http://dover.idf.il/NR/exeres/D7923...88069C407B6.htm

הפרסומים הזרים על הגיחה של ספינות הטילים של חיל הים אל תעלת סואץ הם רק קצה הקרחון - לפחות לפי דבריהם של המפקדים בשייטת הסטי"לים. רס"ן דב רז ורס"ן ארז בן-ציון, מפקדי אח"י סופה ואח"י חרב, יודעים היטב שמרבית פעולותיהם נותרות באפלה. בשיחה משותפת, לרגל שבוע חיל הים, הם נזכרים ב"עופרת יצוקה", מבהירים שהגודל לא קובע ומדברים על ההכנות לעימות הבא


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/A7697C43-79CE-406B-9630-BD264E762EA1/0/12Small_cropped_big.jpg]







ניר קוסטי


בתוך חיל הים, לעולם לא ייקרא שמה של השייטת הגדולה בחיל "שייטת הסטי"לים". האנשים שבפנים, שמכירים מקרוב את פועלן של ספינות הטילים המשוכללות, ישתמשו רק במושג "ש' 3". ייתכן שלשם שהשתרש בתודעה של השייטת הזו יש משקל רב גם ברושם שנוצר סביבה. מבחוץ, נדמה שהספינות המבצעיות של החיל מבצעות בט"ש בלבד. בפועל, הידיעה שפורסמה לאחרונה על-פי גורמים זרים, כמובן, שספינות חיל הים חצו את תעלת סואץ, היא רק קצה המזלג של פעילות השייטת הזו. אולי אם היה שמה "ש'-3" משתרש גם בציבור, כמו "ש'-13", או "הסיירת", היא הייתה זוכה להילה שעוטפת יחידות מובחרות.

מי שצריך להתמודד עם היעדר ההילה הזו יותר מכל, הם מפקדי הספינות, שמבלים את מרבית ימיהם בים. הם אלה שמתמודדים עם הלוחמים שיודעים כי גם עשרות שנים אחרי שהוקמה השייטת, אי שם בשנות ה-60', היא עדיין נתפסת כשולית, וחוסר ההכרה והידיעה על פעילותה בקרב הציבור רב.

רס"ן דב (דובי) רז, מפקד אח"י "סופה" בשנתיים האחרונות, ורס"ן ארז בן-ציון, מפקד אח"י "חרב" בשנה האחרונה, הם שני מפקדי הסטי"לים המתקדמים ביותר בחיל. אחרי שירות ארוך בחיל הים - רובו ככולו בשייטת הסטי"לים - הם מבינים שרחוק היום בו יכירו בצבא הגדול במעשיהם. עם זאת, הם לא מרגישים שהחזית העיקרית שלהם היא על דעת הציבור - לא בצה"ל ולא בכלל. את האנרגיה הם מעדיפים לנתב למקומות אחרים.

"אני לא חש שאני נלחם על התודעה שלי בצבא", פוסק בן-ציון. "זה גם לא התפקיד שלי בתור מפקד סטי"ל. נכון, בצה"ל הגדול התשובה היא שלא, אין מספיק מודעות לפעילות שלנו. כשבוחנים את המאסה של צה"ל, מדובר בעיקר בלוחמים שנמצאים בשירות סדיר, והם לא יודעים מה זה סטי"לים ומה זה חיל הים, ורק כשאתה מתחיל לעלות בדרגים יש את פו"ם, יש טייסות שאנחנו עובדים איתן וגורמים כאלו ואחרים. אבל המאסה העיקרית של צה"ל לא יודעת בכלל מה זה סטי"ל, מה הוא עושה ואיך הוא פועל, והאמת? עדיף ככה. אנחנו עושים עבודה שעדיף שכמה שפחות ישמעו עליה".

אבל האמנם לא די בכך? נדמה שאת הנאום הקצרצר של בן-ציון, התרגלו בחיל הים לדקלם. "שייטת 3 היא יחידה מבצעית, שהרבה מההילה שלה לא יוצאת החוצה, כי אי-אפשר לספר עליה", ממשיך רז. "וטוב שכך. רצוי שלא יידעו באילו מקומות אנחנו נמצאים, למרות שזה קצת פוגע בנו. יש המון פעולות מבצעיות שהייתי מת להוציא החוצה, ולהגיד 'היינו פה, היינו שם, עשינו ככה', אולי אז היו מבינים כמה השייטת עובדת קשה ופועלת בכל מיני מקומות שאיך אמר המש"ט שלנו? 'לפעמים הייתי צריך לצבוט את עצמי כדי להבין שאני באמת נמצא שם'".

לטקיה, מי יודע?
ספק אם מדיניות העמימות של ש'-3 תבוטל יום אחד. עד אז ימשיכו חיילי הסטי"לים להילחם על כבודם כלוחמים. "לוחם תמיד יצטייר כמו זה עם המדים המאובקים, האם-16 המקוצר או המקוצרר או היום זה עם התבור הסקסי, עם הברכית על הרגל והנעליים הגבוהות", מתאר רז. "אם תתפוס אזרח מחוץ לבסיס ותשאל אותו איך נראה לוחם - זה בדיוק מה שהוא יגיד לך, כי זה מה שהוא גדל עליו. באותה מידה, אם תיקח מאה אנשים בתל אביב ותשאל אותם אם הם שמעו על קרב לטקיה (קרב הסטי"לים הראשון בהיסטוריה - נ"ק), אני אתפלא אם אחד מהם יידע במה מדובר. קח מאה אנשים ותשאל אותם על קרב עמק הבכא, אז סביר שגם במקרה הזה האחוזים, לצערי, לא יהיו גבוהים, אבל בוודאי יהיו כמה שיידעו".

לוחמי הסטי"לים, לדבריו, הם לוחמים מזן אחר. "אלה לוחמים שההתמודדויות שלהם הן קצת שונות, אבל הם לא פחות לוחמים מכל לוחם אחר", הוא טוען, "וזה משהו שלצערי עדיין לא מספיק נתפס. לוחם בחיל הים לא יכול לוותר לעצמו. לפעמים הוא נמצא בסיטואציות בים שבהן הוא גם עייף, גם יש ים גרוע של ארבעה מטרים גלים ובנוסף לכל הוא עדיין צריך לשבת במי"ק (מרכז ידיעות קרב- נ"ק), להחזיק את העמדה שלו ולהבין למה זה חשוב. ההתמודדות הזאת לא פשוטה, אבל לשמחתי יש מספיק אנשים שמחליטים להתמודד איתה בתור האתגר של השירות שלהם. לשמחתי הרבה עוד יותר אני יכול לציין שהם עושים את זה גם לא רע בכלל".

ייתכן שמרבית האוכלוסייה גם לא באמת יודעת מה ייעודו של הכלי הגדול - שעלותו נאמדת במאות מיליוני דוולרים - שאותו נדרשים לוחמים צעירים להפעיל. "מדובר בכלי שיט מסיבי וכמו שרק המוח היהודי יודע, התקנו עליו את כל המערכות המתקדמות שרק אפשר", מסביר בן-ציון. "בין אם זה נשק או איסוף מודיעין, זה נותן מגוון של אפשרויות בהפעלת הסטי"ל. אנחנו יודעים לעשות את הכל. יש לנו את האמצעים, את היכולת להיות מספיק רחוק ומספיק זמן בשביל לממש את זה, ויש לנו את הראש, לא?"

"קצת קשה לעשות פעולות כירורגיות ושקטות עם הסטי"ל, וזה פחות השטח שלנו בזמן שגרה", מוסיף רז, "אבל בפעילות לחימה הכלים המרכזיים שיעמדו בכל חזית שהיא ויילחמו הם הסטי"לים. אנחנו יודעים לנסוע הכי רחוק, להחזיק מעמד במשך זמן רב בים ולהכות ולהילחם באויב איפה שצריך וכמה זמן שצריך. בזמני שגרה, פרט לאימונים, אנו מתכוננים למלחמה ומשתתפים בפעולות מבצעיות שיש לא מעט ועל רובן הגדול אי-אפשר לדבר באופן גלוי".

הגודל לא קובע
היכולות שאותן מתארים שני המפקדים מוכרות היטב בעולם. "אני חושב שחיל הים הישראלי הוא מחילות הים המודרניים והמקצועיים בעולם כיום", אמר ל"במחנה" לפני כחודשיים קפטן ג'ילס בוידוזי, מפקד ה"ז'אן בארט" - אחת מספינות הדגל של חיל הים הצרפתי, שהגיעה לביקור בנמל חיפה. "הוא אמנם קטן מאוד, אבל זה רק בגלל שהוא מיועד להגן על ישראל, שהיא מדינה קטנה".

האם גודלה של שייטת הסטי"לים מהווה חיסרון, כשמסתכלים ימינה ושמאלה לעבר ציי האויב? אם תשאלו את המפקדים, התשובה שלילית ונחרצת. "מבלי להיכנס להשוואות מטעמי ביטחון מידע, האם אנחנו מסוגלים להילחם עם צי כזה או אחר, צריך לזכור שבניגוד לצי של מדינות זרות אנחנו בשלב זה מתעסקים באמבטיה שלנו, והיא הים התיכון ואיומיו", אומר רז.

"אני יכול להגיד, בביטחון יחסי, שאנחנו נדע להתמודד בכבוד עם כל איום שיבוא אלינו מתוך הים התיכון, על אף גודל הצי שלנו. היתרונות שלנו מכריעים והם לא נמדדים בכמות. זה נובע ממערכות שאנחנו נושאים, ממערכות התקיפה וההגנה, ממערכות שמספקות תמונה טקטית ומאפשרות להחליט מי האויב ומי הידיד. אחד הדברים שהמבקרים מהציים הזרים נדהמים מהם ביותר הוא מספר האנשים שמפעילים את מידת היכולות שיש לנו. כמעט בכל צי אחר בעולם כדי להפעיל את היכולות של כלי כזה, יידרשו פי ארבעה אנשים, וגם הכלי עצמו יהיה גדול פי שניים או פי שלושה".

לטענתם, גודל הצי גם משרת בדיוק את המטרות שלשמן הוקם החיל. "לצי של חיל הים יש משימה - להגן על מדינת ישראל", אומר בן-ציון. "למדינות אחרות, כמו ארצות הברית, יש משימות אחרות: לשלוט ולשלוח כוחות לכל העולם. זו לא המשימה שלנו. ברגע שאנחנו נדרשים להגן על מדינת ישראל ורצועת השטח שלנו היא מראש הנקרה ועד הדרום בגבול עם מצרים, זה השטח שלנו וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. מדינת ישראל לא הגדירה שחיל הים יפליג סביב ארצות הברית ויבצע הפגנות נוכחות כאלו ואחרות. אני מאמין שאנחנו מוכנים למשימה שלנו הכי טוב שאפשר. רוצים לשנות משימה ולהוסיף עוד מיליון סטי"לים? תמיד אפשר".

איזה עימות הוא הסביר ביותר מבחינתכם?
בן-ציון: "אנחנו מתאמנים ומכינים את עצמנו לעימות חוזר בדרום או בצפון שעלול להתרחש. זה משהו שאי-אפשר לפסול, ותמיד נמצא על הפרק. בסוף אנחנו מדברים על ארגון (חיזבאללה - נ"ק) שאמנם הוא מתקדם, אבל אינו נמצא תחת שליטה של ממשלה, וככזה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, ולכן העימות בצפון הוא בלתי נמנע על-ידי הצד שלנו. אנחנו חייבים להיות מוכנים".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/6FC76854-60BE-47D5-93D7-77F18CA188E6/0/12aSmall.jpg]

לוחמי שייטת הסט''ילים בפעילות מול חופי עזה

מה היא מידתיות?
בזמן שהם מתכוננים לעימות חוזר, החוויות מהמבצע האחרון עדיין בהירות עבורם. אחד הרגעים שזכורים לרז מ"עופרת יצוקה" הוא יום שבמהלכו הפגיזה אח"י "סופה" יעדים ברצועת עזה, ונטען בתחילה שפגזיה פגעו בבלתי מעורבים. את ההרגשה שקיננה בו הוא מכנה "מאוד לא טובה". "ברגעים האלה אין לך את מי לשתף", הוא אומר. "אחד הדברים שכמפקדים בים אנחנו נאלצים להתמודד איתם זה הבדידות. כמפקד הספינה לא שיתפתי את הצוות, כי החלטתי באותה נקודת זמן לא לעשות את זה. באותן כמה שעות שיתפתי רק את עצמי".

הרגע בו שללו התחקירים את האפשרות שהפגז פגע בחפים מפשע, הסב לו הרבה נחת. "זו הייתה הקלה גדולה מאוד", הוא מודה. "טוב לי שלא היה לי טוב עם זה. אויבינו יורים לתוך אוכלוסייה אזרחית, ועל כל פגיעה הם ששים ושמחים. אני יורה לתוך אוכלוסייה אזרחית בלית ברירה, מנסה לעשות ככל יכולתי כדי לא לפגוע באוכלוסייה אזרחית, ואם חס וחלילה נוצר מצב שאולי פגעתי באוכלוסייה כזו - נוצרת אצלי בלב אבן מאוד גדולה. זה מראה לי שאני עדיין נמצא באיזה שלב אחר מאותה חבורת מחבלים".

"אני שלם במאה אחוזים עם כל פגז שיצא מהספינה הזאת", אומר בן-ציון. "הירי בוצע בצורה מדויקת, מקצועית, לצורך סיכול. אני לא יודע מה זה לא מידתי, אם כל ירי שאנחנו מבצעים אנחנו בודקים גזרות בטיחות, ניקיון, בדיקה אחרי בדיקה. הירי לא נעשה לעבר אזרחים תמימים. לי היה נוח וכיף והכי אמיתי שבעולם לדבר עם הלוחמים שלי, אחרי שהמבצע הסתיים, על טוהר הנשק. הרגשנו ששמרנו על הערך הזה במיליון אחוז".

כשהם מדברים על מבצע "עופרת יצוקה" עולים, כמעט מעצמם, הזיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. המלחמה באוגוסט 2006 תפסה את שני מפקדי הסטי"לים בפלגת הבט"ש בצפון - רז כמפקד דבורה ובן-ציון, שסופח לדבורה מהבה"ד החילי. את הפגיעה באח"י "חנית" יתקשה רז לשכוח. "הייתי בים בזמן האירוע, ושמעתי אותו מתגלגל בקשר", הוא נזכר. "זו הייתה סיטואציה מאוד קשה להבנה. ברגעים הראשונים לא ידעתי בכלל מה קורה. לקח זמן עד שהדברים התבהרו. כקצין שהגיע מהסער 5 (דגם הסטי"לים המתקדם בצה"ל - נ"ק), ויודע איך הספינה הזו נראית, כשדיברו על אזורים מסוימים הבנתי מיד את המשמעות וידעתי בדיוק מה קורה שם".

"ההרגשה הייתה מאוד קשה באיזושהי נקודת זמן, כשהבנתי שאת אחד הלוחמים שנפלו שם הכרתי. מתוך הדיבורים בקשר הצלחתי להבין מי זה, למרות שבדרך כלל לא ניתן להבין. התחושה הייתה מאוד לא פשוטה. אתה נמצא במשימה, ואתה לא יכול לתת לרגשות ולתחושות להשתלט עליך. הבנתי שזה הולך לכיוון לא טוב, ועשיתי את מה שהייתי צריך לעשות באותו רגע - להיות מפקד הדבורה".

הלקחים מהמלחמה ההיא, הוא קובע, הופקו מזמן. "היו כשלים, היו דברים שעבדו לא טוב וחיל הים למד, הפנים והתקדם", אומר רז. "אנחנו מאמנים את הלוחמים שלנו במספר תחומים - תרגולות מבצעיות, נהלים - והרבה מאוד מזה יישום מאירוע אח"י 'חנית' וממלחמת לבנון השנייה. זה אירוע מעצב, שהמון לקחים נלמדו ואנחנו יודעים מה מקורם של הכשלים ואנחנו יודעים כיום איך לא לחזור על אותן טעויות".

היה חשש שהמקרה יחזור בשנית?
"זה לא עניין של חשש, כי אנחנו פועלים לאור אותו מקרה. ב'עופרת יצוקה' יישמנו את הלקחים אחד לאחד".

במלחמת לבנון השנייה חיל הים הופתע מהשימוש של חיזבאללה בטיל הסי-802 שפגע באח"י חנית. במהלך "עופרת יצוקה" חששתם שאולי גם הפעם אנחנו לא יודעים הכל?

"זה אתה אמרת. אני לא רוצה להיכנס לזה".

התמודדויות מורכבות
חוץ מהמלחמות בצפון ובדרום, נדרש החיל גם לכמה מאבקים פנימיים - בראש ובראשונה על מספר המלש"בים המעוניינים להתגייס לשורותיו. מאז מלחמת לבנון השנייה נמצא חיל הים במגמת עלייה חדה בכמות המתגייסים, חרף מספר מקרי התאבדות שאירעו בשייטת ותחקירים לא מחמיאים שפורסמו בתקשורת. בן-ציון ורז זוכרים את התקופה הזו כתקופה לא פשוטה לחיל הים, ככזאת ש"לא עשתה טוב בהיבט הגיוסים לחיל הים", ובעיקר - שמחים שהיא מאחוריהם.

איפה זה הציב אתכם?
רז: "זה גרם לנו להתמודדות לא פשוטה. גם מחוץ לצבא הרגשתי את זה, ואמרתי לחברים ולמשפחה איך אני רואה את הדברים. ההתמודדות היותר בעייתית הייתה עם המלש"בים, וגם שם עשינו את הכל כדי להסביר שזה לא באמת ככה".

איך בכלל אפשר לשווק חיל סודי כל-כך?
בן-ציון: "זה קשה, כי זה חיל מאוד מקצועי, ויש בו המון תפקידים שקשה לפרסם ולדבר עליהם. הפעילות היא כזו שטובה לה השתיקה, ולכן בהיבט הזה אנחנו פחות גוזרים כותרות".