שלום לכולם,

כבר הרבה זמן שאני באמת נמצא בדילמה ואין לי מושג מה לעשות, חשבתי שאולי תוכלו לייעץ לי.

אני בשלבי סיום של טירונות ביחידה מאוד מובחרת, נשארו לי עוד כמה שבועות ואחריהם אני מתחיל את הטירונות יחידה שלי.
הבעיה היא כזאת, במהלך הטירונות הייתי עם המון בעיות רפאויות וכתוצאה מכך הייתי הרבה בגימלים. מרבית הבעיות שהיו לי הן תוצאה של אלרגיה שאני סובל ממנה. לפני הגיוס התלבטתי מאוד אם להוריד פרופיל בגלל האלרגיה שיש לי אבל בסוף החלטתי שהכי חכם יהיה לנסות ולראות מה יהיה המצב.
כשחזרתי מגימלים לפני חודש בערך, תפס אותי המ"מ שלי לשיחה ואמר שזה נראה כאילו אין לי מוטיבציה ושגם ככה יש לי בעיה לא בדיוק סימפטית ושאני צריך להראות אקסטרה מוטביציה, עכשיו אני לא הבנתי על מה הוא מדבר בנוגע לבעיית מוטיבציה- ברור שאני קצת שבוז, הרגע חזרתי מגימלים והייתי בבית ליותר מיום וחצי, אבל להשליך מזה שיש לי בעיות מוטבציה זה קצת מוגזם. עניתי לו שאני לא רוצה לצאת לקורס חובשים ושבכוונתי לסיים מסלול ביחידה.
עברו עוד כמה שבועות, שבמהלכם הייתי חולה מספר פעמים ונאלצתי לצאת הביתה שוב. היחס של המפקדים כלפי נעשה עוין, לא ברמה של 'אתה טירון מושתן ואנחנו רוצים להוציא ממך את החלב' אלא יותר ברמה האישית, קשה לי לתת דוגמאות אבל באמת, יחס לא הוגן ומשפיל.
לא מזמן היה לנו שבוע שדאות שבו הייתי על אנטיביוטיקה, היה לי מאוד קשה להשתתף ובאיזה שהוא שלב קרסתי ופינו אותי לבסיס, הרופא בבסיס שיחרר אותי הביתה והודעתי למ"מ שלי שאני מסכים להצעה לצאת לחובשים לאור המצב הבריאותי שלי וכל ההתפתחויות האחרונות. עשיתי זאת בגלל שהרגשתי שבמילא הם עומדים להודיע לי שאני יוצא לחובשים וכדי לחסוך לעצמי את הבושה בלהרגיש שהם מכריחים אותי.

אני לא אשקר, כרגע אין לי מוטיבציה בגרוש להמשיך ביחידה, היחס אלי היה לא הוגן בהמון מקרים, אני כל הזמן חולה שם ואני גם ככה מרגיש שכל שנייה המ"פ יבוא ויבעט אותי מחוץ ליחידה.
מה שכן, אני מפחד שעשיתי טעות שהסכמת לצאת לחובשים ואל תבינו לא נכון, אני מסתכל על האופציה של חובשים בחיוב, זה נראה לי אחלה קורס..השאלה איך יהיה השירות שלי..אני לא יודע אם אני אהנה מלהיות חובש מרפאה(שזה סביר להניח מה שיהיה עם האלרגיה שלי), אני חושב שביום מן הימים אני אוכל להיות מפקד מעולה ואני מרגיש שממש וויתרתי לעצמי, בלי להתחשב בנסיבות אני באמת וויתרתי.

אני ממש מתלבט אם לצאת לקורס, או להראות למפקדים שלי שאני כן יכול להישאר בזמן שנשאר לטירונות לפני שאני יוצא לקורס, או שבכלל, לצאת לגדודים ולפתוח שם דף חדש.

אני מצטער שזה יצא קצת ארוך, אבל באמת. אני אשמח לשמוע הצעות

אכן דילמה קשה... קודם כל, רוב היחידות המובחרות שאני מכיר עושות טירונות עם הגדודים של חטיבות חי"ר אחרות ורק אח"כ עוברות להמשך הכשרה ליחידות שלהם (שייטת, מטכ"ל, שלדג), בכל זאת מבחינה פיזית בכל ההיבטים הטירונות (של חי"ר ויחידות מובחרות) יותר קלה, תחשוב שאם ככה אתה מרגיש בטירונות מה יקרה לך בטירונות יחידה שבה קשה לאין שיעור מבחינה פיזית. אני לא מאמין שאתה מוציא גימלים מבחירה אישית, אבל קודם תחשוב על הבריאות שלך. אם זה ממשיך, אני מציע שתרד לגדודים, אולי שם יהיה לך קל יותר...
בקשר לחובשים, אני לא חושב שרוצים להוציא אותך לקורס חובשים בשביל לפלוט אותך, זה דווקא יכול לעזור לך, ייתן לך 3 חודש להתאושש מהטראומה של הטירונות...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mt999 מה יקרה לך בטירונות יחידה שבה קשה לאין שיעור מבחינה פיזית. אני לא מאמין שאתה מוציא גימלים מבחירה אישית, אבל קודם תחשוב על הבריאות שלך. אם זה ממשיך, אני מציע שתרד לגדודים, אולי שם יהיה לך קל יותר...

הוא דיבר על בעיות אלרגניות ולא על קושי במאמץ פיזי, האלרגיות רודפות אותך גם בגדודים...

ואוו,
טוב, בוא נתחיל בלהפריד בין שני דברים:
1) המצב הרפואי שלך.
2) היחס אליך ביחידה.

המצב הרפואי:
מצד אחד אתה סובל מאלרגיות שגרמו לך בשבוע שדאות להתפנות לבסיס, מצד שני אתה מתלבט האם לצאת לגדודים ולפתוח שם דף חדש - האם אתה חושב שהתנאים בשבוע שדאות בגדודים שונים לטובה? אז לא.
אם במהלך הטירונות סבלת מכל כך הרבה בעיות בריאותיות שגרמו לך לימי מנוחה בבית, מה גורם לך לחשוב שבהמשך המסלול, ואח"כ באימונים ומבצעים, התנאים ישתפרו לטובה?

גם אם אתה חושב שתוכל להיות מפקד מעולה ביחידה, כפי שרשמת, זה יהיה קשה בהתחשב במצב הרפואי הכרוני שאתה מתאר שבא והולך.

היחס ביחידה:
יש מקרים בהם לא רואים בעין יפה ימי ג', הם לא מכירים אותך, ובגלל הבעיה שלך אתה מקבל פה כמה ימים ושם כמה (בניגוד למישהו שקיבל מחלה היה בגימלים תקופה וזהו נגמר והוא ממשיך הלאה) שנראים כמו ימי חופש לטיפול בבעיות שבי"זות ומוטיבציה, לפחות ככה תיארת את זה.

כן, זו יחידה מובחרת ומוטיבציה צריך להראות לאורך כל הדרך (לא רק להרגיש) - זה לא מסתיים בגיבוש.
אם יש לך קשיים דברים מסויימים צריך להראות עודף השקעה ורעל בשאר הדברים כדי לחפות על כך.
לא פלא שאתה מרגיש שאוטוטו המ"פ יוצאי אותך מהיחידה, בייחוד שכרגע, כפי שהעדת, אין לך ממש מוטיבציה.

בנוסף על מה ששאלתי מקודם, מה המטרה של המפקדים שלך ביציאה שלך לקורס חובשים? מצד אחד הם לא רוצים להוציא אותך מהיחידה ומצד שני אחרי הקורס אתה אמור לעבור מהצוות שלהם?

מה כדאי לך לעשות בהמשך? תחשוב על מה שכתבתי ומה שאחרים יכתבו, כתוב תשובות והבהרות לשאלות ששאלתי וננסה לענות על זה.

טוב, אז ככה. קודם כל, תודה על היענות המרובה.
עכשיו, הם הציעו לי להיות חובש, אבל כנראה חובש מרפאה. אני נקרע עם ההחלטה כי מצד אחד, ברור לי שיש לי בעיה שמגבילה אותי ושוואלה, אם הייתי יודע שככה יהיה המצב הייתי מוריד פרופיל לפני הגיוס ומתמיין לתפקיד מגניב במודיעין או משהו. אני אלרגי לאבק לכל מי שתוהה ויצאתי כבר פעמיים לגימלים בגלל דלקת בדרכי הנשימה ואני סובל מבעיות עיניים כרוניות בגלל האלרגיה.

אני באמת לא יודע עד כמה אני ארגיש מיצוי עצמי כחובש בייחוד כחובש מרפאה. אח שלי שמשרת כמשה"ד בקורס מכ"ים של אחד מהגדודים אמר לי שאם יציבו אותי כחובש מרפאה אני אספור את הדקות עד השיחרור שלי, הוא גם טוען שאם אני יוצא מהיחידה וכנראה גם מקרבי(כי זה תכלס מה שיקרה אם אני אהיה חובש מרפאה..) אז אני אתחרט על זה ושאנשים כמוני כן צריכים להיות לוחמים ולצאת לפיקוד.

אם אני מסתכל על דברים מהצד בצורה הכי אוביקטיבית, זה ברור שהמצב שלי בקאנטים ביחידה, נוצר עלי כבר רושם של עוקץ סידרתי, מה שלא נכון כי כל ימי מחלה שקיבלתי היו מוצדקים לחלוטין. וסביר מאוד שבסוף הטירונות באמת יוציאו אותי לחובשים, אפילו אם אני אהיה הכי תותח בעולם בזמן שנשאר עד סוף הטירונות. אני לא יודע מה יהיה בגדודים אם יוציאו אותי, אני בכלל לא בטוח שזאת אופציה אמיתית(לצאת מהיחידה ולעבור לגדודים).

אין לי מושג מה לעשות, כי זה ברור לי שאם אני יוצא לחובשים אני נשאר חובש מרפאה, במצב כזה אם אני אעשה את הקורס אני אשתדל כמה שיותר להישאר כבר בהדרכה בבה"ד 10 וככה לפחות יהיה לי תפקיד יותר מעניין. בכל אופן, מה נראה לכם שיהיה הכי חכם מבחינתי לעשות?

עם כל הכבוד לך ולאחיך, שבטוח מכיר אותך יותר ממני, כנראה שכחתם להכניס למשוואת השיקולים שלכם את הפקטור של הבעיות האלרגניות שלך.

עכשיו אני שואל שוב, מבחינת בעיות האלרגיה שלך, מה ההבדל בין הגדודים ליחידה שלך כרגע, שאתה משתעשע באפשרות לעבור לשם?
מה יקרה אם אכן תעבור לגדודים, תסבול גם שם מבעיות בריאותיות - מה יקרה? יוציאו אותך ככל הנראה למפקדה. זה יותר טוב מלהיות חובש מרפאה ביחידה הנוכחית שלך?

תענה לי, ובעיקר לעצמך, על השאלה הבאה: מה הסיכוי, שאם תתעקש לא לצאת לקורס חובשים, תמשיך לקבל גימלים ולשדר חוסר מוטיבציה, מה הסיכוי שהמ"פ שלך לא יחליט שזהו נמאס לו והוא פולט אותך אני לא יודע לאן?


אני לא יודע אילו חובשים אח שלך מכיר, מאיזה יחידות הם, ובאיזו יחידה אתה, אבל אחד החברים שלי היה חובש מרפאה ביהל"ם, ולימים גם א.מרפאה\חוג"ד, והוא לא ספר את הדקות עד השיחרור שלו שם.

אבל יש לי הרגשה שלא בדקת את תיבת ההודעות הפרטיות שלך
*סליחה שאני מעלה את זה על דפי הפורום אבל חשוב לי מאוד לשאול אותו כמה שאלות בקשר לאלרגיה שלו


אגב, ניסית אנטי-היסטמינים?

אני פשוט נקרע עם ההחלטה.. באמת שאין לי מושג מה לעשות.
מצד אחד אני באמת חושב שלצאת לקורס חובשים יכול להיות אדיר - קורס מעניין שיתן לי המון גם אחרי השירות, בסה"כ שירות יותר נוח שפחות יפריע לאלרגיה שלי.
מצד שני אם אני יוצא לחובשים יציבו אותי כחובש מרפאה ואני לא רוצה לוותר על האופציה של לצאת לפיקוד ביום מן הימים.. באמת שאני חושב על פיקוד וזה נראה בעיני כשליחות, במיוחד אחרי היחס שאני קיבלתי מהמפקדים שלי, לעשות דברים אחרת..
מצד שלישי אני צריך להסתכל על דברים בצורה הגיונית, יש לי אלרגיה חמורה, בעיקרון אני יכול לסחוב עד סוף מסלול אם יתנו לי להמשיך אבל אני בספק. ואז מה שיהיה יהיה, אני ארגיש טוב עם עצמי שסיימתי מסלול ובטח ישבצו אותי איפהשהוא ב'תיזנאמו'.

אני לא יודע.. מישהו מכיר חובשי מרפאה שנהנים מהשירות שלהם? ולא בגלל שהם חפש"נים שמחפשים חיים קלים וחמשושים? ..אני ממש מפחד שאני אהיה שבוז ומתוסכל שלוש שנים כי כל מה שאני אעשה זה לשים פלסטרים..

ציטוט:

מצד שני אם אני יוצא לחובשים יציבו אותי כחובש מרפאה ואני לא רוצה לוותר על האופציה של לצאת לפיקוד ביום מן הימים.. באמת שאני חושב על פיקוד וזה נראה בעיני כשליחות, במיוחד אחרי היחס שאני קיבלתי מהמפקדים שלי, לעשות דברים אחרת.. מצד שלישי אני צריך להסתכל על דברים בצורה הגיונית, יש לי אלרגיה חמורה, בעיקרון אני יכול לסחוב עד סוף מסלול אם יתנו לי להמשיך אבל אני בספק. ואז מה שיהיה יהיה, אני ארגיש טוב עם עצמי שסיימתי מסלול ובטח ישבצו אותי איפהשהוא ב'תיזנאמו'.

תראה, יש סתירה רצינית בין צד שני לצד שלישי. מחד, יש לך רצון לא רק להמשיך ביחידה אלא גם לצאת לפיקוד*, מאידך יש לך ספק רציני אם תוכל לסיים מסלול בכלל (הן מהסיבה הבריאותית והן מבחינת היחידה) - אני לא רואה את העניין הזה מתיישב יחד.

*אתה לא יוצא לפיקוד אלא מוציאים אותך לפיקוד, יש למפקדים שלך משקל בעניין והיחסים כרגע לא משהו.

ציטוט:

אני לא יודע.. מישהו מכיר חובשי מרפאה שנהנים מהשירות שלהם? ולא בגלל שהם חפש"נים שמחפשים חיים קלים וחמשושים? ..אני ממש מפחד שאני אהיה שבוז ומתוסכל שלוש שנים כי כל מה שאני אעשה זה לשים פלסטרים..

כל מקום והיתרונות שלו.
בכל מבצע\פעולה יש כמה מעגלים, מי יותר פנימי ומי פחות, גם למרפאה יש מעגל....
(צלצל למרפאה ביחידה שלך, משם תקבל את התשובות הכי טובות)

ציטוט:

אני פשוט נקרע עם ההחלטה.. באמת שאין לי מושג מה לעשות.

תראה, אני חושב שבצבא, כמו בהרבה דברים בחיים, חשוב לדבר**, נכון שכרגע הפעילות שלכם מאוד אינטנסיבית אבל נסה לתפוס לשיחה כנה, עניינית ורגועה את המ"מ ואח"כ את המ"פ, תסביר להם את כל המצב שלך (אישי ובריאותי), את ההתלבטויות שלך ואת הדילמות שלך, תשמע מה הם חושבים ומה יש להם לומר, ברר עוד מידע בנוגע לכל האפשרויות שעומדות בפניך ולבסוף עשה חושבים עם עצמך לגבי מה נכון לך.


**נראה לי שכל המצב הלא-נעים הזה נגרם עקב חוסר תקשורת ואי-הבנה הדדית בינך לבין הסגל שלך, שווה ללבן ולהבהיר עניינים גם על חשבון שעות שינה וכמה שעות חופשה.