריך לפקד עליה, למשל לבנות עם מה שיש על הסירה תורן שיגיע לשלושה מטרים, או לבנות סככה לסירה,הם בוחנים אותך לא על התוצאה של המשימה אם עמדת בה או לא אלא על איך אתה מפקד על הצוות, הדברים האלו מאוד חשובים למיון,זה והמבחנים על החומר הלימודי גם חשובים מאוד, אחרי המשימות על הסירה נכנסית לסירת ההקאות - מן סירת גומי עגולה שהבסיס שלה הוא כמו הבריכות שיש בבתים( לא הבנויות האלו מגומי) והיא סגורה כמו מן אוהל כזה עכשיו אתה נכנס לשם והדבר הראשון שעולה לך בראש זה - ייאאאמממיי כל הביצים שהחבר'ה אכלו לארוחת בוקר על הרצפה בתוספת מיצי קיבה וכו' וכו' נשארים שם עשרים דקות בערך עם הפנים כלפי חוץ(אבל זה סגור אז כל ה"אוהל" מתנדנד לך על הראש) בישיבת כלב, אחרי העשרים דקות יש משימה, כמו הבעיה המילילית הקודמת רק קצת יותר מסובכת, וצריך לפתור אותה כשאתה מרגיש חרא ושחלק מהחברים שלך מקיאים לידך בלי הרף, לא פשוט, אחרי היום ים המפקד שואל מי מוכן להרצאה,מי שמוכן מרצה מי שלא יהיה לו רק עוד הזדמנות אחת להיות מוכן ולהרצות.
שלשות מול חדר האוכל,ארוחת צהריים,אחרי זה עוד כמה דיונים בסגנון הבעיות המילוליות, ועוד כמה מבחנים על החומר, תיזוזים בלתי פוסקים, מושכים ת'זמן מה שנקרא, עד ארוחת הערב, אחרי ארוחת הערב אומרים להסתדר בחי"תים צותיים עם הפק"ל מוכנים למסע, המפקדים אומרים שהולכים להכנס למים וחשוך אז צריך להזהר וחופרים שהמסע יהיה קשה ומי שלא מרגיש טוב שיגיד,יוצאים ל"מסע" וחוזרים אחרי מאתיים מטר, והמפקדים ממציאים סיבה למה לא לצאת למסע (כמובן שהסיבה היא "טעות" שלנו) והולכים לישון ב9 שוב.

3 בבוקר המפקד - אאאוווווההההההה כולם תוך שתי דקות בחוץ!!! , הפעם חלקנו עמדנו בזמנים, מסתדדרים בחי"תים צוותיים עם הפק"ל מוכנים למסע, אוכלים פרוסה קטנה של לחם עם ריבה או שוקלוד ועולים לאוטובוסים לכיוון החוף, המסע היה די קשה כ 7 8 9 קילומטר על חול רך שזה מקשה מאוד, כל אחד עם תד"ל ושק חול ששוקל כ10 קילו (לבנות קצת פחות) והנשק דמה ששוקל כ 4-3 קילו, אז ככה המסלול מתחיל עם הפק"לים סגורים הולכים כחצי שעה על החול הרך והכואב ברגליים, בקצב מהיר, הליכה מהירה ממש ומידי פעם ריצה, אוקי עוצרים אחרי חצי שעה כולם שותים, ופותחים אלונקה, כן כן בגיבוש חובלים, על האלונקה שמים 6-7 תד"לים שכל אחד כאמור שוקל כ10קילו כמשקל בנאדם, ומתחילים, אני התאכזבתי מאוד שגליתי שאני צריך לסחוב את האלונקה רוב הדרך כי אפחד לא טרח להחליף אותי למרות שהרמתי את היד הרבה פעמים וסיכמנו שמחליפים כל 2 דקות.

אחרי המסע כולם גמורים, עולים לאוטובוסים חוזרים לבה"ד, אוכלים ארוחת בוקר, קצת תיזוזים וכל אחד הולך עם הצוות שלו והמפקדים שלו, עכשיו עושים משימות ביבשה, כל מיני משימות די קשות לפתרון.. כמו לעבור שדי מוקשים מאולתר, להניף דגל שיהיה אפשר להעלות ולהוריד..כל מיני כאלה.. המפקדים מחליטים על אחד והוא אמור לפקד על הצוות, ככה עוברים רוב הצהריים, גם עושים מבחנים ומי שלא הרצה על הנושא שלו מרצה. מהצהריים מרגישים שהגיבוש כבר עומד להגמר רוב מה שעושים זה תיזוזים וריצות,
אחרי ארוחת הערב המפקדים מתעללים בנו קצת, קצת הרבה כאמור, קורעים לנו ת'תחת עם כל מיני ריצות, תיזוזים, צורות וכו' ואז הם שוברים את הדיסטאנס, מורדים משקפי שמש כובעים מציגים את עצמם, כולם עושים צחוקים, שרים שירים, אוכלים ממתקים והכל פאנן.

יום אחרון, קמים בחמש הכל בכיף המפקדים על אזרחי, אין לחץ הכל פאנן, ארוחת בוקר ואז יש מסדר סופי, מפקד הגיבוש מקריא את אלה שלא עברו אומר להם לעמוד בצד ומודיע להם שהם לא עברו, עכשיו נשארו החבר'ה שכנראה עוברים (חלק היו אצל פסיכלוג אז זה לא בטוח אבל רוב מי שהולך לפסיכולוג בד"כ מתקבל).
בקיצור כל מי שעובר עושים הרמת כוסית והכל פאנן והביתה.

התחילו את הגיבוש כ70 איש
סיימו - 35
עברו -13

אה ואם שחכתי משו, שזה הגיוני, מישו שהיה בגיבוש ושם לב שיתקן אותי..
תהנו ובהצלחה!!

עלו לוועידות 13, עברו 10.

ד"א איזה גדנ"ע היית?
וכן יש לי קצת הרבה שאלות לחפור לך..הגיבוש שלי עוד 4 ימים

שאלי ואני אענה..