בין אבק ואותיות

אני כותב לך עוד מכתב ישן
עוד פיסת חיים כתובה על דף,
אני מחבר דיו ומחשבות עכשיו
אותן שורות שמעולם לא ראית,
כך שמות שהזמן החליט להסתיר
מוצאים נחמה על חתיכת נייר

וכך זה נמשך וגם בחיים רחוקים,
ואני מוצא עצמי טובע בין מכתבים מאובקים

אני בונה לך עוד מגדל מנייר
עוד אחד שישאר מקופל באדמה,
משרטט עוד סירה בים של אפשרויות
והעוגן יורד כששמי נחתם בהקדשה,
אני כותב וכותב ונחתך ולא באצבע
כך כתמי הצער נספגו בין השורות

וכך זה נמשך וגם בחיים רחוקים,
ואני מוצא עצמי טובע בין מכתבים מאובקים

והכל בין אבק ואותיות,
כלוא בין אבק לאותיות

---

חשבתי אולי גם להלחין את השיר
מה אתם אומרים?

רק עכשיו כשהאשכול הוקפץ נזכרתי שלא הגבתי .
לעניין- שיר נהדר, שעושה שימוש חכם במטפורות ולא סתם יורה אותן לכל כיוון בלי מטרה. אני אומר- תלחין ותתן לנו להינות מפירות ההלחנה!