צה"ל מתחיל ביישום דו"ח ברודט: הרמטכ"ל אישר את הפרק הראשון בתוכנית ההתייעלות, הכולל שיפור של ניהול הציוד והאספקה. המהלך אמור לחסוך מיליארד שקלים בעשר שנים, מתוך חיסכון של 30 מיליארד שקלים שתשיג התוכנית כולה תני גולדשטיין עדכון אחרון: 02.08.09, 15:19

הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, אישר את הפרק הראשון בתוכנית ההתייעלות הרב שנתית של צה"ל ומשרד הביטחון.

מדובר בתוכנית רב-שנתית המיועדת לייעל את פעילותו של צה"ל במטרה לחסוך במהלך העשור הקרוב 30 מיליארד שקלים. את התוכנית פיתח צה"ל בליווי צמוד של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, בהתאם להחלטת הממשלה המבוססות על המלצות ועדת ברודט.


הפרק הראשון של התוכנית, הקרוי "עת האסיף", עוסק בתחומי התחזוקה באוויר וביבשה, ומציב יעד התייעלות של מעל 100 מיליון שקלים בשנה, ובסך הכל - מיליארד שקלים בעשר שנים.

תקציב הביטחון של ישראל לשנת 2009 עומד על 46 מיליארד שקלים. התוכנית אמורה לקצץ, איפוא, כ-6.6% מתקציב הביטחון הנוכחי. במסגרת פרק "עת האסיף" בתוכנית, אמורים להיחסך 0.02% מתקציב הביטחון הנוכחי.

במסגרת הפרק הראשון של התוכנית, ישפר צה"ל את אופן ניהול מלאי האספקה שלו, כולל ציוד לשימוש חיילים, אבל בעיקר - המלאים העצומים של התחמושת הצה"לית וכן הדלק שהצבא משתמש בו.

התוכנית אינה כוללת המלצות לשינוי כמות התחמושת שתימצא בשימוש מבצעי, כיוון שזאת תלוייה בצרכים המבצעיים ולמקינזי כלל לא ניתן מנדט להתערב בנושא.

מה שאמור להשתנות הוא אופן ניהול המלאי, אופן רכישת התחמושת והציוד, המשא ומתן עם הספקים, כמויות הרכש, אופן שינוע המלאים, השמירה עליהם, הטיפול בפחת ובמלאי, וניצול כוח האדם כדי להשיג את אותן מטרות. התוכנית אמורה להביא לשיפור רמת האחזקה של הציוד, קיצור משך האספקה ומתן מענה טוב ומהיר יותר ליחידות הלוחמות.

גורם המעורה בנושא אמר, כי התוכנית לא תכלול החלפה או שינוי של הספקים שמהם צה"ל רוכש, כלומר - צה"ל אינו אמור לעבור מרכישה של תחמושת וציוד מהחברות שהוא רוכש מהן כיום, ישראליות וזרות, לחברות אחרות. עוד אמר הגורם המעורה בעניין כי התוכנית אינה כוללת המלצות ישירות לפרישת קצינים ונגדים ולפיטורי אזרחים עובדי צה"ל, אף שאלה עשויים לקרות כתוצאה ממנה.

לצורך גיבוש תוכנית ההתייעלות ביצעו מקינזי וקציני צה"ל אבחון יסודי של עבודת מערכי התחזוקה, באמצעות ביקורים ביחידות, תצפיות, ראיונות עם מפקדים וחיילים ומדידות של יעילות העבודה בשטח. הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, הנחו את מערכת הביטחון לשיתוף פעולה תוך פתיחות ושקיפות מלאה, ואיפשרו גישה ובחינה מקרוב של פעילות צה"ל, למעט נושאים מודיעיניים ומבצעיים. לשם כך אף נדרשו עובדי חברת מקינזי לעבור תחקורי סיווג בטחוני גבוה.


נתניהו: "להעלות את גיל הפרישה"
שר הביטחון, אהוד ברק, הציג את התוכנית בישיבת הממשלה שהתקיימה הבוקר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בישיבה כי: "אני חוזר ומבקש לפעול ולצמצם את משלחות הרכש. אני אומר לכם מידיעה אישית שיש מקום להתייעלות נרחבת. צריך להתפקסס על פרויקטים מסוימים כדי להתייעל. בנושא הפנסיה יש חשיבות להאצת גיל הפרישה (של אנשי הקבע, ר.ס). יכולה להיות הבחנה בין גיל הדרג הלוחם לדרג העורפי, אבל אין מניעה להוריד את גיל הפרישה גם בקרבי. יכולים שיהיה צבא צעיר ולוחם ועורף מתבגר. לא חייבים לקשור בין גיל הפרישה של קרבי לגיל הפרישה של העורף".


מדובר צה"ל נמסר: "מדובר במהלך ייחודי וראשוני שמטרתו איתור מוקדי התייעלות וחיסכון במערכת הביטחון, על-מנת לאפשר לה להסב תקציב המופנה כיום לקיום השגרה, לטובת שיפור המוכנות וההתעצמות.

"ממצאי האבחון הראו כי ישנם מערכי אחזקה בצה"ל בהם נעשה שימוש במספר כלים ושיטות לעיצוב וניהול תהליכי האחזקה, המהווים דוגמא למצוינות ברמה בין-לאומית. יחד עם זאת, ביחידות שנבדקו זוהו גם הזדמנויות להתייעלות. לאור אישור הרמטכ"ל את המלצות התוכנית בתחום האחזקה, יחל יישום ההמלצות באופן מיידי ובהדרגה במהלך מספר שנים, על מנת שלא לפגוע בהיערכות לחירום וביכולות המבצעיות".


משרד האוצר: סכומים זניחים באיחור של שנתיים
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בישיבת הממשלה כי: "ישנה התחייבות של הרמטכ"ל לממשלה, שעד ספטמבר תוגש תוכנית משמעותית לגבי גיל הפרישה של אנשי הקבע ואנו מחכים לכך".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל אימצה כבר בנובמבר 2007 את דו"ח ברודט שקבע כי משרד הביטחון אמור היה להציג תכנית התייעלות תקציבית. באיחור של כמעט שנתיים "משחררת" מערכת הביטחון באמצעות הודעות לעיתונות פרקים מתכנית כוללת שטרם הוגשה לממשלה".

"יתרה מכך - גם הפרק המוצג היום בהודעת דובר צה"ל אינה יכולה להיקרא 'התייעלות'. מדובר בסכומים זניחים אשר אינם תואמים את החלטת הממשלה שקבעה כי מערכת הביטחון תציג התייעלות של כ- 30 מיליארד שקל בתוך 10 שנים. צר לנו כי צה"ל (במקום משרד הביטחון שאמון על גיבוש המדיניות) עוסק ביחסי ציבור במקום ביישום החלטת הממשלה ובתכנון ארוך טווח של התייעלות אמיתית. ראוי כי משרד הביטחון יציג תכנית כוללת המבוססת על המלצותיו של ברודט ויציגה לאישור הגורמים הרלוונטיים".


חנן גרינברג ורוני סופר השתתף בהכנת הידיעה


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3755698,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

הפעם, לשם שינוי, האוצר צודק ולא הצבא, העיקר שיתחילו כבר לממש את תכנית ההתייעלות ונקווה שהצבא יתחיל לעבוד בצורה "קצת" מודרנית ויעילה יותר בכל הקשור למערכות הרכש והמלאי האדירות שלו.

! This is Sparta

לצמצם מלאי זה אכן דבר טוב בכל חברה שהיא, אבל לפעמים מה שיכול לקרות בצבא זה שהמלאי מתכלה מהר ממה שחשבת שיתכלה, ואז אתה מזעיק עובדי מפעל ייצור פגזים בגיל 60 מהבית באמצע מלחמה כי אין לך יותר מדי פגזים.

צבא הוא לא בדיוק חברה כלכלית.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לא נכון לתת דוגמה על תחמושת, כשהכמות שלה במפורש נקבעת משיקולים אסטרטגיים ואופרטיביים.

אם הצבא יעבוד בשיטת Just In Time או JIT יהיה אפשר לחסוך המון עקב אי הצורך בניהול מצאי. אני לא בטוח כמה זה אפשרי, מצד שני..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יכול להיות שזה מה שעשו ב-73 ואז היינו צריכים להתחנן לרכבת אוירית מאר''הב??

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

נראה לי שב-73 התמודדנו קודם כל מול סד"כ עצום בהרבה משלנו, ואחר כך עם שיעור שחיקה נוראי. הרכבת האווירית הגדילה את הסד"כ (של הקרנפים, לדוגמה) וסייעה לסגור את הפער של שיעור השחיקה.

כל זה לא קשור ולא מעניין כשמדברים על חומרי ניקוי, צמיגים ושאר פריטים שקשורים לאספקה שוטפת. תזכור שמרמה לוגיסטית מסויימת תמיד אתה תעבוד בורסיה כזו או אחרת של JIT. השאלה היא איפה זה מתחיל, וכמה זה עמיד ללחימה. מקסימום יוצרים מאגרי חירום, אבל עדיין יהיה חסכון בשגרה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

במטותא נחמיה, מתי אתה מוציא יותר: כשאתה קונה חומר ניקוי JIT, או כשאתה מוציא מכרז מראש לכל הכמות הצפויה לשנה או יותר (בהנחה שכבר יש לך יכולת רכש, שינוע ואחסון)? הבזבוז שאני מכיר הוא כשקונים חלקים שמחלידים במחסנים (או שנזרקים לפח ביחידות), אני אהיה מאוד מסופק כשצה"ל יתקרב לרמת ניהול שהוא מתחשב בעלות שינוע ואחסנה, סטיות תקן של צריכות עתידיות ובערך מהוון של מלאי לפי ריבית כנדרש מ- JIT.

ביחס לעלויות השוטפות של אט"ל ויחידות האחזקה בחה"א, 100 מיליון ש"ח בשנה זה טיפה בים. קשה יהיה אפילו למדוד את זה ולבודד מההשפעות של שינויים במערכים, עיבוי/ צמצום מלאים מסיבה מבצעית, בינוי וכו'.

100 מיליון ש"ח זה הרבה מאוד. אתה לא מכיר כנראה את התקציבים של יחידות השדה הטכניות (לא טכנולוגיות). גם ברמת מטה היום זה הרבה - שוב, כמובן שלא בכל מגזר!

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz